מירב מרים צדיקריו נ. ועדת ערר מחוזית מחוז מרכז

פסק-דין בתיק עע"מ 6469/14 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים בעניינים מינהליים עע"מ 6469/14 לפני: כבוד השופט י' דנציגר כבוד השופטת ד' ברק-ארז כבוד השופט מ' מזוז המערערות: 1. מירב מרים צדיקריו 2. לימור קדם 3. שירי בן עזרא-מקנין נ ג ד המשיבים: 1. ועדת ערר מחוזית מחוז מרכז 2. אמיר בן עזרא 3. הועדה המקומית לתכנון ולבניה דרום השרון ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים מיום 19.8.2014 בעת"מ 44514-03-14 שניתן על ידי כבוד סגן הנשיא מ' פינקלשטיין תאריך הישיבה: ט' בסיון התשע"ה (27.5.2015) בשם המערערות: עו"ד גיל דפני בשם המשיבה 1: עו"ד נטע אורן בשם המשיבה 2: עו"ד רותי מרכוס-כהן; עו"ד רמי קרגולה פסק-דין לאחר ששמענו את טיעוני באי-כוח הצדדים בדיון שנערך לפנינו החלטנו לקבל את הערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד, בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים, מיום 19.8.2014 בעת"מ 44514-03-14 (סגן הנשיא, השופט מ' פינקשלטיין). בעניין דנן החליטה הוועדה המקומית לתכנון ולבניה דרום השרון (המשיבה הפורמלית), ביום 20.10.2013, שלא ליתן למשיב 2 היתר בנייה כמבוקש על ידו, וקבעה כי תשוב ותדון בבקשה להיתר בנייה, בהיבטיה התכנוניים, לאחר שתוסדר או תוכרע הסוגיה הקניינית, לרבות חלוקת זכויות הבנייה בין המשיב 2 לבין המערערות. ועדת הערר המחוזית מרכז קיבלה את הערר על קביעתה זו של הוועדה המקומית בקובעה, בהחלטת ביניים, כי ככל שקיימת במקרה זה למאן דהוא, לכאורה, זכויות קנייניות במקרקעין, אין זה נכון כי מוסדות התכנון ישהו את החלטתם עד לקבלת גושפנקה חתומה של בית המשפט בסוגיה הקניינית. ועדת הערר קבעה כי ככל שתובאנה ראיות לפני הוועדה המקומית בנוגע לבעלות המשיב 2 על 75% מהחלקה (יצויין כי בינתיים נרשמו זכויות המשיב 2 [75%] בחלקה במלואן), וכן תשריט ובו החלוקה התכנונית התקפות במקרקעין והסכם השיתוף על התשריט שבו, הרי שעל הוועדה המקומית לדון בבקשה מבחינה תכנונית. מעיון בכתבי בי-דין ולאחר ששמענו את טיעוני באי כוח הצדדים התרשמנו שקיימת מחלוקת בין המערערות לבין המשיב 2 באשר לאמיתותם ואמינותם של הסכם השיתוף ושל התשריט. במצב כגון דא, בשים לב לסוג הטענות שעלו, מן הראוי שערכאה שיפוטית היא זו שתכריע בסוגיות אלה וכפועל יוצא בזכויות-הקנייניות של הצדדים במקרקעין שלגביהן התבקש היתר הבנייה, ואין להותיר את ההכרעה בסוגיות אלה לוועדות התכנון. אשר על כן הערעור מתקבל. רשמנו לפנינו כי המשיבה 1 לא עמדה על תשלום ההוצאות שנפסקו לטובתה בערכאה הדיונית. מאחר והמערערות שילמו מכוח פסק הדין קמא למשיב 2 את ההוצאות שנפסקו לזכותו בסך 10,000 ש"ח, יוחזר סכום זה למערערות בתוך 15 ימים ממועד פסק דיננו. לא ראינו לנכון להשית על המשיבה 1 ועל המשיב 2 הוצאות לטובת המערערות בערכאה זו. נוסיף ונעיר שאין בפסק דין זה כדי לרמז שלא יתכנו מצבים שבהם ועדות התכנון תהיינה רשאיות להורות על מתן היתר בנייה למבקש שזכויותיו במקרקעין עדיין רשומות לצד זכויות צדדים שלישיים באותם מקרקעין במשותף (לפי הלכות אייזן ו-בני אליעזר) [בג"ץ 1578/90 אייזן נ' הועדה המקומית לתכנון לבניה ת"א (24.10.1990) ו-דנ"מ 668/11 ‏ בני אליעזר בע"מ נ' הוועדה המקומית לתכנון ולבניה גבעתיים (24.7.2011)], ובלבד שעם השלמת תהליכים רישומיים הוא יהיה הבעלים של הזכויות במקרקעין, ואין מחלוקת של ממש לגבי זכאותו להירשם ככזה. ניתן היום, ‏ט' בסיון התשע"ה (‏27.5.2015). ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 14064690_W06.doc חכ מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il