פלוני נ. משרד הביטחון/מתאם הפעולות בשטחים

בבית המשפט העליון עע"מ 64909-12-24 לפני: כבוד השופט דוד מינץ כבוד השופטת גילה כנפי-שטייניץ כבוד השופט חאלד כבוב המערערים: 1. פלוני 2. פלוני 3. פלוני 4. פלוני נגד המשיבה: מתאם פעולות הממשלה בשטחים – ועדת מאוימים ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים (השופט י' ברכיה) מיום 22.12.2024 בעת"מ 8007-10-24 בשם המערערים: עו"ד רועי שרמן פסק-דין השופט דוד מינץ: ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים (השופט י' ברכיה) מיום 22.12.2024 בעת"מ 8007-10-24, בו נדחתה עתירת המערערים על הסף מחמת אי-מיצוי הליכים. בד בבד עם הגשת הערעור הגישו המערערים בקשה למתן סעד זמני למניעת הרחקתם מישראל עד להכרעה בערעור. בתמצית, המערערים פנו אל המשיבה, הוועדה לבחינת הטענות בדבר מאוימות על רקע שיתוף פעולה עם ישראל (להלן: הוועדה), בבקשה לקבל היתר שהייה זמני בישראל. משלא התקבל מענה לבקשה זו ולפניות נוספות מטעמם, ביום 30.8.2024 הגישו המערערים לבית המשפט לעניינים מינהליים עתירה בה הלינו בעיקר על אי-המענה מצד הוועדה (עת"מ 71055-08-24; להלן: העתירה הקודמת). עתירה זו נדחתה על הסף ביום 23.9.2024 מחמת אי-מיצוי הליכים. נקבע כי על פי האמור בתגובת הוועדה לעתירה, בקשת המערערים התקבלה אצלה רק ביום 29.8.2024, קרי יום לפני הגשת העתירה. כן נמצא כי הבקשה לא הוגשה בהתאם ל"נוהל טיפול בטוענים למאוימות על רקע חשד לשיתוף פעולה בטחוני עם גורמי ביטחון ישראליים ו/או מכירת קרקעות לישראלים" (להלן: הנוהל) ולא צורפו לה המסמכים הרלוונטיים. על רקע זה הגישו המערערים לוועדה בקשה נוספת, ומשלא נענו הגישו ביום 6.10.2024 את העתירה מושא הערעור שלפנינו. אלא שגם עתירה זו נדחתה על הסף. בפסק דינו ציין בית המשפט לעניינים מינהליים כי על פי תגובת הוועדה, העתירה הוגשה בחלוף ארבעה ימים בלבד מהיום בו התקבלה אצלה בקשת המערערים המעודכנת (2.10.2024); וכי גם בקשה זו, כמו קודמתה, הוגשה שלא בהתאם לנוהל. כן צוין כי מהתגובה עולה שביום 13.10.2024 (לאחר הגשת העתירה) השיבה הוועדה לבקשת המערערים כי עליהם לערוך מספר תיקונים בבקשתם; כי המערערים לא ערכו את התיקונים האמורים, ורק ניסו לספק הסברים לאופן שבו הוגשו המסמכים; וכי על רקע זה מסרה להם הוועדה ביום 3.11.2024 שאין מנוס מסיום הטיפול בבקשתם. בנסיבות אלה קבע בית המשפט כי גם העתירה הנוכחית הוגשה בטרם מיצוי הליכים כנדרש ודינה להידחות על הסף. לצד האמור, כדי לאפשר למערערים שהות למצות את טענותיהם לפני הוועדה, ניתן בפסק הדין צו האוסר על הרחקתם מישראל עד ליום 30.12.2024. מכאן הערעור שלפנינו, בו נטען כי שגה בית המשפט בכך שהורה על מחיקת העתירה ללא דיון; כי בניגוד לטענת הוועדה, המערערים פעלו בהתאם להנחיותיה ומסרו לה את כלל הטפסים הנדרשים; וכי עתירתם נתמכה בתשתית ראייתית המבססת את טענותיהם, אך בית המשפט התעלם ממנה. כן נטען כי בשים לב לסכנת החיים הנשקפת למערערים לוּ יורחקו מישראל, ובהיעדר מענה מטעם הוועדה לפניותיהם החוזרות והנשנות, לא היה מנוס מהגשת העתירה במועד בו הוגשה. לאחר עיון בערעור החלטנו לדחותו ללא צורך בתשובה, וזאת בהתאם לתקנה 138(א)(1) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 החלה בענייננו מכוח תקנה 34 לתקנות בתי משפט לענינים מינהליים (סדרי דין), התשס"א-2000. מהנספחים שצורפו לערעור אכן עולה כי רק ביום 2.10.2024, ארבעה ימים בלבד עובר להגשת העתירה, העבירו המערערים לוועדה מסמכים נוספים לביסוס בקשתם (ויוער כי צילום כותרת הפנייה מיום 24.9.2024, שלא ברור תוכנה, אין בו כדי ללמד דבר). בנסיבות אלה, בצדק קבע בית המשפט המחוזי כי גם עתירת המערערים הנוכחית הוגשה מבלי למצות הליכים כנדרש (עע"מ 10365-10-24 פלוני נ' מתאם פעולות הממשלה בשטחים, פסקה 6 (15.10.2024); עע"מ 1102/24 הרוש נ' מתאם הפעולות בשטחים, פסקה 4 ( 11.2.2024)). לא למותר לציין כי מהחומר שהונח לפנינו עולה כי ניתנו למערערים הזדמנויות רבות לתקן את הפגמים שנפלו בבקשותיהם, וחרף זאת הם מיאנו לעשות כן. בנסיבות אלה, אין להם להלין אלא על עצמם. ודאי שאין לקבל מצב בו חלף תיקון מחדליהם ומיצוי טענותיהם מול הוועדה, בוחרים המערערים לנקוט בהליכים משפטיים. לכל האמור יש להוסיף כי משהתקבל מענה מטעם הוועדה, התשתית העובדתית העומדת ביסוד העתירה המופנית נגד היעדר מענה מטעם הוועדה, איננה מעודכנת עוד. גם מטעם זה יש לדחות את הערעור (עע"מ 46109-09-24 פלוני נ' מתאם פעולות הממשלה בשטחים ועדת מאוימים, פסקה 5 (17.12.2024); בג"ץ 3347/23 נוקדים (אל-דוד) כפר שיתופי בע"מ נ' ראש המנהל האזרחי באזור יהודה ושומרון, פסקה 15 (24.7.2024)). הגיעה אפוא השעה שהמערערים יחדלו מלהגיש הליכים שאינם בשלים ואינם עומדים בתנאי הסף הקבועים בדין. הערעור נדחה אפוא ועמו הבקשה למתן סעד זמני לתקופת הערעור. לפנים משורת הדין, לא ייפסקו הוצאות לטובת אוצר המדינה. ניתן היום, כ"ח כסלו תשפ"ה (29 דצמבר 2024). דוד מינץ שופט גילה כנפי-שטייניץ שופטת חאלד כבוב שופט