פסקי דין בית המשפט העליון

כל כרטיס מציג בקצרה את עיקרי פסק הדין. הנה דוגמה מהפסיקה הראשונה בעמוד — ריחוף/לחיצה על תווית הסבר מדגיש את האזור המתאים בכרטיס.

בש"פ 6489/96

נחמיה ניסים נ. קופת חולים הכללית

ערעור על פסק דין בתביעת רשלנות רפואית בגין אי-אבחון בזמן של מצב לבבי שהוביל לאוטם.

התקבל חלקית ?
תאריך פרסום 11/09/1997 — תאריך פרסום פסק הדין על ידי בית המשפט.
סוג התיק בש"פ — בקשות שונות פלילי.
מספר התיק 6489/96 — פורמט ישן: מספר סידורי / שנה.
נושא/קטגוריה רשלנות רפואית — לחיצה על התווית מציגה את כל פסקי הדין באותה קטגוריה.
שם התיק (הצדדים) שם התיק כולל את שמות הצדדים. הקיצור "נ׳" שביניהם = "נגד".
תמצית הטענה / עתירה / ערעור ערעור על פסק דין בתביעת רשלנות רפואית בגין אי-אבחון בזמן של מצב לבבי שהוביל לאוטם.
החלטת בית המשפט התקבל חלקית — חלק מהסעדים שהתבקש התקבל וחלק נדחה.

הסבר זה לא ייפתח אוטומטית בביקורים הבאים. תמיד אפשר לפתוח אותו שוב מהפס בראש הרשימה.

בש"פ 6489/96

נחמיה ניסים נ. קופת חולים הכללית

ערעור על פסק דין בתביעת רשלנות רפואית בגין אי-אבחון בזמן של מצב לבבי שהוביל לאוטם.

התקבל חלקית ?

סיכום פסק הדין

המערער הגיש ערעור על פסק דין בתביעת רשלנות רפואית, לאחר שלקה באוטם לבבי. בית המשפט העליון בחן את שאלת האחריות של הרופא המטפל ושל הקרדיולוגים. בית המשפט קבע כי אין מקום להתערב בקביעת הערכאה הראשונה לפיה הרופא המטפל פעל בשקידה ראויה, בעוד שהקרדיולוגים התרשלו באי-הפניה דחופה לניתוח. עם זאת, בית המשפט מצא כי הפיצוי שנפסק בגין הפסד השתכרות היה נמוך מדי, והחליט להגדילו בסכום גלובלי של 25,000 ש"ח. הערעור והערעור שכנגד נדחו ברובם, למעט תיקון זה בגובה הפיצוי.

סוג הליך בקשות שונות פלילי (בש"פ)
הרכב השופטים ט' שטרסברג-כהן, י' טירקל, ד' ביניש
בדעת רוב 3/3

ניתוח פסק הדין

תובעים

  • נחמיה ניסים

נתבעים

  • קופת חולים הכללית
  • ד"ר משה אונגר
  • מרכז רפואי שערי צדק
  • ד"ר מרק קלוטשטיין
  • ד"ר ש. וילכפורט

טענות הצדדים

טיעוני התביעה
  • טענות המערער נגד קביעות בית המשפט קמא בנוגע לחבות וגובה הנזק.
טיעוני ההגנה
  • טענות המשיבים (מרכז רפואי ורופאים) נגד קביעת האחריות בערכאה הראשונה.
מחלוקות עובדתיות
  • שאלת האחריות של הרופא המטפל לעומת אחריות הקרדיולוגים.
  • הערכת גובה הנזק בגין הפסד השתכרות.

ראיות משפטיות

ראיות מרכזיות שהתקבלו
  • קביעות בית המשפט קמא בנוגע לחבות הקרדיולוגים.
ראיות מרכזיות שנדחו
  • טענות המערער להטלת אחריות על הרופא המטפל (שנדחו).

הפניות לתיקים אחרים

פרטי התיק המקורי
מספר התיק בערכאה הקודמת
ת"א 216/95
בית המשפט שנתן את ההחלטה המקורית
בית המשפט המחוזי בירושלים

תגיות נושא

  • רשלנות רפואית
  • נזיקין
  • הפסד השתכרות

שלב ההליך

ערעור
שאל עם ChatGPT

פסק הדין המלא

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים ע"א 6489/96 בפני: כבוד השופטת ט' שטרסברג-כהן כבוד השופט י' טירקל כבוד השופטת ד' ביניש המערער: נחמיה ניסים נגד המשיבים: 1. קופת חולים הכללית 2. ד"ר משה אונגר 3. מרכז רפואי שערי צדק 4. ד"ר מרק קלוטשטיין 5. ד"ר ש.וילכפורט המערערים בערעור שכנגד: 1. מרכז רפואי "שערי צדק" 2. ד"ר מרק קלוטשטיין 3. ד"ר ש. וילכפורט נ ג ד המשיבים בערעור שכנגד: 1. נחמיה ניסים 2. קופת חולים כללית 3. ד"ר משה אונגר ערעור על פסק דין בית המשפט המחוזי בירושלים מיום 11.7.96 בת"א 216/95 שניתן על ידי כבוד הושפט א"צ בן-זמרה תאריך הישיבה: ח' באלול התשנ"ז (10.09.97) בשם המערער: עו"ד ג. ראובינוף ועו"ד י. לחייאני בשם המשיבים 1 ו2-: עו"ד מ. ארגוב בשם המשיבים 3-5: עו"ד י. עוזיאל פסק-דין עיינו בכל החומר, שמענו השלמת טעון של ב"כ הצדדים ונחה דעתנו כי אין מקום להתערבותנו בפסק הדין של בית משפט קמא בנושא החבות. הרופא טיפל במערער בשקידה ראויה. הוא נועץ בקרדיולוגים, הוא סמך עליהם ועל המהלכים שנקטו בהם. אם שגו הקרדיולוגים באי הפניה דחופה יותר של המערער לניתוח הרי ש"הרדימו" בכך את ערנותו של הרופא, שלא היה קרדיולוג ושיכול היה להניח לאור מהלכי הקרדיולוגים ושיחותיו עמהם, כי המצב אינו מצריך ניתוח דחוף. רק ב29.11- סבר הרופא שהמצב מצריך טיפול דחוף יותר. הוא ניסה להשיג את הקרדיולוג, השיגו ב30.11- והפנה את המערער לבית החולים ב1.12-. אלא שאז, עבר המערער אוטם נוסף בטרם נותח. הטלת אחריות על הרופא היא בבחינת חכמה לאחר מעשה. לעומת זאת הטלת אחריות על הקרדיולוגים שלא גילו את הערנות הראויה ואת האחריות הדרושה למצבו של המערער, בדין יסודה, מטעמיו של השופט קמא. אשר על כן, ככל שהדבר נוגע לחבות, נדחים הערעור והערעור שכנגד. אשר לגובה הנזק, סבורים אנו כי השופט קמא קמץ ידו בראש הנזק של הפסד השתכרות על בסיס של 50% נכות תפקודית שנקבעה על ידי השופט קמא. אמנם מדובר באדם חולה לב, אשר גם אלמלא האוטם שסבל היה כושר עבודתו פגוע וצפוי להחמרה. כמו כן, מדובר באדם שהשתכרותו היתה נמוכה ביותר. הוא עבד בעמותה איתה הסכים על שכר של 2,500 ש"ח אלא שלא קיבל שכר משום שלעמותה לא היו משאבים כספיים והיא הפסיקה לפעול. בשנת 1982 הרוויח 6,000 ש"ח ובשנת 93 - 930 ש"ח לחודש. אף על פי כן היו לפניו עוד 10 שנות תוחלת עבודה ועל אף מוגבלותו היה לו כושר עבודה שניתן לניצול. הסכומים שנפסקו לעבר ולעתיד - 51,000 - משקפים הפסד בממוצע של כ380- ש"ח לחודש. אנו סבורים כי יש להגדיל סכום זה ולהוסיף בראש הנזק של הפסד ההשתכרות, סכום גלובלי של 25,000 ש"ח נכון ליום פסק הדין של הערכאה הראשונה. שכר הטרחה בערכאה ראשונה יוגדל ל20%-. שיעור זה יווסף גם על התוספת שהוספה. כפוף לקבלה חלקית של ערעור המערער כאמור לעיל ותיקון פסק הדין בהתאם, נדחים הערעור והערעור שכנגד. ניתן היום, י"ג באלול תשנ"ז (15.9.97). ש ו פ ט ת ש ו פ ט ש ו פ ט ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 96064890.J03