בוסמאן אבו ראס נ. מדינת ישראל

החלטה בתיק ע"פ 6569/01 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 6569/01 ע"פ 9667/01 בפני: כבוד השופטת ד' ביניש כבוד השופטת א' פרוקצ'יה כבוד השופט א' א' לוי המערער בע"פ 6569/01: בוסמאן אבו ראס המערער בע"פ 9667/01: מוהנד חלוף נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל ערעור על הכרעת הדין וגזר הדין של בית המשפט המחוזי בחיפה מיום 24.6.01 בת.פ. 191/00 שניתנו על ידי כבוד השופטים ס' ג'ובראן – אב"ד, ש' שטמר וש' ג'רגוריה תאריך הישיבה: כ"ז באייר התשס"ג (29.5.2003) בשם המערער בע"פ 6569/01: עו"ד שלמה רכבי בשם המערער בע"פ 9667/01: עו"ד יוסי לין בשם המשיבה: עו"ד נעמי גרנות פסק-דין המערערים ושניים אחרים הורשעו על-פי הודאתם בעובדות כתב אישום מתוקן בעבירות של קשירת קשר לביצוע התפרצות ושוד, נסיון לשוד והריגה. כעולה מעובדות כתב האישום, ארבעה אנשים חברו כדי לפרוץ לדירת המנוחה שהיתה אשה כבת 76, שהתגוררה בגפה בדירתה בחיפה. שניים מהם, המערער אבו ראס ואחר בשם ואיל, נכנסו לדירה ובמסגרת חיפוש אחר הכסף, השתיקו את בעלת הדירה, שפתחה בצעקות, היכוה, הפילו אותה על הרצפה ותחבו סמרטוט לפיה, דבר שהביא למותה. שניים אחרים, המערער מוהנד ואחר בשם סעיד שמרו מחוץ לבנין כדי לאפשר לפורצים לבצע את זממם. כולם הורשעו בהריגה ובנסיון לשוד, על פי הודאתם במסגרת הסדרי טיעון. המערער אבו ראס נידון על-פי ההסדר המוסכם ל-17 שנות מאסר מהן 14 שנות מאסר בפועל והיתרה מאסר על תנאי. עונש מאסר בפועל זהה נגזר על ואיל; מוהנד, ששמר בחוץ, נידון על פי הסדר הטיעון ל-16 שנות מאסר, מהן 13 לריצוי בפועל. סעיד היה הראשון שהודה ונידון בבית המשפט המחוזי, בפני הרכב אחר; עונשו הועמד על 16 שנות מאסר בפועל. סעיד היה גם הראשון מבין הארבעה שערעורו על חומרת העונש התברר בבית משפט זה. בשים לב לכך שהוא שמר בחוץ ומבחינה מהותית חלקו בעבירה היה קרוב יותר לזה של מסייע, מחלקו של מבצע עיקרי, ובשים לב לעונש של 14 שנים בפועל שנגזר על שני המבצעים העיקריים, הפחית בית משפט זה את עונשו, בהסכמת התביעה, והעמידו על 7 שנות מאסר בפועל, מחצית מעונשו של המבצע העיקרי. עתה מערערים בפנינו, אחד המבצעים העיקריים, אבו ראס, וכן מוהנד, ומבקשים כי נפחית מעונשם, בהתחשב בכך שאחד מהשותפים זכה להקלה כה משמעותית בעונשו. התביעה הסכימה כי יופחת עונשו של מוהנד משום שחלקו בביצוע העבירה קרוב יותר לחלקו של סעיד, שניהם כאמור, שמרו מחוץ לבנין. לפיכך, הגיעה התביעה להסדר טיעון עם בא-כוחו של מוהנד, כי עונשו יועמד על 9 שנות מאסר בפועל, ויתר חלקי גזר הדין יעמדו בתוקפם. הסדר זה מקובל עלינו, שכן הוא משקף את היחס ההולם בין עונשו של מוהנד לעונשם של יתר השותפים לעבירה. בא-כוחו של אבו ראס, עו"ד רכבי, טען לפנינו כל שניתן כדי לשכנענו שההקלה בעונשם של שני שותפיו לעבירה מצדיקה התערבות בעונש שנגזר על מרשו. כיוון שהמערך העונשי השתנה מאז הסכים אבו ראס לשאת בעונש של 14 שנה על פי הסדר הטיעון המקורי. לא מצאנו ממש בטענות הערעור. העונש שנגזר על המערער אבו ראס אינו חמור כלל ועיקר ביחס לעבירות החמורות שהורשע בהן. מה גם שעונש זה הוטל בהסכמתו ומתוך הבנת התוצאות הכרוכות בהודאותיו. ההקלה שהקלנו עם שותפיו לעבירה, נגזרה מהעונש שהוטל עליו ועל המבצע העיקרי הנוסף. חלקם של סעיד ומוהנד בעבירה הצדיק הבחנה לקולה ביניהם למבצעים העיקריים. איננו רואים כי יש בהקלת עונשם עילה להקל עם אבו ראס ולהפחית מהעונש שנגזר עליו. אשר על כן אנו מקבלים את ערעורו של מוהנד ובהסכמת התביעה אנו מעמידים את עונשו על 9 שנות מאסר בפועל, ו-3 שנים מאסר על תנאי כפי שנקבע בגזר הדין של בית המשפט המחוזי. אנו דוחים את ערעורו של אבו ראס ועונשו ישאר 14 שנים לריצוי בפועל ו-3 שנים מאסר על תנאי כפי שפורט בגזר הדין של בית המשפט המחוזי. ניתן היום, כ"ז באייר תשס"ג (29.5.2003). ש ו פ ט ת ש ו פ ט ת ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 01065690_N02.doc/צש מרכז מידע, טל' 02-6750444 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il