אבנר שמחוני נ. היועצת המשפטית לממשלה

4 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 65630-03-25 בג"ץ 25837-04-25 לפני: כבוד המשנה לנשיא נעם סולברג כבוד השופט עופר גרוסקופף כבוד השופטת רות רונן העותרים בבג"ץ 65630-03-25: 1. אבנר שמחוני 2. יוסי כהן 3. רם רוטברג 4. משה יעלון 5. בנימין נתניהו העותר בבג"ץ 25837-04-25 אבריאל בר יוסף נגד המשיבים בבג"ץ 65630-03-25: 1. היועצת המשפטית לממשלה 2. פרקליטות מחוז תל אביב 3. ועדת החקירה הממלכתית לעניין כלי השיוט 4. מיכאל טוביה גנור 5. ט.ג. ישראל ייעוץ ימי בע"מ 6. מ. גנור ים (2012) 7. חילת – חברה לייעוץ תשתיות (2014) 8. הולמרק פרופרטיז בע"מ 9. אבריאל בר יוסף 10. דוד שרן 11. שי ברוש 12. רמי טייב המשיבים בבג"ץ 25837-04-25: 1. ממשלת ישראל 2. היועצת המשפטית לממשלה 3. ועדת החקירה הממלכתית לעניין כלי השיוט 4. מיכאל (מיקי) גנור 5. דוד שרן 6. שי ברוש 7. רמי טייב 8. בנימין נתניהו 9. יוסי כהן 10. משה יעלון 11. רם רוטברג 12. אבנר שמחוני המבקשת להצטרף להליך: התנועה למען איכות השלטון בישראל עתירות למתן צו על תנאי ולמתן צו ביניים תאריך ישיבה: ט"ו באלול התשפ"ה (8.9.2025) בשם העותר 1 בבג"ץ 65630-03-25 והמשיב 12 בבג"ץ 25837-04-25: עו"ד עודד סבוראי; עו"ד סיוון האוזמן בשם העותר 2 בבג"ץ 65630-03-25 והמשיב 9 בבג"ץ 25837-04-25: עו"ד ד"ר אביגדור קלגסבלד; עו"ד דניאל קופילוב; עו"ד זמיר בן-בשט בשם העותר 3 בבג"ץ 65630-03-25 והמשיב 11 בבג"ץ 25837-04-25: עו"ד שרון קלינמן; עו"ד איילת גוטלזון; עו"ד מיכל ויינשטיין בשם העותר 4 בבג"ץ 65630-03-25 והמשיב 10 בבג"ץ 25837-04-25: עו"ד צבי בר נתן; עו"ד מירב ברוך בשם העותר 5 בבג"ץ 65630-03-25 והמשיב 8 בבג"ץ 25837-04-25: עו"ד עמית חדד; עו"ד נועה מילשטיין בשם העותר בבג"ץ 25837-04-25 והמשיב 9 בבג"ץ 65630-03-25: עו"ד ז'ק חן; עו"ד אורנה פינטו-גפסון; עו"ד ינון סרטל בשם המשיבים 2-1 בבג"ץ 65630-03-25: עו"ד שוש שמואלי; עו"ד יונתן נד"ב; עו"ד אופיר גבעתי; עו"ד ירון גולומב; עו"ד טל תבור בשם המשיבה 3 בבג"ץ 65630-03-25 ובבג"ץ 25837-04-25: עו"ד עדו לוין בשם המבקשת להצטרף להליך: עו"ד ד"ר אליעד שרגא; עו"ד סתיו ליבנה להב פסק-דין עניינן של שתי העתירות שלפנינו בהסדרת היחס בין עבודתה של ועדת החקירה הממלכתית לעניין כלי השיט (להלן: ועדת החקירה) לבין ההליך הפלילי העוסק בפרשת הצוללות (ת"פ (מחוזי ת"א) 18778-05-21 מדינת ישאל נ' גנור. להלן: ההליך הפלילי). נזכיר כי העותרים בבג"ץ 65630-03-25 (להלן: המוזהרים), ביקשו במסגרת עתירתם כי נעכב את העדתם בהליך הפלילי עד סיום עבודת ועדת החקירה; ואילו העותר בבג"ץ 25837-04-25 (להלן: הנאשם), ביקש כי נשהה את עבודתה של ועדת החקירה עד סיום שלב ההוכחות בהליך הפלילי. בהחלטתנו מיום 12.9.2025 קבענו, כהחלטת ביניים, כי יש לאמץ את המתווה אותו הציעה היועצת המשפטית לממשלה (להלן: היועמ"שית), לו גם הסכימה ועדת החקירה, לפיו תתאפשר העדתם של המוזהרים במסגרת ההליך הפלילי כעדי תביעה עד ליום 15.12.2025 (מועד שהוארך בהמשך עד ליום 1.2.2026), בטרם ייחשפו לחומרים המצויים בידי ועדת החקירה (להלן: החלטת הביניים). כן הובהר, כי בעדויות המוזהרים בהליך הפלילי, או בכל חלק מהן, לא ייעשה כל שימוש במסגרת הליכי ועדת החקירה. כפי שפורט בהרחבה בהחלטת הביניים, מצאנו כי מתווה זה מביא לאיזון ראוי בין השיקולים השונים, בשים לב לאינטרס הציבורי בקידומם המהיר הן של ההליך הפלילי והן של עבודת ועדת החקירה. ביום 5.2.2026 הודיעה היועמ"שית כי בהתאם למתווה שאושר, ביום 28.1.2026 הושלמה שמיעת עדויות המוזהרים בהליך הפלילי. על רקע האמור, טענה היועמ"שית כי עתירת המוזהרים התייתרה, ולפיכך דינה להימחק; וכי חל שינוי נסיבות מהותי המצדיק גם את מחיקתה של עתירת הנאשם. זו גם עמדתה של ועדת החקירה, אשר ציינה כי משעה שהושלמה שמיעת עדויות המוזהרים הדיון בשתי העתירות מיצה עצמו, ולפיכך דינן להימחק. לעומת זאת, העותרים בשתי העתירות סבורים כי יש מקום להמשיך ולדון בעתירות, על מנת לברר טענות נוספות שהעלו. המוזהרים מבהירים כי עתירתם עוסקת בהחלטה השגויה לנהל את ועדת החקירה ואת ההליך הפלילי במקביל, מבלי לקבוע מנגנונים שימנעו פגיעה בזכויותיהם לפני ועדת החקירה. בתוך כך הוסבר, כי הגם שהדיון בנושא עדויות המוזהרים כעדי תביעה בהליך הפלילי אכן מוצה; מדובר בנושא אחד, אך לא היחיד, ביחס אליו מתעוררים קשיים הכרוכים בניהול ההליכים במקביל. הנאשם, מכיוון אחר, הסביר כי החשש המרכזי שעמד בבסיס עתירתו – זיהום ההליך הפלילי – עדיין קיים גם לאחר השלמת עדותם של המוזהרים. הוסבר כי ועדת החקירה צפויה לחקור עדים נוספים רבים, וכתוצאה מחשיפתם לחומרים של ועדת החקירה, קיים חשש ממשי כי עדותם בהליך הפלילי תזוהם. יצוין, כי לאחר שהוגשו התייחסויות העותרים, ביקשה היועמ"שית להגיב להתייחסות המוזהרים מיום 12.2.2026, וזאת על רקע חשש, הפעם מכיוונה, כי המוזהרים מתכוונים לפעול בדרך שעלולה להוביל לזיהום ההליך הפלילי. לאחר שעיינו בטענות הצדדים, אנו סבורים כי הדיון בשתי העתירות מיצה עצמו, ולפיכך דינן להימחק, תוך שמירת מכלול טענות הצדדים ביחס לטענות שלא התבררו על ידינו להליכים המתאימים לכך. ננמק בקצרה. אשר לעתירת המוזהרים: כפי שפורט בהחלטת הביניים, לסעד העיקרי אותו ביקשו המוזהרים במסגרת עתירתם לא ניתן היה להיעתר, ולפיכך הוא נדחה עוד במסגרתה (שם, בפסקה 7). ביחס לסעד החלופי שהתבקש בה – פעולה "בדרך אחרת שיש בה כדי למנוע פגיעה בזכויות [המוזהרים] בפני ועדת החקירה" – סברנו, כמתואר שם בהרחבה, כי המתווה שנקבע בהחלטת הביניים נותן מענה הולם לחשש שהציגו מפני פגיעה בזכויותיהם. ואכן, בעניינים אלה, אשר בהם התמקדה עתירת המוזהרים, גם המוזהרים מקבלים כי קיים "מעשה עשוי" (ראו בפסקה 3 להתייחסותם מיום 12.2.2026). למרות האמור סבורים המוזהרים כי העתירות לא מיצו את עצמן, שכן קיימות בעיות קשות נוספות העלולות להתעורר עקב ניהול במקביל של ועדת החקירה וההליך הפלילי, ובהן עדות הנאשמים בפני ועדת החקירה, ועדות בהליך הפלילי של עדי תביעה נוספים שייחשפו לחומר החקירה של ועדת החקירה. ברם, לא רק שעתירת המוזהרים עסקה בנושא הממוקד של העדת המוזהרים בהליך הפלילי, שבא על פתרונו; אלא שככל שיתעורר קושי נוסף הנוגע לעבודת ועדת החקירה, ולתיאום בינה להליך הפלילי, מקומו להתברר תחילה לפני היועמ"שית, בהתאם למנגנון שנקבע בסעיף ב(5) להחלטת ממשלה מס' 1019 מיום 23.1.2022, ורק אחר כך, ככל שהדבר יידרש, לפני בית משפט זה. בעת הנוכחית, אם כך, עתירת המוזהרים בוודאי מיצתה את עצמה. אשר לעתירת הנאשם: נציין כבר בפתח הדברים, כי המתווה שאומץ בהחלטת הביניים הביא לתוצאה לה ייחל הנאשם ביחס לעדויות המוזהרים – מתן עדיפות לקידום ההליך הפלילי על פני פעילות ועדת החקירה. ברם, כפי שציינו בהחלטת הביניים, משעה שהדין הנוהג מתיר את ניהולם של הליכים פליליים במקביל לפעילות ועדת חקירה ביחס לאותו עניין, לא ניתן לתת עדיפות מוחלטת להליך הפלילי על פני פעילות הוועדה, כפי שמבקש הנאשם עתה (שם, בפסקה 7. ראו גם בהחלטתנו מיום 9.11.2025). בשלב זה, אם כן, הדרך להתמודד עם החשש מפני זיהום עדויות עוברת דרך שתי תחנות – האחת, היועצת המשפטית לממשלה, עליה הוטלה האחריות לתאם בין פעולות ועדת החקירה למול ההליכים הפלילים (כמתואר לעיל); השנייה, המותב הדן בהליך הפלילי, שתפקידו לבחון את הטענות ביחס לזיהום אפשרי של עדויות כפי שיראה לנכון (על כך שמקומן של טענות מסוג זה להתברר לפני בית המשפט הדן בהליך הפלילי ראו והשוו: בג"ץ 7768/12 צ'רני נ' בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (26.10.2012); בג"ץ 1672/21 חזן נ' היועץ המשפטי לממשלה (16.3.2021)). ההליך דנן, אם כן, אינו האכסניה המתאימה לבירור הטענות העוסקות בחשש מפני זיהום עדויות – בין אם הועלו מצד הנאשם, ובין אם הוצגו מכיוונה של היועמ"שית. בטרם סיום, נשוב ונבהיר כי האתגר הכרוך בניהולם במקביל של ההליך הפלילי ושל ועדת החקירה – אינו פשוט. ברם, משעה שהדין מאפשר זאת, הדרך להתמודד עם האתגרים הנובעים מכך עוברת דרך המנגנונים שנקבעו לצורך זה בדיוק. משעה שלא שוכנענו כי אין בכוחם של המנגנונים האמורים כדי לתת מענה לחששות אותם העלו העותרים בשתי העתירות, ובשים לב למתווה שאומץ בהחלטת הביניים, הדיון בעתירות – מוצה, ואין עוד מקום להמשך בירורן. סוף דבר: דין העתירות להימחק. בנסיבות העניין, כל צד יישא בהוצאותיו. ניתן היום, א' אדר תשפ"ו (18 פברואר 2026). נעם סולברג משנה לנשיא עופר גרוסקופף שופט רות רונן שופטת