פלוני נ. בית הדין השרעי לערעורים

3 1 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 650/23 לפני: כבוד השופטת ד' ברק-ארז כבוד השופט ח' כבוב כבוד השופט י' כשר העותרות: 1. פלונית 2. פלונית נ ג ד המשיב 1: בית הדין השרעי לערעורים המשיבים 2-22: פלונים עתירה למתן צו עשה בעניין פסק דינו של בית הדין השרעי לערעורים בתיק 271/2022, מיום 12.9.2022 בשם העותרות: עו"ד יוסף סגל פסק-דין השופט י' כשר: עתירה למתן צו על תנאי בעניין פסק דינו של בית הדין השרעי לערעורים בתיק מס' 271/2022, מיום 12.9.2022; ובעניין החלטתו מיום 30.11.2022. ביום 21.4.2022 דחה בית הדין השרעי בעכו את בקשת העותרות לביטול צו ירושה שנתן ביום 7.1.1990 בעניין עזבון אביהן של העותרות (הליך מס' 922/2018). ביום 31.5.2022 הגישו העותרות ערעור לבית הדין השרעי לערעורים (ערעור מס' 271/2022). ביום 12.9.2022 ניתן פסק דינו של בית הדין השרעי לערעורים, אשר דחה את הערעור משום שהוגש לאחר המועד האחרון להגשת ערעור – דהיינו לאחר חלוף 30 ימים ממועד מתן ההחלטה, בהתאם לסעיף 8 לתקנות הקמת בית הדין השרעי לערעורים מיום 10.10.1918. בפסק הדין צוין כי ביום מתן החלטת בית הדין השרעי בעכו (21.4.2022), נשלחה על כך הודעה לב"כ העותרות באמצעות הדואר האלקטרוני ובאמצעות משלוח פקס. העותרות הגישו בקשה לעיון מחדש בפסק הדין האמור. במסגרת הבקשה נטען, בין היתר, כי העיכוב בהגשת הערעור נבע מכך שב"כ העותרות איננו דובר השפה הערבית, ותרגום החלטת בית הדין השרעי בעכו נמשך כשבועיים; וכן נטען כי המצאת פסק הדין באמצעות הדואר אלקטרוני ומשלוח פקס אינן מהוות המצאות כדין. בנוסף, טענו העותרות כי דחיית הערעור על הסף אך בשל האיחור בהגשתו תביא לנזק אדיר ופגיעה אנושה בזכויותיהן. הבקשה לעיון מחדש נדחתה בהחלטת בית הדין השרעי לערעורים מיום 30.11.2022. במסגרת ההחלטה, בית הדין עמד על כך כי אין הליך של עיון מחדש בפסק דין. לגופו של עניין נפסק כי בבקשה לעיון מחדש ב"כ העותרות מאשר למעשה כי הערעור הוגש באיחור. עוד צוין כי היה על העותרות ובא-כוחן לנקוט בצעדים הנדרשים להגשת הערעור, כולל תרגום ההחלטה מושא הערעור, בסד הזמנים הקבוע בדין. בית הדין לערעורים דחה גם את הטענות ביחס לדרכי ההמצאה, תוך שצוין כי המצאות באמצעות משלוח פקס והודעת דואר אלקטרוני מהוות המצאה כדין. מכאן העתירה שלפנינו. בגדרי העתירה מבוקש, בכללם של דברים, כי נורה על ביטול פסק דינו של בית הדין השרעי הגדול מיום 12.9.2022, כמו גם החלטתו מיום 30.11.2022; תוך שנורה כי הערעור שהוגש לבית הדין השרעי לערעורים ידון לגופו. טענתן המרכזית של העותרות בעתירה היא כי בית הדין השרעי לערעורים פעל תוך חריגה מסמכות. במסגרת זו נטען כי החלטת בית הדין השרעי בעכו מיום 21.4.2021 הומצאה לראשונה למשרדו של ב"כ העותרות בדואר, רק ביום 27.4.2021 (בחלוף כשישה ימים ממועד מתן ההחלטה); וההחלטה כלל לא הומצאה בדואר אלקטרוני או בפקס. על כן, לטענת העותרות, יש לספור את מניין הימים להגשת ערעור החל מיום 27.4.2021 – ובהתאם לכך המסקנה היא כי הערעור הוגש במועד. לצד זאת נטען כי דחיית הערעור מבלי שנידונו הטענות לדופן "פוגעת באופן קשה בעקרון המידתיות ובכללי הצדק הטבעי". העותרות הוסיפו לטעון בעתירה לגופו של ההליך לביטול צו ירושה. לאחר עיון בעתירה, מצאנו כי אין בידינו להיעתר לה, בהיעדר עילה להתערבות בהחלטות בית הדין השרעי. הלכה ידועה היא שבית משפט זה, בשבתו כבית משפט גבוה לצדק, אינו משמש כערכאת ערעור על החלטות בתי הדין הדתיים, לרבות בתי הדין השרעיים. התערבות כאמור תיעשה במקרים חריגים בלבד, בהם נפל פגם ממשי כגון: חריגה מסמכות, סטייה מהוראות החוק, או במקרים חריגים אחרים המצדיקים מתן סעד מן הצדק (בג"ץ 5933/22 פלונית נ' בית הדין השרעי לערעורים, פסקה 12 (24.11.2022)). העתירה דנן אינה באה בגדרי אותם מקרים חריגים. בית הדין השרעי לערעורים קבע כי העותרות הגישו את ערעורן באיחור, מבלי שהוגשה בקשה להארכת מועד; וכן דחה את הטענות שנימקו את האיחור בהגשת הערעור במסגרת ההחלטה בבקשה לעיון מחדש. אין מדובר בסוג עניינים בהם נוטה להתערב בית משפט זה אף ביושבו כערכאת ערעור, לא כל שכן ביושבו כבית משפט גבוה לצדק הדן בעתירות נגד החלטות בתי הדין הדתיים (וראו: בג"ץ 9534/11 פלוני נ' בית הדין השרעי לערעורים (27.12.2011)). מדובר בהחלטה במישור סדרי הדין; ובהיותה כזו, נטייתו של בית משפט זה להתערב "תהא מצומצמת במיוחד" (בג"ץ 2695/18 פלוני נ' בית הדין השרעי לערעורים בירושלים, פסקה 12 (27.5.2018)). כפי שציין בית הדין השרעי לערעורים בהחלטה בבקשה לעיון מחדש, ב"כ העותרות הכיר בכך שהערעור הוגש באיחור, וללא שהוגשה בקשת ארכה במועד. במצב דברים זה, בסמכות בית הדין השרעי לערעורים לדחות את הערעור, אף מבלי לבחון את סיכויו (בג"ץ 5933/22 פלונית נ' בית הדין השרעי לערעורים, פסקה 14 (24.11.2022)). יוער כי הטענה שהחלטת בית הדין השרעי בעכו לא הומצאה לב"כ העותרות כלל באמצעות דואר אלקטרוני ופקס, אלא רק באמצעות דואר רגיל, נטענה לראשונה בפני בית משפט זה במסגרת העתירה. בבקשה לעיון מחדש אין זכר לטענה זו, וכל שנטען הוא כי העברת ההחלטה בדואר אלקטרוני או שליחתה בפקס אינה מהווה המצאה כדין. גם לנוכח זאת יש לדחות את הטענה. אשר על כן, העתירה נדחית. משלא נתבקשה תגובה, אין צו להוצאות. ניתן היום, ‏ג' בשבט התשפ"ג (‏25.1.2023). ש ו פ ט ת ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ 23006500_L01.docx מג מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il 1