הפלסטינית ואח' נ' מדינת ישראל ואח'

2 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 65686-11-24 לפני: כבוד השופט יוסף אלרון כבוד השופט עופר גרוסקופף כבוד השופט יחיאל כשר העותרת: עמותת חיל החלוץ הפלסטינית נגד המשיבים: 1. מדינת ישראל 2. ראש הממשלה 3. שר הביטחון 4. מתאם פעולות הממשלה בשטחים עתירה למתן צו על תנאי בשם העותרים: מר אסרף אבו לאטיף בשם המשיבים: עו"ד יונתן ברמן; עו"ד יונתן סיטון פסק-דין השופט עופר גרוסקופף: העתירה שלפנינו מופנית כלפי מדיניות המשיבים ביחס להכנסת סיוע הומניטרי לרצועת עזה (להלן: הסיוע ההומניטרי). את הטענות המרכיבות את העתירה ואת הסעדים המבוקשים בה ניתן לחלק לשני מישורים: מישור אחד, כללי ועקרוני, עניינו בהיקף הסיוע ההומניטרי שנכנס לרצועת עזה מאז פרצה מלחמת "חרבות ברזל", על רקע החובות המוטלות על מדינת ישראל, לטענת העותרת, בהקשר זה (להלן: המישור העקרוני); מישור שני, פרטני, עניינו בניסיונה של העותרת לתאם העברת סיוע הומניטרי מיהודה ושומרון לרצועת עזה (להלן: המישור הפרטני). ביום 13.12.2024 הוגשה תגובתם המקדמית של המשיבים, במסגרתה מסרו המשיבים כי הרובד העקרוני של העתירה נדון בהרחבה במסגרת הליך אחר (בג"ץ 2280/24). אשר למישור הפרטני עדכנו המשיבים כי על מנת לקבל אישור להעברת סיוע הומניטרי נדרשים ארגונים שאינם מוכרים למשיב 4, מתאם פעולות הממשלה בשטחים (להלן: המתפ"ש) לעבור בדיקה מקדמית. לדברי המשיבים, העותרת לא פנתה למתפ"ש בערוצים הרלוונטיים לצורך פתיחה בהליך זה. ביום 30.12.2024 הודיעה העותרת כי עתירתה ממוקדת במישור הפרטני וטענה כי ניסיונותיה ליצור קשר עם המתפ"ש, בערוצים שפורטו בתגובה המקדמית, נותרו ללא מענה. לאחר שהצדדים מסרו מספר עדכונים נוספים בדבר הטיפול בבקשת העותרת במישור הפרטני ביום 14.2.2025 הודיעו המשיבים כי חל שינוי במדיניותם בסוגיה (להלן: הודעת המשיבים). לדבריהם, מימוש המתווה להשבת חטופים ישראלים הוביל להכנסת סיוע הומניטרי משמעותי לרצועת עזה באמצעותם של גופים המוכרים זה מכבר על ידי המתפ"ש. אי לכך, ובשל העומס המוטל על אנשי המתפ"ש, הוחלט לעת עתה שלא לבחון בקשות של ארגונים חדשים מישראל או מאיו"ש למתן אישור להעברת סיוע הומניטרי לעזה. המשיבים הוסיפו כי סוגיה זו צפויה להיבחן מחדש בשבועות הקרובים, בהתאם להתפתחויות במצב. משכך, נמסר כי לא ניתן לקבוע מסגרת זמנים לצורך הכרעה בבקשתה הפרטנית של העותרת, וכי הדבר ישוב ויבחן בהמשך. מהודעת המשיבים עולה כי מאז הגשת העתירה חלו שינויים במסד העובדתי שבבסיס העתירה, וכן כי צפויים שינויים נוספים בעתיד. בנסיבות אלה דומה כי העתירה מיצתה את עצמה במתכונתה הנוכחית (ראו והשוו: בג"ץ 2785/16 נוביקובה נ' שר הפנים, פסקה 4 (23.10.2017); בג"ץ 4199/22 איגוד ערים לאיכות הסביבה נפת אשקלון נ' ממשלת ישראל, פסקה 4 (26.9.2023); בג"ץ 5202/24 האגודה למלחמה בסרטן בישראל נ' שר האוצר, פסקה 4 (6.11.2024)). אם תבקש העותרת להשיג על החלטה פרטנית בעניינה, או על המדיניות שיקבעו המשיבים ביחס לבקשות מסוג זה – תיעשה בחינה זו על רקע ההתפתחויות החדשות. ברי כי אין מקום להקדים את הליך הביקורת השיפוטית לקבלת החלטות עדכניות בעניין, או להמשיך ולנהל את העתירה על אף השינויים התכופים בתשתית העובדתית (ראו: בג"ץ 5225/19 גיל נ' משרד החינוך, פסקה 7 (20.1.2020); בג"ץ 7628/19 אגודת מגן דוד אדום בישראל נ' שר התקשורת, פסקה 2 (4.3.2020); בג"ץ 5717/21 אביטל נ' היועץ המשפטי לממשלה, פסקה 4 (1.5.2022)). למותר לציין כי טענות העותרת ביחס להתנהלותם העתידית של המשיבים שמורות לה. נוכח האמור – העתירה נמחקת. אין צו להוצאות. ניתן היום, ו' אדר תשפ"ה (06 מרץ 2025). יוסף אלרון שופט עופר גרוסקופף שופט יחיאל כשר שופט