איגוד נותני שירותי סיעוד בישראל נ. המוסד לביטוח לאומי

בבית המשפט העליון עע"מ 65665-12-25 עע"מ 83752-12-25 עע"מ 71219-12-25 עע"מ72005-12-25 עע"מ 75067-12-25 עע"מ 72074-12-25 לפני: כבוד הנשיא יצחק עמית כבוד השופט דוד מינץ כבוד השופטת רות רונן המערערים בעע"מ 65665-12-25: 1. איגוד נותני שירותי סיעוד בישראל 2. שי – חברה לשירותי סיעוד בע"מ 3. עמל ומעבר בע"מ המערערת בעע"מ 71219-12-25: עזר מציון המערערת בעע"מ 72005-12-25: מטב עמותה לשירותי טיפול ורווחה (ע"ר) המערערים בעע"מ 72074-12-25: 1. עמותת חברות הסיעוד 2. איגוד לשכות המסחר 3. משמרות שרותי סיעוד בע"מ המערערת בעע"מ 75067-12-25: בבית – שירותי עזרה לקשיש בביתו המערערים בעע"מ 83752-12-25: איגוד העמותות לזקן בישראל ו-22 אח' נגד המשיב בעע"מ 65665-12-25, עע"מ 71219-12-25 ועע"מ 75067-12-25: המוסד לביטוח לאומי המשיבים בעע"מ 72005-12-25: 1. המוסד לביטוח לאומי 2. הסתדרות העובדים הכללית החדשה 3. בבית – שירותי עזרה לקשיש בביתו 4. איגוד העמותות לזקן בישראל 5. מ.ס.ד. חיפה חברה למסחר בע"מ 6. עזר מציון 7. עמותת חברות הסיעוד 8. איגוד נותני שירותי סיעוד בישראל המשיבים בעע"מ 72074-12-25: 1. המוסד לביטוח לאומי 2. הסתדרות העובדים הכללית החדשה 3. בבית – שירותי עזרה לקשיש בביתו 4. איגוד העמותות לזקן בישראל 5. מ.ס.ד. חיפה חברה למסחר בע"מ 6. עזר מציון 7. עמותת חברות הסיעוד המשיב בעע"מ 75067-12-25: המוסד לביטוח לאומי המשיבים בעע"מ 83752-12-25: 1. המוסד לביטוח לאומי 2. מטב עמותה לשירותי טיפול ורווחה 3. הסתדרות העובדים הכללית החדשה 4. בבית – שירותי עזרה לקשיש בביתו 5. איגוד העמותות לזקן בישראל 6. מ.ס.ד. חיפה חברה למסחר בע"מ 7. עזר מציון 8. עמותת חברות הסיעוד 9. איגוד נותני שירותי סיעוד בישראל 10. שי – חברה לשירותי הסיעוד בע"מ 11. עמל ומעבר בע"מ 12.לשכת המסחר תל אביב והמרכז ערעורים על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים (כב' השופט א' דראל) בעת"מ 16672-09-24 מיום 27.10.2025 תאריך ישיבה: ב' באייר התשפ"ו (19 אפריל 2026) בשם המערערים בעע"מ 65665-12-25: עו"ד דן פרידמן; עו"ד עוז קינן בשם המערערת בעע"מ 71219-12-25: עו"ד אורי בר בשם המערערת בעע"מ 72005-12-25: עו"ד גיל חגי; עו"ד דרור גדרון; עו"ד נגה גל בשם המערערים בעע"מ 72074-12-25: עו"ד אורן רוט; עו"ד שמואל אופן בשם המערערת בעע"מ 75067-12-25: עו"ד שמואל סודרי בשם המערערות בעע"מ 83752-12-25: עו"ד איתן צחור המשיב בעע"מ 65665-12-25, עע"מ 71219-12-25 ועע"מ 75067-12-25: עו"ד ליאור מימון ;עו"ד עתליה שטרית ;עו"ד ידידה אשור בשם המשיבה 4 בעע"מ 72005-12-25, המשיבה 6 בעע"מ 72074-12-25 והמשיבה 4 בעע"מ 83752-12-25: עו"ד אסף שובינסקי בשם המשיבה 2 בעע"מ 72005-12-25 ובעע"מ 72074-12-25, והמשיבה 3 בעע"מ 83752-12-25: עו"ד אלעד פלג ;עו"ד אורן שרם ;עו"ד אוראל עזר פסק-דין לפנינו שישה ערעורים מאוחדים על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים (סגן הנשיא א' דראל) בעת"מ 16672-09-24 מיום 27.10.2025, שבגדרו דחה בית המשפט את רוב טענות המערערים ביחס למכרז פומבי שפרסם המשיב (להלן: המל"ל). 1. המכרז הוא "מכרז מאגר" אשר פורסם על ידי המל"ל להתקשרות עם נותני שירותים לצורך הענקת טיפול אישי לזכאים לגמלת סיעוד בעין (להלן גם: המטופלים). הגמלה בעין ניתנת לזכאי באמצעות אחד מנותני השירותים שנבחרו במכרז, בתמורה לתעריף שנקבע על ידי המל"ל במסגרת המכרז, ועל פי מספר השעות בשבוע שנקבעו לזכאי בהתאם למבחנים הקבועים בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995 והתקנות מכוחו (שש רמות). על מנת להבין את היקף המכרז נציין כי מספר הזכאים כיום קרוב ל-400,000 איש, וכי בשנת 2024 עמד מספר שעות הטיפול על 192.8 מיליון שעות. לא בכדי נקבע בפסיקה כי מדובר באחד המכרזים החשובים ביותר של רשות מנהלית בישראל, לנוכח השפעתו הישירה על חייהם של מאות אלפי קשישים וקשישות הנזקקים לעזרה בפעולות היום-יום. המכרז נועד להחליף מכרז קודם משנת 2008 (להלן: המכרז הקודם או מכרז 2008), מכוחו ניתנים שירותי הסיעוד לזכאים על ידי כמאה חברות מאז ועד היום. כפי שתואר בפירוט בפסק דינו של בית המשפט קמא, מדובר בהליך מכרז ארוך, שעבר שינויים מאז פרסומו בחודש ספטמבר 2022. בסופו של דבר פורסם המכרז בחודש אפריל 2025, ותכליתו כפי שהוגדרה בפרק המבוא שלו, "להבטיח מתן שירותי סיעוד איכותיים ככל שניתן לזכאים לגמלת סיעוד. זאת, תוך שמירה על זכויותיהן של המטפלות ומתן תשלום הוגן לנותני השירותים". נציין כי לצורך גיבוש תנאי המכרז הסתייע המשיב ביועצים ומומחים מקצועיים חיצוניים ובהם פירמת רואי החשבון Ernst & Young (להלן: EY), פרופ' עומר דקל (בתחום המשפטי של דיני המכרזים), פרופ' רון קנת (סטטיסטיקה), ועו"ד אופיר פוזנר (דיני עבודה). מדובר למעשה בשני מכרזים שונים שאוחדו תחת "קורת גג" אחת – מכרז למציעים קיימים (כיום ישנן 95 חברות בשוק המספקות את השירות של טיפול סיעודי ביתי לזכאים); ומכרז נפרד למציעים חדשים. במכרז נקבע מנגנון שיבוץ על פי ניקוד שניתן למציעים השונים, כאשר אין הגבלה על מספר הזוכים בכל אחד מסניפי המל"ל, והזכאים לשירותי הסיעוד יוכלו לבחור נותן שירותים מרשימת המציעים ששובצו באותו סניף של המל"ל אליו הוא משתייך (סה"כ 38 רשימות ב-38 סניפי המל"ל). הניקוד שניתן לכל אחד מהמציעים נקבע על ידי מדדי איכות שונים בשלוש רמות – אמות מידה ארציות; אמות מידה ביחס לאשכול סניפים, ואמות מידה ביחס לסניף הספציפי שאליו הגיש המציע הצעה. המערערות בערעור דנן הן כולן "מציעים קיימים", קרי, חברות שמספקות כיום שירותי טיפול סיעודי בבית המטופל (והן יכונו להלן: המערערות). מחיר השירות שנקבע במכרז ואשר ישולם על ידי המל"ל לנותני השירותים, מוכתב בתעריף אחיד לכל אחד מסניפי המל"ל בארץ, ולמציעים אין שליטה עליו. הערה לשונית: להלן נתייחס לעובדי המערערות המעניקים את שירותי הסיעוד בפועל כ"מטפלות", וזאת הגם שבין מעניקי הטיפול יש גם מיעוט של מטפלים גברים. 2. התעריף במכרז הנוכחי מבוסס על תעריף שנקבע במכרז שפורסם בשנת 2004, שלא יצא בסופו של דבר אל הפועל, שבמסגרתו גם מונתה בהסכמה מומחית מטעם בית המשפט לבחינת התעריף שהוצע שם (רואת חשבון דליה לב). אותו תעריף שימש בסיס גם למכרז הנדון תוך עדכונו והכנסת שינויים בו. התעריף מורכב משלושה חלקים לפי מבנה התעריף שבמכרז 2008: ראשית, התעריף הבסיסי של שכר מטפלת לשעה לפי שכר מינימום + 4% (תוך הבחנה בין מטפלות ישראליות מתחת לגיל פרישה; מטפלות ישראליות מעל גיל פרישה; ומטפלות זרות). התעריף מורכב משכר עבודה בסיסי בצירוף תשלומים נלווים המשתלמים מכוח החוק (כמו דמי הבראה, דמי חופשה, הפרשות סוציאליות ועוד) או על פי נוהג (כגון מתנת חג), ובצירוף מס שכר (לעמותות) או מס ערך מוסף (לחברות). שנית, תשלום עבור עובדות מקצועיות וביקורי בקרה – הנקבע לפי מספר המטופלים שהוענק להם השירות בחודש הרלוונטי; ושלישית, תשלום בגין הוצאות מינהל מחושב לפי 7.5% מתעריף לשעה לפני מע"מ ומס שכר; ורכיב הרווח מחושב בשיעור של 4% לפי התעריף לשעה לפני מע"מ ומס שכר. 20% מרכיבי המינהל והרווח ישולמו בהתאם לשעות הטיפול שהוענקו בפועל לזכאים בחודש הרלוונטי ו-80% ישולמו בהתאם למספר המטופלים שניתן להם טיפול על ידי נותן השירותים באותו חודש. על מנת לקבל מושג לגבי היקפו של המכרז נציין שני נתונים כספיים שהוצגו על ידי המל"ל – התשלום החודשי למציעים קיימים עומד על 1.1 מיליארד ש"ח בחודש, וכל תוספת של 10 אגורות לתעריף הבסיסי שקולים לתוספת של כ-20 מיליון ש"ח בחודש. מכאן שעל בית המשפט לנהוג על פי עקרון "היד הרועדת" (ע"א 6926/93 מספנות ישראל בע"מ נ' חברת החשמל, פ"ד מח(3) 749, 782 (1994)), מתוך חשש כי להתערבות ברכיב זה או אחר, עלולות להיות השלכות רוחב שיערערו את מערכת האיזונים הפנימית-מקצועית כפי שנקבעה במכרז. 3. לבית המשפט המחוזי הוגשו שמונה עתירות נגד המכרז, במסגרתן נתקפו כמעט כל תג ותג שבו – בין היתר, ביחס לאופן פרסומו, למידע שמסר המל"ל למציעים, לתנאי הסף, לאמות המידה לדירוג האיכות, להפליה נטענת בין המציעים החדשים למציעים הוותיקים, ולנושאים רבים נוספים. בפסק דינו דן בית המשפט המחוזי בכל הטענות ובחן אותן בקפידה אחת לאחת. פסק הדין קיבל חלק מהטענות ביחס למספר רכיבים בתעריף שנקבע על ידי המל"ל והחזיר את הדיון ביחס לרכיבים אלה לוועדת המכרזים, כלהלן: תשלום על זמן מעבר בין מטופלים (העניין הוחזר לוועדה לצורך העמקת החקר והתבססות על מדגם רחב יותר); היעדר "הוראת מעבר" למטפלות הזרות (נדרשה תקופת התארגנות בת מספר חודשים – ובסופו של דבר ניתנה תקופת התארגנות בת שנה); חישוב רכיב מתנת החג; חישוב דמי הודעה מוקדמת (לא רק למטפלות זרות אלא גם לישראליות). כן נקבע כי יש לתקן את מנגנון סקרי שביעות הרצון; לתקן את המצאת אישור הסיווג כעוסק/מלכ"ר מרשות המסים למי שזכה (כך שדי יהיה בהצגת פנייה לרשות המסים אם האישור מתעכב); ולתקן את שיפוי המלכ"רים בגין מס שכר שבו הם מחויבים. ואולם, חלק הארי מטענות המציעים נדחו – וביחס לכך הוגשו הערעורים דנן. 4. המערערות חזרו ושטחו בפנינו את כל טענותיהן שנדחו על ידי בית משפט קמא, כמו ישבנו בערכאה ראשונה. לאחר שעיינו בחומר הרב שהעתירו עלינו הצדדים, ולאחר ששמענו בתשומת לב את מלוא טיעוני הצדדים בעל פה, הגענו בסופו של דבר למסקנה כי יש לדחות את הערעור ואנו מאמצים את פסק דינו של בית המשפט המחוזי מכוח תקנה 148(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי התשע"ט-2018, אשר חלה בענייננו מכוח תקנה 34(א) לתקנות בתי משפט לעניינים מינהליים (סדרי דין), התשס"א-2000. למעלה מן הצורך, מאחר שהצדדים העלו טענות רבות בכתב ואף טענו לפנינו באריכות בעל פה, נתייחס בקצרה לחלק מטענותיהם העיקריות, לקביעותיו של בית המשפט המחוזי ולעמדתנו שלנו ביחס אליהן. על מנת לקצר בדברים נציין כי מקובלת עלינו נקודת המוצא של בית המשפט קמא, שמעוגנת היטב בפסיקה, ולפיה בית המשפט אינו יושב כ"ועדת מכרזים עליונה", ובחינת הדברים נעשית על פי עקרונות דיני המכרזים. עם זאת, בשל חשיבותו והיקפו של המכרז, נציין כי בית המשפט קמא לא פטר עצמו בהלכה זו, והלכה למעשה נקט באמת מידה מרחיבה וצלל לעומקם של דברים. 5. טענות הצדדים בדיון בעל פה לפנינו התייחסו בעיקרן למספר נושאים – לתעריף שנקבע במכרז; לאמות המידה וניקוד האיכות; להפליה הנטענת בין מציעים ותיקים למציעים חדשים תוך הפליה מול מוסדות לדיור מוגן; ולהחלת תנאי הסף על עמותות. הצדדים העלו גם טענות רבות נוספות (בעיקר במסגרת הטיעונים בכתב), שלא ראינו צורך לחזור ולפרטן. זאת, מאחר שהטענות שהועלו בדיון בעל פה היו הטענות המרכזיות שסברנו כי יש למקד בהן את הדיון; ומאחר שלא מצאנו כי יש מקום להתערבותנו גם ביחס לטענות הנוספות שהצדדים העלו. טענות לגבי התעריף 6. לטענת המערערות, התעריף שנקבע במכרז לשעת עבודה למטפלת, הוא תעריף גירעוני שיביא לקריסת השוק של מטפלים סיעודיים ביתיים. במסגרת טענה זו תקפו המערערות כל רכיב ורכיב בתעריף, אך כאמור לא מצאנו להידרש לטענות פרטניות אלה. נציין כי בית המשפט קבע בפסק הדין כי טענה זו לא הוכחה, וכי התעריף גבוה בסך של כ-20 מיליון ש"ח לחודש לעומת התעריף הקודם. עוד צוין כי התעריף התייחס גם לנושאים שלא היו קיימים בתעריף הקודם, והוסיף והחסיר סכומים בהתאם לשינויים הללו. הדיון בפנינו התמקד אפוא בטענת המערערות לגבי דרך איסוף הנתונים על ידי המל"ל. נטען שמסד הנתונים עליו ביסס המל"ל את התעריף הוא ישן, מהשנים 2020-2021, וכי המל"ל לא פנה למערערות כדי לקבל נתונים מעודכנים יותר (למעט בנושא של זמן המעבר של מטפלות המטפלות במספר מטופלים – ממטופל אחד לאחר). נטען כי מאז השנים 2021-2020 ועד היום חלו שינויים שיש בהם כדי להשפיע על התעריף וכי היה מקום לבחון את העלויות בפועל נכון להיום, ולא להתבסס על נתונים שנאספו לפני שש שנים. כן נטען כי מסד הנתונים עליו התבסס המל"ל הוא דל, ומבוסס על פחות מאחוז אחד ממאות אלפי מטפלות. זאת, אף שניתן היה להתבסס על מסד נתונים עשיר בהרבה. 7. מנגד, טען המל"ל כי נספח י"א לנספחי המכרז מבהיר את האופן שבו נבנה התעריף, המבוסס על נתונים אמינים שברשות המל"ל, נתונים שנבחנו עובר לפרסום המכרז בשנת 2022. לוועדת המכרזים הייתה מתודה לקביעת התעריף והיא נעזרה לשם כך במומחים מטעמה. נטען כי ככל שהמערערות ביקשו לחלוק על נתון כזה או אחר, הנטל היה עליהן להציג את הנתונים הרלוונטיים לכך, אך הן נמנעו מלעשות כן והעלו טענות כלליות בלבד. עוד נטען כי בחודש יוני 2023 ביצעו המומחים הסטטיסטיים מטעם המל"ל תהליך מקובל של "ניפוח" (Raking) הנתונים, על סמך נתונים רחבים שעמדו לרשות המל"ל, וגם משום כך יש לדחות את הטענה כי המל"ל התבסס על נתונים לא מעודכנים. כן נטען כי קבלת טענת המערערות משמעה שלא יהיה סוף לעריכת התעריף, שכן בכל פעם יהיה צורך לעדכן שוב את הנתונים. עוד צוין כי ממילא התעריף מתעדכן גם לאחר שהמכרז יוצא לדרך, כחלק בלתי נפרד מהמנגנון החוזי. 8. כאמור, בית המשפט המחוזי דחה בפסק דינו את טענות המערערות ביחס לתעריף. נקבע כי שאלת דיותו של מסד הנתונים "מעוררת מחשבה", אך לאחר בחינת עמדות המומחים וההסבר שניתן לגבי דרך קביעת התעריף, מצא בית המשפט כי המענה של פרופ' קנת, המומחה מטעם המל"ל, ביחס לגודל המדגם והעדכניות שלו, היה מענה מספק לגבי התוקף הסטטיסטי של המדגם. זאת, מאחר שהשימוש במדגם היה כלי אחד מבין מספר כלים בהם נעשה שימוש; מאחר שנעשה שימוש גם בכלים נוספים ומדויקים יותר; ומשום שהמל"ל ביצע תיקוף והרחבה של המדגם עם נתוני אמת בשיטת ה- Raking. 9. לאחר עיון בטענות הצדדים על נספחיהן ושמיעת טיעוני הצדדים, אנו סבורים כי אין מקום להתערב במסקנות בית משפט קמא ביחס למסד הנתונים עליו התבסס המל"ל. כאמור, קביעת התעריף עבור שעת טיפול נעשתה כבר במכרז 2008 כאשר במהלך השנים עודכן התעריף באופן תקופתי בהתאם לשינויים בשכר המינימום, כאשר התעריף העדכני האחרון על פי מכרז 2008 פורסם ביום 4.5.2025. לא למותר להזכיר גם את ההוראה במכרז הנוכחי ולפיה "ועדת התעריפים רשאית לעדכן ולשנות את התעריף מעת לעת בהתאם לשינוי הנסיבות, בהתאם לשינויים במדיניות המוסד ובהתאם לשיקולים מקצועיים שונים [..]". 10. טענה נוספת שהעלו המערערות נוגעת לכך שבהתאם לתעריף שנקבע במסגרת המכרז החדש, יהיה צורך בהפחתת השכר של חלק מהמטפלות. כך, התעריף בהתאם למכרז הקודם (מכרז 2008), קבע כי רכיב השכר השעתי למטפלות ייקבע לפי שכר המינימום בתוספת של 4%. אולם, בניגוד למה שנקבע בעבר במכרז הקודם, נקבעה במכרז דנן הוראה נוספת ולפיה שכר זה יהיה השכר הממוצע שישולם למטפלות ברמה של כל סניף בנפרד (ולא ברמה הארצית) ביחס לכל אחת מהקטגוריות השונות של המטפלות (ישראליות מעל ומתחת לגיל פרישה ועובדות זרות); וכי הוא ייבחן בכל שלישון בנפרד. לגישת המערערות, קביעה זו תחייב הפחתה בשכר המטפלות הזרות בשיעור של כ- 180 ש"ח לחודש (כאשר מדובר בעובדות מוחלשות ששכרן נמוך מאוד) באופן שיפגע בענף כולו. בנוסף נטען כי הקביעה האמורה במכרז מצמצמת את מרחב הגמישות הניהולית של החברות. זאת למרות שתנאי השוק מחייבים מתן שכר גבוה יותר לעובדות הזרות (שיש קושי רב יותר להשיגן). נטען כי הכפייה של "ממוצע סניפי" היא בלתי אפשרית מבחינת ניהול העסק. יוער כי גם הסתדרות העובדים הכללית החדשה, שהייתה אחת המשיבות בערעורים לפנינו, טענה כי התעריף החדש יפגע בעובדים, פגיעה שאין להקל בה ראש. 11. מנגד, טען המל"ל כי אין מקום להתערב בתעריף מהטעמים שנטענו לעיל. לגישתו, לחברות יש עדיין גמישות ניהולית ויכולת תמרון – אמנם לא ברמה הארצית אך ברמת הסניף. צוין כי שוק המטפלות הזרות מתחלף מדי חמש שנים. המכרז פורסם בספטמבר 2022 כך שהיה די זמן למערערות להיערך (כאשר במסגרת תנאי המכרז העדכניים ניתנה להן תקופת התארגנות בת שנה). אם אכן יופחת השכר, מי שייפגע מכך יהיו המטפלות הזרות, כאשר הפגיעה במקרה הקיצון עומדת על סכום של כ-180 ש"ח לחודש, פגיעה מתונה יחסית. על כל פנים, המל"ל ציין כי ההחלטה ביחס לאופן קביעת התעריף היא החלטת מדיניות של המל"ל, וכי מדובר בהחלטה סבירה אשר אין מקום להתערבות בה. 12. לאחר עיון בטענות הצדדים על נספחיהן ושמיעת טיעוני הצדדים, אנו סבורים כי אין מקום להתערב במסקנות בית משפט קמא. מדובר בשינוי מודע של המצב שהיה קיים בהתאם למכרז הקודם, בהתאם להחלטה שהתקבלה על ידי המל"ל עקב שיקולי מדיניות. זאת תוך הבחנה בין שלוש קטגוריות נפרדות של עובדים; וכאשר ניתן למערערות פרק זמן של שנה (מעבר לתקופה מאז פרסום המכרז) לצורכי התארגנות. 13. כאמור, המערערות העלו טענות נוספות ביחס לכל רכיב ורכיב (מתנות לחג; זמן מעבר בין מטופלים; דמי הודעה מוקדמת; דמי הבראה; דמי מחלה; דמי חופשה; דמי ביטוח לאומי; פיצויים וגמל ועוד). בית המשפט התייחס לכל הטענות הללו בפירוט, ומצאנו כי אין מקום להתערב במסקנותיו ביחס לכך במסגרת הערעור הנוכחי. כמו כן, לא ראינו לנכון להתערב בקביעותיו של בית משפט קמא ביחס לתנאי הסף שנקבעו במכרז (כאשר לטענות הנוגעות להפליית המציעים הוותיקים וביחס לתחולת תנאי הסף על העמותות נתייחס בהמשך). טענות ביחס לאמות המידה 14. המערערות העלו טענות שונות ביחס לשבע אמות המידה שנקבעו במכרז, אמות מידה שהציונים בהן משליכים על שיבוץ החברות בסניפים השונים לפי מנגנון מדורג שנקבע במכרז. מנגד, נטען על ידי המל"ל כי המציעים השונים מודעים לציון שיקבלו בהתאם לאמות המידה השונות, ובחירתם שלא להציג תשתית עובדתית בהקשר זה, על פי הנתונים שברשותם, צריכה להיזקף לחובתם. מבין הטענות שתקפו את שבע אמות המידה שנקבעו במכרז, נמקד את הדיון בשתי טענות הנוגעות לאמת המידה השנייה (דרישת ההכשרה) והשישית (דרישת הוותק). אמת המידה השנייה – דרישת ההכשרה 15. תנאי סף להתמודדות במכרז הוא "שלפחות 30% מהמטפלות שהעסיק המציע במועד הקובע והעניקו שירותי סיעוד לזכאים, היו בעלות הכשרה למתן שירותי סיעוד, כהגדרתה לעיל במועד זה". על גבי תנאי סף זה נקבעה אמת מידה ברמה הארצית ולפיה נקבע מנגנון ניקוד מדורג, כאשר ניקוד מכסימלי של 20 נקודות יינתן עבור שיעור הכשרה של 60% ומעלה מתוך כלל המטפלות (מטפלות זרות לא נכללות באמת מידה זו, לא במונה ולא במכנה). חלק מהמערערות השיגו על אמת מידה זו. נטען כי ביחס למטפלות שהן בנות משפחה, יש אחוז קטן יחסית של מטפלות שמוכנות לעבור הכשרה. עוד נטען כי כאשר מדובר במטפלת שהיא בת משפחה, היא מגיעה "יחד עם המטופל", ואם החברה לא תעסיק אותה, יעבור המטופל לחברה אחרת, כך שאין לעותרת כלים לדרוש ממטפלות שהן בנות משפחה לעבור הכשרה. הטענה העיקרית כנגד אמת מידה זו הועלתה על ידי עמותת "עזר מציון". נטען כי בהיותה עמותה הפועלת בעיקר במגזר החרדי, היא עתידה לקבל אפס נקודות באמת המידה האמורה, כך שלא תוכל להתחרות בעיר בני ברק מול נותני שירות אחרים, שמעסיקים מספר גבוה יותר של מטפלים שאינם בני משפחה. זאת, מאחר שהבדיקה היא ברמה הארצית, בעוד התחרות היא ברמת הסניף. נטען כי לאור המאפיינים הייחודיים של המגזר החרדי, כמו גם המגזר הערבי, בהם נהוג להעסיק בני משפחה, אין מקום לקביעת אמת מידה שיש בה כדי להפלותה לרעה לעומת מציעים אחרים, ולמצער, יש לבצע את הבדיקה ברמת הסניף ולא ברמה הארצית. 16. המל"ל טען מנגד כי קיום הכשרות משפר את רמת השירות למטופלים, וזו אחת המטרות המרכזיות של המכרז. אמת המידה שנקבעה מצויה במתחם הסבירות ואין מקום להתערבות בית המשפט, מה עוד שהמקור לאמת מידה זו מצוי במכרז 2008 בו נקבעה אמת מידה דומה. הניקוד בהתאם לאמת המידה נותן יתרון למצוינות, קרי, לחברה שהשקיעה בהכשרות שניתנו למטפלות המועסקות על ידה. כן נטען כי הדרישה שגם מטפלות בנות משפחה יעברו הכשרה, היא דרישה כללית ללא הבחנה בין מגזרים או מטפלות. בית משפט קמא דחה את הטענות ביחס לאמת מידה זו, וקבע כי הטענות אינן מצדיקות התערבות בשיקול הדעת של ועדת המכרזים. נקבע כי הטענה לפיה אין לבנות משפחה תמריץ לעבור הכשרות, אינה פוגעת בזכות המל"ל שלא להשלים עם מצב זה, ולנסות לתמרץ מטפלות בנות משפחה לעבור הכשרה. עוד צוין כי אף לפי הנתונים שנמסרו מטעם "עזר מציון" ישנן גם מטפלות בנות משפחה שעוברות הכשרה, הגם שבהיקף מצומצם יותר מאשר מטפלות ישראליות או עובדות זרות. 17. לאחר שעיינו בטענות הצדדים ושמענו טיעוניהם בדיון בפנינו, אנו סבורים כי אין להתערב במסקנתו של בית משפט קמא ביחס לאמת המידה השנייה. מדובר באמת מידה המשקפת את מדיניות המל"ל ביחס לתועלת העולה מהכשרות לצורך שיפור השירות למטופל. העובדה שהמל"ל בחר שלא לתת ביטוי לקושי בעריכת הכשרות למטפלות בנות משפחה, אינה מצדיקה התערבות של בית המשפט בשיקול דעתו. אף לא השתכנענו כי אין באפשרות המציעים לעודד או להשפיע על השתתפותם של בני משפחה בהכשרות. מכל מקום, המדובר במכרז מורכב, רב משתתפים, ומטבע הדברים לא ניתן "לתפור" את המכרז למידותיו של מציע כזה או אחר. לכך יש להוסיף כי כל המערערות ידעו על אמת מידה זו כבר בחודש ספטמבר 2022 עם פרסום המכרז, כך שהיה באפשרותן להיערך לכך. אמת המידה השישית – דרישת הוותק 18. על פי אמת המידה השישית, נבחן שיעור המטפלות הישראליות בעלות ותק של 36 חודשים לפחות מתוך 48 החודשים שקדמו לחודש הקובע, מבין כלל המטפלות הישראליות שהעסיק המציע בחודש הקובע. אם שיעור המטפלות הוותיקות לא יעלה על 15%, לא יינתן להצעה כל ניקוד עבור אמת מידה זו, ועבור כל 2% נוספים מעבר ל-15%, תינתן להצעה נקודה אחת עד למקסימום של 15 נקודות. המערערות טענו בהקשר זה כי התכלית של אמת המידה היא שימור עובדים, אך אופן בחינת אמת המידה מסכל את המטרה האמורה מקום שבו יש צמיחה במספר המטפלות בסניף, כך שמטפלות רבות מועסקות תקופה קצרה בלבד. במקרה של סניף שגדל ומספר העובדים בו הכפיל את עצמו, מדרך הטבע חלק מהעובדים הם חדשים ואין להם ותק בחברה המעסיקה. לכן, אמת המידה לפיה נבחן מספר המטפלים הוותיקים ביחס לכלל המטפלים בסניף (בניכוי מטפלים בני משפחה), מבלי לנטרל את הצמיחה בסניף בשנים האחרונות – יש בו כדי לעוות את התוצאה. נטען כי תוצאה נכונה יותר תשים את הדגש על מספר המטפלים שעבדו אצל המעסיק הרלוונטי 4 שנים לפני המועד הקובע, כך שלא יובאו בחשבון העובדים החדשים ויינתן ביטוי לבחינת השאלה אותה מבקש המל"ל לבחון – מהי יכולתה של החברה לשמר עובדים. 19. המל"ל בתגובתו הסכים כי הרציונל של אמת המידה הוא לתמרץ ולתגמל חברה שמצטיינת בשימור העובדים שלה. נטען כי המבחן שנקבע נגזר מתכלית הדרישה, וכי השאלה שבמחלוקת נוגעת רק לקביעת החודש הקובע לבחינת שימור העובדים, כאשר במועד זה נעשה צילום של תמונת המצב של העובדים. נטען כי בדיקה של כל מציע לפי תקופת זמן שונה, אינה אפשרית. עוד נטען, כי גם סניף שהכפיל את מספר העובדים שהוא מעסיק, עשוי לקבל ניקוד מלא באמת המידה השישית. זאת, שכן על מנת לקבל את מלוא הניקוד באמת מידה זו, די בשיעור העסקה של 45% משיעור המטפלות (כך שגם בסניף שהכפיל את גודלו ניתן לבחון את נושא השימור). כן נטען כי במכרז 2008 הייתה אמת מידה דומה שאושרה על ידי בית המשפט, כך שחל בהקשר זה השתק שיפוטי. עוד צוין כי אמת המידה הוקלה, כאשר היום גם עובדת שעובדת אצל המציע במשרה חלקית בלבד (למשל – 10% משרה) וגם עובדת שעברה לעבוד מסניף אחד לסניף אחר, תובא בחשבון לצורך עמידה באמת המידה של הוותק. 20. בית משפט קמא דחה בפסק הדין את הטענות ביחס לאמת המידה השישית. נקבע כי הרצון להעסיק מטפלות בעלות ותק הוא רצון לגיטימי המצוי במתחם שיקול הדעת של ועדת המכרזים. ביחס לבחינת הוותק אצל המעסיק (לעומת בחינת הוותק במקצוע), נקבע כי דרך זו נותנת מענה לרצון עורך המכרז לתמרץ את נותני השירותים לשמר את המטפלות ולעשות ככל הניתן להשאיר אותן כעובדות אצל אותו נותן שירות, תוך צמצום המעברים שיכולים להביא לפגיעה במטופלים. 21. לאחר עיון בטענות הצדדים, באנו לכלל מסקנה כי אין מקום להתערב באמת המידה של הוותק. אכן, כל שהמספר והאחוז של העובדות הוותיקות מכלל עובדות המציע במועד הקובע גדול יותר, הדבר מעיד על כך שהמציע מצליח לשמר היטב את המטפלות שהוא מעסיק, מה שמהווה אינדיקציה לכך שהמציע מעניק למטפלות יחס הוגן. ברם, צמיחה במספר המטפלות בסניף של המציע, אינה מעידה בהכרח על איכות הטיפול, וכפי שנטען על ידי המל"ל, דווקא גידול מואץ עלול להביא להסתמכות על כוח אדם חסר ניסיון, מה שבתורו עלול להביא לפגיעה באיכות השירות. אף לא הובאו נתונים של ממש לצמיחה הנטענת על ידי המערערות, שלא באמצעות גיוס בני משפחה, שממילא אינם נכללים בחישוב. מכל מקום, גם מציע שהכפיל את מספר המטפלות במהלך שלוש השנים האחרונות יוכל לזכות בניקוד נוסף, ואף במלוא הניקוד, אם שימר את העובדים הוותיקים בשיעור של 45% מכלל המטפלות במועד הקובע. בהקשר זה ציין המל"ל כי סימולציות שנערכו על ידו על פי נתונים עדכניים, מלמדות על כך שניתן לקבל ציון מיטיב גם באמת מידה זו. ולבסוף, וכפי שנאמר לעיל לגבי אמת המידה השנייה, לכל אחד מהמציעים מאפיינים משל עצמו, ובהינתן היקפו של המכרז, לא ניתן להתאים את תנאי המכרז למידותיו של כל אחד מהם. כפי שציין המל"ל, חלק נכבד מטענות העותרות הועלו גם במכרזים קודמים, ולא נס ליחם של דברים שנאמרו בעת"מ 201/01 איגוד שירותי הסעד נ' המוסד לביטוח לאומי, פסקה 49 (17.2.2002): "אשר לותק המטפלות, מקובלת עלי טענת המוסד שותק רב של המטפלות בשירותו של המציע, עשוי להעיד על טיבו של נותן השירותים, יציבותו, יחסו למטפלות ושביעות הרצון של המטפלות העובדות בשירותו. מסיבה זו אני סבור שאין פסול באמת המידה המתחשבת בותק המטפלות אצל המציע. אינני מקבל גם את הטענה בדבר הפגיעה במציע אשר קלט לאחרונה מטפלות חדשות בשל הרחבת היקף עסקיו. ההתרחבות והגדלת היקף העסקים של נותן השירותים אין בה פסול. אך היא עשויה ליצור מצב שבו חלק גדול מהמטפלות המועסקות על ידי אותו מציע הן מטפלות חדשות שאין לו עמם ניסיון קודם. בעל המכרז רשאי להביא עובדה זו במניין שיקוליו. הצעתה הנגדית של העותרת, לבסס אמת מידה זו על מספרן האבסולוטי של המטפלות הותיקות, ולא על חלקן היחסי בכלל עובדיו של נותן השירותים, תפגע, ללא הצדקה, בנותני שירות קטנים המעסיקים מספר קטן של מטפלות. לאור כך, אני סבור שהמדדים הנוגעים לותק המטפלות, הן הותק הממוצע של כלל המטפלות בשירותו של אותו מציע, והן שיעור המטפלות בעלות ותק של שנה מתוך כלל המטפלות, הן אמות מידה ראויות לבחינת איכותו של נותן השירותים, ויש בהן כדי לקדם את תכליתו של המכרז". סוף דבר, דין טענות המערערות כנגד אמת המידה השישית – להידחות. הפליה מול המציעים החדשים 22. כאמור, המכרז מאגד שני מכרזים נפרדים, האחד למציעים שכבר קיימים בשוק, שהמערערות נמנות עמם, והשני למציעים חדשים. בסעיף 1.4 למכרז הובהר כי: "לכל אחד מהמכרזים תכליות מעט שונות, 'כללי משחק' שונים, חוקי שיבוץ שונים וכו'", וכי כל סוג מציעים מתמודד במכרז מול מציעים הדומים לו. במכרז נקבע כי מציע חדש יהיה רשאי לבקש להעניק שירותי סיעוד בעשרה סניפים לכל היותר, וכי בשלב ראשון תינתן עדיפות למציעים חדשים שיש להם ניסיון מצטבר והיכרות עם עולם הזקנה והסיעוד כמו הפעלת מרכז יום, הפעלת בית אבות, הפעלת דיור מוגן, הפעלת בית דיור גיל הזהב, והפעלת לשכה פרטית, בתחום הגאוגרפי של הסניף שבו הם מבקשים להשתבץ. המערערות טענו כי המכרז מפלה את המציעים הוותיקים לעומת המציעים החדשים. זאת, מאחר שהתנאים שבהם נדרשים המציעים החדשים לעמוד קלים בהרבה מאלה שהמציעים הוותיקים נדרשים לעמוד בהם. נטען כי אין זה סביר כי מהמציעים הוותיקים נדרשות דרישות שלא ניתן לעמוד בהן, בעוד שבפני המציעים החדשים אין כל מגבלות או דרישות. עוד נטען כי לא הוצגה אסמכתא ביחס לשאלת התחרות בשוק הרלוונטי, ועל כל פנים, תחרות כשלעצמה אינה המטרה של דיני המכרזים אלא השוויון בין המציעים. עוד נטען כי מנגנון השיבוץ מפחית את מספר המציעים בכל סניף, כך שבפועל (בעיקר בשלב השיבוץ השני), התוצאה אינה הגברת התחרות אלא להיפך. המערערות התייחסו באופן ספציפי למוסדות דיור מוגן שאף להם התאפשר להתחרות במכרז כמציעים חדשים. נטען כי אין מקום לאפשר למוסדות אלה להיכלל במכרז, בהינתן שהמטופל תלוי בפועל במוסד הדיור המוגן, ואף נדרש לקבל הסכמת המוסד להכנסת מטפל מטעמו. עוד נטען כי מוסד הדיור המוגן עשוי לחטוא בהתניית שירות בשירות, ולהתנות את קבלת השירות באמצעותו, ממטופלים שמקבלים ממנו את שירותי הדיור המוגן. 23. מנגד טען המל"ל כי יש לדחות את טענות המערערות. ראשית צוין כי כניסת המציעים החדשים היא מדודה וישנן מכסות לגביהם – בניגוד למציעים הוותיקים. כן נטען כי מדובר בשני מכרזים שונים, ולכן המציעים החדשים אינם מתחרים למעשה במציעים הוותיקים. עוד נטען כי בניגוד לעמדת המערערות, גם המציעים החדשים צריכים לעמוד בתנאים מסוימים. הובהר כי אחת המטרות הבסיסיות של עורך המכרז הייתה הגברת התחרות על ידי מתן אפשרות של כניסת שחקנים חדשים, ואילולא נקבעו תנאים נפרדים לשחקנים חדשים, הם לא היו יכולים להיכלל במכרז. לאחר סיום שלב המכרז וכניסה של מספר מצומצם של מציעים חדשים, תהיה למטופל יכולת בחירה גדולה יותר באופן שישרת את הציבור וישפר את הענף מבחינת טיב השירות. עוד הדגיש המל"ל כי גם המציעים הוותיקים לא נדרשו מלכתחילה, כאשר הם היו אלה שהחלו לספק את שירותי הסיעוד למל"ל, לעמוד בתנאים מקדמיים כלשהם או בתנאי סף מקצועי. בהתייחס למוסדות לדיור מוגן, נטען כי מתן אפשרות למוסדות כאלה להציע שירותים במסגרת המכרז, עשוי להקל על המטופלים, שיוכלו לקבל את כל השירותים במקום אחד. בה בעת המכרז אוסר על התניית שירות בשירות כדי להימנע מחשש של התנייה כזו על ידי המוסד. 24. בית משפט קמא קבע כי החלטת המדיניות של המל"ל לפתוח את השוק לגורמים נוספים היא החלטה המצויה בגדרי שיקול דעתו כרשות מנהלית בעיצוב תנאי ההתקשרות. פתיחת השוק מחייבת, מטבע הדברים, יחס שונה למציעים קיימים ולמציעים חדשים. צוין כי המציעים החדשים אינם מתחרים על אותן מכסות אלא לכל אחת מהקבוצות ישנה מכסה אחרת בגודל ובהיקף שונים, ובשורה התחתונה לא קמה עילה להתערבות במבנה המכרז בהקשר זה. ביחס למוסדות לדיור מוגן נקבע כי אכן האפשרות למתן שירותים על ידם לדיירים מעוררת חשש מוצדק לניגוד עניינים, וכי אין מדובר בחשש של מה בכך. דיירי הדיור המוגן עלולים לחוש מחויבות להיזקק לקבלת שירותי סיעוד מהמוסד מסיבות שאינן בהכרח ענייניות. יחד עם זאת, בית המשפט הכיר גם ביתרונות לטיפול הכולל של אותו גורם, באופן המועיל לזכאי ויכול לתת מענה לצרכיו, לצד היתרון שבהרחבת מעגל נותני השירותים, שיקול שהוא לגיטימי כשלעצמו. נקבע אפוא כי אין מקום להתערב במלאכת האיזון של המל"ל בין החשש לניגוד עניינים לבין המענה שניתן לו, שכן מדובר בהחלטת מדיניות הנטועה בלב שיקול הדעת של המל"ל. 25. לאחר עיון בטענות הצדדים ושמיעת טענותיהם, מצאנו כי אין מקום להתערב במסקנותיו של בית משפט קמא גם בנושא זה. זאת, לאור המטרה שעמדה ביסוד הכללתו של מכרז נפרד למציעים חדשים – הגברת התחרות והגדלת מספר המציעים באופן שישפר את השירות. גם המערערות היו פעם מציעות חדשות, והעמדת תנאי סף למציעים חדשים תסכל את המטרה לאפשר כניסתם של גורמים חדשים לענף הסיעוד. אכן, מטבע הדברים ככל שמספר גדול יותר של מציעים ישובצו לסניף מסוים, אזי "העוגה" תתחלק בין מספר רב יותר של מציעים, אך זו דרכה של תחרות. גם במסקנתו של בית משפט קמא ביחס למוסדות הדיור המוגן לא מצאנו להתערב, מאחר שגם החלטה זו נטועה בשיקול דעתו המקצועי של המל"ל, אשר איזן בין התועלות משילוב מוסדות כאלה במכרז, לבין החששות הנובעים מכך. טענות העמותות 26. עו"ד צחור טען לפנינו ביחס לגופים שאותם הוא מייצג – עמותות קטנות ומקומיות הנמצאות בדרך כלל ביישוב אחד. לטענתו, עמותות אלה אינן עומדות בתנאי הסף שנקבעו במכרז, ואינם רלוונטיים לגביהן (אלא לחברות המספקות את השירותים נושא המכרז, חלקן חברות בורסאיות גדולות). נטען כי העמותות אינן יכולות לעמוד במבחן של איתנות פיננסית (ציון של 1.8 לפחות ב"מדד אלטמן"), שכן מדובר בארגונים ללא כוונת רווח. טענה דומה נטענה ביחס ל"מדד השרידות" (ציון של 0.08 לפחות) שבוחן יכולת פיננסית לעמוד בהתחייבויות. 27. המל"ל טען מנגד כי תנאי הסף הם חיוניים ושוויוניים. נטען כי בעל מכרז אינו יכול להתייחס באופן ספציפי לכל אחד מהמתחרים. עוד נטען כי יש חשיבות ליציבותו הפיננסית של מי שמספק שירותים במסגרת מכרז כמו המכרז דנן, והמדדים שנקבעו בתנאי הסף נועדו להבטיח זאת. יחד עם זאת צוין כי ביחס לעמותות, נערכו התאמות ומכל מקום, נתונים כמו נזילות, מינוף או עודף תקציבי רלוונטיים לבחינת יציבותה של עמותה. 28. בפסק דינו דחה בית משפט קמא את הטענה במישור זה וקבע כי לא הונחה תשתית עובדתית המלמדת על חוסר אפשרות לעשות שימוש במדדים האמורים, תוך ביצוע התאמות המתחייבות מכך שמדובר בעמותות ולא בחברות. 29. לאור הבהרה זו, מצאנו לנכון לדחות את טענות העמותות בהקשר זה, מתוך הנחה שהמל"ל יבצע את ההתאמות הנדרשות במדדי האיתנות הפיננסית והשרידות לעמותות מקומיות. טענות נוספות 30. כפי שציינו בראשית הדברים, דחינו טענות נוספות רבות שהועלו במסגרת הערעורים. בכלל זה, לא ראינו לנכון לקבל את הטענות לפיהן קיים מעשה בית דין או פלוגתא פסוקה בהתייחס לקביעות שנקבעו בעבר לגבי המכרז הקודם. המל"ל כרשות מנהלית היה רשאי לפרסם מכרז חדש שיביא לידי ביטוי את הצרכים המשתנים ואת הידע שנצבר על ידיו במהלך השנים, והוא אינו כפוף לאופן בו פעל במסגרת המכרז הקודם (אף שמכרז זה היה כאמור הבסיס למכרז הנוכחי). 31. עוד יובהר כי איננו מקבלים את הטענה העקרונית ביחס למידת ההתערבות של בית המשפט במסקנותיהם של המומחים מטעם המל"ל. בהקשר זה נטען כי יש להבחין בין קביעות של גוף מנהלי המצויות בתחום מומחיותו של אותו גוף, לבין קביעות שלו בנושאים שאינם בתחום המומחיות המיוחד לו. נטען כי תחום המומחיות של המל"ל אינו כולל למשל קביעת ממצאים סטטיסטיים או עריכת תעריפים, ומשכך אין לתת עדיפות למסקנות חוות הדעת של המומחים מטעם המל"ל בתחומים אלה – פרופ' קנת וחברת רואי החשבון EY. 32. איננו מקבלים את הטענה. מעשה של יום ביומו הוא שהרשות המנהלית מעסיקה מומחים מטעמה, על מנת לגבש מדיניות מסוימת או לצורך יציאה למכרז או לצורך אחר, וקבלת הטענה עומדת בניגוד למושכלות יסוד של המשפט המנהלי. מטבע הדברים, הרשות פונה לקבלת חוות דעת של מומחים חיצוניים דווקא בנושאים שאינם בתחום המומחיות ה"רגיל" שלה, וגם כאשר החלטת הרשות מתבססת על חוות דעת כזו, בית המשפט לא ימנה בדרך כלל מומחה מטעמו לצורך בחינה נוספת של מסקנותיה. כפי שנקבע בעע"מ 6466/19 משרד הביטחון נ' עמותת חברות הסיעוד (11.10.2020), בהליך מנהלי אין מקום להידרש לחוות דעת של מומחים; בית המשפט אינו מנהל "קרבות מומחים" והוא אינו נוהג להעדיף חוות דעת של מומחה חיצוני על פני חוות הדעת המקצועית מטעם הגוף המנהלי. הכלל האמור אינו חל רק כאשר המומחה המדובר הוא מומחה בתחום העיסוק של הרשות המנהלית. 33. סוף דבר, שהערעור נדחה על כל חלקיו ורכיביו. לפני סיום, נציין את מה שציין גם בית משפט קמא בשולי פסק דינו ונצטט אף אנו מתוך סעיפי ההסכם: "המוסד רשאי לעדכן את התעריף מעת לעת, ככל שימצא כי אין התאמה מלאה בין התעריף המשולם לנותן השירותים לבין עלויות השירות בפועל; או כתוצאה משינויים כלליים במשק, שיש בהם כדי להשפיע על עלות השירות [...] המוסד רשאי לבצע כל שינוי בתעריף בכל עת, וזאת בהתאם לשינוי הנסיבות, בהתאם לשינויים במדיניות המוסד, בעקבות פסקי דין שיינתנו, בעקבות שינויים חקיקתיים, ובהתאם לשיקולים מקצועיים ותקציביים שונים [...]. האפשרות לעדכון התעריף, מקטינה את החשש לתחזית האפוקליפטית שהוצגה על ידי המערערות, של קריסת מערך השירותים בשל היות התעריף גירעוני. ככל שיסתבר בעתיד כי נוצר צורך בתיקון מטעם כזה או אחר, חזקה על המל"ל כי יבחן את האפשרות לעשות כן, באופן שיעלה בקנה אחד עם מטרות המכרז, קרי שיפור השירות למטופלים תוך דאגה לשכר המטפלות. 34. יש לקוות כי לאור פסק דין זה ניתן יהיה לקדם את פרסום המכרז בחלוף 16 שנים מאז המכרז הקודם. לאור החשיבות הרבה של הנושא והרבה לפנים משורת הדין – לא נעשה צו להוצאות. ניתן היום, ט' אייר תשפ"ו (26 אפריל 2026). יצחק עמית נשיא דוד מינץ שופט רות רונן שופטת