פסקי דין בית המשפט העליון

כל כרטיס מציג בקצרה את עיקרי פסק הדין. הנה דוגמה מהפסיקה הראשונה בעמוד — ריחוף/לחיצה על תווית הסבר מדגיש את האזור המתאים בכרטיס.

בג"ץ 6569/07

רמזי סלימן נ. משרד הפנים

העותרים ביקשו לבטל את החלטת משרד הפנים לשלול את אישורי השהייה שלהם בישראל בטענה לסכנה הנשקפת להם בשטחי הרשות הפלסטינית.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?
תאריך פרסום 03/06/2008 — תאריך פרסום פסק הדין על ידי בית המשפט.
סוג התיק בג"ץ — עתירה לבית משפט גבוה לצדק.
מספר התיק 6569/07 — פורמט ישן: מספר סידורי / שנה.
נושא/קטגוריה איחוד משפחות — לחיצה על התווית מציגה את כל פסקי הדין באותה קטגוריה.
שם התיק (הצדדים) שם התיק כולל את שמות הצדדים. הקיצור "נ׳" שביניהם = "נגד".
תמצית הטענה / עתירה / ערעור העותרים ביקשו לבטל את החלטת משרד הפנים לשלול את אישורי השהייה שלהם בישראל בטענה לסכנה הנשקפת להם בשטחי הרשות הפלסטינית.
החלטת בית המשפט נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) — בית המשפט דחה את ההליך לטובת הצד שכנגד (הנתבע/המשיב).

הסבר זה לא ייפתח אוטומטית בביקורים הבאים. תמיד אפשר לפתוח אותו שוב מהפס בראש הרשימה.

בג"ץ 6569/07

רמזי סלימן נ. משרד הפנים

העותרים ביקשו לבטל את החלטת משרד הפנים לשלול את אישורי השהייה שלהם בישראל בטענה לסכנה הנשקפת להם בשטחי הרשות הפלסטינית.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?

סיכום פסק הדין

העותרים, תושבי שטחים הנשואים לאזרחיות ישראליות, עתרו נגד החלטת משרד הפנים לבטל את אישורי השהייה שלהם בישראל. העותרים טענו כי נשקפת להם סכנה במידה ויחזרו לשטחי הרשות הפלסטינית. המדינה טענה כי ועדת המאוימים בחנה את טענותיהם ולא מצאה להן בסיס, וכי קיימת מניעה ביטחונית המבוססת על מידע חסוי המעיד על סכנה לציבור. בית המשפט עיין במידע החסוי ושוכנע כי אכן קיימת סכנה לציבור בשהיית העותרים. כמו כן, נדחתה טענת העותרים כי המניעה נובעת מסירובם לשתף פעולה עם גורמי הביטחון. העתירה נדחתה, אך בית המשפט הורה על דחיית הרחקתם ב-30 ימים לצורך התארגנות.

סוג הליך עתירה לבית משפט גבוה לצדק (בג"ץ)
הרכב השופטים א' א' לוי, א' חיות, ח' מלצר
בדעת רוב 3/3

ניתוח פסק הדין

תובעים

  • רמזי סלימן
  • סלאמה אלצנע
  • מחמד צלאח סלימן
  • נעמה אלצנע צלאח סלימאן

נתבעים

  • משרד הפנים
  • משרד לבטחון פנים משטרת ישראל

טענות הצדדים

טיעוני התביעה
  • העותרים טענו כי נשקפת להם סכנה בשטחי הרשות הפלסטינית (עזה וטול כרם).
  • העותרים טענו כי גורמי הביטחון מונעים את שהייתם בישראל בשל סירובם לשתף פעולה.
טיעוני ההגנה
  • ועדת המאוימים בחנה את טענות העותרים ולא מצאה אינדיקציה לסכנה.
  • קיימת מניעה ביטחונית המבוססת על מידע חסוי המעיד על סכנה לציבור בשהיית העותרים בישראל.
  • טענת העותרים בדבר דרישת שיתוף פעולה נדחתה כחסרת בסיס.
מחלוקות עובדתיות
  • האם קיימת סכנה ממשית לעותרים בשטחי הרשות הפלסטינית.
  • האם קיימת מניעה ביטחונית לשהיית העותרים בישראל.

ראיות משפטיות

ראיות מרכזיות שהתקבלו
  • מידע חסוי שהוצג בפני בית המשפט.
  • חוות דעת של ועדת המאוימים.

הפניות לתיקים אחרים

תיקים שאוחדו
  • בג"ץ 6751/07
הפניות לפסקי דין אחרים

תגיות נושא

  • איחוד משפחות
  • מניעה ביטחונית
  • ועדת מאוימים

שלב ההליך

עתירה

סכום הוצאות משפט

0

טענות מנהליות

שיקולים זרים
הטענה הועלתה ונדחתה
שאל עם ChatGPT

פסק הדין המלא

פסק-דין בתיק בג"ץ 6569/07 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 6569/07 בג"ץ 6751/07 בפני: כבוד השופט א' א' לוי כבוד השופטת א' חיות כבוד השופט ח' מלצר העותרים בבג"ץ 6569/07: 1. רמזי סלימן 2. סלאמה אלצנע העותרים בבג"ץ 6569/07 ובבג"ץ 6751/07: 1. מחמד צלאח סלימן 2. נעמה אלצנע צלאח סלימאן נ ג ד המשיבים: 1. משרד הפנים 2. משרד לבטחון פנים משטרת ישראל עתירה למתן צו על תנאי וצו ביניים תאריך הישיבה: כ"ח באייר התשס"ח (2.6.08) בשם העותרים: עו"ד פנחס ברזילי בשם המשיבים: עו"ד אבינעם סגל - אלעד פסק-דין השופט א' א' לוי: עותר 1 בבג"ץ 6569/07 (להלן: רמזי) נשוי לאזרחית ישראלית. עותר 1 בבג"ץ 6751/07 (להלן: מחמד) נשוי אף הוא לאזרחית ישראלית. בעקבות בקשה שהגישו לאיחוד משפחות, ניתנו לעותרים אלה אישורי שהייה בישראל מסוג א/5. בחודש אוגוסט 2006 בוטלו אישורי השהייה, ועתירה שהגיש העותרים כנגד אותה החלטה, נדחתה (בג"ץ 6855/06 ובג"ץ 6856/06). בעתירה המונחת בפנינו טענו העותרים, כי משניסו לחזור לרצועת עזה הושמעו באוזניהם איומים נוספים, וכך היה גורלם גם כאשר ביקשו לעבור להתגורר בטול כרם. דא עקא, גרסת העותרים בדבר הסכנה הנשקפת להם בשטחי הרש"פ, נבחנה בחודש אוקטובר 2007 על ידי ועדת המאוימים, ולא נמצאה לכך אינדיקציה. בדיון שהתקיים בפני בית משפט זה לאחר כחודש, נתבקשו גורמי הביטחון לשוב ולבחון את עניינם של העותרים לאור נתונים נוספים שיציגו. בדיקה זו התקיימה בחודש מרץ 2008, וגם הפעם לא נמצאה ראיה לטענה בדבר איומים שהופנו כלפיהם. כך או כך, בתגובת המדינה לעתירה נטען, כי למתן מעמד לעותרים קיימת גם מניעה ביטחונית. לעניין זה הוצג בפנינו מידע חסוי, ולאחר שעיינו בו שוכנענו כי בשהיית העותרים בישראל כרוכה סכנה לציבור. במהלך הדיון בפנינו הועלתה לראשונה הטענה לפיה נמנעים גורמי הביטחון מלאשר את שהיית העותרים בישראל, עקב סירובו של רמזי לשתף עמם פעולה. לטענה זו נשיב בשניים: ראשית, מפיהם של נציגי המשיבים למדנו כי אין בה ממש; שנית, על פי גרסתו של רמזי אותה דרישה לשיתוף פעולה הושמעה באוזניו עוד בשנת 2006, ולא נותר לנו אלא לתהות על כך שהוא לא טרח לציין עניין זה בנימוקי עתירתו. העולה מהאמור הוא שלא מצאנו כי נפל פגם במעשיהם של המשיבים, וממילא לא הוכחה עילה המצדיקה את התערבותו של בית המשפט. העתירה נדחית אפוא, ולבקשת בא-כוח העותרים, אנו מורים כי הרחקת שולחיו תידחה בשלושים ימים, כדי לאפשר להם לעשות את ההכנות המתחייבות מכך. ניתן היום, כ"ט באייר התשס"ח (3.6.08). ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש ו פ ט ______________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 07065690_O07.docנ.ב מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il