פסק-דין בתיק עע"ם 6482/12
בבית המשפט העליון
עע"ם 6482/12
לפני:
כבוד השופט א' רובינשטיין
כבוד השופט י' עמית
כבוד השופט נ' סולברג
המערערים:
1. הנאא מטור
2. זוהיר מטור
3. פלוני
4. פלוני
5. פלוני
6. פלוני
7. פלונית
נ ג ד
המשיב:
משרד הפנים - רשות האוכלוסין ההגירה ומעברי הגבול
ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים מיום 18.7.12 בעת"מ 12306-06-10 שניתן על ידי כבוד השופט י' נועם
תאריך הישיבה:
כ"ט בכסלו התשע"ד
(2.12.2013)
בשם המערערים:
עו"ד נג'יב זאיד
בשם המשיב:
עו"ד אודי איתן
פסק-דין
השופט א' רובינשטיין:
א. בית המשפט לעניינים מינהליים בירושלים (השופט נועם) דחה את עתירת המערערים כנגד החלטת יו"ר ועדת ההשגה לזרים, שלא קיבלה את השגת המערערים על החלטת משרד הפנים שלא לשדרג את מעמדו של המערער 2, המקבל היתרי שהייה זמניים (היתרי מת"ק) לתושב ארעי (א/5). טענת המערער 2, כנשוי לתושבת ישראל, היתה כי בשל עיכוב בעקבות החלטה בשעתו על פתיחת תיק חקירה פלילית נגדו, שלבסוף נסגר מחוסר אשמה, לא זכה לשדרוג, כיון שביני לביני נכנס לתוקפו חוק הוראת השעה שמנע את השדרוג. על כן, כך נטען, אמור לחול מה שנקבע בעע"מ 8849/03 דופש נ' מנהל מינהל האוכלוסין (2008) לענין אי שדרוג בשל עיכוב בלתי מוצדק, שראוי לתקנו.
ב. בית המשפט קמא ניתח בהרחבה את המצב הנורמטיבי והנסיבות הספציפיות והגיע לכלל מסקנה כי לא חל עיכוב בלתי מוצדק, שכן לפתיחת תיק החקירה היה טעם ענייני לעיכוב, ומכאן גם שחוסר האפשרות להחזיק בהיתרי מת"ק למשך 27 חודש לשם שדרוג, כנדרש, אינו מקום לפתח טעות או עיכוב בלתי מוצדק מצד הרשות. כל זאת בנוסף לאיחור בבקשת המערער 2 מתחילה להארכת היתרי המת"ק ואי הגשת מסמכים.
ג. בפנינו חוזר המערער 2 על טענותיו ואילו המדינה אוחזת בפסק הדין קמא. נציין, כי לא נוכל לקבל טענה שהועלתה מצד המערער 2 לפיה יש להרחיב את חזית הדיון לא רק לשאלת העיכוב בשל אותה חקירה פלילית, שכן בבירור מיקד המערער 2 את טענותיו בבית המשפט קמא בנושא זה, ובדין התייחס בית המשפט רק אליו.
ד. לא מצאנו דופי בהחלטת בית המשפט על פי המצב המשפטי הקיים. המערער ממשיך לקבל רשיונות שהייה לשנה וימשיך כך, הדעת נותנת, גם בעתיד הנראה לעין כל עוד המצב המשפטי בעינו. דבר זה מקנה לו בנוסף לרשיון השהיה גם היתר עבודה, והכל בכפוף למניעה פלילית או בטחונית והוכחת מרכז חיים.
ה. ההיתר מוקנה כאמור לשנה. שאלנו את בא כוח המשיב האם אין מקום לשקול ככלל הארכת תוקף ההיתרים לשנתיים, למשל, כדי לחסוך מהנוגעים בדבר הליכים מדי פעם, הכל כמובן בכפוף למניעות פליליות או בטחוניות והוכחת מרכז חיים, נסיבות שמטבען עלולות להפקיע גם היתר קיים. איננו בטוחים שבפנינו כל התמונה, מדוע אין ההיתר ניתן לתקופה ארוכה יותר כאמור, כגון שנתיים - ועל כן, איננו נוטעים כל מסמרות; אך סבורנו, מעבר לתיק זה, שראוי שהדבר ייבדק, בהמשך להערות בתיקים קודמים מן הזמן האחרון.
ו. בנתון לכך, נמחק הערעור. לפנים משורת הדין אין צו להוצאות בערכאה זו.
ניתן כ"ט בכסלו התשע"ד (2.12.2013).
ש ו פ ט
ש ו פ ט
ש ו פ ט
_________________________
העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 12064820_T12.doc/צש
מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il