פסק הדין המלא
פסק-דין בתיק ע"פ 65/04
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים
ע"פ 65/04
בפני:
כבוד המישנה לנשיא מ' חשין
כבוד השופטת ד' ביניש
כבוד השופטת א' חיות
המערער:
דב פיכמן
נ ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל
ערעור על פסק-דינו של בית-המשפט המחוזי בחיפה בת"פ 180/99 שניתן ביום 10.8.03 על ידי כבוד השופט י' דר
תאריך הישיבה:
כ"ג בניסן התשס"ה
(02.05.05)
בשם המערער:
עו"ד אביגדור פלדמן
בשם המשיבה:
עו"ד מיכאל קרשן, עו"ד יחיאל ליפשיץ
פסק-דין
המערער הורשע בבית-המשפט המחוזי בחיפה (מפי כבוד השופט י' דר) במיקבץ עבירות לא קצר זה: קבלת דבר במירמה בנסיבות מחמירות, זיוף בנסיבות מחמירות, שימוש במסמך מזוייף, בידוי ראיות, התחזות, קשר לפשע, מירמה, הדחה בחקירה, הפרת הוראה חוקית, שיבוש הליכי משפט והדחה בעדות. משהורשע כך בדינו נגזרו על המערער עונשים אלה: 9 שנות מאסר בפועל (בניכוי התקופות בהן היה במעצר); מאסר על תנאי בן 3 שנים; קנס בשיעור של 1,600,000 ש"ח או שלוש שנות מאסר תמורתו; ופיצוי המתלונן, הניזוק, בסכום של 114,000 ש"ח. המערער ערער לפנינו הן על הכרעת הדין הן על גזר הדין, ושמענו את טיעוני בא-כוחו המלומד, עורך-דין אביגדור פלדמן, בשני נושאי הערעור.
המסמכים שהונחו לפנינו מסמכים ארוכים ומפורטים הם עד-למאוד. נספק עצמנו באומרנו כי הכרעת הדין של בית-משפט קמא פורשת עצמה על פני 114 עמודים צפופים; גזר-הדין משתרע על פני כ-16 עמודים מלאים; עיקרי הטיעון מטעם המערער משתרעים על פני 77 עמודים צפופים; ועיקרי הטיעון מטעם המדינה אף הם מתפרשים על פני כ-50 עמודים. לאחר שקראנו כל מסמכים אלה שהונחו לפנינו, מסמכים אלה ועוד מסמכים נלווים; ולאחר ששמענו השלמת טיעון על-פה; יעצנו לעורך-דין פלדמן כי ראוי שירכז עצמו בערעור על גזר-הדין ויוותר על ערעורו על הכרעת-הדין. עורך-דין פלדמן נועץ במערער ונענה להצעתנו בכפיפות לזכותו לטעון כי העונש שנגזר על המערער חמור הוא ביתר בשים לב לחלקו במעשי המירמה וההונאה ביחס לחלקו של שותפו לאותם מעשים.
נותר לנו אפוא לדון בגזר-הדין שנגזר על המערער.
האישומים שהמערער הורשע בהם מגלים מסכת סבוכה ומתוחכמת של מעשי רמייה, הונאה, זיוף, בידוי ראיות, התחזות, הדחה בחקירה, שיבוש הליכי משפט ועוד עבירות נלוות אשר כולן נסבו על נסיונו של המערער ושותפו לאותם מעשים, גל הרינג (הרינג), לשים את היד במירמה על חלקת קרקע בחיפה אשר היתה בבעלות אדם שניספה בשואה, ולמכור אותה תמורת כ-550,000 דולר לצד שלישי. אין צורך ואין מקום כי נאריך ונפרט בנושאי המירמה למיניהם. כאמור, המדובר הוא במעשי מירמה מתוחכמים השלובים אלה באלה ואם נפרט כי אז הארכנו ביתר. נעמוד אפוא בקצרה על עיקרי הטיעון של עורך-דין פלדמן בנושא גזר-הדין.
טענתו האחת של עורך-דין פלדמן נסבה על השוואת העונש שנגזר על המערער ביחס לעונש שנגזר על הרינג, שותפו למעשי המירמה. הרינג עשה עצמו עד מדינה, הועמד לדין ונגזרו עליו 6 חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות. על כך מתלונן עורך-דין פלדמן בטוענו כי מעשי הרינג היו שווים בחומרתם למעשיו של המערער, וכי על רקע זה אין לקבל כי על הרינג יוטלו 6 חודשי מאסר בעבודות שירות ואילו על המערער יוטלו 9 שנות מאסר. היעדר המידתיות בין שני העונשים, כך טען עורך-דין פלדמן, בולט לעין, ביחוד בשים לב לכך שהמערער והרינג, לטענתו, היו שווים במעשי העבריינות שביצעו. על כך השיב עורך-דין קרשן כי לפי קביעת בית-משפט קמא הרינג לא היה אלא שותף זוטר בעבירות, וכי מכל מקום הלכה היא כי אין ללמוד מעונשו של עד מדינה - קרא: נאשם אשר עשה הסדר טיעון עם המדינה - לעונשו של מי שעמד על זכויותיו וניהל הגנה מלאה במשפטו (ראו והשוו: דנ"פ 1109/02 שושני נ' מדינת ישראל, לא פורסם). אין באמור, כמובן, כדי לפגוע בזכותו של אדם לנהל הגנה במשפט בה הוא עומד לדין, ואולם אין ללמוד גזירה שווה מעד מדינה למי שאינו עד מדינה.
נקבל, כמובן, את קביעתו של בית-משפט קמא כי הרינג היה שותף זוטר לעבירה וכי המערער היה העבריין הדומיננטי במעשי המירמה למיניהם. ואולם גם זאת ניתן לומר, כי הרינג היה שותף זוטר, אמנם, אולם לא זוטר-שבזוטר וכי המערער והרינג עבדו כל העת יד ביד לקראת המטרה של גזילת הקרקע ומכירתה במירמה לצד שלישי. הרינג לא היה שותף פסיבי ולא מעט מעשי מירמה אקטיביים נעשו על ידו. כאמור, על דרך העיקרון אין להשוות עונשו של עד מדינה עם עונשו של מי שלא היה עד מדינה - נזכור כי על פי הסדר עם עד מדינה ניתן גם שלא להעמידו לדין כלל - ולא אמרנו דברים שאמרנו אלא כדי להסיק כי הרינג שימש אף הוא כשותף פעיל במעשי המירמה.
טענתו השניה של עורך-דין פלדמן היתה זו שמכל מקום העונש שנגזר על המערער עונש חמור הוא מן המקובל במקרים מעין אלה. אכן, חייבים אנו ליתן את הדעת לתיחכום בפישעו של המערער, פשע ששלח זרועותיו אל עברים שונים ומיוחד הוא בתיחכומו. המערער היה הדמות המרכזית במעשי המירמה שבוצעו ובהפעלת שורה ארוכה של אנשים עושי דברו שנרתמו למעשי זיוף, התחזות ושקר לתכלית מכירת קרקע שנגזלה תוך ניצול העובדה שבעליה ניספה בשואה ללא יורש ידוע. על כך ראוי הוא ללא ספק לעונש כבד. אולם גם כך, דומה עלינו, חורג העונש שנגזר על המערער מן העונש המקובל בעבירות כגון אלו שביצע המערער. התלבטנו בטענה זו ולסוף נראה לנו כי יש מקום להקל עם המערער הקלת מה. אנו מחליטים אפוא כי גזר-הדין שגזר בית-משפט קמא יעמוד על מכונו בכפיפות לשינויים אלה: תחת עונש המאסר בפועל בן 9 שנים יבוא עונש מאסר בפועל בן 7 שנים; הקנס בן 1,600,000 ש"ח יעמוד בעינו, ואולם לבקשת המערער ובהסכמת המדינה אנו מוסיפים ומחליטים כי קנס זה ישולם עד ליום 1.5.2008. אם לא ישולם הקנס ייאסר המערער לתקופה של שנה אחת. שאר חלקי גזר הדין, כאמור, יהיו כהכרעתו של בית-משפט קמא.
היום, כ"ג בניסן תשס"ה (2.5.2005).
המישנה לנשיא ש ו פ ט ת ש ו פ ט ת
_________________________
/עכב
העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 04000650_G16.doc
מרכז מידע, טל' 02-6750444 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il