פסק הדין המלא
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים
ע"פ 6547/00
ע"פ 9455/00
בפני: כבוד השופטת ט' שטרסברג-כהן
כבוד השופטת ד' ביניש
כבוד השופט א' א' לוי
המערערת בע"פ 6547/00: מדינת ישראל
נגד
המשיבים בע"פ 6547/00: 1. מוחמד סמרי
2. נידאל סמריה
ערעור על גזר הדין שניתן בבית
המשפט המחוזי בחיפה מיום 22.6.00
בת.פ. 115/00 שניתן על ידי כבוד
השופטת נ' שרון
המערערת בע"פ 9455/00: מדינת ישראל
נ ג ד
המשיב: פלוני
ערעור על גזר הדין שניתן בבית המשפט
המחוזי בחיפה מיום 20.11.00 בת.פ.
115/00 שניתן על-ידי כבוד השופטת
נ' שרון
תאריך הישיבה: כ"ז בטבת התשס"א (22.01.01)
בשם המערערת בע"פ 6547/00
ובע"פ 9455/00: עו"ד יהושע למברגר
בשם המשיבים בע"פ 6547/00
ובע"פ 9455/00: עו"ד זידאן טארק
בשם שירות המבחן בע"פ
6547/00: גב' אטקס
בשם שירות המבחן בע"פ
9455/00: גב' שלומית מרדר
פסק-דין
1. לפנינו שני ערעורים שהוגשו על-ידי מדינת ישראל על פסק-דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה בו הורשעו שלושת המשיבים (בשני התיקים) בקשירת קשר לפשע ובניסיון לשוד בנסיבות מחמירות. השלושה נדונו ל6- חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות ושנת מאסר על תנאי למשך 3 שנים.
בפתח דברי ראוי ליחד דברים למעשים נשוא כתב האישום, שבוצעו על-ידי השלושה ואת המתחייב מהם מבחינת ענישה.
2. השלושה, שאחד מהם מוחמד סמרי (יליד 73), היה שומר באתר בו בוצע ניסיון השוד, נסעו ברכב של מוחמד והגיעו לאתר מצוידים במקל עץ. הם דפקו על חלון הרכב בו ישב המתלונן, שומר המקום, וכשפתח זה את דלת הרכב, תפסוהו בידיו וברגליו, כיסו ראשו במעיל ודרשו את מפתח המחסן. משהחל לצעוק, החלו להכותו בעזרת הידיים ובעזרת מקל, הפילוהו ארצה, גררו אותו לבניין, דחפו אותו לריצפה ואיימו כי אם לא יתן להם את מפתח המחסן, יהרגו אותו. אחד מהם חיטט במכוניתו של המתלונן במטרה למצוא את מפתחות המחסן, כשהאחרים, שנשארו עימו, קושרים סביב גרונו חוט ברזל. בשלב זה הופיעה המשטרה והשוד סוכל.
נסיבות הניסיון לשוד, שסוכל בשלב מתקדם, מתאפיינות בתכנון, הפתעה ואכזריות במקום בודד וחשוך כשהשלושה תוקפים קורבן אחד.
3. לא נראית לנו המלצת שירות המבחן שלא להתערב בעונש שהושת ואנו מעדיפים את עמדת המערערת הנראית לנו. העונש של 6 חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות, אינו עומד ביחס הולם למעשים שביצעו המשיבים. הוא אינו עונה על תכלית הענישה, הוא אינו מבטא את גורם ההרתעה כלפי העבריינים עצמם וכלפי אחרים, הוא מתעלם מן הקורבן ומן הסכנה המרחפת על הציבור ויחידיו ממי שבקלות בלתי נסבלת מוכן לפגוע ברכושם וברווחתם הגופנית והנפשית של אחרים.
4. עד כאן לעניין המעשים וחומרתם. מכאן לנסיבותיהם האישיות של השלושה. אשר לפן האישי והשיקומי, מקובל עלינו כי יש למצות כל אפשרות על מנת לשקם את העבריין ולהחזירו לחיק החברה כאדם נורמטיבי שישתלב בה מבלי לחזור לסורו. אולם, אין השיקום השיקול היחיד שעל בית המשפט לשקול. על עבריינים המבצעים עבירות כפי אלה שבוצעו במקרה דנן, להיענש על מעשיהם, לשלם את חובם לחברה ולרצות עונש שיהא בו כדי להרתיע אותם ואחרים, כל זאת, לא על חשבון שיקומם האפשרי בעתיד הן בתוך כתלי בית הסוהר והן לאחר יציאתם ממנו. העונש ההולם לעבירות מסוג זה הוא, מאסר בפועל. בית המשפט המחוזי לא איזן באופן ראוי בין הפן הענישתי וההרתעתי לבין הפן האישי והשית עונש שאינו עולה בקנה אחד עם מדיניות הענישה כפי שהותוותה על ידי בית משפט זה.
5. העונש הראוי להשית על שלושת המשיבים הוא עונש מאסר בפועל אלא שיש לעשות הבחנה בין הקטין ושני הבוגרים באשר לתקופת המאסר. הקטין, היה בעת ביצוע העבירות כבן 17, עברו נקי, היה נתון במעצר תקופה של 15 יום ולאחר מכן במעצר בית במשך 9 חודשים. לימודיו הופסקו משום מעצר הבית. מאז שוחרר ממעצר הבית הוא עוזר לאביו בעבודות חקלאות וסיכוייו להשתקם, טובים. עליו ראוי להטיל מאסר לתקופה קצרה יותר מאשר על האחרים, הבוגרים, שחלקם במעשים גדול בהרבה והם היו היוזמים והרוח החיה בביצועם, אף שגם עברם נקי.
6. לאור כל האמור, אנו מחליטים לקבל את הערעור באופן חלקי, לבטל את גזר דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה לגבי שלושת המשיבים ככל שהוא מתייחס למאסר בן 6 חודשים לריצוי בעבודות שירות ולהטיל עליהם את העונשים הבאים: על הקטין, שנגרר אחרי קרוביו הבגירים ושחלקו בפרשה הוא הקטן וחסר היוזמה ביותר, אנו מטילים עליו מאסר לתקופה של 19 חודשים מתוכם 7 חודשי מאסר בפועל ו12- חודשי מאסר על תנאי למשך שלוש שנים, כפי שגזר בית המשפט המחוזי. כמו כן, יישאר בעינו צו המבחן שניתן על-ידי בית המשפט המחוזי בעניינו של הקטין, שיהיה נתון בפיקוח שירות המבחן במשך שנה מיום שחרורו מן המאסר.
אשר לבגירים, מוחמד סמרי ונידאל סמריה שיזמו את ביצוע העבירות והיו הרוח החיה בביצוען, אנו מטילים על כל אחד מהם מאסר של 30 חודשים, מתוכם, 18 חודשים בפועל ו12- חודשי מאסר על תנאי למשך שלוש שנים שהושת עליהם, על-ידי בית המשפט המחוזי.
ראוי לציין כי בהשיתנו את העונשים האמורים לקחנו בחשבון גם את הטענה כי נערכה סולחה עם המתלונן וכן נמנענו - כערכאת ערעור - מלמצות את הדין עם המשיבים.
ניתן היום, כ"ז בטבת תשס"א (22.1.01)
ש ו פ ט ת ש ו פ ט ת ש ו פ ט
הסניגור: מבקש לעכב ביצוע העונש בחודש ימים.
עו"ד למברגר: מסכימים לעיכוב ביצוע עונש המאסר למשך 30 יום מהיום.
החלטה
לבקשת הסניגור ובהסכמת ב"כ המערערת, יתייצבו המשיבים לריצוי מאסרם ביום 20.2.01 עד השעה 10:00 בבוקר, בבית המשפט המחוזי בחיפה.
כל אחד מהמשיבים יפקיד בבית המשפט המחוזי בחיפה, תוך שלושה ימים, ערבות עצמית והתחייבות צד ג' להנחת דעת כב' הרשם או המזכיר הראשי של בית המשפט, בסכום של 5,000 ש"ח, להבטחת התייצבותם לריצוי מאסרם כאמור.
כל הערבויות שהופקדו, אם הופקדו בעבר, יישארו בעינם.
ניתן היום, כ"ז בטבת תשס"א (22.1.01)
ש ו פ ט ת ש ו פ ט ת ש ו פ ט
העתק מתאים למקור
נוסח זה כפוף לשינויי עריכה טרם פרסומו בקובץ
פסקי הדין של בית המשפט העליון בישראל.
שמריהו כהן - מזכיר ראשי
00065470.J03