פלוני נ. ראש המטה הכללי - רא"ל גדי איזנקוט

פסק-דין בתיק בג"ץ 6464/17 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 6464/17 לפני: כבוד השופטת ד' ברק-ארז כבוד השופטת ע' ברון כבוד השופטת י' וילנר העותרים: 1. פלונית 2. פלוני נ ג ד המשיב: ראש המטה הכללי - רא"ל גדי איזנקוט עתירה למתן צו על תנאי בשם העותרים: בעצמם בשם המשיב: עו"ד יונתן נד"ב פסק-דין השופטת ד' ברק-ארז: 1. בפנינו עתירה שנסבה על היבטים הנוגעים לסיום שירותו של העותר 2 (להלן: העותר) בצבא הגנה לישראל. העתירה מכוונת למתן צו המורה למשיב, ראש המטה הכללי בצה"ל (להלן: הרמטכ"ל), "לשנות את סטטוס שחרורו" של העותר וכן "לעדכן את דירוג התנהגותו לכזאת המשקפת את שירותו הצבאי". במקור הוגשה העתירה על ידי העותרת 1 (להלן: העותרת), אמו של העותר, ובהמשך הצטרף אליה העותר. הרקע לעתירה 2. העותר התגייס ביום 4.12.2013 לשירות ביטחון בתפקיד רכז משאבי אנוש בחיל האוויר. ביום 30.3.2016 הורשע העותר על פי הודאתו בבית דין צבאי בעבירות של הספקת סם מסוכן לפי סעיפים 13 ו-19א לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש] התשל"ג-1973 ושימוש בסם מסוכן לפי סעיפים 7(א) ו-7(ג) סיפא לאותה פקודה, וזאת במסגרת הסדר טיעון. בהמשך לכך, נגזרו על העותר ששה חודשי מאסר בפועל, לצד עונשים נוספים. 3. בעקבות הרשעתו זומן העותר לוועדה מייעצת לטיפול במשתמשים בסמים (להלן: הוועדה המייעצת), בהתאם להוראת קבע אכ"א 33-03-09 "ועדה מייעצת לטיפול במשתמשים בסמים – נוהל הבאת חייל בפני הוועדה, הרכב וסמכויות" (להלן: הק"א לטיפול במשתמשים בסמים). בהודעת הזימון נמסר לעותר כי הוועדה המייעצת תדון בעניין התאמתו לשירות צבאי, וכי אם תחליט על שחרורו של העותר מצה"ל, היא תוסיף ותדון גם באפשרות להמליץ על שלילת זכאותו לקבלת הטבות לפי חוק קליטת חיילים משוחררים, התשנ"ד-1994 (להלן: חוק חיילים משוחררים). 4. בשלב זה החלה השתלשלות עניינים שכללה מספר החלטות שהתקבלו בעניינו של העותר על ידי גורמי הצבא המוסמכים, שאין צורך להביאן בפירוט. נסתפק בכך שנציין כי הוועדה המייעצת המליצה לפטור את העותר משירות ביטחון בעילה של "אי התאמה – סמים", וכן לשלול ממנו 100% מההטבות לפי חוק חיילים משוחררים, בהתחשב בחומרת העבירות שבהן הורשע. מפקד יחידת "מיטב" אימץ את המלצת הוועדה המייעצת. בהתאם לכך, ביום 8.9.2016 שוחרר העותר משירות סדיר ופוטר משירות ביטחון (כלומר, לרבות משירות מילואים). לעותר ניתנה תעודת הערכה לחייל המשתחרר ("תעודת שחרור") שבה צוין כי סיבת השחרור היא "אי התאמה – שימוש בסמים" וכי דרגת התנהגותו היא "אינה מניחה את הדעת". כמו כן, ניתנה לעותר תעודת פטור משירות ביטחון, שבה צוין כי סיבת הפטור היא "אי התאמה – שימוש בסמים". בהמשך אף התנהל הליך הנוגע לשלילת ההטבות מהעותר לפי חוק חיילים משוחררים, שבסיומו קיבל הרמטכ"ל החלטה לפיה ישללו מן העותר 100% מההטבות לפי החוק, וזאת בהתאם להמלצת ועדה המייעצת לרמטכ"ל בנושא זה. 5. במקביל להליכים אלה פנתה העותרת בעניינו של העותר כמה פעמים למספר גורמים בצה"ל, ובכלל זה לגורמים ביחידת "מיטב", לנציב קבילות החיילים, לראש אכ"א ולרמטכ"ל. בפניותיה העלתה העותרת טענות שונות כנגד החלטות גורמי הצבא בעניינו של העותר ובכלל זה עתרה לכך שיכירו בעותר כ"חייל משוחרר שסיים שירותו כדת וכדין". פניותיה נענו מעת לעת על ידי הגורמים המוסמכים. כמו כן, בהמשך לפניות האמורות הודע לעותרים כי לאחר שעניינו של העותר נבחן פעם נוספת, נמצא לנכון לאשר את חזרתו לשירות, ועל כן הוצא לו צו חזרה לשירות לפיו היה עליו להתייצב ביום 1.3.2017 בבסיס תל השומר. בנוסף, צוין כי יתרת השירות של העותר תעמוד על חמישה חודשים ו-26 ימים. 6. העותר לא מימש את ההצעה לחזור לשירות בצבא. במקביל לכך, העותרת המשיכה ופנתה במכתבים לגורמים ביחידת "מיטב" וכן לרמטכ"ל. ביום 30.7.2017 השיבה נציגת לשכת הרמטכ"ל לעותרת במכתב שבו נדחו טענותיה וצוין, בין היתר, כך: "בהתאם להמלצת הוועדה המייעצת, הוחלט כי בנך יפוטר משירות ביטחון נוכח העבירה שביצע. עוד הוחלט, כי ישללו כל הטבותיו כחייל משוחרר, וזאת משום שביצע עבירה חמורה [...] ונוכח יתרת השירות המשמעותית שנותרה לו. ערעור בנך על ההחלטה לשחררו משירות נדחה לאור חומרת העבירות שביצע. [...] בעקבות ערעורכם הנוסף החליט הגורם המוסמך בצעד חריג ויוצא דופן להורות על חזרתו לשירות, ולאפשר לו להשלים שירות באופן תקין. לפיכך, הופק עבור בנך צו חזרה לשירות [...]. למרבה הצער, בנך הודיע כי אין בכוונתו לחזור לשירות. בנסיבות דנן, ההחלטה על פיטוריו לשירות בגין עבירת סמים נותרה על כנה. [...] ככל שבנך מעוניין לקבל אישור אודות מהלך שירותו, שאינו כולל פרטים אודות עילת השחרור או דירוג התנהגותו, הוא מוזמן לפנות למוקד צה"ל... בבקשה להנפקתו". העתירה שבפנינו 7. העתירה שבפנינו הוגשה ביום 15.8.2017. בעתירה נטען כי ההחלטה לשחרר את העותר משירות צבאי טבעה "אות קלון" במצחו ופגעה בו פגיעה קשה, הן במישור ההצהרתי והן במישור המעשי שעניינו שלילת ההטבות לפי חוק חיילים משוחררים. באופן כללי, העותרים טוענים כי החלטה זו התקבלה שלא כדין. 8. באופן יותר ספציפי, העותרים טוענים כי העותר זומן לוועדת ההתאמה באיחור ניכר. כך, לטענת העותרים, לפי הוראות הק"א לטיפול במשתמשים בסמים ועדת התאמה אמורה לקיים דיון ביחס לחייל בשירות סדיר לא יאוחר מ-45 ימים מהמועד שבו פסק הדין בעניינו הפך לחלוט. פסק הדין הפך חלוט ביום 13.4.2016, ועל כן לפי הנטען היה מקום לזמן את העותר לוועדת ההתאמה לכל המאוחר עד ליום 29.5.2016. למרות זאת, כך נטען, זומן העותר לוועדה רק ביום 4.8.2016, מבלי לנמק את האיחור האמור. בנוסף, נטען בעתירה כי אף לגופה החלטת הוועדה לא הייתה סבירה. בהקשר זה צוין כי עד להעמדתו לדין, העותר ביצע שירות ללא רבב ואף "השקיע מאמץ מיוחד" במהלך מבצע "צוק איתן". עוד נטען, כי העותר שילם את חובו לצבא בעונש שנגזר עליו, ועל כן אין זה מידתי להטיל עליו עונש נוסף וחמור של הדחה מהצבא. עוד צוין כי העותר שיתף פעולה מיד עם מעצרו, הודה והביע חרטה על מעשיו, ועל כן היה מקום להקל עמו. 9. העותרים מוסיפים וטוענים כי יחידת "מיטב" וכן גורמים נוספים שאליהם פנו במערכת הצבאית פעלו בחוסר תום לב כאשר השיבו לפניותיהם לאחר פרקי זמן ממושכים, ללא הנמקות או "עם נימוקים מופרכים". העותרים טוענים כי גורמי הצבא השונים קיבלו במקביל החלטות סותרות בעניינו של העותר – כך שמצד אחד הודע לעותר על שלילת ההטבות שלהן היה זכאי לפי חוק חיילים משוחררים, ומצד אחר קיבל זימון לגיוס מחדש. סתירה זו, כך נטען, הציבה את העותר בסיטואציה לא הוגנת. 10. נוכח כל האמור, מבקשים העותרים כי העותר יוכר כחייל משוחרר ששירת שירות צבאי מלא וכן כי "חוות הדעת אודות תפקודו בזמן השירות" תשונה. 11. המשיב סבור כי דין העתירה להידחות על הסף בהיעדר עילה להתערבות בהחלטות גורמי הצבא בעניינו של העותר. בעיקרו של דבר, המשיב טוען כי גורמי הצבא נענו באופן חריג ולפנים משורת הדין לבקשתו של העותר לחזור להשלמת השירות ואף קבעו לו תאריך לחיול מחדש, אלא שהעותר החליט מטעמיו שלא לחזור להשלמת שירותו. המשיב מדגיש כי אם היה העותר חוזר לשירות ומשלים אותו, היה בידו להביא לשינוי המצב הן לגבי סיבת השחרור והערכת התנהגותו והן לגבי ההחלטה הנוגעת לשלילת ההטבות לפי חוק חיילים משוחררים. המשיב מדגיש כי החלטה על מתן אפשרות לחזור לשירות צבאי לאחר מתן פטור משירות מטעמים של אי התאמה אינה עניין של מה בכך, וכי החלטה זו אף ניתנה בתוך פרק זמן סביר. 12. המשיב מוסיף ומדגיש כי העותר הורשע בעבירות סמים, ובהן גם עבירה של הספקת סם במספר הזדמנויות. המשיב מציין כי על פי הוראותיה של הק"א לטיפול במשתמשים בסמים, במקרים שבהם חייל הורשע בעבירות של הספקת סם או בשימוש בסם מסוכן מסוג קנאביס בחמש הזדמנויות לפחות, הוועדה המייעצת תמליץ כי החייל יפוטר משירות ביטחון, אלא אם כן מצאה כי התקיימו בעניינו טעמים מיוחדים שיירשמו. בעניינו של העותר, כך נטען, מתקיימים שני התנאים האמורים, ועל כן לא נפל פגם בהחלטה לשחררו משירות. כמו כן, המשיב טוען כי אין פגם בכך שהדבר מקבל ביטוי בתעודת השחרור, שאמורה לשקף את שירותו של החייל. מכל מקום, המשיב מדגיש כי באפשרותו של העותר לקבל אישור על מהלך שירותו שבו לא מצוינים סיבת השחרור ודירוג ההתנהגות בעת השירות. 13. באשר למועד התכנסותה של הוועדה המייעצת בעניינו של העותר, מציין המשיב כי אמנם הוועדה התכנסה באיחור מסוים, אך טוען כי אין בכך כדי להקים עילה להתערבות בהחלטתה. המשיב מציין כי בסעיף 28 להק"א לטיפול במשתמשים בסמים נקבע מפורשות כי גם אם חרגה הוועדה מהמועדים הקבועים לדיון בעניינו של חייל לא יהיה בכך משום עילה למניעת הדיון או כדי לפגוע בתוקפה של המלצה שניתנה. 14. לבסוף, מתייחס המשיב לסוגיה של שלילת ההטבות לפי חוק חיילים משוחררים. המשיב טוען כי ההחלטה בעניין זה הייתה סבירה ומבוססת, ואימצה את המלצת הוועדה המייעצת בנושא. המשיב מוסיף וטוען כי החלטה זו מצויה במסגרת שיקול הדעת הרחב המוקנה לרשויות הצבא בנושאים מקצועיים, ובכלל זה בנושא ניהול כוח האדם בצבא ושיבוצו. לשיטת המשיב, הדברים מקבלים משנה תוקף מקום בו מדובר בהחלטה של הרמטכ"ל עצמו. דיון והכרעה 15. לאחר שבחנו את טענות הצדדים ושקלנו את הדברים, אנו סבורים כי אין עילה להתערבותנו בהחלטות שהתקבלו בעניינו של העותר על ידי גורמי הצבא, ועל כן דין העתירה להידחות. 16. בעיקרו של דבר, הטעם העיקרי למסקנתנו זו הוא שהסעד העיקרי שהתבקש על ידי העותרים בפניותיהם הרבות לגורמים שונים בצה"ל התקבל כאשר ניתנה לעותר האפשרות לשוב ולהשלים את יתרת שירותו ואף נקבע לו מועד לגיוס. כפי שהטעים בצדק המשיב, החלטה זו התקבלה לפנים משורת הדין ובאופן חריג יחסית. השלמת יתרת השירות של העותר הייתה מאפשרת לו גם לשנות את ההחלטות שהתקבלו בעניינו בנוגע לסטטוס שחרורו ולשלילת ההטבות לפי חוק חיילים משוחררים. אולם, העותר בחר – מטעמיו – שלא לשוב לשירות. 17. בנסיבות אלה, איננו סבורים כאמור כי יש מקום להתערבות בהחלטות שהתקבלו בעניינו של העותר. כידוע, התערבותו של בית משפט זה בהחלטות מקצועיות-תכנוניות של צה"ל וכוחות הביטחון, ובכלל זה החלטות הנוגעות לכוח אדם, תיעשה במשורה ובמקרים חריגים (ראו: בג"ץ 1844/13 תמרי נ' שר הבטחון, פסקה 21 (12.11.2013); בג"ץ 598/16 טל נ' מפקד זרוע היבשה-צה"ל, פסקה 10 (24.2.2016); בג"ץ 8089/16 אש נ' משרד הביטחון, פסקה 9 (30.11.2016)). אין עוררין כי להחלטות שהתקבלו בעניינו של העותר יש השלכות עליו. עם זאת, בהתחשב בעבירות שבהן הורשע העותר ובהוראות הדין הרלוונטיות (ובכלל זה הק"א לטיפול במשתמשים בסמים וחוק חיילים משוחררים), ולאחר שבחנו את ההליך שהתנהל בעניינו של העותר כפי שעלה מהשתלשלות העניינים שפורטה בעתירה ובתשובה לה – לא מצאנו כי נפל פגם בהתנהלותם של גורמי הצבא המצדיק את התערבותנו, והכל בהתאם לאמת המידה האמורה. לא למותר לציין, כי לפחות באופן חלקי העתירה הוצגה כמכוונת לשינוי היבטים רישומיים בתעודת השחרור של העותר, בה בשעה שלאמיתו של דבר היא כוונה לשינוי ההחלטות הנוגעות להערכת שירותו של העותר עצמן. הרישום מעיד על ההחלטות שהתקבלו, ואינו עומד לעצמו. איננו מטילים ספק בתחושת ההחמצה שמלווה את העותרים, אולם זו אינה יכולה להיות טעם להתערבות בתהליך קבלת החלטות תקין. 18. סוף דבר: העתירה נדחית. בהתחשב במכלול נסיבות העניין, מצאנו שלא לעשות צו להוצאות. ניתן היום, ‏כ"ג בשבט התשע"ח (‏8.2.2018). ש ו פ ט ת ש ו פ ט ת ש ו פ ט ת _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 17064640_A07.doc שט מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il