אמונה רוקח נ. תושבי נוב - אגודה שיתופית להתיישבות קהילתית בע

5 1 בבית המשפט העליון רע"א 6449/23 לפני: כבוד השופט ח' כבוב המבקשת: אמונה רוקח נ ג ד המשיבים: 1. תושבי נוב - אגודה שיתופית להתיישבות קהילתית בע"מ 2. נוב - מושב עובדים של הפועמ"ז להתיישבות חקלאית שיתופית 3. ועד מקומי מושב נוב 4. ועדת הקבלה האזורית גולן, מועצה אזורית גולן 5. רשות מקרקעי ישראל 6. יעקב משה גרינפלד 7. מיכל גרינפלד 8. מנחם צבי מאיר הורוביץ 9. אליענה חנה הורוביץ 10. נעה נתן קוהליו 11. עמשא עמירם בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי נצרת בת"א 024569-08-23 שניתנה ביום 24.08.2023 על ידי כבוד השופטת ר' גלפז-מוקדי בשם המבקשת: עו"ד דוד נהיר בשם משיבים 3-1 ו-11-6: עו"ד נטע לב פסק דין לפניי בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בנצרת (כבוד השופטת ר' גלפז-מוקדי) בת"א 24659-08-23 מיום 24.08.2023 בגדרה נדחתה בקשת המבקשת למתן צווי מניעה זמניים. רקע עובדתי המבקשת היא בת המושב נוב ברמת הגולן (להלן: המושב). משפחתהּ מתגוררת במושב ואף היא מתגוררת ועובדת בו. על פי הנטען בכתב התביעה, החל משנת 2020 פועלים משיבים 3-1 (להלן: נציגי המושב) על-מנת לסכל את ניסיונותיה לרכוש מגרש בשטחי המושב, בניגוד לדין. לטענת המבקשת, פניותיה לנציגי המושב נדחו שוב ושוב, כאשר במהלך שנת 2022 אף הובהר לה כי אזלו כל המגרשים הפנויים להקצאה. בניגוד למצג שלטענת המבקשת הוצג בפניה, ביום 20.03.2023 פרסמו נציגי המושב קול קורא לשיווק שני מגרשים במושב (להלן: הקול הקורא) – מגרש 1128 ומגרש 1167, תוך שהובהר כי הקצאתם תיעשה באמצעות עריכת הגרלה בין מועמדים שיעמדו בתנאי סף שנקבעו. עקב מחאתה כנגד פרסום קול הקורא, הובטח למבקשת כי יישמר לטובתה מגרש אחד מבין השניים, וזאת עד אשר תשלים את הליכי הקבלה שניהלה אל מול משיבה 4 (להלן: ועדת הקבלה). בהמשך הדברים, כך על פי הנטען, הובהר למבקשת כי אין בכוונת נציגי המושב לשמור לה מגרש כמובטח, ואף הוחלט כי במסגרת ההגרלה יוקצה מגרש נוסף, שמספרו 1166 (להלן יחד: המגרשים). לאחר שניסיונותיה לעכב את ההגרלה לא צלחו, נרשמה המבקשת להגרלה תחת מחאה, כשלצד זאת הגישה ביום 17.04.2023 עתירה לבית המשפט לעניינים מינהליים בנצרת נגד משיבים 2-1 ו-4 (עת"מ 25638-04-23) (להלן: העתירה המינהלית). יחד עם העתירה המינהלית הגישה המבקשת בקשה למתן צווים ארעיים וצווי ביניים למניעת קיום ההגרלה. בו ביום, ניתן למבקשת צו ארעי כמבוקש, אשר בוטל בהחלטת בית המשפט מיום 04.05.2023, בגדרה נדחתה הבקשה למתן צו ביניים. בהחלטה זו נקבע, כי מאחר שההגרלה היא אך שלב אחד בהליך רב-שלבי להקצאת המגרשים, הרי שקיומה אינו יוצר מצב בלתי-הפיך, המצדיק מתן צו ביניים. עם זאת, הובהר כי ככל שתחול התקדמות בהליך ההקצאה והקבלה, תעמוד בפני המבקשת האפשרות להגיש בקשה חדשה. לבסוף, הורה בית המשפט לוועדת הקבלה ולנציגי המושב "ליידע את המועמדים הנוספים להקצאת מגרשים בישוב, אודות קיום העתירה והמבוקש בה, על מנת שיהיו מודעים להשלכה האפשרית בעניינם ככל שתתקבל העתירה". בהתאם, ביום 10.05.2023 יידעו נציגי המושב את המשתתפים בהגרלה בדבר העתירה המינהלית. כך, הובהר למשתתפים כי התפתחויות בעניינה עלולות להוביל לעיכוב הליך הקצאת המגרשים ואף לביטול הזכייה במגרש. לצד זאת, נמסר למשתתפים כי נציגי המושב יעשו כל שביכולתם על-מנת שהעיכוב יחול, אם יחול, רק על מגרש אחד מבין השלושה, וככל שהדבר יהיה תלוי בהם, ישתדלו כי יהא זה המגרש של הזוכה השלישי מבין שלושת הזוכים. ההגרלה התקיימה ביום 14.05.2023. משיבים 11-6 הם בני המשפחות שזכו בשלושת המגרשים שהשתתפו בהגרלה. המבקשת הוגרלה במקום האחד עשר מתוך שנים עשר. בהמשך, ביום 06.07.2023, נדחתה העתירה המינהלית על הסף מחמת חוסר סמכות עניינית, תוך שנקבע כי אין בדחייתה כדי לפגוע בזכותה של המבקשת להגיש הליך משפטי מתאים לבית המשפט המוסמך לדון בו. ההליך בבית משפט קמא ביום 10.08.2023, כחודש לאחר דחיית העתירה המינהלית, הוגשה תביעת המבקשת נגד המשיבים, בה עתרה לקבלת סעדים הצהרתיים לפיהם עומדת לה זכות לקבלת אחד המגרשים במושב, וזאת בתנאים שחלו במועד בו פנתה לראשונה לנציגי המושב, וללא צורך בזכייה בהגרלה. לצד סעדים הצהרתיים אלו, ביקשה המבקשת סעד כספי בסך של 230,000 ש"ח. בד בבד עם הגשת התביעה, הגישה המבקשת בקשה למתן צווי מניעה זמניים. נציגי המושב והמשפחות הזוכות הגישו תשובה משותפת ביום 16.08.2023, בה עתרו לדחיית הבקשה. ביום 23.08.2023 התקיים דיון בבקשה, ולמחרת התקבלה ההחלטה מושא ענייננו. בית משפט קמא קבע כי אמנם למבקשת עומדת עילת תביעה, וכי טענותיה ביחס להתנהלות נציגי המושב "ראויות בהחלט לבחינה ולהכרעה". עם זאת, הבקשה למתן צו מניעה נדחתה, משנמצא כי מאזן הנוחות נוטה לטובת המשיבים, ומאחר שנפל שיהוי בהגשת הבקשה לבית המשפט. אשר למאזן הנוחות, בית משפט קמא ניאות להניח, לטובת המבקשת, כי שלושת המגרשים דנן הם המגרשים האחרונים הפנויים במושב, שכן לא הובאו בפניו ראיות לסתור זאת. עם זאת, נקבע כי מאזן הנוחות אינו נוטה לטובת המבקשת, שכן "בגין נזקה של המבקשת, ככל שיוכח במסגרת ההליך העיקרי, ניתן יהיה לפצות בכסף". לעניין השיהוי, נקבע כי המבקשת ידעה, עוד בחודש אוגוסט 2021, כי אין בכוונת נציגי המושב להמליץ על קבלתה למושב, כאשר לכל המאוחר בחודש ספטמבר 2022, המבקשת קיבלה על כך הודעה בכתב. עוד נקבע, כי על אף שבמהלך השנים 2022-2021 שווקו מגרשים במושב, המבקשת לא ראתה לנכון לפנות לבית המשפט בנדון. השתהות זו של המבקשת, כך נקבע, הובילה למצב שבו בשנת 2023, הביקוש למגרשים עלה על ההיצע הקיים. זאת ועוד. נקבע כי במהלך התקופה בה נמנעה המבקשת מפנייה נוספת בבקשה לעצור את הליך הקצאת המגרשים לטובת המשפחות הזוכות, לאחר שנדחתה בקשתה למתן צו ביניים במסגרת העתירה המינהלית, הוציאו המשפחות הזוכות הוצאות כספיות ניכרות בקשר עם זכייתן במגרשים. בקשת רשות הערעור והתשובה לה המבקשת לא השלימה עם החלטת בית משפט קמא. לשיטתה, הנזק שייגרם לה אינו ניתן לפיצוי כספי, ומאזן הנוחות נוטה בבירור לטובתה. זאת, בשים לב לחשיבות שאותו היא מייחסת למגורים במושב, בהיותה בת המושב, ובהינתן שזהו מקום מגורי משפחתה ועבודתה; וכן מאחר שבית משפט קמא לא מצא לדחות את הטענה לפיה שלושת המגרשים ששווקו בהגרלה הם המגרשים האחרונים שנותרו להקצאה. אל מול נזק פוטנציאלי זה, כך נטען, הנזק שייגרם למשיבים מעיכוב הזכייה במכרז עד להכרעה בתביעה – אינו גבוה, ומכל מקום, הוא ניתן לפיצוי כספי. לעניין השיהוי, נטען כי העיכוב שחל בפתיחה בהליכים משפטיים עד למועד בו התקיימה ההגרלה לא הסב כל נזק למי מהמשיבים, שכן הם ידעו על כך שהמבקשת עומדת על טענותיה באשר לזכאותה לקבל מגרש; ומכל מקום, זכיית המשפחות הזוכות הייתה "על-תנאי", כאשר זו הותנתה באישור ועדת הקבלה. זאת ועוד. נטען שמתשובת המשיבים עולה כי מרבית הפעולות שבוצעו על-ידי המשפחות הזוכות נעשו עוד בטרם נמחקה העתירה המינהלית, כך שאין בידן לטעון כי הסתמכו על מחיקתה. נציגי המושב והמשפחות הזוכות בהגרלה (להלן יחד: המשיבים) הגישו תגובה משותפת לבקשת רשות הערעור. המשיבים סומכים ידם על החלטת בית משפט קמא, ולשיטתם, לא נפל בהחלטה כל פגם המקים עילה להתערבות, וזאת, בין היתר, בשים לב לשיקול הדעת הרחב הנתון לערכאה הדיונית בהחלטות בעניין סעדים זמניים, לאור התרשמותה הישירה מהצדדים. לפי הנטען, מאזן הנוחות נוטה לרעת המבקשת, מקום בו נזקה ניתן לפיצוי כספי ויש בידיה להמתין להליך ההקצאה הבא "אשר עתיד להיערך בעוד מספר שנים בודדות", ומנגד, למשפחות הזוכות עלול להיגרם נזק משמעותי, כתוצאה מעיכוב זכייתן בהגרלה, בשים לב להתקדמותן בהליכי הקליטה וההקצאה. כן נטען, כי צדק בית משפט קמא בקבעו כי המבקשת השתהתה בהגשת הבקשה, הן ביחס לשלב שקדם להגשת העתירה המינהלית, הן בתקופה שחלפה בין דחיית בקשתה למתן צו ביניים בעתירה המינהלית ועד להגשת ההליך דנן. דיון והכרעה בהתאם לסמכותי לפי תקנה 149(2)(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן: התקנות) הגעתי למסקנה כי יש לדון בבקשת רשות הערעור שלפניי כאילו ניתנה רשות לערער והוגש ערעור לפי הרשות שניתנה. בהתאם לכך, המבקשת תיקרא להלן המערערת. אקדים אחרית לראשית ואומר כי לאחר עיון בבקשה ובתגובה לה, מצאתי כי דין הערעור להתקבל כפי שיפורט להלן. הלכה היא עמנו כי לערכאה הדיונית מסור שיקול דעת רחב בכל הנוגע להחלטותיה בעניין סעדים זמניים, וכי התערבותה של ערכאת הערעור בהחלטות מעין אלה תהא שמורה למקרים חריגים בלבד, בהם להכרעה בסעד הזמני השפעה ניכרת או בלתי הפיכה על זכויות הצדדים (ראו, מני רבים: רע"א 6307/21 זכאים נ' ביטן, פסקה 15 (10.11.2022) (להלן: עניין זכאים); רע"א 4491/22 יגאל ריאלטי בע"מ נ' מרדכי אביב מפעלי בניה בע"מ, פסקה 16 (02.08.2022) (להלן: עניין יגאל ריאלטי); רע"א 5435/21 מועדון הפועל עימאד אכסאל נ' ההתאחדות לכדורגל בישראל, פסקה 16 (08.08.2021) (להלן: עניין אכסאל); רע"א 4252/21 חברת דרדלוקס בע"מ נ' קדם, פסקה 12 (13.07.2021)). עם זאת, מקום בו הערכאה הדיונית לא התרשמה במישרין מהצדדים להליך, כבענייננו, פוחתת מידת ההצדקה לכלל בדבר אי-ההתערבות. יתרה מכך, מצאתי כי העניין שלפנינו נופל לגדר המקרים החריגים בהם נדרשת ערכאת הערעור להתערב בהחלטת הערכאה הדיונית; שאם לא כן, עלול להיגרם למערערת נזק בלתי הפיך. אסביר. בבואו להכריע בבקשה למתן סעד זמני, על בית המשפט לבחון, בעיקרו של דבר, את סיכויי התביעה ואת מאזן הנוחות. בין שני שיקולים אלו, מתקיים יחס של מקבילית כוחות, כך שככל שמאזן הנוחות נוטה לטובת מבקש הסעד, יש להקל עמו ביחס לסיכויי התביעה, ולהפך. עם זאת, ככלל, תינתן הבכורה לשיקולי מאזן הנוחות (עניין זכאים, בפסקה 17; עניין יגאל ריאלטי, בפסקה 18; עניין אכסאל, בפסקה 16; יששכר רוזן-צבי הרפורמה בסדר הדין האזרחי: מורה נבוכים 472-471 (מהדורה שנייה, 2023) (להלן: רוזן-צבי)). במסגרת שיקולי מאזן הנוחות, שומה על בית המשפט ליתן את דעתו לנזקים בלתי הפיכים שעלולים להיגרם למבקש ולאפשרות שדחיית הבקשה תקשה על ביצועו היעיל של פסק-הדין (עניין יגאל ריאלטי, בפסקה 21; רוזן-צבי, בעמוד 493). לצד שני שיקולים אלו, על בית המשפט לבחון שיקולי צדק ויושר, בהם תום ליבם של בעלי הדין, וכן להתחשב בשיהוי שנפל, אם נפל, בהגשת הבקשה או התביעה (ראו: תקנה 95(ד) לתקנות; עניין זכאים, בפסקה 17). ומן הכלל אל הפרט. נקודת המוצא לדיוננו נעוצה בקביעת בית משפט קמא, שלפיה המערערת הוכיחה כי עומדת לה עילת תביעה לכאורה, למצער ברף הנדרש ממנה בשלב זה (ראו גם: רוזן-צבי, בעמוד 474). בקביעה זו לא מצאתי להתערב. אם כן, נותרה לדיון שאלת מאזן הנוחות, שבה התמקד אף בית משפט קמא. ואולם, בניגוד למסקנתו, באתי לכלל מסקנה כי שיקול זה נוטה לטובת המערערת. לעניין זה, אפנה לדברי השופט ע' גרוסקופף, אשר נאמרו על רקע בקשה למתן סעד זמני בערעור, אך כוחם יפה גם ביחס לענייננו: "הכלל שהשתרש בפסיקתו של בית משפט זה הוא שכאשר עסקינן בנכס מקרקעין, להבדיל מחיוב כספי, תגבר הנטייה להיעתר למתן הסעד הזמני, ככל שמדובר במקרקעין המשמשים למגורים או שהנם בעלי ערך מיוחד עבור המבקש (וזאת, להבדיל מנכס מקרקעין המשמש למסחר או השקעה), או כאשר עולה חשש כי נכס המקרקעין יימכר לצדדים שלישיים תמי לב, באופן שיאיין את האפשרות להשיב את המצב לקדמותו" (ע"א 3820/22 שמואל נ' Don Stener, פסקה 14 (18.08.2022)) (ההדגשות הוספו – ח' כ'). בענייננו, לנוכח החשש שלא הופרך בבית משפט קמא, שלפיו לאחר הקצאת המגרשים לא ייוותרו עוד מגרשים להקצאה במושב, הרי שהנזק שייגרם למערערת מאי-מתן סעד זמני, ככל שתתקבל תביעתה, הוא נזק ממשי. כאמור, המערערת היא בת המושב, היא עובדת ומתגוררת במושב, לצד משפחתה. למעשה, הסעד העיקרי המבוקש במסגרת תביעתה הוא כי יתאפשר לה לרכוש מגרש במושב. אם כן, התקדמות בהקצאת המגרשים עלולה ליצור מצב בלתי-הפיך שיאיין את האפשרות לקבלת הסעד שלו עתרה המערערת בתביעתה, ככל שתביעתה תתקבל. לא למותר לציין, כי המשיבים לא טענו בבית משפט קמא כי נזקה של המערערת ניתן לפיצוי כספי, ולא בכדי. יתרה מכך, דומה כי אף לא ניתנה למערערת הזדמנות להשיב לטענה זו. אל מול הנזק שעלול להיגרם למערערת, עומד העיכוב שיחול בהמשך הליך השיווק וההקצאה של המשפחות הזוכות, עד להכרעה בתביעה. כעולה מתגובת המשיבים, ומבלי להקל ראש, עד עתה השקיעה כל אחת משלושת המשפחות שזכו בהגרלה משאבים מסוימים על מנת לקדם את רכישת המגרשים על-ידם. אולם, בניגוד לנזק שייגרם למערערת אם בקשתה תידחה ותביעתה תתקבל, אין בעצם מתן צווי המניעה הזמניים כדי לגרום לנזק בלתי-הפיך למשיבים. שכן, לו תידחה תביעת המערערת, השקעת המשאבים מצד המשיבים לא תרד לטמיון. מלבד האמור, מובן כי בגין נזקים שייגרמו למשפחות הזוכות כתוצאה מהעיכוב, ניתן יהיה לפצותן בכסף, וזאת בהתאם להתחייבות המערערת לפיצוי המשיבים בגין נזקים שייגרמו להם כתוצאה ממתן סעד זמני, אשר הוגשה לבית משפט קמא בד בבד עם הגשת הבקשה למתן סעד זמני. יוער, כי טרם סיכום, ביקשה המערערת מבית משפט קמא לפטור אותה מהפקדת ערובה (סעיפים 85-84 לבקשה) בקשר לבקשתה למתן צווי מניעה. בקשה זהה התבקשה גם במסגרת הבקשה לעיכוב ביצוע שהוגשה בצד הבקשה למתן רשות ערעור שהונחה לפניי. לסוגיה זו אתייחס טרם חתימה. אשר לשיהוי. מבלי לטעת מסמרות ביחס לשאלה מהו הזמן המדויק שבו היה על המערערת לנקוט בהליכים משפטיים בנדון, סבורני כי לא מדובר בשיהוי שגרם נזק של ממש למשפחות הזוכות. כאמור, משפחות אלה נכנסו להליך הקליטה וההקצאה בהכירן את טענות המערערת, כאשר באותה שעה העתירה המינהלית הייתה תלויה ועומדת. כמו כן, ואף אם מוטב היה לו הייתה מזדרזת המערערת בפנייתה לערכאה המוסמכת מיד לאחר שנדחתה העתירה המינהלית, לא מצאתי כי יש בפרק הזמן של כחודש, אשר חלף ביני לביני, כדי להצדיק את דחיית בקשתה לסעד זמני. מכל האמור עולה, כי העניין שלפנינו נופל לגדר המקרים החריגים בהם נדרשת התערבות ערכאת הערעור בהחלטה על מתן סעד זמני, וזאת על מנת למנוע את האפשרות שייגרם למערערת נזק בלתי הפיך טרם בירור תביעתה. סוף דבר: דין הערעור להתקבל באופן חלקי, וזאת במובן שמשיבים 3-1 יימנעו מהמשך הליך של שיווק או הקצאה של המגרשים (כהגדרתם בפסקה 3 לעיל). עם זאת, מאחר שהסעד המבוקש על-ידי המערערת בהליך העיקרי, עניינו במגרש אחד מבין המגרשים, דומה כי אין כל טעם בהקפאת הליך הקצאתם של כל השלושה. אשר על כן, עד ליום 27.09.2023 יודיעו המשיבים אם הצליחו להגיע להסכמה ביניהם בדבר המגרש שעל הקצאתו יחול צו המניעה, עד להכרעה בתביעת המערערת. עד להודעה כאמור, משיבים 3-1 יימנעו מהמשך כל הליך של שיווק או הקצאה של המגרשים. כמו כן, לא מצאתי את טענות המערערת בבקשתה לפטור מהפקדת ערובה, בדבר "הסתכנות מרצון" מצד המשפחות הזוכות, כמשכנעות. כפי שקבעתי לעיל, משני צדי המתרס פוטנציאל לנזק מסוים. אשר על כן, הסעד שניתן בפסק דיני כפוף להפקדת ערבות בנקאית בסך של 25,000 ש"ח, בתוך 30 ימים מהיום, בקופת בית המשפט המחוזי. ככל שערובה הנ"ל לא תופקד עד למועד האמור, הצו שניתן בפסק דיני יפקע מאליו. בנסיבות העניין, כל צד יישא בהוצאותיו. ניתן היום, ‏י"א בתשרי התשפ"ד (‏26.9.2023). ש ו פ ט _________________________ 23064490_C03.docx עכב מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il 1