פסקי דין בית המשפט העליון

כל כרטיס מציג בקצרה את עיקרי פסק הדין. הנה דוגמה מהפסיקה הראשונה בעמוד — ריחוף/לחיצה על תווית הסבר מדגיש את האזור המתאים בכרטיס.

ע"א 6546/22

פלוני נ. שירותי בריאות כללית

תביעה בגין רשלנות רפואית עקב אי-אבחון מחלת הטרשת הנפוצה של המערערת, אשר לטענתה הובילה לנזקים אישיים ומקצועיים.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?
תאריך פרסום 09/04/2025 — תאריך פרסום פסק הדין על ידי בית המשפט.
סוג התיק ע"א — ערעור אזרחי.
מספר התיק 6546/22 — פורמט ישן: מספר סידורי / שנה.
נושא/קטגוריה רשלנות רפואית — לחיצה על התווית מציגה את כל פסקי הדין באותה קטגוריה.
שם התיק (הצדדים) שם התיק כולל את שמות הצדדים. הקיצור "נ׳" שביניהם = "נגד".
תמצית הטענה / עתירה / ערעור תביעה בגין רשלנות רפואית עקב אי-אבחון מחלת הטרשת הנפוצה של המערערת, אשר לטענתה הובילה לנזקים אישיים ומקצועיים.
החלטת בית המשפט נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) — בית המשפט דחה את ההליך לטובת הצד שכנגד (הנתבע/המשיב).

הסבר זה לא ייפתח אוטומטית בביקורים הבאים. תמיד אפשר לפתוח אותו שוב מהפס בראש הרשימה.

ע"א 6546/22

פלוני נ. שירותי בריאות כללית

תביעה בגין רשלנות רפואית עקב אי-אבחון מחלת הטרשת הנפוצה של המערערת, אשר לטענתה הובילה לנזקים אישיים ומקצועיים.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?

סיכום פסק הדין

המערערת הגישה תביעת רשלנות רפואית בטענה כי בתי החולים לא אבחנו אותה כחולת טרשת נפוצה, מה שמנע ממנה טיפול תרופתי וגרם לה לנזקים אישיים ומקצועיים, כולל אובדן רישיון עריכת הדין. בית המשפט המחוזי דחה את התביעה בקובעו כי לא הוכח שהיא חולה במחלה וכי לא הוכחה רשלנות. בערעור, בית המשפט העליון אישר את פסק הדין של המחוזי. השופטים קבעו כי המערערת לא הציגה חוות דעת רפואית מספקת התומכת באבחנה שלה, וכי המומחים מטעם המשיבות שללו את קיום המחלה על בסיס בדיקות MRI. בנוסף, נקבע כי גם אם הייתה חולה, לא הוכח קשר סיבתי בין הטיפול הרפואי לבין הנזקים המשמעתיים והפליליים שנגרמו לה. בית המשפט דחה גם בקשה להגשת ראיה חדשה (מסמך פנימי) בשל חסיון.

סוג הליך ערעור אזרחי (ע"א)
הרכב השופטים יצחק עמית, יעל וילנר, גילה כנפי-שטייניץ
בדעת רוב 3/3

ניתוח פסק הדין

תובעים

  • פלונית

נתבעים

  • שירותי בריאות כללית
  • מדינת ישראל - משרד הבריאות

טענות הצדדים

טיעוני התביעה
  • בית החולים התרשל באי-אבחון המערערת כחולת טרשת נפוצה.
  • האיחור באבחנה מנע טיפול תרופתי במועד.
  • הנזקים שנגרמו כוללים שלילת רישיון עריכת דין עקב שליחת יד בכספי לקוחות.
טיעוני ההגנה
  • לא הוכח כי המערערת סובלת מטרשת נפוצה.
  • בוצעו כל הבדיקות וההדמיות הנדרשות לאורך השנים.
  • אין קשר סיבתי בין התנהלות המשיבות לבין הנזקים המשמעתיים והפליליים של המערערת.
מחלוקות עובדתיות
  • האם המערערת חולה בטרשת נפוצה.
  • האם התנהלות הרופאים עלתה כדי רשלנות רפואית.
  • האם קיים קשר סיבתי בין האבחון לבין הנזקים הנטענים.

ראיות משפטיות

ראיות מרכזיות שהתקבלו
  • חוות דעתו של פרופ' גמרי (רדיולוג) מטעם המשיבות.
  • סיכום ביקור במרפאה נוירולוגית מיום 10.2.2020.
ראיות מרכזיות שנדחו
  • חוות דעתו של פרופ' עמוס קורצ'ין (מטעם המערערת) - לא בחן את עצם קיום המחלה ולא התייחס למשיבה 2.

הפניות לתיקים אחרים

פרטי התיק המקורי
מספר התיק בערכאה הקודמת
ת"א 27468-12-17
בית המשפט שנתן את ההחלטה המקורית
בית המשפט המחוזי בירושלים
תקדימים משפטיים
  • רע"א 6171/17 פלוני נ' קופת חולים מאוחדת
הפניות לפסקי דין אחרים
  • יצחק עמית חסיונות ואינטרסים מוגנים – הליכי גילוי ועיון במשפט האזרחי והפלילי 521-518 (2021)

תגיות נושא

  • רשלנות רפואית
  • טרשת נפוצה
  • אבחון רפואי
  • חסיון מסמכים

שלב ההליך

ערעור

סכום הוצאות משפט

20000

סכום הפיצוי

0
שאל עם ChatGPT

פסק הדין המלא

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים ע"א 6546/22 לפני: כבוד הנשיא יצחק עמית כבוד השופטת יעל וילנר כבוד השופטת גילה כנפי-שטייניץ המערערת: פלונית נגד המשיבות: 1. שירותי בריאות כללית 2. מדינת ישראל - משרד הבריאות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים בת"א 27468-12-17 מיום 16.6.2022 שניתן על ידי כב' השופטת חיה זנדברג תאריך ישיבה: ב' בניסן תשפ"ה (31.3.2025) בשם המערערת: עו"ד עמוס גבעון בשם המשיבה 1: עו"ד לאון לופט בשם המשיבה 2: עו"ד לירון ליברמן; עו"ד דניאל טל פסק-דין 1. הערעור שלפנינו נסב על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים (ת"א 27468-12-17) בגדרו נדחתה תביעתה של המערערת בגין רשלנות רפואית. המערערת טענה לרשלנות בית החולים כרמל (המשיבה 1) ובית החולים שיבא (המשיבה 2) באי-אבחונה כחולת טרשת נפוצה. לטענתה, עקב האיחור באבחנה, לא טופלה במועד בתרופת הקופקסון, ומכאן נגרמו לה לטענתה נזקים, לרבות שלילת רישיונה כעורכת דין עקב שליחת יד בכספי לקוחותיה. 2. לאחר שעיינו בחומר שלפנינו ושמענו טיעוני הצדדים, מצאנו לאמץ פסק דינו של בית משפט קמא לפי סעיף 148(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018, כך שדין הערעור להידחות. למעלה מן הצורך נוסיף ונעיר. 3. בית משפט קמא הגיע בפסק דינו למסקנה כי המערערת לא הוכיחה שהיא סובלת מטרשת נפוצה, ובכך התמקד הדיון גם בערעור שלפנינו. ברם, גם אם הייתה המערערת מוכיחה שהיא אכן סובלת מטרשת נפוצה, הרי שעל פניו היא לא עמדה בנטל להוכיח רשלנות רפואית, באשר לאורך כל הדרך בוצעו הבדיקות וההדמיות הנדרשות, והשאלה אם התסמינים מהם סבלה המערערת מעידים על טרשת נפוצה עמדה לנגד עיני הרופאים המטפלים, אשר שללו זאת לאורך השנים. העובדה כי ד"ר הלמן סבר ועדיין סבור כי המערערת סובלת מטרשת נפוצה, אין בה כדי להוכיח שכל הרופאים והמומחים האחרים טעו, ובוודאי שאין בה כדי להוכיח רשלנות של כל הרופאים האחרים. 4. בית משפט קמא מצא לסמוך על חוות דעתו של הרדיולוג פרופ' גמרי, מטעם המשיבות, שלפיה אין בממצאי בדיקת ה-MRI מיום 27.1.2014 כדי לתמוך בטענת המערערת כי היא סובלת מטרשת נפוצה. המערערת מצידה, אף לא המציאה חוות דעת רדיולוגית מטעמה. בית משפט קמא אף ציין כי אימוץ חוות דעתו של פרופ' גמרי היא למעלה מן הצורך, לאור הראיות הנוספות שהונחו בפניו. 5. הלכה למעשה, המערערת אפילו לא הניחה בפני בית המשפט חוות דעת מומחה התומכת בטענתה כי היא סובלת מטרשת נפוצה. כפי שציין בית משפט קמא בפסק דינו, המומחה מטעם המערערת, פרופ' עמוס קורצ'ין, כלל לא בחן אם התובעת חולה בטרשת נפוצה אם לאו, משום שמבחינתו הדבר היה מובן מאליו לנוכח האבחון של ד"ר הלמן. זאת ועוד. אין בחוות דעתו של פרופ' קורצ'ין כל התייחסות למשיבה מס' 2. 6. אפילו היה מוכח שהמערערת חלתה בטרשת נפוצה, מקובלת עלינו מסקנתו של בית משפט קמא כי אין קשר סיבתי בין התנהלות המשיבות לנזקים שיסודם בהליכים המשמעתיים ובהליך הפלילי שנוהלו נגד המערערת. 7. בפתח הדיון ביקשה המערערת לצרף ראיה חדשה, אשר לטענת בא כוחה, הגיעה באופן מסתורי לתיבת הדואר שלו יום לפני הדיון. המדובר במסמך "הערכת סיכונים" שנערך על ידי בא כוח המשיבה 1, ואשר דחינו את קבלתו, באשר על פניו המסמך נהנה מחסיון מסמכים שהוכנו לקראת משפט ומחסיון עורך-דין לקוח. איננו רואים להאריך בדברים בנושא זה, באשר סוגיה דומה עד כדי זהות נדונה בהרחבה ברע"א 6171/17 פלוני נ' קופת חולים מאוחדת (4.9.2017) והקורא מופנה לעיין שם (וראו גם יצחק עמית חסיונות ואינטרסים מוגנים – הליכי גילוי ועיון במשפט האזרחי והפלילי 521-518 (2021)). נציין כי גם באותו מקרה טען עו"ד גבעון כי מסמך "הערכת סיכון מפורטת" שנשלח למחלקה המשפטית של בית החולים 'הדסה', התגלגל לידיו ומעיד על הסתרת מסמכים על ידי בית החולים. למרות זאת, אין לכחד כי הוטרדנו מהאמור במסמך "הערכת הסיכונים", ועל כן נדרשה המשיבה 1 להמציא את המסמך שנזכר בו, ואשר אין חולק כי לא הוגש במכוון על ידי המשיבה 1. לאחר שעיינו במסמך ועיינו בבקשת המערערת להורות על החזרת הדיון לבית משפט קמא, מצאנו כי אין במסמך כדי לשנות את מסקנתנו. ראשית, נציין כי המסמך הוא מבית החולים בילינסון ולא בית החולים כרמל. שנית, המסמך שבו מדובר הוא סיכום ביקור במרפאה נוירולוגית מיום 10.2.2020 (בעיצומם של דיוני ההוכחות), שבו נכתב על ידי ד"ר הלמן כי המערערת סובלת מטרשת נפוצה שהחלה בשנת 2004. בכך אין כל רבותא, כי כאמור, מסקנתו של ד"ר הלמן, הרופא המטפל, לא הייתה מקובלת על בית משפט קמא, שביכר את חוות הדעת של המומחים מטעם המשיבות. אף אין לראות באבחנתו של ד"ר הלמן משום "הודאת בעל דין" כפי שנטען על ידי המערערת, אלא כמסקנה של רופא מטפל, שרופאים אחרים חלוקים עליה. 8. סוף דבר שהערעור נדחה. המערערת תישא בהוצאות המשיבות בסך 10,000 ש"ח כל אחת. ניתן היום, ‏ט' בניסן התשפ"ה (‏7.4.2025). יצחק עמית נשיא יעל וילנר שופטת גילה כנפי-שטייניץ שופטת