פסקי דין בית המשפט העליון

כל כרטיס מציג בקצרה את עיקרי פסק הדין. הנה דוגמה מהפסיקה הראשונה בעמוד — ריחוף/לחיצה על תווית הסבר מדגיש את האזור המתאים בכרטיס.

ע"א 6510/20

דוד מזרחי נ. אהרון כהן

תביעה בגין הפרת הסכם מכר והסכם שותפות לבנייה ופיתוח מקרקעין.

התקבל חלקית ?
תאריך פרסום 12/12/2021 — תאריך פרסום פסק הדין על ידי בית המשפט.
סוג התיק ע"א — ערעור אזרחי.
מספר התיק 6510/20 — פורמט ישן: מספר סידורי / שנה.
נושא/קטגוריה דיני חוזים ושותפויות — לחיצה על התווית מציגה את כל פסקי הדין באותה קטגוריה.
שם התיק (הצדדים) שם התיק כולל את שמות הצדדים. הקיצור "נ׳" שביניהם = "נגד".
תמצית הטענה / עתירה / ערעור תביעה בגין הפרת הסכם מכר והסכם שותפות לבנייה ופיתוח מקרקעין.
החלטת בית המשפט התקבל חלקית — חלק מהסעדים שהתבקש התקבל וחלק נדחה.

הסבר זה לא ייפתח אוטומטית בביקורים הבאים. תמיד אפשר לפתוח אותו שוב מהפס בראש הרשימה.

ע"א 6510/20

דוד מזרחי נ. אהרון כהן

תביעה בגין הפרת הסכם מכר והסכם שותפות לבנייה ופיתוח מקרקעין.

התקבל חלקית ?

סיכום פסק הדין

המערערים והמשיב התקשרו בהסכמים למכירת מגרש ושותפות לבניית פרויקט נדל"ן. המשיב תבע את המערערים בטענה כי לא שילמו את התמורה עבור המגרש וכי נטלו כספים מהשותפות שלא כדין. בית המשפט המחוזי קיבל את התביעה בהתבסס על חוות דעת מומחה שמונה מטעמו. בערעור, טענו המערערים כי יש להתערב בקביעות המומחה וכי יש לקזז סכומים שונים. בית המשפט העליון דחה את הערעור, בקובעו כי אין עילה להתערב בממצאי הערכאה הדיונית ובחוות דעת המומחה, למעט תיקון טעות חישובית קלה במועד הצמדת הריבית, שהובילה להפחתה של 30,000 ש"ח מהסכום שנפסק.

סוג הליך ערעור אזרחי (ע"א)
הרכב השופטים י' עמית, ד' ברק-ארז, ע' ברון
בדעת רוב 3/3

ניתוח פסק הדין

תובעים

  • אהרון כהן

נתבעים

  • דוד מזרחי
  • יצחק מזרחי

טענות הצדדים

טיעוני התביעה
  • המערערים לא שילמו את התמורה עבור מחצית המגרש כמתחייב מהסכם המכר.
  • המערערים הוליכו את המשיב שולל בהסכם השותפות.
  • המערערים העבירו כספים מחשבון השותפות לחשבונותיהם ללא אישור.
  • ההתחשבנות בסיום הפרויקט לא שיקפה את ההכנסות האמיתיות.
טיעוני ההגנה
  • עילת הפרת ההסכם התיישנה.
  • התמורה עבור המגרש שולמה בדרך של השקעה בשותפות.
  • בית המשפט והמומחה התעלמו מסכומים ששולמו למשיב.
  • יש לזקוף לזכות המערערים סכום ששולם למשיב על ידי בנק דיסקונט במסגרת פשרה.
מחלוקות עובדתיות
  • האם שולמה התמורה עבור המגרש.
  • האם המשיב קיבל כספים נוספים במזומן שלא דווחו.
  • האם יש לקזז סכומים שהתקבלו מבנק דיסקונט מהחוב של המערערים.

ראיות משפטיות

ראיות מרכזיות שהתקבלו
  • חוות דעת המומחה מטעם בית המשפט, רו"ח אלי אמרוסי.
ראיות מרכזיות שנדחו
  • טענות המערערים בדבר תשלומים במזומן שלא נתמכו במסמכים.

הפניות לתיקים אחרים

פרטי התיק המקורי
מספר התיק בערכאה הקודמת
ת"א 32537-04-15
בית המשפט שנתן את ההחלטה המקורית
בית המשפט המחוזי מרכז-לוד
תקדימים משפטיים

שלב ההליך

ערעור

סכום הוצאות משפט

15000

סכום הפיצוי

1930464
שאל עם ChatGPT

פסק הדין המלא

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים ע"א 6510/20 לפני: כבוד השופט י' עמית כבוד השופטת ד' ברק-ארז כבוד השופטת ע' ברון המערערים: 1. דוד מזרחי 2. יצחק מזרחי נ ג ד המשיב: אהרון כהן ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד בת"א 032537-04-15 שניתן ביום 26.07.2020 על ידי כבוד השופטת ה' עובדיה תאריך הישיבה: ה' בטבת התשפ"ב (09.12.2021) בשם המערערים: עו"ד טל מסר, עו"ד רמי פילו בשם המשיב: עו"ד ציון בהלול פסק-דין השופט י' עמית: ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (השופטת ה' עובדיה) בת"א 32537-04-15 מיום 26.7.2020, שבו התקבלה תביעת המשיב נגד המערערים. 1. המערערים, שני אחים, התקשרו עם המשיב ביום 21.2.2006 בשני הסכמים: האחד – הסכם למכירת מחצית המגרש שבבעלותו של המשיב למערערים, תמורת הסך של 160,000 דולר (להלן: הסכם המכר). השני – הסכם שותפות לבנייה ולפיתוח, שבו הסכימו הצדדים על ייסודה של שותפות ביניהם ועל בניית בניין רב קומות על המגרש נשוא הסכם המכר (להלן: הסכם השותפות). במסגרת הסכם השותפות נקבע כי כל צד, המערערים מזה והמשיב מזה, ישקיע בפרויקט הסך של 160,000 דולר, וייהנה מ-50% מהזכויות בפרויקט. [למען שלמות התמונה, נציין כי המערערים והמשיב התקשרו בהסכם לפרויקט נוסף. ואולם, לבקשת הצדדים, בית המשפט קמא לא נדרש לכך בהליך שהתנהל לפניו]. 2. ביום 20.4.2015 הגיש המשיב את תביעתו לבית המשפט המחוזי, ובגדרה נטען כי המערערים הפרו את ההסכמים בין הצדדים. לעניין הסכם המכר, נטען כי המערערים לא שילמו את הסך של 160,000 דולר כמתחייב מההסכם. לעניין הסכם השותפות, נטען כי המערערים הוליכו את המשיב שולל, ובין היתר, כי נהגו להעביר כספים מחשבון השותפות לחשבונותיהם ללא הסכמתו או ידיעתו; וכי בהתחשבנות שנערכה בין הצדדים בסיום הפרויקט, בשנת 2011, קיבל המשיב לידיו סך כולל של 800,000 ₪ בלבד (400,000 ₪ נתקבלו מאחד מרוכשי הדירות בפרויקט, ו-400,000 ₪ נוספים נתקבלו מהמערערים), סכום שאינו משקף את ההכנסות מהפרויקט. בהסכמת הצדדים, הורה בית המשפט על מינוי רואה החשבון אלי אמרוסי כמומחה מטעם בית המשפט (להלן: המומחה) לבחינת ההתחשבנות הכוללת בין הצדדים. 3. בפסק דינו, בית המשפט המחוזי אימץ את עיקרי חוות הדעת שהגיש המומחה, וקיבל את התביעה. לגבי הפרת הסכם המכר, נקבע כי על המערערים לשלם למשיב הסך של 1,181,027 ₪ עבור מחצית המגרש; ולגבי הפרת הסכם השותפות, נקבע כי על המערערים לשלם למשיב הסך של 779,437 ₪ עבור חלקו של האחרון ברווחים. בסך הכול הורה בית המשפט למערערים לשלם למשיב 1,960,464 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין. 4. על כך נסב הערעור שלפנינו, שבו תקפו המערערים את פסק הדין ואת חוות דעתו של המומחה לכל אורך החזית. נטען, בין היתר, כי עילת הפרת ההסכם התיישנה; כי הסכום של 160,000 דולר שולם בדרך של השקעתו בשותפות בהתאם להסכם השותפות; כי בית המשפט והמומחה התעלמו מהסכום של 800,000 ₪ שהמשיב אישר את קבלתו; כי היה על בית המשפט לזקוף לזכות המערערים את הסך של 125,000 ₪ ששולם למשיב על ידי בנק דיסקונט, במסגרת התביעה שניהל המשיב נגד הבנק והמערערים (ראו בפסקה 8 להלן); וכי המשיב הסב שיקים לפקודת השותפות או המערערים על מנת לקבל את תמורת השיק במזומן. 5. דין הערעור להידחות. לא מצאנו עילה להתערב בפסק דינו של בית המשפט קמא, ואנו מאמצים אותו מכוח סמכותנו לפי תקנה 460(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984. למעלה מן הצורך נוסיף מילים מספר לעיצומן של טענות המערערים. 6. הלכה ותיקה עמנו כי לא בנקל יסטה בית המשפט מחוות דעתו של מומחה מוסכם או מומחה מטעם בית המשפט, ו"סביר להניח שבית המשפט יאמץ ממצאיו של המומחה אלא אם כן נראית סיבה בולטת לעין שלא לעשות זאת" (ע"א 293/88 חברת יצחק ניימן להשכרה בע"מ נ' מונטי רבי (31.12.1988); ע"א 558/96 חברת שיכון עובדים נ' רוזנטל, פ"ד נב(4) 563 (1998)). כך בערכאה הדיונית וכך בערכאת הערעור. הלכה ותיקה היא שאין דרכה של ערכאת ערעור להתערב בקביעות עובדתיות של הערכאה הדיונית, וכלל זה תקף, יש הטוענים אף ביתר שאת, בכל הנוגע לממצאים שנקבעו בהתבסס על חוות דעת מומחים (ע"א 4330/07 אוריאל נ' מדינת ישראל (5.3.2009)). על הלכה זו חזרה הפסיקה פעמים אינספור בנוסח כזה או אחר: "למתדיינים שמורה הזכות לנסות לקעקע את אמינותו של המומחה מטעם בית המשפט, אולם משלא השכילו לעשות זאת בערכאה הראשונה, תקשה מלאכתם שבעתיים בערכאת הערעור" (ע"א 3056/99 שטרן נ' המרכז הרפואי על שם חיים שיבא, פ"ד נו(2) 936). "דגש מיוחד נודע לרתיעתה של ערכאת הערעור להתערב בממצאי הערכאה הדיונית כאשר אלה מסתמכים על חוות-דעתו של מומחה, לא כל שכן מומחה מטעם בית המשפט, אשר מונה בהסכמת הצדדים" (ע"א 8939/01 אביצור נ' חפציבה חברה לבניין, פ"ד נז(6) 83 (2003). "ערכאת הערעור אינה מתערבת בכגון דא, אלא אם כן ניתן להצביע על חוסר סבירות קיצוני בהערכת חוות הדעת או על טעויות ברורות על פני הדברים, המשמיטות את הבסיס מתחת לאמינותה של חוות הדעת המועדפת" (ע"א 1510/94 מינהל מקרקעי ישראל נ' פרחאת (6.2.1996)). לא מצאנו טעות כזו בחוות דעתו של המומחה, וכפי שהוסבר בחוות הדעת, הסכום שאותו נדרשו המערערים לשלם בעד המגרש על פי הסכם המכר, היה אמור להיות מושקע בשותפות, ברם, סכום זה לא נזקף לזכות המשיב בספרי החברה ו"כל הסכומים שמזרחי העבירו הועברו לשותפות, בחלקם בגין רכיב הקרקע, ונרשמו לזכותם בכרטיס הנהלת החשבונות שלהם". מכאן שיש לחייב את המערערים בסכום זה בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין. אכן, בנקודה זו טעה המומחה ולאור האמור בהסכם המכר, ההצמדה והריבית צ"ל מיום 30.5.2006 ולא מיום 21.2.2006 (באשר חלק הארי של התמורה אמור היה להשתלם ביום 30.5.2006), אך טעות זו מתבטאת בסכום זניח של כ-30,000 ₪ בלבד. 7. טענת התיישנות התביעה בנוגע לחוזה המכר נזנחה בסיכומי המערערים, שם נטען אך ורק להתיישנות שטרית. ממילא איננו נדרשים לתחולת הוראת סעיף 8 לחוק ההתיישנות, התשי"ח-1958, ולטענת המשיב כי גילה את נזקו אך בסיום הפרויקט בשנת 2011. 8. התביעה הוגשה גם נגד בנק דיסקונט (להלן: הבנק), שבו התנהל החשבון המשותף לצדדים, שנפתח למטרת ניהול הפרויקט. המשיב טען כי הבנק אישר העברות כספים מהחשבון המשותף לידי המערערים ללא ידיעתו או אישורו וללא קבלת חתימתו כנדרש. עילות התביעה כנגד הבנק וסכום התביעה כנגד הבנק לא חפפו את עילות התביעה וסכום התביעה כנגד המערערים, כך שאין להפחית את הסך של 125,000 ₪ ששולם למשיב על ידי הבנק במסגרת הפשרה, מהסכום שנקבע על ידי המומחה, שעניינו בהתחשבנות בין הצדדים. 9. אף לא מצאנו ממש בטענות המערערים לעניין ההתחשבנות בין הצדדים, ולא עלה בידיהם להוכיח כי המשיב קיבל סכומים נוספים במזומן. ונעיר, כי צדק המומחה בציינו בעמוד 12 לחוות דעתו, כי "אין לדיין אלא מה שבפניו", קרי, המסמכים שהניחו בפניו הצדדים. 10. סוף דבר, שהערעור נדחה, למעט הפחתה של 30,000 ₪ מהסכום שנפסק לחובת המערערים, בערכי יום מתן פסק דין זה. המערערים ישאו בשכר טרחת המשיב בסך 15,000 ₪. ש ו פ ט השופטת ד' ברק-ארז: אני מסכימה. ש ו פ ט ת השופטת ע' ברון: אני מסכימה. ש ו פ ט ת הוחלט כאמור בפסק דינו של השופט י' עמית. ניתן היום, ‏ח' בטבת התשפ"ב (‏12.12.2021). ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש ו פ ט ת _________________________ 20065100_E09.docx עכב מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il