אמת ליעקב בישראל בע"מ (חל"צ) נ. שר הביטחון

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 64905-12-25 לפני: כבוד הנשיא יצחק עמית כבוד השופטת דפנה ברק-ארז כבוד השופטת יעל וילנר העותרת: אמת ליעקב בישראל בע"מ נגד המשיבים: 1. שר הביטחון 2. צה"ל – אגף כוח אדם 3. מפקד מיטב 4. הפרקליט הצבאי הראשי 5. קצין הרפואה הראשי עתירה למתן צו על-תנאי בשם העותרת: עו"ד נתן רוזנבלט פסק דין הנשיא יצחק עמית: 1. עניינה של העתירה שלפניי בטענות העותרת – חברה לתועלת הציבור שמייצגת מועמדים לשירות ביטחון (להלן: מלש"בים) מהמגזר החרדי – בדבר קיומה של מדיניות מפלה של המשיבים נגד מלשב"ים חרדים בכל הנוגע למתן טיפול רפואי ומתן פטורים מטעמים רפואיים משירות בכוחות הביטחון. עוד ביקשה העותרת כי נורה למשיבים לנמק מדוע לא קוימה הוראת בית משפט זה בבג"ץ 34102-11-25 אמת ליעקב בישראל בע"מ נ' שר הביטחון (13.11.2025), שלפיה היה על המשיבים להביא את פלוני, מלש"ב חרדי, לבדיקת רופא (להלן בהתאמה: בג"ץ 34102-11-25 ו-פלוני). 2. ביום 13.11.2025 נדחתה על הסף עתירה קודמת שהגישה העותרת (בג"ץ 34102-11-25), שנסבה הן על מעצרו של פלוני ואופן הטיפול בו, הן על מדיניות מפלה, כנטען, של המשיבים נגד מלש"בים חרדים לעניין מתן טיפול רפואי. ראש העתירה שנגע לעניינו הפרטני של פלוני נדחה בשל קיומו של סעד חלופי, ואילו ראש העתירה שנגע לטענות כלליות בדבר הפליה נדחה מהטעם שהעתירה לא ביססה תשתית עובדתית. לצד האמור, צוין בפסק הדין כי ככל שפלוני נותר במעצר וטרם נבדק רפואית – יש להביאו לפני רופא לאלתר. 3. על רקע זה הוגשה העתירה שלפניי. העותרת טוענת, בעיקרם של דברים, כי המשיבים מנהלים "מדיניות של אפליה שיטתית נגד מלש"בים חרדים", בכל הקשור לענייניהם הרפואיים. לדברי העותרת, המשיבים מטילים ספק באופן גורף במלש"בים חרדים בכל שקשור למצבם הרפואי. בין היתר, נטען כי המשיבים דורשים ממלש"בים חרדים להגיש באופן חוזר ונשנה מסמכים שונים בטענה שאבדו; "מטרטרים" מלשב"ים חרדים בבדיקות מיותרות; מתעלמים מחוות דעת רפואיות שמוגשות להם; ואף דורשים ממלש"בים חרדים לבצע שוב ושוב בדיקות רפואיות יקרות ומסוכנות. לתמיכה בטענותיה, מפנה העותרת למספר מקרים שמהם ניתן ללמוד, כביכול, על יחס כאמור. לטענת העותרת, מדיניות זו מייצרת אפקט מצנן שגורם למלש"בים חרדים לא להתייצב בלשכות הגיוס ולדווח על מצבם הרפואי. עוד טוענת העותרת כי המשיבים הפרו את ההוראה שניתנה בבג"ץ 34102-11-25. כנטען, פלוני פונה לבית חולים ונבדק על ידי רופא עיניים מומחה רק לאחר החמרה במצבו. לשיטת העותרת, יש בכך כדי להקים עילה להטלת סנקציות על המשיבים בהתאם לפקודת בזיון בית המשפט (להלן: הפקודה). 4. לאחר שעיינתי בעתירה על נספחיה, הגעתי למסקנה כי דינה להידחות על הסף, אף ללא צורך בקבלת תגובה. 5. באשר לבקשת העותרת להטיל סנקציות על המשיבים לפי הפקודה, אקדים ואציין כי נכון היה להגיש את הבקשה במסגרת ההליך שבו ניתנה ההוראה, שכנטען הופרה, ולא במסגרת עתירה חדשה ועצמאית. לגופם של דברים, תכליתה של הפקודה היא להביא לאכיפת החלטות שיפוטיות מכאן ולהבא, להבדיל ממטרה עונשית בגין הפרות שהתרחשו בעבר (בג"ץ 8973/16 אבו חמדה נ' הוועדה לשחרור נכסי נפקדים לפי סעיף 29 לחוק נכסי נפקדים, פסקה 6 ‏(19.6.2022‏); בג"ץ 7150/16 המרכז הרפורמי לדת ומדינה – התנועה ליהדות מתקדמת בישראל נ' שרת המשפטים, פסקה 3 ‏(‏8.11.2021‏)‏). כך, משעה שההוראה להביא את פלוני לבדיקת רופא קוימה, כאמור בעתירה, הרי שאין מקום להידרש לבקשה זו שכן הפרת ההוראה – ככל שהתרחשה – אינה מתרחשת עוד, וכבר מן הטעם הזה דין הבקשה להידחות. מכל מקום, חזקה על המשיבים כי יפעלו לתת מענה רפואי הולם לפלוני ככל שהדבר נדרש או יידרש בעתיד. 6. באשר לראש הנוסף של העתירה, הרי שאף דינו להידחות על הסף. זאת, בין היתר, מחמת היותו כוללני. הסעדים שמבוקשים – ובהם מתן "צווים מבניים" שעניינם, בין היתר, "תיקון נהלי הגיוס למלש"בים בעלי רקע רפואי"; הוראה שלפיה יש "להפנות כל בעיה רפואית לרופא ייעודי המתמחה באותה הבעיה"; וכן "סנכרון מול קופות החולים וביטוח לאומי" – מנוסחים בצורה גורפת ועוסקים בגיבוש מדיניות ויישומה. ברי אפוא, כי בהיבט זה העתירה לוקה בכוללניות באופן שמצדיק את דחייתה, שכן עניינה ב"מדיניות הראויה בסוג של מקרים או לדרך ההתנהגות הנדרשת בסוג של מקרים, שמספרם אינו ידוע ופרטיהם אינם ברורים" (בג"ץ 1901/94 לנדאו נ' עיריית ירושלים, פ"ד מח(4) 403, 411 (1994)). 7. זאת ועוד, העתירה אף אינה מניחה תשתית עובדתית בסיסית לביסוס טענת העותרת בדבר קיומה של מדיניות שיטתית שמפלה נגד מלש"בים חרדים (בג"ץ 8705-08-24 ארד נ' נשיא/ת בית המשפט העליון או מ"מ נשיא/ת בית המשפט העליון, פסקה 3 ‏(19.8.2024‏); ‏‏בג"ץ 2010/23 מוסלם נ' מפקד כוחות צה"ל בגדה המערבית, פסקה 9 ‏(28.8.2023‏)). הטענות הקשות שהועלו בעתירה בדבר "רוח מפקד" שמכוונת להפליית מלש"בים חרדים ו"דפוס פעולה מתוכנן ומכוון, אשר מאחוריו מניעים רבי עוצמה" נטענו בעלמא, ואין בתיאור לקוני של מספר מקרים אנקדוטליים ונטולי הקשר כדי לבסס, ולו בקירוב, קיומה של מדיניות כאמור. 8. לבסוף, ואולי בראש ובראשונה, העתירה לוקה גם באי-מיצוי הליכים. העותרת לא מציינת בעתירתה כל פנייה שעשתה למשיבים בטרם שפנתה לבית משפט זה, ואף בכך יש כדי להצדיק את דחיית העתירה על הסף (בג"ץ 12809-12-25 בוסירה נ' משרד המשפטים ‏(‏22.12.2025‏); בג"ץ 84123-11-25 אל אעסם נ' מפקד מחוז דרום במשטרת ישראל ‏(2.12.2025‏)‏). 9. אשר על כן, העתירה נדחית על הסף. בנסיבות העניין, ומשלא נתבקשה תגובה, אין צו להוצאות. 10. לבקשת העותרת, ניתן בזה צו איסור פרסום כמבוקש בסעיף 12.א לבקשה; קרי, איסור פרסום של כל פרט שכולל מידע רפואי אישי או שעשוי להביא לזיהוי אנשים פרטיים שנזכרו בעתירה ובנספחיה. ניתן היום, י"ז טבת תשפ"ו (06 ינואר 2026). יצחק עמית נשיא דפנה ברק-ארז שופטת יעל וילנר שופטת