נחמיה פרומר נ. ישראל תורגמן

3 1 בבית המשפט העליון ער"א 6569/21 לפני: כבוד השופט ע' פוגלמן המערערים: 1. נחמיה פרומר 2. מרים פרומר נ ג ד המשיבים: 1. ישראל תורגמן 2. שירה תורגמן ערעור על החלטת בית המשפט העליון (כב' הרשמת ש' עבדיאן) בדנ"א 6103/21 מיום 29.9.2021 בשם המערערים: בעצמם פסק-דין לפניי ערעור על החלטת כב' הרשמת ש' עבדיאן בדנ"א 6103/21 פרומר נ' תורג'מן מיום 29.9.2021 שבמסגרתה נדחתה בקשת המערערים למתן פטור מתשלום אגרה והפקדת ערובה. הרקע העובדתי הצריך לענייננו פורט בהחלטות קודמות של בית משפט זה (ראו רע"א 5078/21 פרומר נ' תורג'מן (31.8.2021) (להלן: פסק הדין נושא הבקשה לדיון נוסף); רע"א 3966/21 פרומר נ' תורג'מן (6.7.2021)), ועל כן יובא להלן בתמצית. המשיבים הגישו נגד המערערים תביעה לפינוי מושכר לאחר שהמערערים החלו לפגר בתשלום דמי השכירות. בית משפט השלום בירושלים הורה על פינוי הדירה וערעור שהוגש על פסק הדין נדחה על הסף. על פסק דינו של בית המשפט המחוזי הוגשה בקשת רשות לערער וביום 31.8.2021 דן בית משפט זה בבקשה כאילו ניתנה רשות לערער והוגש ערעור לפי הרשות שניתנה. בית המשפט דחה את הערעור, ומצא כי אין לו עוד תוחלת, וזאת בין היתר בשים לב לכך שהדירה פונתה זה מכבר (ראו פסק הדין נושא הבקשה לדיון נוסף, פסקאות 11-6). המערערים לא השלימו עם פסק הדין והגישו בקשה לדיון נוסף בפסק הדין ולצדה בקשה לפטור מתשלום אגרה והפקדת ערובה. לאחר קבלת תשובה מטעם המשיבים, דחתה כב' הרשמת ש' עבדיאן ביום 29.9.2021 את הבקשה. בהחלטה צוין כי הבקשה לא מניחה תשתית עובדתית מלאה בכל הנוגע למצבם הכלכלי של המערערים. עוד צוין כי לחשבון הבנק של המערערים מועברים כספים בסכומים לא מבוטלים שלא ניתן להם הסבר מספק. נקבע גם כי המערערים לא עמדו בנטל להראות שאינם יכולים להסתייע בסביבתם לשם גיוס הערובה וכי לאחרונה עלה בידם לשלם אגרה ולהפקיד ערובה בהליכים אחרים שניהלו בבית משפט זה. כן נקבע כי סיכויי ההליך לא מצדיקים היעתרות לבקשה, שכן – על פני הדברים – פסק הדין נושא הבקשה לדיון נוסף אינו נמנה עם המקרים שבהם קמה הצדקה לקיים דיון נוסף. נקבע כי הערובה תעמוד על סך 20,000 ש"ח וכי האגרה והערובה תשולמנה עד ליום 10.10.2021, אחרת עשוי ההליך להימחק ללא צורך בהחלטה נוספת. מכאן הערעור שלפניי. לטענת המערערים, ההחלטה סותרת החלטות קודמות של רשמי בית משפט זה בעניינם של המערערים, שמצאו כי קיימות אינדיקציות לקיומם של קשיים כלכליים והורו על הפחתת סכום הערובה (רע"א 5078/21 פרומר נ' תורג'מן (5.8.2021); רע"א 3966/21 פרומר נ' תורג'מן (10.6.2021); להלן ביחד: ההחלטות הקודמות). עוד נטען כי באותן החלטות חויבו בערובה בסך 7,500 ש"ח, וכי לא היה מקום לחייבם כעת בסך 20,000 ש"ח. המערערים טוענים שהבהירו מהם המקורות של הכספים שהועברו לחשבון הבנק שלהם ולדבריהם לסכומים אלה ניתנו הסברים גם בבקשותיהם הקודמות לפטור מאגרה ומערובה. לטענת המערערים סיכויי הבקשה לדיון נוסף גבוהים, וזאת מאחר שמדובר בפסק דין ש"מנציח" עיוות דין. לאחר שעיינתי בערעור על נספחיו, הגעתי לכלל מסקנה כי דינו להידחות. שיקול הדעת המסור לרשמי בית משפט זה בענייני אגרה וערובה הוא רחב, והתערבות בו תיעשה אך במקרים חריגים (ראו למשל: ער"א 6675/21 פלוני נ' פלונית, פסקה 4 (13.10.2021); בש"א 5842/20 כוכבי נ' כוכבי, פסקה 5 (30.8.2020)). המקרה דנן אינו נמנה על המקרים האמורים. פטור מתשלום אגרה ומהפקדת ערובה מותנה בהוכחת חוסר יכולת כלכלית וסיכויים מספקים להצלחת ההליך (בש"א 4985/19 לוי נ' לוי, פסקה 5 (28.7.2019); בש"א 240/18 כוכבי נ' עיריית רחובות, פסקאות 5-4 (11.1.2018)). כפי שציינה כב' הרשמת בהחלטתה, המערערים לא הניחו תשתית עובדתית מלאה ומפורטת בדבר מצבם הכלכלי ולא הרימו את הנטל להראות שלא יוכלו להסתייע בסביבתם הקרובה לגיוס הערובה. על כך אוסיף שעיון בדפי פירוט החשבון שצורפו לבקשה לפטור מאגרה ומערובה, מגלה העברות כספיות בסכומים משמעותיים שלא ניתן להם הסבר – גם לא במסגרת הערעור שלפניי. גם שיקול סיכויי ההליך אינו מצדיק התערבות בהחלטת כב' הרשמת. כידוע, תנאי סף לקיומו של דיון נוסף הוא שבפסק הדין נושא הבקשה נקבעה הלכה חדשה שעומדת בסתירה להלכה קודמת של בית המשפט העליון, או שמפאת חשיבותה, קשיותה או חידושה יש מקום לקיים בה דיון נוסף (סעיף 30(ב) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984; דנ"א 2063/20 ק.ב. גורמה ויזמות בע"מ נ' הראל חברה לביטוח בע"מ, פסקה 5 (18.6.2020)). כזכור, בפסק הדין נושא הבקשה לדיון נוסף דחה בית משפט זה את ערעור המערערים – בגלגול שלישי – בתביעה לפינוי מושכר, וזאת לאחר שנקבע שהמערערים כבר עזבו את המושכר וכי הערעור הפך תיאורטי. אומר בזהירות המתחייבת מהשלב הדיוני הנוכחי, ומבלי לטעת מסמרות, כי לפני המערערים ניצבת משוכה גבוהה להראות שפסק הדין עומד בתנאי שהובא לעיל. לבסוף, גם טענת המערערים שההחלטה סוטה מההחלטות הקודמות שהתקבלו בעניינם לא מקימה עילה להתערבות בה. אכן, בשתי ההחלטות הקודמות הופחת סכום הערובה שנדרשו המערערים להפקיד, אך בכך אין כדי לחייב כי גם בבקשה דנן תופחת הערובה לאותו סכום – וזאת גם בשים לב לאמור לעיל בדבר סיכויי ההליך העיקרי שבמסגרתו התבקש הפטור. נוכח כל האמור לעיל, הערעור נדחה. ניתן היום, ‏י"א בחשון התשפ"ב (‏17.10.2021). ש ו פ ט _________________________ 21065690_M01.docx דפ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il 1