נדב ארגמן ואח' נ. ראש הממשלה

15 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 6509/23 לפני: כבוד הנשיא יצחק עמית כבוד השופט עופר גרוסקופף כבוד השופט חאלד כבוב העותרים: נדב ארגמן ואח' נגד המשיבים: מבקש העיון: 1. ראש הממשלה 2. שר המשפטים 3. ממשלת ישראל 4. ועדת הבדיקה הממשלתית בעניין רכש, מעקב ואיסוף מידע בכלים קיברנטיים אחר אזרחים ונושאי משרה המבוצעים על ידי גורמי האכיפה 5. יו"ר ועדת הבדיקה הממשלתית בעניין רכש, מעקב ואיסוף מידע בכלים קיברנטיים אחר אזרחים ונושאי משרה המבוצעים על ידי גורמי האכיפה 6. היועצת המשפטית לממשלה עו"ד שחר בן מאיר תאריכי הישיבות: כ"ב שבט התשפ"ו (9 בפברואר 2026) ז' כסלו התשפ"ו (27 נובמבר 2025) י"ד סיוון התשפ"ה (10 יוני 2025) כ' אלול התשפ"ד (23 ספטמבר 2024) התנגדות לעשיית הצו על-תנאי לצו מוחלט; הודעה מיום 15.2.2026 מטעם המשיבים 5-4; בקשה מיום 16.2.2026 לעיון בפרוטוקול הדיון מיום 9.2.2026 בשם העותרים: בשם המשיבים 3-2: בשם המשיבים 5-4: עו"ד יוסף בנקל; עו"ד שמואל גלינקא; עו"ד אלי כהן; עו"ד מעיין גבאי עו"ד אלון פומרנץ; עו"ד שמרית כרמי נעמת; עו"ד ישי לבנון עו"ד ברוך רובין בשם המשיבה 6: בשם מבקש העיון: עו"ד שוש שמואלי; עו"ד יונתן נד"ב; עו"ד אופיר גבעתי בעצמו פסק-דין עניינה של העתירה דנן בהחלטת שר המשפטים מחודש אוגוסט 2023 למנות ועדת בדיקה ממשלתית "בעניין רכש, מעקב ואיסוף מידע בכלים קיברנטיים אחר אזרחים ונושאי משרה, המבוצעים על ידי גורמי האכיפה" (להלן גם: ועדת הבדיקה או הוועדה); וכן בהחלטת ממשלת ישראל להעניק לוועדת הבדיקה סמכויות מסוימות הנתונות לוועדת חקירה ממלכתית. כבר בפתח הדברים יצוין כי במוקד ההליך עמדה שאלת היחס שבין עבודת הוועדה לבין ניהולם של תיקים פליליים פרטניים לרבות תיקים תלויים ועומדים. רקע רלוונטי 1. בקליפת אגוז יצוין כי ברקע הדברים עומדים פרסומים עיתונאיים מראשית שנת 2022, אשר נסבו על טענות לשימוש בלתי חוקי שעשתה משטרת ישראל בכלי מעקב טכנולוגיים, המשמשים לביצוע האזנות סתר לתקשורת בין מחשבים של טלפונים ניידים (להלן גם: רוגלות או הכלים) – לפי הנטען, בלא צו שיפוטי ותוך שאיבת מידע החורג מן המותר בדין. פרסומים אלה הציתו סערה ציבורית, אשר הובילה לנקיטה בשורת צעדים לבחינת אופן התנהלותם של גורמי המשטרה ואכיפת החוק בהקשרים אלה: ראשית, מונה צוות בדיקה לבחינת העניין בראשותה של המשנה ליועץ המשפטי לממשלה דאז, עו"ד עמית מררי (להלן: צוות מררי). במקביל לכך, הוחלט על השעיית השימוש בכלים שעמדו במוקד הפרסומים, עד אשר ייקבע כי אין מניעה חוקית לשוב ולהשתמש בהם. בתמצית יצוין כי ממצאי צוות מררי העלו שבכל המכשירים שבהם הופעלו הכלים שנבדקו נעשה השימוש מכוח היתר כדין, למעט ארבעה מקרים שבהם ניסיון ההדבקה לא צלח, וממילא לא הופקו תוצרים. משכך, לא נמצא בסיס לטענה כי משטרת ישראל מדביקה טלפונים ניידים של אנשים שאין בעניינם חשד פלילי ובהיעדר צו שיפוטי (וכך גם בעניינם של האישים והדמויות שנזכרו בפרסומים העיתונאיים). לצד זאת, צוות מררי מצא כי אכן קיימות חריגות ביכולות הטכנולוגיות של הכלים שנבדקו, המאפשרות קבלת סוגי תוצרים אסורים. על רקע ממצאים אלה המליץ צוות מררי, בין היתר, על התאמת הכלים הטכנולוגיים לשימוש המשטרה בהתאם לגדרי סמכויותיה ועל הקמת מנגנוני ייעוץ משפטי, פיקוח ובקרה הדוקים ביחס לשימוש בהם. כמו כן, הומלץ כי חידוש השימוש בכלים יתאפשר בכפוף לתנאים מצטברים שייקבעו על ידי הייעוץ המשפטי לממשלה, אשר יבטיחו שימוש זהיר ומידתי, וכן על קידום חקיקה עדכנית להסדרת סוגית המעקב בעולם הדיגיטלי. שנית, מבקר המדינה החל מצדו בהליך ביקורת ממושך באשר ל"שימוש בכלים טכנולוגיים לצורכי אכיפה". עבודת ביקורת המדינה נמשכה בד בבד עם ההתדיינות שבפנינו, וביום 20.1.2026 פורסם לבסוף דו"ח המבקר בעניין. מבלי לפרט, יוער כי דו"ח המבקר, המתפרס על פני למעלה מ-200 עמודים, כולל סקירה מקיפה של השימוש בכלים טכנולוגיים על ידי המשטרה במיקוד על האזנות סתר ונתוני תקשורת וכולל פירוט על אודות כשלים ופערים מערכתיים שונים שנמצאו, לרבות היעדר הסדרה חקיקתית מתאימה, ליקויים בהסדרה המשפטית ופערים בתהליכי העבודה של הגופים השונים. בנוסף, דו"ח המבקר כולל פירוט על אודות פעולות התיקון, העדכון והשיפור שננקטו על ידי המשטרה ומשרד המשפטים בתגובה לליקויים שנמצאו (האמור מובא אך ברקע הדברים, בשים לב להוראת סעיף 30(א) לחוק מבקר המדינה, התשי"ח-1958 [נוסח משולב], הקובעת כי "דו"חות, חוות דעת או כל מסמך אחר שהוציא או הכין המבקר במילוי תפקידיו לא ישמשו ראיה בכל הליך משפטי או משמעתי"). שלישית, פרקליטות המדינה, בשיתוף חטיבת הסייבר במשטרת ישראל, החלה בבדיקה של כלל ההליכים הפרטניים שבהם נעשה שימוש בכלים, ואשר הוגש או יוגש בהם כתבי אישום, לרבות תיקים שניהולם בבית המשפט הסתיים. בהקשר זה, הוגשו לאורך שלבי ההליך הודעות עדכון מטעם היועצת המשפטית לממשלה (להלן גם: היועצת), מהן עולה כי מלאכת בדיקת החריגות בשימושים בתיקים המתנהלים בבתי המשפט הושלמה וכי במרביתם נשלחה פרפרזה לסניגורים; וכי בשלב זה מתמקדת הבדיקה בתיקים שניהולם כבר הסתיים. עוד נמסר כי במסגרת הבדיקה נמצאו חריגות טכנולוגיות שאפשרו קבלת מידע חורג, ואולם רק במקרים אחדים מידע זה אכן הופק. כן נמסר כי עד כה במקרים שבהם הופק מידע חורג כאמור לא נמצא כי נעשה בו שימוש ראייתי, למעט מקרה אחד שבו נמצא כי המידע החורג הוביל להשגת ראיה נגזרת ששימשה בתיק. בהתאם לכך, באותו מקרה נמסרה הודעה לסניגורים, והפרקליטות משכה מתיק בית המשפט את הראיות הנגזרות מן המידע החורג שנקלט (ראו פסקה 27 לעיקרי הטיעון מטעם היועצת מיום 25.11.2025). רביעית, וכנזכר בפתח הדברים, שר המשפטים החליט על הקמתה של ועדת הבדיקה הממשלתית מושא הליך זה, אשר לה העניקה ממשלת ישראל סמכויות שונות של ועדת חקירה ממלכתית (החלטה 897 של הממשלה ה-37, "הענקת סמכויות של ועדת חקירה לוועדת הבדיקה הממשלתית בעניין רכש, מעקב ואיסוף מידע בכלים קיברנטיים אחר אזרחים ונושאי משרה, המבוצעים על ידי גורמי האכיפה" (27.8.2023) (להלן: החלטת הממשלה)). בתוך כך, החלטת הממשלה נדרשה להיקף המנדט שיוטל על ועדת הבדיקה, ולעניין זה קבעה, בין היתר, כי: "הוועדה תבדוק את התנהלות גורמי המשטרה, פרקליטות המדינה, הייעוץ המשפטי לממשלה והמחלקה לחקירות שוטרים, בכל הקשור לביצוע פעולות רכש, מעקב ואיסוף בכלים קיברנטיים אחר אזרחים ונושאי משרה, לרבות מעקב טכנולוגי אחר אנשים באמצעות תוכנת פגסוס של חברת NSO שנטען כי נעשה בה שימוש מבלי שניתנו לכך צווים מבית המשפט ('פרשת פגסוס'). ועדת הבדיקה תקבע ממצאים ומסקנות בכל המישורים ביחס לעבר וכן המלצות לעתיד. [...] הוועדה תבדוק פניות מאת היועצת המשפטית לממשלה או פרקליט המדינה שיש בהן משום טענה כי בדיקה מסוימת המבוצעת על ידי הוועדה עלולה לפגוע בהליך תלוי ועומד או לשבש מהלכי חקירה וכן תהיה רשאית ליזום התייעצות עם היועצת המשפטית לממשלה או פרקליט המדינה במקרים כאמור. החלטות הוועדה בפניות מסוג זה יידונו על ידי הוועדה והחלטה מנומקת תתקבל בהקדם" (ראו, בהתאמה, סעיפים א' ו-ד' להחלטת הממשלה)). בהמשך להחלטה זו, ביום 28.8.2023 שלח שר המשפטים כתב מינוי לחברי ועדת הבדיקה – יו"ר הוועדה, סגן נשיא בית המשפט המחוזי בירושלים לשעבר, השופט (בדימ') משה דרורי; וחברי הוועדה, עו"ד ענבל רובינשטיין, שכיהנה בעבר כסנגורית הציבורית הארצית, ומר שלום בן חנן, ששימש בעברו כראש אגף בשב"כ. בכתב המינוי פורטו עיקרי השתלשלות האירועים שהובילו להקמת ועדת הבדיקה וכן הסמכויות והמנדט שהוקנו לוועדה, בנוסח החופף, בשינויים הנדרשים, להחלטת הממשלה.   הגשת העתירה והתפתחויות דיוניות 2. ביום 30.8.2023 הוגשה העתירה דנן ובה הועלו טענות לשורת פגמים מהותיים שנפלו על פי הנטען בהקמת ועדת הבדיקה. בעיקרו של דבר, החשש המרכזי שהועלה בעתירה נגע למנדט הרחב שהוקנה לוועדה, אשר נטען כי אינו כולל מגבלה ממשית על יכולתה לעסוק בתיקים פליליים תלויים ועומדים, למעט האפשרות הכללית להתייעץ בעניין עם היועצת או פרקליט המדינה. בהקשר זה הודגש כי עיסוקה של הוועדה בחומרים ובעדים הנוגעים בתיקים תלויים ועומדים מעורר סיכון ממשי להשפעה פסולה על אותם תיקים ולזיהומם, אף אם אין למי מחברי הוועדה כוונה לעשות כן. עוד נטען כי הקמת הוועדה אושרה בניגוד לעמדת הייעוץ המשפטי לממשלה ולעמדת גורמי הביטחון הרלוונטיים, כי היא נגועה בשיקולים זרים וכי היא התקבלה בניגוד עניינים, מתוך ניסיון להשפיע על ההליכים הפליליים בעניינו של ראש הממשלה. לפיכך, נטען כי יש להורות על ביטול החלטת הממשלה וכתב המינוי שניתן לחברי ועדת הבדיקה, או, למצער, לקבוע כי ועדת הבדיקה אינה רשאית לעסוק או להתערב בתיקים פליליים פרטניים תלויים ועומדים. 3. עמדת היועצת הצטרפה בעיקרה לעמדת העותרים. נטען כי במנדט שניתן לוועדה יש משום פגיעה חמורה בעקרון הפרדת הרשויות ובעצמאות הרשות השופטת והתביעה הכללית. זאת, מאחר שהטיפול בתיקים פליליים מסור לסמכות הבלעדית של הערכאות השיפוטיות וגורמי האכיפה; ואילו הוועדה – שהוקמה על ידי הרשות המבצעת – עלולה להפוך בפועל למעין ערכאת בירור הפועלת במקביל לבתי המשפט, ומתיימרת לבחון תיקים פרטניים. לפיכך נטען כי לא היה בידי הממשלה, כגורם פוליטי, להעניק סמכות חסרת תקדים שכזו לוועדת הבדיקה. עוד הודגש כי עיסוקה הצפוי של הוועדה בתיקים פליליים פרטניים – כנלמד מהמנדט הרחב שניתן לה ומצעדים שונים שבהם החלה לנקוט – מעורר סיכון ממשי לפגיעה בניהול התקין של חקירות והליכים פלילים רבים. בין היתר, נטען כי בחינת טענות קונקרטיות לפגמים או לפסלות ראיות וכן זימון של חשודים, נאשמים ועדים אחרים, עלולים להביא לשיבוש משמעותי בהליכים פליליים, לפגיעה בטוהר ההליך, ולחשיפת מידע סודי. כן נטען כי ניתן היה להגשים את ייעודה הציבורי של הוועדה אף מבלי לבחון תיקים פרטניים, אילו נקבעו מראש מנגנונים שיבטיחו את חוקיות פעילותה; וכי עיתוי הקמתה של הוועדה, בין היתר על רקע ההליך הפלילי המתנהל בעניינו של ראש הממשלה, מעורר חשש כי ההחלטה הושפעה ממניעים זרים. על רקע זה, קראה היועצת "לחזור לשולחן השרטוטים" כדי לקבוע ולגדר את סמכויות הוועדה, כפי שנעשה בוועדות בדיקה וחקירה אחרות, בהן נשמרה הפרדה בין ההליך הפלילי הקונקרטי לבין הליך הבדיקה. זאת, בפרט, כך הודגש, שעה שבענייננו אין מדובר בהליך קונקרטי יחיד אלא בתיקים רבים. 4. מנגד, שר המשפטים וממשלת ישראל טענו כי אין מקום להתערבות שיפוטית בהחלטה על הקמת ועדת הבדיקה או בהיקף המנדט שניתן לה. לשיטתם, הקמת ועדת הבדיקה נעשתה בסמכות, בהליך תקין, על יסוד שיקולים ענייניים ובהתאם לשיקול הדעת הרחב המסור לממשלה בכל הנוגע להקמת ועדות בדיקה או חקירה. עוד דחו שר המשפטים והממשלה את הטענה כי הקמת הוועדה נועדה להתערב בתיקים פליליים תלויים ועומדים, והדגישו תחת זאת את האינטרס הציבורי שבקידום עבודת ועדת הבדיקה. בהקשר זה הוטעם, בין היתר, כי במוקד בחינת ועדת הבדיקה מצויות טענות חמורות לפגיעה בזכויות יסוד כתוצאה משימוש בלתי חוקי ברוגלות, המחייבות הליך בדיקה חיצוני, עצמאי ומעמיק. על רקע זה נטען, בין היתר, כי אין מקום להסתפק בהליך הבחינה שקיים צוות מררי או בבדיקה הפנימית שמקיימת הפרקליטות. 5. באופן דומה, אף ועדת הבדיקה טענה כי יש לדחות את העתירה. ועדת הבדיקה הדגישה כי תכליתה היחידה היא הגעה לחקר האמת בסוגיות שהונחו לפתחה, ולשם כך עליה לקיים בדיקה מלאה ואפקטיבית על יסוד תשתית עובדתית שלמה, לרבות מידע הנוגע לתיקים תלויים ועומדים. בהקשר זה הודגש כי קיום הליך בדיקה מעמיק הוא בעל חשיבות עליונה לצורך קידום אמון הציבור בגורמי אכיפת החוק, וזאת נוכח הטענות הקשות שהועלו ביחס להתנהלותם. עוד הדגישה ועדת הבדיקה כי חבריה הם אנשי מקצוע בכירים ומנוסים, אשר נחושים למנוע פגיעה או שיבוש של הליכי חקירה ומשפט מתנהלים, וכי לצורך כך אף בחרה הוועדה מיוזמתה להטיל מגבלות שונות על פעילותה. 6. מבלי להידרש לפירוט מלוא השתלשלות הדברים בתיק, די לציין כי במסגרת ההליך התקיימו מספר דיונים שבהם נשמעו טענות הצדדים בעל-פה, וכן ניתנו מספר החלטות לפיהן הוגבלה אפשרותה של ועדת הבדיקה לעסוק בתיקים פליליים תלויים ועומדים טרם הכרעה בעתירה. ביום 26.6.2025 ניתן צו על-תנאי בעתירה, כדלקמן: "ניתן בזאת צו על תנאי המורה למשיבים 5-1 לבוא ולתת טעם מדוע לא יתבטלו ההחלטה על הקמת הוועדה וכתב המינוי על הקמת הוועדה נשוא העתירה בשל העדר מנגנוני תיאום עם היועצת המשפטית לממשלה והסדרים המבטיחים שפעולת הוועדה לא תביא לשיבוש חקירות פליליות והליכים פליליים פרטניים; לחלופין, מדוע לא ייקבעו על ידי היועצת המשפטית לממשלה, בתיאום עם ועדת הבדיקה, כללים שיסדירו את פעילות הוועדה, באופן שיבטיח כי פעילותה לא תביא לשיבוש חקירות פליליות והליכים פליליים כאמור". 7. בהמשך לכך, ולאחר שנתנו דעתנו לתצהירי התשובה שהוגשו מטעם המשיבים, ביום 16.9.2025 מצאנו להעלות בפני הצדדים הצעה למתווה פשרה, אשר שיקפה את התרשמותנו כי ניתן לגשר על הפערים ביניהם. ביסוד הצעתנו זו עמד הרצון לאזן בין שני היבטים מרכזיים אשר התחדדו לאורך ההתדיינות בפנינו (ואשר למעשה לא היו שנויים במחלוקת במישור העקרוני): מחד גיסא, החשיבות הציבורית שבקידום בחינת השאלות המערכתיות שהונחו לפתחה של ועדת הבדיקה, באופן שיאפשר הפקת לקחים עתידית (ראו והשוו: בג"ץ 4585/06 ועד משפחות הרוגי אוקטובר 2000 נ' השר לבטחון פנים, פסקה 14 (24.10.2006)); ומאידך גיסא, הצורך לקבוע מנגנוני בקרה ותיאום, נוכח החשש כי עבודת הוועדה תפגע – בין במישרין ובין בעקיפין – בתיקים פליליים תלויים ועומדים. זאת, בפרט בהינתן הממשק הפוטנציאלי שבין עבודת הוועדה למספר לא מבוטל של תיקים, ולא אך להליך אחד מסוים (לעניין זה, ראו והשוו: בג"ץ 65630-03-25 שמחוני נ' היועצת המשפטית לממשלה, פסקה 7 (12.9.2025)). מפאת חשיבות הדברים, תובא החלטתנו כלשונה: "העתירה מעלה את שאלת היחס שבין עבודתה של ועדת הבדיקה הממשלתית בעניין רכש, מעקב ואיסוף מידע בכלים קיברנטיים אחרי אזרחים ונושאי משרה המבוצעים על ידי גורמי האכיפה (להלן: הוועדה) לבין הליכים פליליים תלויים ועומדים. לאחר עיון בתשובות שהוגשו מטעם הצדדים לצו על-תנאי, ובהינתן הסדרים מקבילים שנקבעו בעניין ועדות חקירה ובדיקה אחרות, מצאנו לנכון להציע מתווה פשרה, אשר יעגן בכתב המינוי של הוועדה הוראות שתכליתן למנוע חשש כי פעולת הוועדה תפגע בהליכים פליליים תלויים ועומדים. נוסיף ונבהיר כי להתרשמותנו, בהינתן השאלות המערכתיות שהונחו לפתחה של הוועדה, אין באמור כדי לפגוע בליבת עבודתה, וזאת במיוחד בשים לב לכך שההתנהלות הנבחנת על ידה נוגעת גם למספר רב של תיקי חקירה שאינם תלויים ועומדים, בין מאחר שנסגרו ללא הגשת כתב אישום; בין מאחר שההליכים הפליליים בעניינם הסתיימו כבר בפסק דין חלוט. לאור האמור, ובהתחשב בחגי תשרי, הצדדים מתבקשים להעביר עד ליום 19.10.2025 התייחסותם להצעה הבאה: עבודת הוועדה תימשך, בכפוף לתיקון כתב המינוי של הוועדה על ידי הממשלה, כך שייקבעו בו ההוראות הבאות: א. הוועדה תימנע מכל עיסוק בהליכים פליליים פתוחים, בין אם הוגש כתב אישום ובין אם לאו (להלן: הליכים תלויים ועומדים). לעניין זה מובהר כי הוועדה לא תבקש ולא תקבל כל מידע בנוגע להליך תלוי ועומד (למעט הכללתו בנתונים סטטיסטיים); לא תחקור עדים בקשר להליך תלוי ועומד; ולא תתייחס בממצאיה ובמסקנותיה להליך תלוי ועומד. ב. בשל כך שעבודת הוועדה עשויה להשליך על הליכים פליליים תלויים ועומדים, וזאת גם אם לא תעסוק בהם במישרין, ייערך תיאום עם הייעוץ המשפטי לממשלה ביחס לאמור. התיאום יבוצע מול גורם שתקבע היועצת המשפטית לממשלה, אשר אין לו נגיעה אישית לתחומי עבודת הוועדה". אם כן, ולשם הפישוט, ניתן לומר כי הצעתנו שלעיל ביקשה לסלול מתווה שיאפשר את התנעת פעילות ועדת הבדיקה, תוך מתן גישה לוועדה לנתונים הנוגעים לתיקים סגורים. זאת, בשונה מן הסעד העיקרי שהתבקש בעתירה וכוון להפסקת פעילות הוועדה באופן גורף. מן העבר השני, ההצעה האמורה ביקשה לעגן בכתב המינוי של הוועדה מגבלות ברורות ובהירות, שנועדו לצמצם את החשש כי פעילותה תשפיע – ולו באופן לא מכוון – על תיקים פתוחים (בין בשלב החקירה ובין לאחר הגשת כתב אישום). 8. בהמשך להחלטה זו, הודיעו העותרים כי הם מסכימים להצעת הפשרה האמורה. אף היועצת המשפטית לממשלה הודיעה כי היא מסכימה להצעה, הגם שהעירה כי לעמדתה היה מקום להרחיב את המגבלות על פעילות הוועדה גם להיבטים נוספים. בשונה מכך, מטעם ועדת הבדיקה נמסר אמנם כי היא "מברכת על הצעת בית המשפט", ואולם בפועל הודיעה כי היא אינה מקבלת חלקים מרכזיים ממנה. בין היתר, ציינה ועדת הבדיקה כי היא "אינה יכולה ואינה רשאית להסכים עם מניעת עיונה בחומרים הכרוכים בתיקים תלויים ועומדים", וכן עמדה על כך שיתאפשר לה לחקור עדים בעניין תיקים תלויים ועומדים, בכפוף לכך שאלה יסיימו את עדותם בהליך הפלילי. לעמדה זו הצטרפו גם שר המשפטים וממשלת ישראל. 9. בנסיבות אלה, ומתוך שאיפה למצות את ניסיונות הפשרה, ביום 27.11.2025 קיימנו דיון נוסף במעמד הצדדים, אשר התמקד בגישור הפערים בסוגיות שנותרו במחלוקת. בהמשך לדיון זה, ביום 2.12.2025 ניתנה ההחלטה הבאה: "1. ביום 27.11.2025 קיימנו דיון בעתירה שבנדון, וזאת במטרה לנסות לגשר על הפערים בעמדות הצדדים ביחס להצעת הפשרה שהעלינו בפניהם בהחלטתנו מיום 16.9.2025 (להלן: הצעת בית המשפט). 2. במהלך הדיון התרשמנו כי הגם שקיימת נכונות להגיע לפתרון מוסכם, לצדדים הסתייגויות שונות מהצעת בית המשפט – בין השאר בשל פערי מידע הקיימים ביניהם. 3. לאור האמור, מתבקשת היועצת המשפטית לממשלה להגיש עד ליום 31.12.2025 הודעה לתיק בית המשפט (להלן: הודעת היועצת), במסגרתה תפרט נתונים מספריים רלוונטיים לשיטתה, וכן את מספר התיקים בהם נעשה שימוש ברוגלות לפי החלוקה הבאה: א. תיקים שניתן בהם פסק דין חלוט; ב. תיקים המתנהלים בערכאות שיפוטיות; ג. תיקי חקירה פתוחים; ד. תיקים סגורים שלא הוגש בהם כתב אישום (תיקים גנוזים); ה. שונות (תוך פירוט המקרים הכלולים בקטגוריה זו). בהינתן הנתונים האמורים, יובהר בהודעת היועצת ביחס לאיזה סוג תיקים קיימת נכונות מצידה לפעול על פי הצעת בית המשפט. 4. הודעת היועצת תוגש בשלב זה לעיון בית המשפט בלבד, ובמסגרתה יפורט באיזו מתכונת ניתן לשיטתה להעביר נתונים אינדיקטיביים הרלוונטיים להצעת בית המשפט לידיעת יתר הצדדים או חלקם. 5. לאחר שתתקבל הודעת היועצת, תינתן החלטה בדבר המשך הטיפול בעתירה". 10. ביום 6.1.2026, לאחר ארכה שניתנה לכך, הוגשה לעיוננו הודעה חסויה מטעם היועצת המשפטית לממשלה, ובה פורטו הנתונים השונים שהתבקשו בהתאם לפילוח הנזכר לעיל, וכן צוין אילו מן הנתונים ניתן, לעמדת היועצת, להעביר לידי הוועדה. בשלב זה, ומתוך מטרה לגשר על פערי המידע בין הצדדים ולאפשר לוועדת הבדיקה לשקול בשנית את הצעת הפשרה, מצאנו להורות על קיום ישיבה נוספת בתיק, הפעם במעמד באי-כוח ועדת הבדיקה והיועצת בלבד. 11. מבלי לפרט, די לציין כי בישיבה שהתקיימה ביום 9.2.2026 שיקפנו בפני בא-כוח ועדת הבדיקה, בין היתר, מידע המלמד כי שיעור התיקים הסגורים (דהיינו, התיקים הנכללים בקטגוריות א' ו-ד' בהתאם להחלטה מיום 2.12.2025) מתוך כלל התיקים הרלוונטיים שבהם נעשה שימוש בכלים – הוא משמעותי ביותר. בשים לב לכך, שבנו על התרשמותנו ולפיה יש במתווה הפשרה – המאפשר כאמור לוועדת הבדיקה גישה לנתוני התיקים הסגורים – כדי להעמיד לרשותה מאגר מקרים פרטניים הולם לצורך בחינת ההיבטים המערכתיים שהונחו בפניה. בהקשר זה אף הערנו כי היקף התיקים שיועברו לידי הוועדה בהתאם להצעת הפשרה צועד כברת דרך לעבר עמדתה, וזאת חרף הסתייגויות שונות שהועלו בהקשר זה בהודעה החסויה מטעם היועצת. בהמשך לכך, ולאחר ששמענו את הערות באי-כוח ועדת הבדיקה והיועצת, הודענו לצדדים כי בכוונתנו להעלות פעם נוספת על הכתב הצעת פשרה עדכנית ומפורטת לצורך קבלת התייחסותם. 12. ואכן, ביום 11.2.2026 ניתנה החלטה נוספת ובה פורטה על ידנו הצעה עדכנית לפשרה, זאת על בסיס העקרונות שכבר התוו בהצעתנו מיום 16.9.2025. למען הסדר הטוב, אף החלטה זו תובא כלשונה: "1. בהמשך לנתונים שהוצגו בהודעה החסויה מטעם המשיבה 6 (להלן: ההודעה החסויה ו-היועצת, בהתאמה), ולדיון שקיימנו ביום 9.2.2026 במעמד באי-כוח המשיבים 6-4, וברוח המתווה שפורט עוד בהחלטתנו מיום 16.9.2025, היועצת והמשיבים 4 ו-5 (להלן: הוועדה) מתבקשים להגיש עד ליום 22.2.2026 עמדתם ביחס להצעה הבאה: א. לצורך קידום עבודת הוועדה, הוועדה תהיה רשאית לקבל, על פי בקשתה, מידע ממשטרת ישראל ומגורמי התביעה הנדרש לצורך ביצוע תפקידה, המתייחס באופן פרטני לתיקים המשתייכים לקטגוריות שסווגו בהודעה החסויה כ'הליכים שניתן בהם פסק דין חלוט' ו'פרשיות שכלל תיקי החקירה שנפתחו במסגרתן נסגרו מבלי שהוגש בהן כתב אישום' (קטגוריות א' ו-ד' בהתאמה. להלן ביחד: מקרים סגורים). המידע יועבר לידי גורמי הוועדה בלבד, וזאת בכפוף למתן התחייבות מתאימה לשמירת סודיות בהתאם להנחיות גורמי ביטחון המידע של משטרת ישראל. בהקשר זה נחזור על התרשמותנו, כפי שהועלתה גם בדיון מיום 9.2.2026, כי יש במידע ביחס למקרים הסגורים – המהווים יחדיו נתח משמעותי ביותר מכלל התיקים הרלוונטיים – כדי לאפשר את קידום ליבת פעילותה של הוועדה בבדיקת השאלות המערכתיות שהונחו לפתחה. למען הסר ספק, הוועדה לא תבקש ולא תקבל, לא ממשטרת ישראל ולא מכל גורם אחר, כל מידע הנוגע למקרים המשתייכים לקטגוריות ב', ג' ו-ה' הנזכרות בהודעה החסויה (להלן ביחד: מקרים פתוחים), שעניינן בהתאמה 'הליכים המתנהלים בערכאות שיפוטיות', 'פרשיות שבמסגרתן קיימים תיק או תיקי חקירה פתוחים' ו'שונות' (קטגוריה שנסבה בעיקרה המוחלט על פרשיות מודיעיניות בשלב שטרם נפתחה חקירה). זאת, למעט הכללתן של קטגוריות אלה במסגרת נתונים סטטיסטיים-מספריים כלליים שיימסרו לוועדה. למען הסר ספק מובהר עוד כי סיווג התיקים לקטגוריות האמורות יעשה על ידי היועצת, ולא יהיה ניתן לערעור. עוד מובהר כי מידע הרלוונטי הן למקרה סגור והן למקרה פתוח לא יועבר לוועדה. ב. בטרם וכתנאי לביצוע האמור בסעיף א' לעיל, כתב המינוי של הוועדה יתוקן כך שייקבעו בו ההוראות הבאות: ב1. אשר למקרים פתוחים: הוועדה תימנע מכל עיסוק במקרים אלה, ובכלל זה לא תבקש ולא תקבל כל מידע בקשר אליהם; לא תחקור עדים בקשר אליהם; ולא תתייחס אליהם בממצאיה ובמסקנותיה. ב2. אשר למקרים סגורים: הוועדה לא תחקור עדים בעניין מקרים קונקרטיים, מעבר לגורמי משטרה ואכיפת החוק הרלוונטיים לעיסוק בפעולות ההאזנה. כמו כן, הוועדה תימנע מקביעת ממצאים ומסקנות פרטניים – להבדיל ממערכתיים – בקשר למקרים אלה. [במאמר מוסגר נעיר כי בהקשר זה רשמנו לפנינו את הצהרת בא-כוח הוועדה בדיון מיום 9.2.2026, שלפיה ממילא אין בכוונת הוועדה לעסוק במקרים פרטניים או בקביעת ממצאים ומסקנות קונקרטיים בעניינם, וכי כל ממצא רלוונטי ביחס למקרה פרטני יועבר בתיאום לידי היועצת תוך שמירת סודיות]. ב3. בשל כך שעבודת הוועדה עשויה להשליך על מקרים פתוחים, וזאת גם אם כאמור הוועדה לא תעסוק בהם במישרין, ייערך תיאום עם הייעוץ המשפטי לממשלה ביחס לאמור. התיאום יבוצע מול גורם שתקבע היועצת, אשר אין לו נגיעה אישית לתחומי עבודת הוועדה. 2. בהתאם לנכונות שהביעו לכך בדיון מיום 9.2.2026, ניתן לצפות כי באי-כוח הוועדה והיועצת יבחנו את האפשרות לקיים פגישה משותפת על מנת לדון בהצעת בית המשפט בטרם תוגש עמדתם בעניין. במסגרת זו, ובשים לב לנתון שהוזכר על-ידי בית המשפט באותו דיון, תבחן היועצת גם את האפשרות לשקף לבא-כוח הוועדה מידע סטטיסטי (באחוזים) בדבר היקף המקרים הסגורים מתוך כלל הקטגוריות השונות, בכפוף לשמירת סודיות ולהנחיות גורמי ביטחון המידע של משטרת ישראל". 13. ואולם, חרף החלטה זו, בפועל לא הוגשו התייחסויות ועדת הבדיקה והיועצת להצעתנו זו. חלף זאת, כבר ביום 15.2.2026 הוגשה לתיק בית המשפט הודעה מטעמה של ועדת הבדיקה, שבה צוין כי "ביום 12.2.26, החליטו חברי ועדת הבדיקה הממשלתית בעניין רכש, מעקב ואיסוף מידע בכלים קיברנטיים אחר אזרחים ונושאי משרה המבוצעים על ידי גורמי האכיפה, על התפטרותם". להודעה זו צורף מכתב ההתפטרות ששלחו חברי הוועדה לשר המשפטים, שבו נימקו את החלטתם, בין היתר, בעיכוב שחל בפעילות הוועדה מאז הקמתה; בחוסר שיתוף הפעולה, לטענתם, מצד גורמים שונים, לרבות גורמי האכיפה; ובהסתייגותם ממתווה הפשרה שהוצע על ידי בית המשפט. בנסיבות אלה, הודיעה ועדת הבדיקה כי לשיטתה העתירה התייתרה ודינה להימחק. 14. בראייתנו, ניתן לסכם את השתלשלות הדברים שלעיל כך: על פני הדברים, העתירה הציפה ליקוי חמור בכתב המינוי של הוועדה, שכן בשונה מוועדות חקירה ובדיקה קודמות שפעילותן הייתה עלולה להשפיע על הליך פלילי תלוי ועומד, כתב המינוי בענייננו נעדר מנגנוני תיאום ובקרה הולמים בין הליכי הוועדה לבין ההליכים הפליליים שעלולים להיפגע מעבודתה. הדברים מקבלים משנה חשיבות בנסיבות העניין נוכח הפוטנציאל כי עבודת הוועדה תשפיע על מספר רב של תיקים תלויים ועומדים, בשונה מהליך מסוים ותחום. מטעם זה, בין היתר, הוצאנו צו על-תנאי בעתירה. בהמשך לכך, התברר כי היועצת (והמשטרה) מזה, והוועדה מזה, מחזיקים בעמדות נוגדות: היועצת סברה, כמו העותרים, כי יש להכריז על בטלות כתב המינוי בשל הליקוי החמור שנפל בו ולחזור בחזרה "לשולחן השרטוטים"; הוועדה, בתמיכת שר המשפטים והממשלה, סברה מנגד כי ניתן לרפא את הפגם באמצעות מגבלות שונות שתיטול הוועדה על עצמה, ומבלי להגביל את נגישותה לתיקי חקירה כלשהם. במצב דברים זה, ובטרם מתן הכרעה בעתירה, עשה בית משפט זה ככל אשר לאל ידו על מנת לנסות לגשר על הפער שבין עמדות הצדדים. עשינו כן מתוך אמונה כנה כי בנסיבות העניין ניתן למצוא מתווה פשרה מעשי, אשר יאפשר את עבודתה החשובה של הוועדה, מבלי לפגוע בהתנהלותם של תיקים פליליים תלויים ועומדים (ובכלל זה תיקי פשע חמור מורכבים המתנהלים מזה זמן). במסגרת מאמצים אלה קיימנו בחודשים האחרונים שיג ושיח עם נציגי היועצת (והמשטרה) מזה, והוועדה (ושר המשפטים והממשלה) מזה, במשך מספר ישיבות. במסגרת דיונים אלה העלינו את הצעות פשרה אשר נסקרו לעיל, וזאת לאחר ששמענו ברוב קשב את שני הצדדים (לרבות, הן לבקשת היועצת והן לבקשת הוועדה, במעמד צד אחד), ועדכנו במענה להשגותיהם את הצעותינו. סברנו, ועודנו סבורים, כי יש בהצעה האחרונה שהעברנו כדי לגשר על הפערים בין הצדדים, ומתגובות נציגי הצדדים בישיבה האחרונה מיום 9.2.2026 אף התרשמנו כי היא תישקל לגופה ובכובד ראש. למרות האמור, בחרו חברי הוועדה הנכבדים שלא להמשיך בניסיונות לגבש מתווה פשרה, ואף לא לעמוד על מתן פסק דין לגופה של העתירה. תחת זאת הודיעו יום אחד בלבד לאחר מתן הצעתנו האחרונה על התפטרותם. רצונם כבודם. 15. זהו אפוא מצב הדברים העדכני שבו אנו מצויים כיום. בטרם נסיק ממנו את המסקנות המתחייבות ביחס לגורל העתירה, אנו מוצאים להדגיש כי התרשמותנו – לפיה היה במתווה הפשרה כדי לאפשר את ליבת עיסוקה של הוועדה, תוך צמצום החשש לפגיעה בתיקים תלויים ועומדים – עומדת בעינה גם היום. במובן זה, ניתן להצטער כי לא עלה בידינו להשיג את הסכמת הוועדה למתווה הפשרה שהוצע, וחבריה בחרו – מטעמיהם שלהם – להתפטר מתפקידם לאלתר. 16. במצב הדברים העדכני, ואף שטרם לובנו כלל הסוגיות שהתעוררו בגדרי עתירה, אין מנוס מן המסקנה כי עם התפטרות חברי הוועדה אין עוד תוחלת מעשית בהמשך בירור העתירה במתכונתה הנוכחית, אשר התייתרה למעשה. לפיכך, בשלב זה דין העתירה להימחק, תוך שמירת טענות. 17. בשולי הדברים נציין כי ביום 16.2.2026 הוגשה לתיק בית המשפט בקשה לעיון בפרוטוקול הישיבה שהתקיימה ביום 9.2.2026. לאחר שנתנו דעתנו לבקשה, לא מצאנו להיעתר לה. בהקשר זה נדגיש כי הישיבה האמורה, שהתקיימה במעמד באי-כוח ועדת הבדיקה והיועצת בלבד, נערכה בראי המידע החסוי שהונח לעיוננו במסגרת ההודעה החסויה מיום 6.1.2026, והשיח שהתנהל במהלכה היה שזור בחלקו במידע זה (ראו והשוו: בג"ץ 18133-06-25 גואילי נ' המשנה ליועצת המשפטית לממשלה (משפט ציבורי-מינהלי), פסקה 2 (25.9.2025)). עם זאת, נציין כי תיאור תמציתי ביחס לאופי השיח שהתקיים בישיבה האמורה הובא בפסק דיננו זה (פסקה 11 לעיל), וכי גם הצעת הפשרה העדכנית שגובשה בעקבות אותה ישיבה הועלתה על הכתב במסגרת החלטתנו מיום 11.2.2026. טרם חתימה 18. לא נוכל לסיים מבלי לציין בקצרה כי ההליך דנן האיר זרקור על הצורך הממשי והדחוף בהסדרה מקיפה ועכשווית של סוגיית השימוש ברוגלות ובאמצעי מעקב טכנולוגיים מתקדמים על ידי רשויות האכיפה (וזאת מבלי שיהיה בדברים כדי לנקוט עמדה בשאלות המשפטיות הנידונות במסגרת בג"ץ 6604/23 האגודה לזכויות האזרח נ' מפכ"ל משטרת ישראל). אכן, דומה כי אין צורך להכביר מילים על הקושי המובנה הטמון בשימוש באמצעים אלה, נוכח החשש כי שימוש בלתי מבוקר בהם עלול להוביל לפגיעה ממשית בזכויות יסוד שלא לצורך. בית משפט זה עמד על חשש זה אך לאחרונה בהקשר קרוב לענייננו (שעסק בחיפוש בטלפון הנייד), בציינו כי: "הטלפון החכם 'הפך זה מכבר לידידו הטוב של האדם' אשר 'משמש גם כמחשב, גם כמצלמה, גם כטלפון ועוד פונקציות רבות, בגינם נתפס המכשיר בעיני רבים ל'צינור' אל העולם שבחוץ, ואף לפלטפורמה באמצעותה אנשים מנהלים מערכות יחסים חברתיות' (ע"פ 8627/14 דביר נ' מדינת ישראל, פסקה 7 (14.7.2015)). על רקע זה, ברורה עוצמת הפגיעה – בכוח ובפועל – בזכות לפרטיות של החשוד-הנחפש ושל צדדים שלישיים, הטמונה בחיפוש במכשיר הטלפון החכם" (בג"ץ 8298/22 הסנגוריה הציבורית נ' היועצת המשפטית לממשלה, פסקה 1 לפסק דינו של הנשיא י' עמית (31.8.2025) (להלן: עניין הסנגוריה הציבורית)). בד בבד, לא ניתן להתעלם מחשיבותם המעשית של כלים טכנולוגיים אלה במסגרת מאבקם של גורמי אכיפת החוק בתופעות של פשיעה חמורה ומתוחכמת, ומתרומתם האפשרית לשמירה על ביטחון הציבור. כפי שגם כן צוין בפסיקה: "החיפוש בטלפון החכם הוא כיום כלי שאין בלתו בלחימה בפשיעה, דווקא בשל כמות ואיכות המידע שנצבר בו. עושר הנתונים שעשוי להיחשף כתוצאה מחיפוש בחומר מחשב עשוי לתרום בצורה משמעותית לקידום מטרות הליך החקירה: 'השימוש האינטנסיבי במחשבים הופך אותם גם לאוצר בלום של ראיות מפליליות ומידע רלוונטי אשר יכול וצריך לשמש את רשויות החקירה במאבקן במפרי חוק ועוברי עבירה' (רע"פ 8873/07 היינץ ישראל בע"מ נ' מדינת ישראל, פסקה 17 (2.1.2011)). הגבלת השימוש בכלי החיפוש בטלפון הנייד מחייבת אפוא איזון עדין, שאם לא כן ייאלצו גופי החקירה להתמודד עם אתגרי הפשיעה – בין פשיעה קלה ובין פשיעה מתוחכמת – ללא מלוא הכלים הנחוצים בידיהם" (עניין הסנגוריה הציבורית, בפסקה 3 לפסק דינו של הנשיא עמית). מטבע הדברים, מתח מובנה זה מחייב הסדרה משפטית זהירה ומושכלת, שתבטיח איזון הולם בין צורכי רשויות האכיפה לבין ההגנה הנדרשת על זכויות הפרט. כמפורט לעיל, הצורך בכך הועלה כבר במסקנות צוות מררי משנת 2023, ושב והודגש בדו"ח המבקר מן העת האחרונה. למעשה, עוד בסוף הדיון הראשון בהליך דנן שהתקיים ביום 23.9.2024 העיר ראש ההרכב את הדברים הבאים: "עוד לפני שנה, גורמי הביטחון אמרו, שהקמת ועדה עלולה לפגוע ביכולתה של משטרת ישראל לפעול לשם מילוי תפקידה על פי חוק ועלולה להוביל לפגיעה בטיפול בפשיעה בחברה הערבית ובאזורים נוספים. זאת הייתה נבואה שהגשימה את עצמה. כי מאז הקמת הוועדה או מאז הקמת [צוות] מררי, הושעה כל הנושא של [ה]שימוש במכשיר הזה, בכלי הזה. והמשטרה צריכה את הכלי הזה, בדרך כזאת או בדרך אחרת. ובינתיים נרצחים אנשים בגלל שהנושא הזה עוד לא השתחרר. אז בלי קשר לוועדה הזאת, בלי קשר לאיזו ועדה ובלי קשר איך, את הנושא הזה צריך לפתור, [...] ויש הצעת חוק משנת 2014. והדבר הזה לא נעשה [...]". יש להצטער אפוא כי עד עתה סוגיה זו טרם זכתה להסדרה חקיקתית מתאימה, על כל ההשלכות כבדות המשקל הנובעות מכך בחיי המעשה. יש לקוות כי כלל הגורמים המוסמכים, ובראשם המחוקק, ייתנו דעתם בהקדם לצורך גובר זה, וכי סוגיה חשובה זו תזכה למענה הולם. סוף דבר 19. אשר על כן, נוכח ההתפתחויות שתוארו לעיל, דין העתירה להימחק. בנסיבות העניין, בשים לב לחשיבותן הציבורית של הסוגיות שהועלו בגדרי ההליך ולתרומתה של העתירה לבירורן, המשיבים יישאו בהוצאות העותרים בסך של 20,000 ש"ח. ניתן היום, כ"ו אדר תשפ"ו (15 מרץ 2026). יצחק עמית נשיא עופר גרוסקופף שופט חאלד כבוב שופט