יהודה ערמי נ. מיקדן אם - 1 (2002) בע"מ

2 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים עפ"ס 6530-10-24 לפני: כבוד ממלא מקום הנשיא יצחק עמית המערער: יהודה ערמי נגד המשיבה: מיקדן אם-1 (2002) בע"מ ערעור על החלטת המפקח על רישום מקרקעין רחובות – שלוחת אשדוד בתיק 3/464/2023 מיום 22.9.2024 שניתנה על ידי המפקח א' אזר בשם המערער: עו"ד יובל דמול פסק-דין ערעור על החלטת המפקח על רישום מקרקעין ברחובות – שלוחת אשדוד (א' אזר; להלן: המפקח) בתיק 3/464/2023 מיום 22.9.2024, שלא לפסול עצמו מלדון בעניינו של המערער. 1. המשיבה משמשת כחברת הניהול של בניין משרדים, מסחר ומלאכה בראשון לציון. מזה שנים מתנהלים הליכים משפטיים בין המשיבה לבין דיירי הבניין, כשבהליך הנוכחי תבעה המשיבה את המערער, שהוא אחד מדיירי הבניין. בהחלטה מיום 21.7.2024, קבע המפקח כי טענות המערער נדונו ונדחו בפסק דין בהליך שהתנהל ביחס לנכס אחר בבניין (להלן: פסק הדין הקודם). המערער הגיש בקשה לפסילת המותב, אשר נדחתה בהחלטת המותב מיום 22.9.2024. 2. על ההחלטה הדוחה את בקשת הפסילה נסב הערעור שלפניי. 3. דין הערעור להידחות מבלי להידרש לתשובת המשיבה. לא מצאתי כי במקרה שלפניי מתעורר חשש ממשי למשוא פנים בניהול המשפט, בהתאם להוראת סעיף 77א(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984. 4. המערער טוען כי המותב נמצא בניגוד עניינים בשל קשר שקיים בינו לשרת המשפטים לשעבר, איילת שקד (להלן: שקד), אשר מכהנת החל משנת 2023 כיו"ר הדירקטוריון של חברה ששולטת בחברה-האם של המשיבה. בהתבסס על מספר קטעי עיתונות, טוען המערער כי במסגרת תפקידה כשרת המשפטים, הפסיקה שקד את כהונתו של המותב כדיין בבית הדין לעררים לפי חוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952. לשיטתו, המותב מעוניין לרַצות את שקד, ומשכך נמנע מקבלת החלטות שמרעות עם המשיבה. דינה של הטענה להידחות. לא מצאתי כל סיבה להטיל ספק בדברי המותב, לפיהם אין בקשר העקיף שבעקיפין שבין שקד למותב, ובינה לחברה שמעורבת בהליך, כדי להטות את שיקול דעתו של המותב. אף לא מצאתי סיבה להטיל ספק באמירת המותב כי כלל לא ידע על מינויה של שקד לתפקיד המדובר. מעבר לתיאור נסיבתי של מספר אירועים, המבוסס על מקורות עיתונות ועל הערכות סובייקטיביות וספקולטיביות, המערער לא הניח כל יסוד לטענותיו חסרות הבסיס, שהוכחשו במפורש על ידי המותב. 5. עוד טוען המערער כי שגה המותב כשהחיל בעניין הנוכחי את פסק הדין הקודם. לדעת המערער, הדבר מעיד כי דעת המותב "ננעלה" ונסללה הדרך למתן פסק דין צפוי מראש. עם זאת, מדובר בטענה ערעורית שמקומה בהליך ערעורי מתאים ולא בהליכי פסלות, ואין בה כדי לעורר חשש ממשי למשוא פנים (ראו, למשל: עפ"ס 31683-11-24‏ ‏שגיא נ' פקיד שומה תל אביב 1‏, פסקה 7 (17.11.2024); ע"א 2766/22 פלוני נ' פלונית, פסקה 8 (7.7.2022); ע"א 1427/06‏ פלוני נ' פלוני, פסקה 5 (23.8.2006)). הוא הדין בנוגע להשגות המערער על החלטות אחרות, דיוניות ומהותיות, שניתנו בעניינו. 6. בנוסף, המערער מלין על ההחלטה בבקשת הפסלות, אשר לשיטתו נוסחה באופן שמעיד על עוינותו של המותב כלפיו – ושבמסגרתה צוין כי המערער "רקח לעצמו תאוריה בסגנון סיפורי אלף לילה ולילה, בעלת מאפיינים קונספירטיביים של ממש, אשר על פניה היא מופרכת מיסודה ואין בה אלא להעלות גיחוך". זה מכבר נפסק כי הבעת ביקורת על בעל דין לא מקימה עילת פסלות, אלא אם התבטאויות המותב מעידות על נעילת דעתו (ראו, למשל, ע"א 3636/24 פלוני נ' פלונית, פסקה 8 (30.6.2024)). לא מצאתי כי ענייננו נופל בגדר המקרים הללו, שכן אין בניסוח החלטת הפסלות כדי להעיד על הטיה לטובת מי מהצדדים להליך. 7. הערעור נדחה אפוא. בנסיבות העניין ובשים לב לטיב הטענות שהועלו בערעור, המערער יישא בהוצאות לטובת אוצר המדינה בסך של 5,000 ש"ח. ניתן היום, כ"ט כסלו תשפ"ה (30 דצמבר 2024). יצחק עמית ממלא מקום הנשיא