ציון יקר נ. המנהל המיוחד עו"ש יואב שרון

2 1 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 6460/19 לפני: כבוד השופט ע' פוגלמן כבוד השופט י' עמית כבוד השופטת ע' ברון העותר: ציון יקר נ ג ד המשיבים: 1. המנהל המיוחד עו"ד יואב שרון 2. הכונס הרשמי 3. בנק הפועלים בע"מ עתירה למתן צו על תנאי בשם העותר: עו"ד אבישי אוסטרייכר פסק-דין השופטת ע' ברון: 1. בעניינו של העותר מתנהלים הליכי פשיטת רגל, והעתירה שלפנינו מופנית נגד החלטות שהתקבלו במסגרת הליכים אלה על ידי השופטת י' וילנר ביום 5.5.2019 וביום 30.5.2019 (רע"א 2536/19). עוד ביום 20.12.2017 הוגשה נגד העותר התראת פשיטת רגל בגין חוב חלוט לבנק הפועלים בע"מ (המשיב 3, להלן: הנושה), בסך של 112,864 ש"ח. לבקשת העותר ניתנו לו מספר ארכות להגשת התנגדות להתראה – אלא שזו לא הוגשה ובסופו של דבר ביום 24.2.2019 הורה בית המשפט המחוזי בתל אביב –יפו (השופט ח' ברנר, ס"נ) על כינוס נכסיו של העותר (פש"ר 8357-10-18). על החלטה זו הגיש העותר בקשת רשות ערעור – שנדחתה על ידי בית משפט זה (ביום 5.5.2019), וכן נדחתה בקשה לעיון חוזר שהגיש העותר (ביום 30.5.2019); החלטות אלה הן שעומדות כאמור במוקד העתירה דנן (להלן: הבר"ע). לדברי העותר, הליכי פשיטת הרגל נגדו פוגעים באופן בלתי הפיך בשמו הטוב ובחייו האישיים; והוא מוסיף וטוען כי ככל שנפל פגם בהתנהלותו שעה שלא הגיש התנגדות להתראת פשיטת הרגל במועד, הרי שניתן היה לרפא פגם זה באמצעי הולם יותר – כדוגמת חיוב בהוצאות. כן חוזר העותר על טענות שהשמיע במסגרת הבר"ע, בדבר פגמים פרוצדורליים שנפלו לטענתו בהליך בבית המשפט המחוזי – ובפרט אי המצאה כדין של ההחלטה שבה נקבע מועד להגשת התנגדות להתראה; וכן בדבר חוסר תום לב מצידו של הנושה בניהול הליכי פשיטת הרגל. 2. לאחר שעיינו בעתירה על נספחיה, הגענו לכלל מסקנה כי דינה להידחות על הסף אף בלא קבלת תגובת המשיבים לעתירה – וזאת בהעדר עילה להתערבותנו בהחלטת השופטת י' וילנר. הלכה מקדמת דנא היא שבית משפט זה, בשבתו כבית משפט גבוה לצדק, אינו משמש כערכאת ערעור על החלטותיהן של הערכאות הדיוניות – אף לא על החלטותיו שלו (בג"ץ 4458/19 גוזל נ' בית המשפט העליון (9.9.2019); בג"ץ 4364/19 פינצי נ' שר המשפטים (30.6.2019); בג"ץ 7954/18 מזרחי נ' מדינת ישראל (20.1.2019); בג"ץ 6507/18 ביטון נ' בנק ירושלים בע"מ (16.9.2018)). טענותיו של העותר נושאות אופי ערעורי גרידא, ואין אפוא הצדקה להידרש להן במסגרת של עתירה לבג"ץ. אמנם העותר מבקש לשוות לעתירות אלה נופך כללי ועקרוני, ואולם טענותיו ממוקדות בנסיבותיו הפרטניות ואינן חורגות מעניינו הקונקרטי – ודי בכך על מנת לדחות את העתירה על הסף. 3. התוצאה היא שאנו מורים על דחיית העתירה. משלא נתבקשו תגובות, אין צו להוצאות. ניתן היום, ‏ח' בתשרי התש"ף (‏7.10.2019). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט ת _________________________ 19064600_G01.docx זפ מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, http://supreme.court.gov.il 1