ענבל מרים אור נ. מדינת ישראל

בבית המשפט העליון ע"פ 6505/22 לפני: כבוד הנשיאה א' חיות המערערת: ענבל מרים אור-אדם חי נ ג ד המשיבים: 1. מדינת ישראל 2. הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן ערעור על החלטת בית משפט השלום בתל אביב-יפו בת"פ 10115-09-19 אשר ניתנה ביום 20.9.2022 על ידי כבוד השופטת ד' אמיר בשם המערערת: בעצמה פסק-דין ערעור על החלטת בית משפט השלום בתל אביב-יפו (השופטת ד' אמיר) מיום 20.9.2022 בת"פ 10115-09-19 (להלן: ההליך) שלא לפסול עצמו מלדון בעניינה של המערערת. עניינה של המערערת נדון בשני ערעורי פסלות קודמים שהגישה (ע"פ 1098/20 וע"פ 800/21), ובתמצית יצוין כי ההליך המתנהל נגד המערערת עוסק באישומים בגין עבירות מס ועבירות נוספות המיוחסות לה במהלך פעילותה בשוק הנדל"ן בישראל. ביום 20.9.2022 התקיים דיון בהליך. המערערת לא התייצבה בשעה שנקבעה לדיון, אך לאחר שהמותב דחה מעט את שעת הדיון על מנת לתת למערערת הזדמנות להתייצב, הגיעה המערערת באיחור ומיד העלתה טענה לפסילת המותב. כעולה מהחלטת המותב, הדיון הוקלט אך מאחר שהמערערת הודיעה מראש שבכוונתה לערער על החלטת המותב, זומנה קלדנית על מנת שיהיה בידי המערערת עותק של ההחלטה. עוד עולה מההחלטה כי המערערת העלתה שורת טענות, שבחלקן נדונו ונדחו בערעורי הפסלות הקודמים ובחלקן עסקו בהחלטות שהתקבלו בעניינם של נאשמים אחרים בהליך, ובהן החברות בע"מ שעניינן הסתיים בהסדר טיעון, ונאשם נוסף אשר נטען שהואשם בכתב אישום נפרד בעבר, ובשל כך טענה המערערת כי קמה עילה לפסילת המותב. כמו כן עולה מההחלטה כי המערערת העלתה טענות "בקשר להיות מדינת ישראל תאגיד, [ו]לכך שקרן ההשתלמות של השופטים משולמת על ידי תאגיד" (להלן: הטענות בדבר היות המדינה תאגיד). עוד הועלו טענות בנוגע "לדין הבינלאומי ודיני המלחמה". המותב דחה את טענת הפסלות על אתר. נקבע כי חלק מן הטענות נדונו בעבר ונדחו ומשכך כי אין הן מקימות עילת פסלות. באשר לנאשמים הנוספים צוין כי ההחלטה בעניינם התקבלה כבר ביום 22.6.2022 והמערערת לא העלתה טענה בעניין זה ומכל מקום, כך נקבע, אין בטענות שהועלו כאמור, כדי להקים עילת פסלות. באשר לטענות בדבר היות המדינה תאגיד ובנוגע לדין הבינלאומי ודיני המלחמה, נקבע כי "כלל טענות אלה אינן מקימות איזה מעילות הפסלות, המדובר בטענות שאינן ברורות כלל, ובנסיבות אלה הבקשה נדחית". מכאן הערעור שלפניי, בו חוזרת המערערת על טענותיה בדבר היות המדינה תאגיד ובנוגע לדין הבינלאומי ודיני המלחמה. לטענתה, התברר לה כי המדינה היא "תאגיד זר הפועל למטרות רווח פרטי" המעסיק את כלל השופטים, ומשום כך המדינה מצויה "בניגוד עניינים אינהרנטי", באופן המקים חשש ממשי למשוא פנים. המערערת טוענת כי נחשפה למסמכים שמהם עולה כי "אנשי שיפוט שותפים בקרן נאמנות מרווחי פסק הדין של הישות המשפטית שנתבעת על ידי תאגיד 'המדינה'", והיא מוסיפה כי "הבסיס לפשע" שבוצע בה נובע "מהפרות חמורות שמבצעת המדינה על פי המשפט הבינלאומי [...] דיני הלחימה ודיני זכויות האדם". נוכח האמור טוענת המערערת כי שגה בית המשפט קמא "שננעל בהחלטותיו על אף שידע בדבר ההפרות וניגוד העניינים החלים במקרה שלפנינו". דין הערעור להידחות. מן הטענות שהעלתה המערערת לא ניתן להבין מהי עילת הפסלות שהיא סבורה שמתקיימת בעניינה. הטענות התמוהות על פניהן בדבר היות המדינה "תאגיד זר" המפר את הדין הבינלאומי ואת דיני המלחמה, הועלו ללא פירוט או הסבר. מכל שכן לא הובהר מה בין טענות אלה ובין פסילת המותב מלשבת בדין. אשר על כן, הערעור נדחה. ניתן היום, ‏כ"ג בתשרי התשפ"ג (‏18.10.2022). ה נ ש י א ה _________________________ 22065050_V01.docx גק מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il