קולוס נ' המרכז לגביית קנסות אגרות והוצאות

2 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 65016-12-24 לפני: כבוד השופטת דפנה ברק-ארז כבוד השופט עופר גרוסקופף כבוד השופט אלכס שטיין העותרת: פלונית נגד המשיב: המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות עתירה למתן צו על-תנאי העותרת: בעצמה בשם המשיב: עו"ד מתן שטיינבוך פסק-דין 1. העתירה שבפנינו כוונה מלכתחילה להסרת עיקול ברישום שהוטל על רכבה הרפואי של העותרת על-ידי המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, הוא המשיב, לצורך מכירתו והחלפתו לרכב אחר. 2. העותרת, שאינה מיוצגת, היא גמלאית המוכרת על-ידי המוסד לביטוח לאומי כבעלת 80 אחוזי מוגבלות בניידות לצמיתות. בשל כך, העותרת זכאית להלוואה עומדת לרכישת רכב, וכן להחלפת הרכב שנרכש באמצעות הלוואה זו כל 42 חודשים, בהתאם להוראות "הסכם בדבר גימלת ניידות" שנחתם בין מדינת ישראל לבין המוסד לביטוח לאומי (1.6.1977) (להלן: הסכם גמלת ניידות). מכוח זכאותה זו, רכשה העותרת רכב המותאם לצרכיה הרפואיים. 3. מבלי לפרט יצוין כי לחובת העותרת קנסות שהצטברו לאורך השנים אצל המשיב, רובם בשל עבירות תעבורה שונות שביצעה. במסגרת הליכי הגבייה של החוב האמור, הטיל המשיב עיקול ברישום על רכבה הרפואי של העותרת. למען הבהירות יודגש כי עיקול ברישום מונע את האפשרות למכור את הרכב, אך מאפשר להחזיקו ולעשות בו שימוש בחיי היומיום. 4. במהלך חודש יולי 2024 נודע לעותרת על העיקול ברישום שהוטל על רכבה. בהמשך לכך, ביום 10.8.2024 הגישה העותרת למשיב פנייה מקוונת, שבה ביקשה כי יוסר העיקול האמור. העותרת טענה כי העיקול הוטל שלא כדין, בשים לב לסעיף 22(א)(5) לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967 (להלן: חוק ההוצאה לפועל) המורה כי אין לעקל מיטלטלין "השייכים לנכה והנחוצים לו לשימושו האישי בגלל נכותו". יומיים לאחר מכן, ביום 12.8.2024, הגישה העותרת למשיב בקשה לסגירת תיקים מחמת התיישנות ולחלופין לביטול רכיב הפיגורים שהצטבר בתיק החוב שלה. בבקשה נטען, בין היתר, כי משנת 2012 ועד לשנת 2022 לא נעשו כל פעולות גבייה מטעם המשיב, ולכן חלה על החוב התיישנות. לגופו של עניין, נטען כי נפלו שגיאות בחישוב של קרן החוב המיוחסת לעותרת, וכי במהלך השנים נגבו ממנה כספים המהווים את מלוא החוב המקורי, כך שיתרת החובה נובעת בשלב הנוכחי מרכיב הפיגורים בלבד. כן נטען כי העותרת מתקיימת מקצבאות המשולמות לה על-ידי המוסד לביטוח לאומי ואין לה יכולת כלכלית לשלם את יתרת החוב. 5. בימים 8.9.2024 ו-15.9.2024 הגישה העותרת למשיב בקשות נוספות לביטול העיקול ברישום על רכבה וכן לביטול רכיב הפיגורים בתיק החוב שלה. העותרת טענה, בין היתר, כי בשל החמרה שחלה במצבה הרפואי היא נדרשת להחליף את רכבה לרכב נמוך יותר שיותאם לצרכיה, וכי בשל העיקול ברישום שהוטל, היא מנועה מלעשות כן. יודגש כי בשלב זה הייתה העותרת זכאית לבצע החלפה של רכבה, מאחר שחלפו 42 חודשים ממועד רכישתו, וזאת בהתאם לאמור בסעיף 11 להסכם גמלת ניידות. 6. ביום 17.9.2024 דחה המשיב את בקשותיה של העותרת. המשיב ציין, בין היתר, כי העיקול ברישום הוטל על רכבה של העותרת לאחר שנשלחו אליה שתי דרישות לתשלום החוב וזה לא שולם, וכי עיקול זה יוסר לאחר שיוסדר תשלום החוב במלואו. המשיב הוסיף כי לא חלה בעניין זה התיישנות, שכן הליכי גביית החוב של העותרת הופסקו בשל הליך פשיטת הרגל שהתנהל בעניינה החל משנת 2012 ועד למתן צו הפטר בשנת 2021. 7. ביום 22.9.2024 הגישה העותרת השגה על החלטת המשיב, שבה חזרה, בעיקרו של דבר, על טענותיה. העותרת הוסיפה כי הטלת העיקול ברישום על רכבה באופן שמונע ממנה להחליפו, חוסמת את דרכה ממימוש זכאותה לפי הסכם גמלת ניידות וגורמת לה נזק רב. 8. ביום 17.12.2024 קיבל המשיב באופן חלקי את השגתה של העותרת בכל הנוגע לטענותיה ביחס לרכיב הפיגורים. בהתאמה, הוא פטר אותה מתשלום חלק ניכר מרכיב הפיגורים שנוסף במהלך השנים לחוב המקורי, וקבע לה הסדר פריסת תשלומים עד לפירעון מלוא החוב הנותר. 9. בהמשך לכך, ביום 21.12.2024 הגישה העותרת למשיב בקשה לעיון חוזר. באשר לרכיב הפיגורים, טענה העותרת כי היה מקום לפטור אותה מכולו. באשר לעיקול שהוטל על רכבה, העותרת הדגישה שוב כי הנזק שהדבר גורם לה הוא גדול והוסיפה כי תהיה מוכנה להעביר למשיב התחייבות בכתב לפיה כלל מסמכי הרכב החדש יועברו אליו לאחר הרכישה על מנת שזה ישמש כבטוחה עד לתשלום מלוא החוב. 10. העתירה הנוכחית הוגשה ביום 24.12.2024, טרם מתן החלטה בבקשה האמורה לעיון חוזר. בעתירה ביקשה העותרת "ליתן צו על תנאי המורה למשיב לבוא ולנמק מדוע לא יסיר עיקול ברישום שהטיל על רכב העותרת שהינו רכב נכה עקב חוב במרכז לגביית קנסות". זאת, בהתחשב בצורך הדחוף להחליף את רכבה הנוכחי. העותרת טענה, בעיקרו של דבר, כי ברצונה להסדיר את תשלום חובותיה למשיב, אך הדבר עשוי להימשך זמן רב, וכי במהלכו, ככל שלא יוסר העיקול ברישום על רכבה, תיפגע ניידותה. 11. ביום 14.1.2025 הגיש המשיב מיוזמתו הודעה מעדכנת, ובה ציין כי ניתנה החלטה בבקשתה של העותרת מיום 21.12.2024 לעיון חוזר. לאחר בדיקה נוספת שנערכה על-ידי הגורמים המקצועיים ובעקבות ממצאים חדשים שהתגלו, כך נמסר, הוחלט ביום 13.1.2025 להסיר מרכבה הנוכחי של העותרת את העיקול ברישום, על מנת שתוכל להחליפו. בהקשר זה הובהר כי העיקול יועבר לרכבה החדש של העותרת, לאחר שזה יירכש. המשיב ציין כי החלטתו המנומקת בעניין טרם נחתמה בשל תקלה טכנית, והוסיף כי זו תועבר לעותרת מיד לאחר שהתקלה תיפתר. עוד הובהר כי בהתאם לכך העיקול ברישום על רכבה הנוכחי של העותרת הוסר. בהמשך לכך טען המשיב כי העתירה התייתרה וכי דינה להימחק. 12. בשים לב להודעתו של המשיב, ביום 15.1.2025 הוריתי לעותרת לעדכן אם היא מסכימה למחיקת העתירה. בהמשך לכך, ביום 16.1.2025 עדכנה העותרת כי היא מתנגדת לכך. העותרת טוענת, בעיקרו של דבר, כי עניינה מעלה שאלות עקרוניות הנוגעות ליכולתו של המשיב להטיל עיקולים ברישום על רכבים רפואיים, וכי נוכח החשיבות הציבורית שנודעת להכרעה בשאלות אלה, מוצדק לדון בעתירה לגופה. בהקשר זה טוענת העותרת כי סירובו של המשיב להסיר עיקולים ברישום המוטלים על רכבים רפואיים מונעת מאנשים עם מוגבלות להחליף רכב רפואי שאינו מתאים עוד לצרכיהם, וכך נפגעת יכולת הניידות שלהם. כן טוענת העותרת כי בקשתו של המשיב למחיקת העתירה נגועה בחוסר תום לב, בין היתר בשים לב לכך שטרם הגשת העתירה היא נאלצה להגיש אליו בקשות חוזרות שנענו בשלילה. 13. בשים לב לטענות העותרת, ביום 17.1.2025 הוריתי למשיב להבהיר מהו הפתרון המעשי שניתן למצבים שבהם בעל רכב רפואי, שמוטל עליו עיקול ברישום, נדרש להחליף את רכבו ומתקשה לעשות כן בשל עיקול זה. בהתאם להחלטתי זו ולארכות שניתנו, ביום 17.2.2025 הגיש המשיב את התגובה מטעמו. המשיב הבהיר כי עיקול על רכוש החייב הוא אחד הכלים העומדים לרשותו לצורך גביית חוב, וכי הטלתו נעשית בהתאם לסעיף 3 לחוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, התשנ"ה-1995 ולסעיפים 4(1) ו-7(1) לפקודת המסים (גביה). המשיב הבהיר כי סעיף 22(א)(5) לחוק ההוצאה לפועל אכן מגביל את סמכויותיו להטיל עיקולים על מיטלטלין "השייכים לנכה ונחוצים לו לשימושו האישי בגלל נכותו". עם זאת, המשיב הוסיף והבהיר כי בנסיבות המתאימות, עיקול ברישום עולה בקנה אחד עם האמור בסעיף זה, בשים לב לכך שאינו מוציא את המיטלטלין מידיו של החייב אלא רק מגביל את סחירותם (תוך הפניה, בין היתר, לבג"ץ 522/20 שוורץ נ' המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (18.6.2020)). בהמשך לכך, הבהיר המשיב כי "חייב בעל רכב רפואי אשר מוטל עליו עיקול ברישום, המבקש לבטל עיקול ברישום זה, נדרש להגיש הצעה להסדר חוב, ולפרט נסיבות שיצדיקו את הסרת העיקול". ככל שהבקשה מעלה נסיבות חריגות, כך הוסיף המשיב, היא מועברת לידיעת מנהל אשר "שוקל בחיוב את הסרת העיקול והעברתו לרכב החדש" (פסקאות 18-17 לתגובה מטעמו). כדוגמה לנסיבות חריגות ציין המשיב מצב של צורך בהחלפת הרכב בשל החמרה במצב רפואי, נזק שנגרם לרכב או מצב שבו הרכב רשום על שם קטין נכה. עוד צוין כי נסיבות נוספות שנבחנות במסגרת הבקשה נוגעות לגובה החוב של החייב, הן בין היתר מקור החוב, אם החייב פעל להסדיר את החוב ואם אי הסרתו של העיקול תפגע בחייב באופן לא מידתי. 14. בכל הנוגע לעניינה הפרטני של העותרת, המשיב ציין כי ביום 16.2.2025, לאחר שתוקנה התקלה שתוארה, נשלחה אל העותרת החלטה עדכנית מטעמו. בהחלטה צוין כי הופחת מלוא רכיב הפיגורים בתיק החוב של העותרת, נקבע לה הסדר פריסת תשלומים ל-36 חודשים, וכן הוחלט על העברת העיקול ברישום לרכבה החדש עד לפירעון יתרת החוב. המשיב הבהיר כי ככל שהעותרת תגיש בהמשך בקשה להסרת העיקול שיוטל על רכבה החדש זו תיבחן בהתאם לקריטריונים שפורטו. בסיכומו של דבר טען המשיב כי ישנו פתרון מעשי למצבים שעליהם הצביעה העותרת, וכי בשלב זה, משהוסר העיקול על רכבה והתאפשר לה להחליפו, העתירה התייתרה ודינה להימחק. 15. בהמשך לכך, ביום 2.3.2025 הוריתי למשיב להבהיר אם אמות המידה שפורטו בתגובתו, שלפיהן נבחנת בקשה להסרת עיקול ברישום על רכב רפואי, מעוגנות בנוהל מסודר המפורסם לציבור. כן הוריתי למשיב להתייחס לסוגיית ההוצאות, ככל שיוחלט על מחיקת העתירה. 16. בהתאם, ביום 18.3.2025 הגיש המשיב הודעה מטעמו. בהודעה צוין כי המשיב פועל על פי הנחיות פנימיות הידועות לעובדיו, ואשר לא מפורסמות לציבור. עם זאת, צוין כי "המשיב יפעל כדי לפרסם לציבור נוהל או אמות מידה, התואמות את העמדה כפי שהובאה בתגובה, בתוך שלושה חודשים" (שם, בפסקה 2). המשיב מוסיף וטוען כי אין לפסוק לחובתו הוצאות וכי מכל מקום, אם יוחלט אחרת, יש להעמיד הוצאות אלה על הצד הנמוך. 17. לאחר ששקלנו את עמדות הצדדים, ומבלי שנעלמה מענינו עמדת העותרת, הגענו לכלל מסקנה כי העתירה במתכונתה הנוכחית מיצתה את עצמה ודינה להימחק. העתירה התמקדה במקרה הפרטני של העותרת וכוונה לכך שיוסר העיקול על רכבה הנוכחי, על מנת שתוכל להחליפו לרכב חדש המתאים לצרכיה הרפואיים. לכך כבר ניתן מענה. כפי שציין המשיב, בשל נסיבותיה של העותרת ובשים לב להחמרה במצבה הרפואי, העיקול ברישום שהוטל על רכבה הוסר ויועבר לרכבה החדש. אף טענתה של העותרת בכל הנוגע להפחתת רכיב הפיגורים שהתווסף לחוב שלה קיבלה מענה ונקבע לה הסדר לתשלום יתרת החוב בפריסה לתשלומים. כמו כן, כעולה מתגובתו של המשיב מיום 17.2.2025, דומה כי קיים פתרון מעשי לקושי שהעלתה העותרת, הנובע ממצבים שבהם בעל רכב רפואי, שמוטל עליו עיקול ברישום, נדרש להחליף את רכבו. כפי שצוין בתגובה, במצבים אלה ניתן לפנות אל המשיב בבקשה להסרת העיקול, וזה יבחן אם מתקיימות נסיבות מיוחדות המצדיקות זאת. 18. לצד זאת, רשמנו בפנינו את הצהרתו של המשיב כי אמות המידה לבחינתן של בקשות מסוג זה, צפויות להתפרסם לציבור בעוד כשלושה חודשים במתכונת של נוהל מסודר, ועל כך יש לברך. איננו נוקטים כל עמדה ביחס לפרטיו של נוהל זה, ומלוא הטענות בעניין שמורות. 19. אשר לעניינה הפרטני של העותרת, התרשמנו כי יש מקום לזכותה בהוצאות משפט, ולו על הצד הנמוך, בהתחשב בכך שנאלצה לחזור ולפנות למשיב בעניינה, כמו גם בכך שהמענה המלא ניתן לה רק לאחר הגשת העתירה. נוסיף ונציין כי מצאנו שההתדיינות בהליך אף קידמה את פרסומו הצפוי של הנוהל בעניין. 20. סוף דבר: העתירה נמחקת. המשיב יישא בהוצאות העותרת בסך של 4,000 שקלים. ניתן היום, י"ב ניסן תשפ"ה (10 אפריל 2025). דפנה ברק-ארז שופטת עופר גרוסקופף שופט אלכס שטיין שופט