אשכולות החברה לזכויות מבצעים ואח' נ' שר התרבות ואח'

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 5497/21 בג"ץ 6576/21 לפני: כבוד המשנה לנשיאה נ' הנדל כבוד השופט ע' גרוסקופף כבוד השופט ש' שוחט העותרות בבג"ץ 5497/21: 1. תל"י – חברת התמלוגים של יוצרי הקולנוע והטלוויזיה בישראל בע"מ 2. אקו"ם – אגודת קומפוזיטורים, מחברים ומו"לים למוסיקה בישראל העותרות בבג"ץ 6576/21: 1. אשכולות, החברה לזכויות מבצעים של אמני ישראל 2. עילם, עמותה ישראלית לזכויות מוסיקאים מבצעים נ ג ד המשיבים בבג"ץ 5497/21: 1. שר התרבות והספורט 2. שר האוצר 3. שר המשפטים 4. ממשלת ישראל 5. כנסת ישראל [נמחקה מהעתירה] 6. הפי"ל – הפדרציה למוסיקה ישראלית וים תיכונית בע"מ 7. אשכולות – החברה לזכויות מבצעים של אמני ישראל בע"מ 8. "עילם" – עמותה ישראלית לזכויות מוסיקאים מבצעים 9. הפדרציה הישראלית לתקליטים וקלטות בע"מ 10. איגוד מפיקי הקולנוע והטלוויזיה בישראל המשיבים בבג"ץ 6576/21: 1. שר התרבות והספורט 2. שר האוצר 3. שר המשפטים 4. ממשלת ישראל 5. כנסת ישראל [נמחקה מהעתירה] 6. אקו"ם – אגודת קומפוזיטורים, מחברים ומו"לים למוסיקה בישראל 7. תל"י – חברת התמלוגים של יוצרי הקולנוע והטלוויזיה בישראל בע"מ 8. הפדרציה הישראלית לתקליטים וקלטות בע"מ 9. הפי"ל – הפדרציה למוסיקה ישראלית וים תיכונית בע"מ 10. איגוד מפיקי הקולנוע והטלוויזיה בישראל תאריך הישיבה: כ"ה בטבת התשפ"ב (29.12.2021) בשם העותרות בבג"ץ 5497/21 והמשיבות 7-6 בבג"ץ 6576/21: עו"ד עידו חיטמן; עו"ד תומר בר-נתן; עו"ד גיא ירום בשם העותרות בבג"ץ 6576/21 והמשיבות 8-7 בבג"ץ 5497/21: עו"ד ברק בר-שלום בשם המשיבים 4-1 בבג"ץ 5497/21 ובבג"ץ 6576/21: עו"ד ערין ספדי-עטילה בשם המשיבה 5 בבג"ץ 5497/21 ובבג"ץ 6576/21: עו"ד אביטל סומפולינסקי בשם המשיבה 6 בבג"ץ 5497/21 והמשיבה 9 בבג"ץ 6576/21: עו"ד יעקב מנור; עו"ד לירון לינדאור בשם המשיבה 9 בבג"ץ 5497/21 והמשיבה 8 בבג"ץ 6576/21: עו"ד איל פרייס; עו"ד מוטי אמיתי בשם המשיב 10 בבג"ץ 5497/21 ובבג"ץ 6576/21: עו"ד אלעד מן; עו"ד יובל יועז פסק-דין השופט ע' גרוסקופף: עניינן של העתירות שלפנינו בשאלת יישום חוק זכויות יוצרים ומבצעים (קלטות) (תיקוני חקיקה), התשנ"ו-1996, אשר הוסיף את סעיפים 3ב. עד 3ה. לפקודת זכות יוצרים, 1924 (להלן: חוק הקלטות הריקות או החוק) בראי התקני ההקלטה המשתנים חדשות לבקרים בהתאם לחידושי הטכנולוגיה. בתמצית שבתמצית, חוק הקלטות הריקות קובע מחד גיסא, כי "לא תהיה זו הפרה של זכויות יוצרים ומבצעים לטבוע או לשעתק יצירה על גבי קלטת לשם שימוש פרטי וביתי שלא למטרות מסחריות" (סעיף 3ג. לחוק), ומאידך גיסא, כי "הממשלה תפצה את בעלי זכויות היוצרים ואת בעלי זכויות המבצעים על אבדן הכנסה ופגיעה בזכויות, הנגרמת להם בשל טביעה או שיעתוק על קלטות, לשם שימוש פרטי וביתי..." (סעיף 3ד.(א) לחוק). זאת ועוד, החוק אף קובע את מנגנון הפיצוי – העברה שנתית מהממשלה לחברות התמלוגים, קרי לתאגידים המייצגים את בעלי זכויות היוצרים, המבצעים והמפיקים, של 5% מהמחיר לצרכן (ללא מע"מ) מסך כל הקלטות שנמכרו בישראל לשימוש פרטי וביתי בשנה הקודמת, וזאת בהתאם לנתונים שתקבע ועדה המורכבת משלושה – נציג שר האוצר, נציג שר המשפטים ונציג שר התרבות והספורט (להלן: ועדת התמלוגים). על פני הדברים הסדר ראוי והוגן. בעת שנחקק החוק, באמצע שנות התשעים, התקני ההקלטה שהיו נפוצים בשוק היו קלטות האודיו (קסטה) והווידיאו (VHS), שהיו מבוססות על סרט מגנטי עליו הוטבעו היצירות. חוק הקלטות הריקות מתייחס, מטבע הדברים, להתקן ההקלטה שהיה מקובל באותה עת, דהיינו ל"קלטת", אותה הוא מגדיר כ-"התקן שאין עליו טביעה ושניתן לטבוע בו טביעה קולית או טביעה ויזואלית, למעט התקן המיועד לשימוש במחשב" (סעיף 3ב. לחוק). אלא שבעשרים וחמש השנים שחלפו מאז, השתנו התקני ההקלטה הפופולריים חזור ושנה. את הקלטת החליף התקליטור (דיסק), המבוסס על צריבת המידע על דיסק פלסטי; מהתקליטור עברנו להחסן נייד (Disk-on-key, או בשמו האחר – USB flash drive) המשתמש בזיכרון הבזק לאחסון דיגיטלי של נתונים, ולנגני מולטימדיה ניידים (MP3) המשתמשים אף הם בטכנולוגיה דיגיטלית; אלה שגם עדנתם של אלה הייתה קצרה, ובשנים האחרונות דומה כי הטלפונים החכמים (Smartphones) כבשו את מקומם – וגם לגביהם נדע כי לא לעולם חוסן. אכן, התקן הולך והתקן בה, וכולנו ממהרים למלא אחר הציווי "וְיָשָׁן, מִפְּנֵי חָדָשׁ תּוֹצִיאוּ" (ויקרא כו, פסוק י). אלא שבעולמו של החוק הישראלי, כמו מאומה לא קרה. חוק הקלטות הריקות, עומד בעינו ובניסוחו, ומבטיח לבעלי זכויות היוצרים את הפיצוי בהתאם להיקף המכירות של "קלטות". אפס, השימוש בקלטות אודיו ווידיאו הלך והצטמצם עם השנים, עד שהפך זניח, ומנגנון הפיצוי שקבע המחוקק, כמו גם מלאכתה של ועדת התמלוגים, הפכו לכאורה לחסרי תוחלת. במציאות זו, הופסקה פעילותה של ועדת התמלוגים, והיא לא כונסה מאז שנת 2005. על רקע זה הוגשו העתירות שלפנינו. במסגרתן ביקשו העותרות, תאגידים שונים המייצגים בעלי זכויות יוצרים ומבצעים, כי המשיבים 4-1 (להלן: משיבי הממשלה) יקבלו את ההחלטות הדרושות על מנת להקים לתחיה את חוק הקלטות הריקות, וזאת באמצעות מתן פרשנות עדכנית למונח "קלטת", באופן שיכלול בו את התקני ההקלטה המקובלים כיום. עוד ביקשו את מינויה המחודש של ועדת התמלוגים, ואת כינוסה על מנת ליישם פרשנות עדכנית זו הלכה למעשה. יצוין כי בעתירות התבקש לחילופין גם סעד מול הכנסת, אשר יורה לה לעדכן את חוק הקלטות הריקות – אלא, שסעד זה נזנח במהלך הדיון שהתקיים לפנינו, והכנסת נמחקה מהעתירות בהחלטה שקיבלנו במהלך הדיון. ביום 13.12.2021 הגישו משיבי הממשלה את תגובתם לעתירות. במסגרת תגובה זו התבשרנו את הבשורה הבאה: "במסגרת בחינת האפשרויות המשפטיות הרלוונטיות לפתרון קבע, הוחלט על דעת המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (משפט אזרחי) דאז, עו"ד ארז קמיניץ, כי פתרון הקבע יהיה בדמות פרשנות מרחיבה למונח "קלטת" החורג מהפרשנות ההיסטורית שניתנה לו מכוח [חוק הקלטות הריקות], באופן שמונח זה יכלול אמצעי הקלטה דיגיטליים. עוד הוחלט כי לצורך חישוב היקף הגמול, תכונס [ועדת התמלוגים], על מנת שזו תקבע את הנתונים הרלוונטיים לחישוב הגמול, ובכלל זה סוגי ההתקנים הדיגיטליים הרלוונטיים שיש להביא בחשבון במסגרת חישוב היקף הגמול, ואת שיעור השימוש בהתקנים אלה לצורך ביצוע העתקות לעומת שימושים אחרים בהתקנים אלה אשר אינם מהווים הפרה של זכות יוצרים". עוד נמסר לנו, במהלך הדיון היום, כי השרים מינו את שלושת נציגיהם לוועדת התמלוגים, וכי היא נכונה להתחיל בעבודתה. בפתח הדיון שהתקיים לפנינו היום, שאלנו את באי כוח העותרות האם בהינתן תשובת משיבי הממשלה, התייתרה עתירתן. העותרות הבהירו כי אכן, ככל שהדברים נוגעים להפעלת הסדר חוק הקלטות הריקות מעתה ואילך (קרי משנת 2022 ואילך), תשובת משיבי הממשלה מספקת לעת הזו. ואולם, לשיטתן עדיין נותר צורך להותיר את העתירות על כנן, הן על מנת לעקוב אחר מימוש הבטחות משיבי הממשלה, והן על מנת להכריע בגורל התמלוגים ביחס לשנות העבר (ובייחוד ביחס לשנים 2021-2019). אלא שבאת כוח משיבי הממשלה הבהירה כי העותרות רשאיות להעלות לפני ועדת התמלוגים לא רק טענות שעניינן יישום הסדר חוק הקלטות הריקות מעתה ואילך, אלא גם טענות הנוגעות לפיצוי הראוי בגין שנים קודמות. עוד הבהירה כי הממשלה שומרת את מכלול טענותיה לעניין הטענות שיועלו לפני ועדת התמלוגים; כי ועדת התמלוגים תהיה רשאית להחליט בעניין כפי שתמצא לנכון; וכי לעותרות תישמר הזכות להשיג על החלטות הוועדה בהליכים המתאימים. בהינתן שעמדתן העקרונית של העותרות ביחס לאופן בו יש להפעיל את חוק הקלטות הריקות נוכח חידושי הטכנולוגיה התקבלה, הלכה למעשה, על ידי משיבי הממשלה, ובשים לב לכך שהאחרונים הודיעו כי בכוונתם להפעיל מחדש את מנגנון החוק בהתאם לפרשנות העדכנית במהירות הראויה, ואף לאפשר טיעון במסגרתו ביחס לשנים קודמות, אנו סבורים כי העתירות שלפנינו מיצו את עצמן. זאת, תוך שזכויות וטענות הצדדים שמורות להם, והם יהיו רשאים להעלותן לפני ועדת התמלוגים בשלב הראשון, ובהליכים המתאימים לאחר מכן. בהינתן התרומה שהעתירות העלו לקידום העניין, יישאו משיבי הממשלה בהוצאות העותרות בכל אחת מהעתירות בסכום של 10,000 ש"ח (סך הכל 20,000 ש"ח). ניתן היום, ‏כ"ה בטבת התשפ"ב (‏29.12.2021). המשנה לנשיאה ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ 21054970_Y08.docx למ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il