בג"ץ 6527-14
טרם נותח

פלוני נ. שר הרווחה

סוג הליך עתירה לבית משפט גבוה לצדק (בג"ץ)

פסק הדין המלא

-
פסק-דין בתיק בג"ץ 6527/14 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 6527/14 לפני: כבוד השופט א' רובינשטיין כבוד השופט נ' הנדל כבוד השופט צ' זילברטל העותרים: 1. פלונית 2. פלוני נ ג ד המשיבים: 1. שר הרווחה 2. עו"ס ראשי לחוק הסעד (טיפול במפגרים) 3. מפקחת אומנה מחוזי 4. משרד הרווחה - השירותים החברתיים 5. ההורים הביולוגיים - באמצעות משרד הרווחה 6. מנהל מכון פוירשטיין עתירה למתן צו על תנאי וצו ביניים תאריך הישיבה: כ"ח בטבת התשע"ה (19.1.15) בשם העותרים: עו"ד חדוה שפירא; עו"ד עמיקם הדר בשם המשיבים 4-1: עו"ד יונתן ציון-מוזס בשם המשיבים 6-5: עו"ד אהרן אגסי; עו"ד חיה גרשוני פסק-דין השופט א' רובינשטיין: רקע והליכים א. לפנינו סוגיה עצובה שעניינה דרך חינוכו של קטין כבן 14 כיום, הסובל מפיגור קשה בשל תסמונת דאון (בין השאר אינו מדבר), ומצוי מאז ינקותו – לאחר שההורים הביולוגיים החליטו בהמלצה רבנית שלא לקחתו הביתה – באמנה אצל העותרים, תחילה העותרת עם אישה משכבר ועתה עם בן זוגה הנוכחי העותר, תוך מסירות שאין עליה חולק. הקשר עם ההורים הביולוגיים הוא מועט. לאורך השנים חלו שינויים באורח החיים של העותרת; העותרת רואה עצמה כדתית, אך מכל מקום אינה חרדית עוד. ב. המחלוקת כיום, אשר בעטיה העתירה, נסבה על רצון העותרים כי הקטין ישובץ בבית ספר שבמכון פוירשטיין על שיטתו החינוכית, מתוך אמונה כי שיטה זו תסייע להתפתחותו, בעוד שמקום לימודיו הנוכחי מיצה עצמו לדעתם; והדבר גם קיבל ביטוי בהמלצה שניתנה ובהחלטת שיבוץ, כפי שיפורט, אך בשל התנגדות ההורים הביולוגיים הוחלט לבסוף – כך נטען – אחרת. התנגדות ההורים הביולוגיים נבעה, כך נאמר, מרצונם כי הקטין ימשיך במוסד הלימודים החרדי שבו היה עד כה ("שיח סוד"), ואילו מכון פוירשטיין הוא דתי אך אינו חרדי. העתירה הוגשה ב-1.10.14, ולמשך מספר חודשים לא נשלח הקטין על-ידי העותרים למסגרת "שיח סוד" נוכח עמדתם. ג. תשובת משיבי המדינה (16.11.14) היתה, כי בינתיים התכנסה ועדת אבחון לפי חוק הסעד (טיפול במפגרים), תשכ"ט-1969, שעיינה בתסקיר שירותי הרווחה מ-4.11.14, והחליטה – תוך שלנגד עיניה עקרונות טובת הילד – לאמץ את האמור בתסקיר, כפי שיתומצת מייד, ולקבוע הערכת מצב נוספת בעוד כמחצית השנה. התסקיר ציין קושי לעת הזאת ביחסי משפחת האמנה (העותרים) עם גורמי הרווחה, אך נקבע כי יש להמשיך את מגורי הקטין במשפחת האמנה, וכן לחזק את הקשר עם המשפחה הביולוגית הטוענת עתה כי רצונה להביאו לביתה. בתחום החינוכי נקבע, כי יש להמשיך עתה את לימודי הקטין במסגרת "שיח סוד" בה שוהה הקטין שנים, והמתאימה לאורח חייה של המשפחה הביולוגית, וזאת תוך בניית תכנית לימודים מפורטת. התסקיר מקיף מאוד, וכאמור אומץ על-ידי ידי ועדת האבחון. המדינה תומכת בעמדת ועדת האבחון. ד. לשלמות התמונה יצוין, כי בהחלטה קודמת של ועדת האבחון מ-30.3.14 דובר על חיפוש מסגרת חינוכית אחרת שתקדם את כישורי התקשור של הקטין, וכן בפנינו חוות דעת שהמליצה על קבלתו למכון פוירשטיין, והחלטת ועדת השיבוץ של הרשות המקומית על שיבוצו שם שניתנה במהלך יולי 2014 – דבר שלא מומש כאמור. ה. ההורים הביולוגיים טענו בתגובתם (מ-11.1.15) כנגד משפחת האמנה והתמורות שחלו בה, ולשיטתם פגעו אלה בטיפול בקטין, שגם נשתנו נהגיו ואינו חובש עוד כיפה ולובש ציצית; ואין הם מסכימים כי "שיח סוד" מיצה עצמו. ו. בדיון בפנינו הוסבר על-ידי העותרים – בתשובה לשאלתנו – מדוע לא עירערו על החלטת ועדת האבחון לועדת ערר בבית משפט השלום על פי הסמכות בדין; לדבריהם, כך אירע כיון שההחלטה בועדת האבחון באה לאחר שכבר הוגשה העתירה לבג"ץ. מכל מקום בינתיים, בדצמבר 2014 שב הקטין ללמוד ב"שיח סוד" וישנה עדיין בעיה של ליווי; מכל מקום מתבקש לטעם העותרים מינוי מומחה על-ידי בית המשפט, בשל המחלוקת. מטעם המדינה נאמר, כי אכן חל במהלך 2014 שינוי בעמדות גורמי המקצוע, בשל המורכבות ועמדת המשפחה הביולוגית; אך הוטעם כי נבנתה תכנית לעניינו של הקטין, והנושא גם ישוב וייבחן כתום שישה חודשים. בא כוח ההורים הביולוגיים ציין כי "שיח סוד" אינו חרדי כל כך, ומכל מקום ההורים הביולוגיים מעוניינים להביא בהמשך את הקטין לביתם. הכרעה ז. פתחנו בכך שעסקינן בפרשה עצובה, ואכן גם בדיון בפנינו נתחוור לנו כי מעבר למצבו הבסיסי של הקטין, אותו גם ראינו באולם, אשר בא מידי שמים – צר על כי בין המשפחה האומנת למשפחה הביולוגית גבה הר מיותר, שבודאי אינו תורם לטובת הקטין, מבלי שמענייננו להפנות אצבע לכיוון זה או אחר. ח. כעיקרון, בית המשפט אינו נוטה להתערב בהכרעותיהם המקצועיות של גורמי מקצוע מוסדיים, מתוך הנחה, המתקיימת ככלל (בחריגים נדירים) וגם בנידון דידן, שהם מקבלים הכרעותיהם עניינית וללא שיקולים זרים. איננו יודעים בעצמנו להעריך אם אכן המסגרת של "שיח סוד" היא המתאימה לקטין ביותר, בשל התרגלותו אליה שנים רבות ונוכח קרבתה לאורח החיים של משפחתו הביולוגית – גם איננו יודעים אם הדבר האחרון רלבנטי כל עיקר מבחינתו אם לאו – או שמא הגיעה שעתו למסגרת אחרת, כגון מכון פוירשטיין, לפיתוח כישורים אלה ואחרים, דבר שצריך להיבדק. זהו תפקידה של ועדת האבחון, אלא שכמובן מטבע הדברים עולה סימן שאלה בכך שהועדה שינתה עמדתה – כאמור – לאורך 2014, מנטיה לשינוי בשיבוץ הקטין לעבר גוף חינוכי אחר להישארות במוסד הנוכחי. נחזור ונזכיר, כי במישור המשפטי היה ההליך שלפנינו צריך להתקיים בערר לפני ועדת ערר בראשות שופט בית משפט השלום (סעיף 9 לחוק הסעד (טיפול במפגרים), תוך אפשרות ערעור לבית המשפט המחוזי (סעיף 14)); אך בנסיבות ומטעמים מעשיים, כיון שועדת האבחון עומדת לבחון מחדש את הנושא במאי הקרוב, לא ראינו מקום להחזיר את הצדדים בעת הזאת למסלול ה"רגיל", והכל לפי האמור להלן. ט. כפי שאנו מבינים, וכך גם הסביר סגן היועץ המשפטי למשרד הרווחה עו"ד אדי וייס הותיק שהשתתף בדיון – לועדת האבחון גמישות רבה בעבודתה; עיינו בחוק הסעד (טיפול במפגרים) ונתנו אל לבנו, כי לפי סעיף 5(ב) בועדה חמישה חברים – עובד סוציאלי לפי חוק זה, פסיכולוג, מחנך, פסיכיאטר ורופא ילדים (או רופא אחר), הרכב מגוון המבטיח כי הדעות השונות יישמעו. עיון בסעיף 6 לחוק מגלה, כי בידי ועדת האבחון: "(1) להזמין את המפגר, את האחראי עליו ואנשים אחרים שיש להם, לדעת הועדה, ידיעות הנוגעות למפגר ולהציג להם שאלות; (2) להורות כי המפגר ייבדק בדיקות רפואיות ובדיקות בדבר כשרו השכלי; (3) להורות לעובד סוציאלי לפי חוק הסעד (טיפול במפגרים) שערך את הבדיקה כאמור בסעיף 4 שיגיש לה תסקיר על בדיקתו או שיערוך בדיקות נוספות כפי שתמצא לנחוץ". כמו כן (לפי סעיף 7) בידי הועדה להחליט על דרכי הטיפול, תוך התחשבות "בדתו של המפגר ובכל משאלה סבירה שלו ושל האחראי עליו..."; ו"אחראי מוגדר בסעיף 1 כ"הורה, הורה חורג, אפוטרופוס או מי שהמפגר נמצא במשמורתו או בהשגחתו". בענייננו מצוי הקטין אמנם באפוטרופסות הטבעית של הוריו הביולוגיים לפי סעיף 14 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ"ב-1962, אך גם "במשמורתה או בהשגחתה" של משפחת האמנה לפי סעיף 1 לחוק הסעד (טיפול במפגרים), ועל כן יש לשמוע את דעתם. י. לועדת האבחון, כך הוסבר לנו על-ידי עו"ד וייס, קודמת ועדת השמה (השיבוץ עצמו למוסד החינוכי נעשה בסופו של דבר על-ידי ועדת שיבוץ ברשות המקומית), אך אין קושי בתיאום ביניהן, ומכל מקום לועדת האבחון סמכויות רחבות בדין כאמור, ובידיה אפשרויות רבות לבחון ולקבוע את המוסד המתאים למי שהובא לפניה. במקרה דנא איננו רואים צורך למנות מומחה מטעם בית המשפט, אך בידי כל הנוגעים בדבר להגיש לקראת דיון ועדת האבחון במאי 2015 חוות דעת משלהם או כל פניה מטעמם, שיועברו בצירוף תסקיר שירותי הרווחה לועדת האבחון, והיא רשאית גם למנות מומחה מטעמה. כשלעצמנו סבורים אנו כי נוכח השוני בין החלטות הועדה אשתקד, יש מקום במאי 2015 לדיון מעמיק נוסף שיידרש לכל האפשרויות, בלא שניטע מסמרות. כללם של דברים, איננו נעתרים לעתירה במובן של שינוי לעת הזאת, אך מצפים לדיון החשוב שנקבע בועדת האבחון למאי 2015, אשר יוכל להסתייע בחוות דעת מומחים הן מטעם הצדדים הן מטעם הועדה, והכל לפי שיקולה וסמכויותיה של הועדה (ובכפוף לזכות ערר שבדין). יא. עד אז כמובן על הקטין להמשיך ללמוד באופן סדיר ב"שיח סוד"; המונית המסיעה אותו ממומנת על-ידי הרשויות וכן הליווי, שאמור כנמסר להיות על-ידי אחת מבנות משפחת האמנה בסיוע כספי של הרשויות. יב. נוסיף משאלה כי תקוים הידברות בין משפחת האמנה למשפחה הביולוגית, ואולי תשיב ההידברות לב משפחה על משפחה, מתוך הנחה כי הכל רוצים בטובת הקטין, וכי לצד "קול הדם" יש משקל חשוב לשנים הרבות של אמנה מסורה, שבפועל שימשה כמקום גידולו של הקטין עד הנה. יג. בנתון לאמור נמחקת העתירה בלא צו להוצאות. ניתן היום, ‏כ"ט בטבת התשע"ה (‏20.1.2015). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 14065270_T08.doc רח מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il