ע"א 6546-22
טרם נותח
פלוני נ. שירותי בריאות כללית
סוג הליך
ערעור אזרחי (ע"א)
פסק הדין המלא
-
3
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים
ע"א 6546/22
לפני:
כבוד הנשיא יצחק עמית
כבוד השופטת יעל וילנר
כבוד השופטת גילה כנפי-שטייניץ
המערערת:
פלונית
נגד
המשיבות:
1. שירותי בריאות כללית
2. מדינת ישראל - משרד הבריאות
ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים בת"א 27468-12-17 מיום 16.6.2022 שניתן על ידי כב' השופטת חיה זנדברג
תאריך ישיבה:
ב' בניסן תשפ"ה (31.3.2025)
בשם המערערת:
עו"ד עמוס גבעון
בשם המשיבה 1:
עו"ד לאון לופט
בשם המשיבה 2:
עו"ד לירון ליברמן; עו"ד דניאל טל
פסק-דין
1. הערעור שלפנינו נסב על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים (ת"א 27468-12-17) בגדרו נדחתה תביעתה של המערערת בגין רשלנות רפואית. המערערת טענה לרשלנות בית החולים כרמל (המשיבה 1) ובית החולים שיבא (המשיבה 2) באי-אבחונה כחולת טרשת נפוצה. לטענתה, עקב האיחור באבחנה, לא טופלה במועד בתרופת הקופקסון, ומכאן נגרמו לה לטענתה נזקים, לרבות שלילת רישיונה כעורכת דין עקב שליחת יד בכספי לקוחותיה.
2. לאחר שעיינו בחומר שלפנינו ושמענו טיעוני הצדדים, מצאנו לאמץ פסק דינו של בית משפט קמא לפי סעיף 148(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018, כך שדין הערעור להידחות.
למעלה מן הצורך נוסיף ונעיר.
3. בית משפט קמא הגיע בפסק דינו למסקנה כי המערערת לא הוכיחה שהיא סובלת מטרשת נפוצה, ובכך התמקד הדיון גם בערעור שלפנינו.
ברם, גם אם הייתה המערערת מוכיחה שהיא אכן סובלת מטרשת נפוצה, הרי שעל פניו היא לא עמדה בנטל להוכיח רשלנות רפואית, באשר לאורך כל הדרך בוצעו הבדיקות וההדמיות הנדרשות, והשאלה אם התסמינים מהם סבלה המערערת מעידים על טרשת נפוצה עמדה לנגד עיני הרופאים המטפלים, אשר שללו זאת לאורך השנים. העובדה כי ד"ר הלמן סבר ועדיין סבור כי המערערת סובלת מטרשת נפוצה, אין בה כדי להוכיח שכל הרופאים והמומחים האחרים טעו, ובוודאי שאין בה כדי להוכיח רשלנות של כל הרופאים האחרים.
4. בית משפט קמא מצא לסמוך על חוות דעתו של הרדיולוג פרופ' גמרי, מטעם המשיבות, שלפיה אין בממצאי בדיקת ה-MRI מיום 27.1.2014 כדי לתמוך בטענת המערערת כי היא סובלת מטרשת נפוצה. המערערת מצידה, אף לא המציאה חוות דעת רדיולוגית מטעמה. בית משפט קמא אף ציין כי אימוץ חוות דעתו של פרופ' גמרי היא למעלה מן הצורך, לאור הראיות הנוספות שהונחו בפניו.
5. הלכה למעשה, המערערת אפילו לא הניחה בפני בית המשפט חוות דעת מומחה התומכת בטענתה כי היא סובלת מטרשת נפוצה. כפי שציין בית משפט קמא בפסק דינו, המומחה מטעם המערערת, פרופ' עמוס קורצ'ין, כלל לא בחן אם התובעת חולה בטרשת נפוצה אם לאו, משום שמבחינתו הדבר היה מובן מאליו לנוכח האבחון של ד"ר הלמן. זאת ועוד. אין בחוות דעתו של פרופ' קורצ'ין כל התייחסות למשיבה מס' 2.
6. אפילו היה מוכח שהמערערת חלתה בטרשת נפוצה, מקובלת עלינו מסקנתו של בית משפט קמא כי אין קשר סיבתי בין התנהלות המשיבות לנזקים שיסודם בהליכים המשמעתיים ובהליך הפלילי שנוהלו נגד המערערת.
7. בפתח הדיון ביקשה המערערת לצרף ראיה חדשה, אשר לטענת בא כוחה, הגיעה באופן מסתורי לתיבת הדואר שלו יום לפני הדיון. המדובר במסמך "הערכת סיכונים" שנערך על ידי בא כוח המשיבה 1, ואשר דחינו את קבלתו, באשר על פניו המסמך נהנה מחסיון מסמכים שהוכנו לקראת משפט ומחסיון עורך-דין לקוח. איננו רואים להאריך בדברים בנושא זה, באשר סוגיה דומה עד כדי זהות נדונה בהרחבה ברע"א 6171/17 פלוני נ' קופת חולים מאוחדת (4.9.2017) והקורא מופנה לעיין שם (וראו גם יצחק עמית חסיונות ואינטרסים מוגנים – הליכי גילוי ועיון במשפט האזרחי והפלילי 521-518 (2021)).
נציין כי גם באותו מקרה טען עו"ד גבעון כי מסמך "הערכת סיכון מפורטת" שנשלח למחלקה המשפטית של בית החולים 'הדסה', התגלגל לידיו ומעיד על הסתרת מסמכים על ידי בית החולים.
למרות זאת, אין לכחד כי הוטרדנו מהאמור במסמך "הערכת הסיכונים", ועל כן נדרשה המשיבה 1 להמציא את המסמך שנזכר בו, ואשר אין חולק כי לא הוגש במכוון על ידי המשיבה 1. לאחר שעיינו במסמך ועיינו בבקשת המערערת להורות על החזרת הדיון לבית משפט קמא, מצאנו כי אין במסמך כדי לשנות את מסקנתנו. ראשית, נציין כי המסמך הוא מבית החולים בילינסון ולא בית החולים כרמל. שנית, המסמך שבו מדובר הוא סיכום ביקור במרפאה נוירולוגית מיום 10.2.2020 (בעיצומם של דיוני ההוכחות), שבו נכתב על ידי ד"ר הלמן כי המערערת סובלת מטרשת נפוצה שהחלה בשנת 2004. בכך אין כל רבותא, כי כאמור, מסקנתו של ד"ר הלמן, הרופא המטפל, לא הייתה מקובלת על בית משפט קמא, שביכר את חוות הדעת של המומחים מטעם המשיבות. אף אין לראות באבחנתו של ד"ר הלמן משום "הודאת בעל דין" כפי שנטען על ידי המערערת, אלא כמסקנה של רופא מטפל, שרופאים אחרים חלוקים עליה.
8. סוף דבר שהערעור נדחה. המערערת תישא בהוצאות המשיבות בסך 10,000 ש"ח כל אחת.
ניתן היום, ט' בניסן התשפ"ה (7.4.2025).
יצחק עמית
נשיא
יעל וילנר
שופטת
גילה כנפי-שטייניץ שופטת