ד"ר תמר מרים בינו נ. עוזר רשם האגודות השיתופית

9 1 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 6444/23 לפני: כבוד השופט י' אלרון כבוד השופט י' כשר כבוד השופטת ר' רונן העותרים: 1. ד"ר תמר מרים בינו 2. עו"ד אביתר בינו נ ג ד המשיבים: 1. עוזר רשמת האגודות השיתופיות 2. נהריה כפר שיתופי להתיישבות חקלאית בע"מ עתירה למתן צו על תנאי נגד החלטת עוזר רשמת האגודות השיתופיות בענייני בוררויות, מיום 22.6.2023, בתיק 230/4/2017; בקשה למתן צו ביניים בשם העותרים: עו"ד אביתר בינו בשם המשיב 1: עו"ד סיגל אבנון בשם המשיבה 2: עו"ד אורית טואף פסק-דין השופט י' כשר: עניינה של העתירה שבפנינו בבקשת העותרים כי נורה למשיבים, עוזר רשמת האגודות השיתופיות (להלן: עוזר הרשמת), והאגודה השיתופית נהריה כפר שיתופי להתיישבות חקלאית בע"מ (להלן: האגודה), לנמק מדוע לא תבוטל החלטת עוזר הרשמת מיום 22.6.2023, במסגרתה נדחתה בקשת העותרים לעיכוב הליך הבוררות המתנהל בין העותרים לבין האגודה, ולפסילתו של עו"ד מנחם גדרון (להלן: עו"ד גדרון), מלשמש כבורר בהליך המתנהל בין הצדדים. כמו כן, במסגרת העתירה מבוקש צו ביניים שיורה על עיכוב הליכי הבוררות עד למתן הכרעה בעתירה. העותרים הם בעלי נחלה באגודה שנרכשה על ידם בשנת 2007. בין העותרים לבין האגודה נתגלע סכסוך, לאחר שהאגודה דחתה את בקשת העותרים למתן המלצה לקבלת מגרש בהרחבת האגודה, ללא מכרז, עבור בִּיתם. ביום 2.1.2017 פנתה האגודה לרשמת האגודות השיתופיות (להלן: הרשמת), על מנת שתמנה בורר לצורך יישוב הסכסוך בין הצדדים, מכוח סמכותה לפי סעיף 52(2) לפקודת האגודות השיתופיות. משלב זה החלה מסכת של מינויים ופסילות של בוררים בתיק: תחילה, ביום 18.7.2017 מינתה רשמת האגודות השותפויות כבורר את עו"ד שלמה יער-בר. ביום 8.8.2017 התקבל במשרדי הרשמת סירובו של עו"ד יער-בר מלשמש כבורר בתיק, וזאת בשל ניגוד עניינים בינו לבין האגודה. ביום 13.8.2017 מונה עו"ד אביתר גושן כבורר בתיק. עו"ד גושן הודיע כי הוא משמש כמפרק בהליך אחר בו נדרשת עמדת האגודה, ומשכך הודיעו העותרים, ביום 19.10.2017, כי הם מתנגדים למינויו כבורר בתיק. על כן, ביום 23.10.2017 התקבלה הודעתו של עו"ד גושן כי הוא מחזיר את התיק למינויו של בורר אחר. ביום 26.12.2017 מונה עו"ד רון בן מיור כבורר בתיק. ביום 17.4.2018 ביקשו העותרים מעו"ד בן מיור שיפסול עצמו מלשמש כבורר בתיק, עקב ניגוד עניינים הנובע לשיטתם מכך ששותפו ייצג בעבר את יו"ר האגודה. ביום 24.4.2017 דחה עו"ד בן מיור את בקשת העותרים וקבע כי הבוררות תמשיך להתנהל כסדרה. בהמשך לכך, ביום 2.5.2018, הגישו העותרים בקשה לרשמת לצורך העברת עו"ד בן מיור מתפקידו כבורר. ביום 19.7.2018 ניתנה החלטת עוזרת הרשמת דאז, עו"ד דנה ביאלר, לפיה מתקבלת הבקשה לפסילת עו"ד בן מיור, ותחת עו"ד בן מיור מונתה כבוררת בתיק עו"ד אסנת שחם. ביום 11.8.2022 הגישה האגודה בקשה להעברת עו"ד שחם מתפקידה כבוררת. בין היתר, נטען כי התנהלותה של עו"ד שחם, בכך שנעתרה לבקשות טורדניות שהוגשו על ידי העותרים שלא לצורך ודחייה חוזרת ונשנית של מועדי דיונים, הינה מגמתית לטובת העותרים. כמו כן, צוין כי אמון האגודה בעו"ד שחם אבד, נוכח שיחה שקיימה עם בא כוח האגודה, בה נאמר על ידה כי אישרה לעותרים בקשות חוזרות לקבלת מסמכים ושאלונים מאחר שיש להם היסטוריה של פסילת בוררים ועל מנת שלא ליתן להם פתחון פה להגיש גם בקשה לפסילה שלה אם לא תיענה לבקשותיהם. ביום 5.12.2022 התקבלה במשרדי הרשמת הסכמתם של העותרים לבקשת האגודה, בה צוין כי אף שהעותרים דוחים את עיקר טענות האגודה, הרי נוכח קיום השיחה המתוארת בין עו"ד שחם לבין בא כוח האגודה אין מנוס מלהורות על העברתה מתפקידה. על רקע זה, ביום 14.12.2022 נעתרה עוזרת הרשמת לבקשת האגודה, והורתה על מינויו של עו"ד גדרון כבורר בתיק. ביום 9.2.2023 ביקשו העותרים מעו"ד גדרון כי יפסול עצמו מלשמש כבורר בתיק. בבקשתם, טענו העותרים כי בדיון שנערך בסמוך לאחר מינויו, הביע עו"ד גדרון את עמדתו לפיה סיכויי טענותיהם להתקבל הינם נמוכים, וזאת עוד בטרם שהוגשו כתבי הטענות מטעמם. העותרים הוסיפו וטענו כי במסגרת הדיון האמור ציין עו"ד גדרון כי לשיטתו מדובר בסכסוך פשוט ובכוונתו לקיים דיון הוכחות אחד ולשמוע בו את כלל העדים, תוך שהדגיש כי בכוונתו לשמוע רק עדויות מטעם עדים שהגישו תצהיר עדות ראשית (תוך מתן אפשרות להגיש בקשות פרטניות לחריגה מכלל זה). במענה לדברים אלו, ציינו העותרים כי עובר למינויו של עו"ד גדרון קיבלה הבוררת הקודמת, עו"ד שחם, מספר החלטות בעניין קיום דיוני הוכחות והעדת עדים, וכי עו"ד גדרון מחויב להחלטות אלו. עם זאת, לטענת העותרים, עו"ד גדרון השיב כי הוא אינו רואה עצמו כקשור בהחלטות הקודמות שהתקבלו במסגרת הבוררות. עוד טענו העותרים כי עו"ד גדרון הציע לצדדים לסיים את ההליך בפשרה, ולאחר שנדחתה הצעתו נראה עו"ד גדרון כמי שאינו מרוצה מהתנהלות העותרים אשר מסכלים את רצונו לסיים את ההליך בזריזות. לבסוף, צוין כי עו"ד גדרון קיים שיחה פרטית עם העותר 2, אשר נועדה "לנזוף" בו על התנהלותו. על רקע זה, טענו העותרים כי לשיטתם עו"ד גדרון גיבש את עמדתו בסכסוך, וכי הם איבדו את אמונם בו. ביום 28.3.2023 הגישו העותרים, לעוזר הרשמת, בקשה להעברת עו"ד גדרון מתפקידו, תוך שחזרו על טענותיהם בבקשה שהגישו לעו"ד גדרון כי יפסול את עצמו. בהמשך לכך, ביום 13.4.2023 ניתנה החלטת עו"ד גדרון במסגרתה נקבע כי לאור הבקשה לפסילתו, ישיבות ההוכחות שנקבעו בתיק מבוטלות. ביום 10.5.2023 ניתנה החלטת עו"ד גדרון בבקשת הפסילה של העותרים, ובמסגרתה קבע עו"ד גדרון כי הוא אינו מוצא טעם לפסילתו. עו"ד גדרון פירט כי הטענות הנטענות כלפיו מצויות בתחושות סובייקטיביות של העותרים ואין להן יסוד אובייקטיבי. עו"ד גדרון הטעים כי ההחלטות שניתנו על ידו בקשר לקידום ההליך ניתנו בהסכמת הצדדים, במטרה לקדם את פתרון הסכסוך המתנהל מזה חמש שנים, ביעילות ובמהירות, אך תוך הקפדה על הזכויות הדיוניות של הצדדים. בתוך כך, עו"ד גדרון הבהיר כי הוא אינו מחויב בהחלטותיה של הבוררת הקודמת בהליך, וכי ממילא לא הוצגה לו כל החלטה קודמת שהעותרים מבקשים ממנו לקיימה, על מנת שיתייחס אליה. כמו כן, עו"ד גדרון ציין כי ככל שנשמעה מטעמו הערה על סיכויי ההליך, מדובר היה בהערות מסויגות תוך שהובהר כי מדובר בשלב מקדמי. לבסוף, אשר לשיחה שהתנהלה בינו לבין העותר 2, ציין עו"ד גדרון כי שיחה זו נגעה לשאלתו האם העותרים, המיוצגים על ידי העותר 2 בעצמו, שקלו להיעזר בייצוג חיצוני. עו"ד גדרון ציין כי נוכח רגישות השאלה, הוא ביקש שלא להעלותה בפני כל הנוכחים, וכי לא הייתה בשיחה זו כל נימה של נזיפה. ביום 28.5.2023 הגישו העותרים לרשמת בקשה שכותרתה: "הודעת עדכון במסגרתה בקשה להורות על עיכוב הליך הבוררות עד למתן החלטה בבקשה, ביטול החלטות הבורר אשר נתנו לאחר הגשת הבקשה לכבוד רשם/ת האגודות, מתן החלטה בבקשה התלויה להעברת בורר מתפקידו" (להלן: הודעת העדכון). בבקשה זו חזרו העותרים על טענותיהם לעניין פסילת עו"ד גדרון, וכן העלו, לראשונה, טענה נוספת המצדיקה לשיטתם את העברת עו"ד גדרון מתפקידו. לפי אותה טענה חדשה, התברר לעותרים כי עו"ד גדרון משמש כבא כוחה של החטיבה להתיישבות, אשר עובדת מטעמה, גב' ורד יהלום, מסרה מענה לשאלון שהומצא לה בצו של הבוררת הקודמת ועל כן הוא מצוי, להשקפתם, בניגוד עניינים. העותרים הטעימו כי: "החטיבה להתיישבות, מהווה חלק בלתי נפרד מטענות [העותרים] נגד התנהלות האגודה בעניין הקצאת המגרשים ויידרש לבחון טענות אלה וליתן החלטה באשר להתנהלות החטיבה להתיישבות או מי מטעמה". ביום 7.6.2023 החליט עו"ד גדרון על עיכוב ההליכים בתיק עד להחלטה בבקשה להעברתו מתפקידו, וביום 8.6.2023 מסר לעוזר הרשמת את התייחסותו לבקשת העותרים. בהתייחסותו שב עו"ד גדרון על נימוקי החלטתו מיום 10.5.2023, במסגרתה דחה את הבקשה לפסילתו. אשר לטענתם החדשה של העותרים, עו"ד גדרון ציין כי המידע בדבר המענה מטעמה של גב' יהלום לשאלון לא הובא לידיעתו, וכי ממילא החטיבה להתיישבות אינה צד להליך וגב' יהלום אינה עובדת של החטיבה להתיישבות מזה מספר שנים. לכן, לשיטת עו"ד גדרון, אף בטענתם החדשה של העותרים אין כדי להצדיק את העברתו מתפקידו. ביום 22.6.2023 ניתנה החלטת עוזר הרשמת במסגרתה נדחתה בקשת העותרים להעברת עו"ד גדרון מתפקידו, היא ההחלטה נושא העתירה דנן. בהחלטתו ציין עוזר הרשמת כי החטיבה להתיישבות איננה צד להליך ואינה בעלת זכויות במקרקעין של האגודה בעבר או בהווה, כך שלא קיים כל ניגוד עניינים בין עו"ד גדרון והחטיבה, ובפרט שכך הוא שעה שגב' יהלום איננה עובדה בחטיבה להתיישבות מזה מספר שנים. עוזר הרשמת הוסיף וקבע כי עו"ד גדרון איננו כפוף להחלטות הבוררת הקודמת בהליך, ודחה את טענות העותרים כי עו"ד גדרון גיבש את דעתו באשר לטענותיהם, בהיעדר כל ראיה אובייקטיבית לדבר. על החלטת עוזר הרשמת הגישו העותרים, ביום 27.8.2023, את העתירה דנן. בעתירתם מבקשים העותרים כי נורה על פסילתו של עו"ד גדרון מלשמש כבורר בהליך המתנהל ביניהם לבין האגודה, תוך שהם ממקדים את טענותיהם בניגוד העניינים שעו"ד גדרון מצוי בו, לטענתם, עקב קשריו עם החטיבה להתיישבות. ככל שניתן להבין מעתירתם, העותרים טוענים כי בכתבי הטענות מטעמם בהליך הבוררות הועלתה טענה לפיה האגודה וצדדים שלישיים, בהם החטיבה להתיישבות, התנהלו באופן פסול בכך שיצרו, יחדיו, מסמכים פיקטיביים על מנת שלא לקיים ועדות קבלה. לצורך הוכחת טענתם, ביקשו העותרים כי גב' יהלום תגיש תעודת עובד ציבור במענה לשאלות שישאלו על ידם, והבוררת הקודמת, עו"ד שחם, נעתרה לבקשתם. לאחר המענה לשאלון, ביקשו העותרים לחקור את גב' יהלום על תשובתה, וגם לבקשה זו נעתרה הבוררת הקודמת. על כן, נטען כי עו"ד גדרון, אשר משמש כבא כוחה של החטיבה להתיישבות בעניינים שונים, מצוי בניגוד עניינים, כך שהחלטת עוזר הרשמת שלא להעבירו מתפקידו חורגת ממתחם הסבירות ודינה להתבטל. בתגובה המקדמית שהוגשה מטעמה, טענה האגודה כי דין העתירה להידחות על הסף מחמת שיהוי. זאת, שכן בעוד שההחלטה נושא העתירה ניתנה ביום 22.6.2023, העתירה הוגשה למעלה מחודשיים לאחר מכן, ביום 27.8.2023. האגודה הוסיפה כי דין העתירה להידחות גם מחמת היעדר עילה להתערבות, וזאת משהיא לא עומדת במבחנים המחמירים שנקבעו בפסיקה להתערבות בהחלטה שיפוטית של הרשמת. בתוך כך, האגודה שבה על הנמקת עוזר הרשמת בהחלטתו, וסמכה עליה את ידיה. בתגובה המקדמית שהוגשה מטעמו, טען גם עוזר הרשמת כי דין העתירה להידחות על הסף מחמת שיהוי, בדומה לטענת האגודה. עוד בהקשר זה הוסיף עוזר הרשמת, כי הלכה היא כי צד שלא ידע על קיומה של עילת פסילה, אבל יכול היה לבררה באמצעות בדיקה סבירה ופשוטה, ככלל יהיה מנוע מלהעלות טענה זו לאחר שהבוררות החלה וניתנה הסכמתו למינוי הבורר. כמו כן, עוזר הרשמת טוען כי דין העתירה להידחות על הסף משעה שלא צורף לה צד רלוונטי – עו"ד גדרון, שהוא בעל הידיעה הטובה ביותר באשר לטענות נגדו. נוסף על כך, אף עוזר הרשמת טוען כי דין העתירה להידחות בהיעדר עילה להתערבות, ובהקשר זה הוא חוזר על ההנמקה שבהחלטתו נושא העתירה, כמפורט לעיל. לאחר שקראתי את העתירה ואת התגובות המקדמיות לה, על נספחיהן, הגעתי לכלל מסקנה כי דין העתירה להידחות על הסף. כאמור לעיל, העותרים ממקדים את עתירתם בטענה כי נפלה שגיאה מהותית בהחלטת עוזר הרשמת שלא להעביר את עו"ד גדרון מתפקידו, נוכח טענתם בהודעת העדכון לפיה עו"ד גדרון מצוי בניגוד עניינים בהיותו בא כוח של החטיבה להתיישבות בעניינים שונים, בעוד שהועלו מצדם טענות רבות נגד החטיבה להתיישבות במסגרת הליך הבוררות. אין חולק כי הטענה בדבר קשריו של עו"ד גדרון עם החטיבה להתיישבות לא נכללה בגדר בקשת הפסילה שהגישו העותרים לעו"ד גדרון ביום 9.2.2023, וגם לא בבקשתם לעוזר הרשמת מיום 28.3.2023. הטענה כי עו"ד גדרון מצוי בניגוד עניינים נוכח קשריו עם החטיבה להתיישבות הועלתה לראשונה במסגרת הודעת העדכון, ביום 28.5.2023, כחצי שנה לאחר שעו"ד גדרון מונה לתפקידו (ביום 14.12.2022). כידוע, הלכה היא כי: "צד שלא ידע על קיומה של עילת פסילה, אבל יכול היה לבררה באמצעות בדיקה סבירה ופשוטה, ככלל יהיה מנוע מלהעלות טענה זו לאחר שהבוררות החלה וניתנה הסכמתו למינוי הבורר" (רע"א 296/08 ארט-בי חברה בערבות מוגבלת (בפירוק) נ' עזבון ליברמן, פסקה 132 לפסק דינו של השופט י' דנציגר (5.12.2010)). לפיכך, בהינתן שהטענה בדבר קשריו של עו"ד גדרון הועלתה לראשונה כחצי שנה לאחר מינויו, ובשים לב לכך שאף לגרסת העותרים עובדת היותו של עו"ד גדרון בא כוחה של החטיבה להתיישבות התגלתה להם במסגרת בדיקה פשוטה שערכו באתר האינטרנט של משרדו, דומה כי בשלב הנוכחי העותרים מנועים מלהעלות את הטענה האמורה. יתרה מכך, בעוד שהחלטת עוזר הרשמת נושא העתירה ניתנה ביום 22.6.2023, העתירה דנן הוגשה רק ביום 27.8.2023 – למעלה מחודשיים לאחר מכן. זאת, מבלי שיש בפי העותרים הסבר להשתהותם, ותוך בקשה מצדם להמשיך ולעכב את הליכי הבוררות המתנהלים ביניהם לבין האגודה כבר למעלה מחמש שנים. בנסיבות אלו, הרי שדין העתירה דנן להידחות ולו מחמת השיהוי שנפל בהגשתה (ראו: בג"ץ 3697/23 אגבאריה נ' יחב"מ משטרת ישראל, פסקה 14 והאסמכתאות שם (19.11.2023)). כמו כן, לדעתי דין העתירה דנן להידחות על הסף בהיעדר תשתית עובדתית מספיקה לצורך ההכרעה בה, ואבאר: בהתייחסותו להודעת העדכון, השיב עו"ד גדרון לטענה הנוגעת לקשריו עם החטיבה להתיישבות, כדלקמן: "בסעיף 2 להודעת העדכון נטען לניגוד עניינים שלי, לאור העובדה שהנני מייצג את החטיבה להתיישבות. ראשית, טענה זו לא הועלתה בפניי כלל, כאמור, והמידע בדבר תעודת עובד ציבור של גב' ורד יהלום לא הובא לידיעתי על-ידי ה"ה בינו או על-ידי אחרים, במהלך ההליך בפני. בכל מקרה, החטיבה להתיישבות אינה צד להליך, וגב' ורד יהלום כבר אינה עובדת החטיבה להתיישבות מזה מספר שנים. למיטב זכרוני משנת 2019. לא ברור, אפוא, מהו אותו ניגוד העניינים, אם החטיבה להתיישבות אינה צד להליך ואינה בעלת זכויות במקרקעי אגו"ש נהריה בעבר ובהווה". במסגרת ההחלטה נושא העתירה, דחה עוזר הרשמת את הטענה הנוגעת לקשריו של עו"ד גדרון עם החטיבה להתיישבות, בנימוק הבא: "המבקשים טענו כי ישנן טענות הצריכות להתברר בנוגע להתנהלות החטיבה, באמצעות ורד, אשר מסרה מענה לשאלון שהומצא לה. עיון בנספחים אשר צירפו המבקשים מעלה, כי ורד צירפה תעודת עובד ציבור בה היא כבר ענתה על השאלון, כך שטענת המבקשים אינה ברורה. זאת ועוד, החטיבה איננה צד להליך ואינה בעלת זכויות במקרקעי המשיבה בעבר ובהווה, כך שלא קיים כל ניגוד עניינים בין הבורר והחטיבה, קל וחומר במצב כיום בו ורד אינה עובדת בחטיבה מזה מספר שנים. למעלה מזאת, כפי שציין בצדק הבורר, הבורר אינו כבול להחלטות הבוררת שחם, כך שאין כל ודאות כי הבורר יאשר את קבלת המענה לשאלון של ורד, שכלל לא הובא לידיעת הבורר על אף שהבאתו הייתה בתחום האחריות של המבקשים, לתיק. מכל האמור לעיל, טענה זו נדחית". אכן, הטענה כי בורר שימש או משמש כבא כוחו של אחד מהעדים בתיק, אף אם אותו עד איננו צד ישיר לסכסוך, יכולה, ברמה העקרונית, להקים עילה לפסילתו (השוו לרע"א 3159/12 עאטף מוסא ושות' בע"מ נ' עמירון חב' לבנין והשקעות בע"מ (10.7.2012)). כך, בפרט כאשר נטען כי לצורך ההכרעה בהליך יידרש הבורר להכריע בטענות המבקשות להשחיר את מי שהינו, או היה בעבר, לקוחו. עם זאת, בנסיבות המקרה דנן, אינני סבור כי טענת העותרים בהודעת העדכון הנוגעת לקשריו של עו"ד גדרון עם החטיבה להתיישבות, הניחה תשתית מספקת לצורך ההכרעה בה, ואפרט: מקריאת כתבי הטענות שצירפו העותרים לעתירתם, ניכר כי אין בהם התייחסות מפורשת לחטיבה להתיישבות, שאינה מוזכרת בהם כלל. כל שניתן למצוא בכתב התביעה שכנגד היא טענה כי: "רשימת המומלצים שהעבירה האגודה לרשות מקרקעי ישראל בשנת 2015, בחטא יסודה שכן בין היתר ולא רק היא מושתת על מצגי שווא לה חברו גורמי האגודה עם צדדים שלישים להכנת מסמכים שחלקם פיקטיביים מבלי לקיים את הדבר הבסיסי של וועדת קבלה" (ההדגשה הוספה – י' כ'). במסגרת עתירתם מבהירים העותרים כי לטענתם, על אותם "צדדים שלישיים" נמנית גם החטיבה להתיישבות. כלומר, מכתבי הטענות העיקריים של העותרים בהליך הבוררות לא ניתן ללמוד על קשר כלשהו של החטיבה להתיישבות לעניין נשוא התביעה. מעבר לאמור יצוין כי הסעיף שצוטט לעיל לקוח מכתב התביעה שכנגד שהגישו העותרים המונה כ-100 סעיפים וקשה לראות בו, מקריאה פשוטה, משום עניין העומד במרכז כתב הטענות. בנסיבות אלו תמוהה הטענה, עליה עומדים העותרים בעתירתם, כי הייתה מוטלת על עו"ד גדרון החובה ליזום גילוי על קשריו עם החטיבה להתיישבות. גם מהודעת העדכון, שם נטענה לראשונה הטענה לפיה עו"ד גדרון מצוי בניגוד עניינים נוכח העובדה כי הוא משמש כבא כוחה של החטיבה להתיישבות, לא ניתן להבין מהן הטענות המיוחסות לחטיבה להתיישבות ומדוע עו"ד גדרון יאלץ להכריע בהן במסגרת הסכסוך בין העותרים לאגודה. כך, במסגרת הודעת העדכון, המתפרשת על פני שמונה עמודים, הטענה הנוגעת לקשריו של עו"ד גדרון עם החטיבה להתיישבות התמצתה במשפט שלהלן: "התברר למבקשים כי הבורר עו"ד גדרון, מייצג את החטיבה להתיישבות והוא מצוי בניגוד עניינים מובהק, מהטעם שבהליך זה, ישנן טענות הצריכות להתברר בנוגע להתנהלות החטיבה להתיישבות באמצעות הגברת ורד יהלום אשר מסרה מענה לשאלון שהומצא לה בצו של כבוד הבוררת הקודמת עוה"ד אסנת שחם והוגשה תעודת עובד ציבור". מעבר לדברים תמציתיים אלו, העותרים לא הבהירו, בגדר הודעת העדכון, מה טיבן של "הטענות הצריכות להתברר בנוגע לחטיבה להתיישבות". ייתכן שניתן היה ללמוד מה טיבן, ומה הרלוונטיות, של הטענות נגד החטיבה להתיישבות, מהבקשה בגדרה נתבקשה הבוררת עו"ד שחם לאשר את משלוח השאלון לגב' יהלום, או מהשאלון עצמו. עם זאת, הן להודעת העדכון והן לעתירה דנן, העותרים לא צירפו מסמכים אלו, אלא רק את החלטת הבוררת עו"ד שחם המאשרת את משלוח השאלון (אשר איננה מפרטת את נימוקי ההיעתרות לבקשה), ואת תשובתה התמציתית של גב' יהלום לשאלון (המתמצת בתשובות קצרות מסוג "כן" ו-"לא", "נכון" ו-"לא נכון"). לפיכך, גם מהנספחים שצורפו להודעת העדכון ולעתירה, לא ניתן להבין אילו טענות מייחסים העותרים לחטיבה להתיישבות, ומדוע טוענים העותרים כי עו"ד גדרון יאלץ להכריע בהן לצורך ההכרעה בסכסוך בין העותרים לאגודה, בהינתן שהחטיבה להתיישבות אינה צד להליך, והיא אינה, ומעולם לה הייתה, בעלת זכויות במקרקעי האגודה. העולה מן המקובץ הינו כי בפני עוזר הרשמת לא הונחה התשתית העובדתית הנדרשת לצורך ההכרעה בבקשת העותרים, ואף בפנינו לא הניחו העותרים תשתית מספקת לצורך ההכרעה בשאלה האם העובדה כי עו"ד גדרון משמש כבא כוחה של החטיבה להתיישבות, בעניינים שונים, מצדיקה את פסילתו מלשמש כבורר בסכסוך בין העותרים לבין האגודה. בנסיבות אלו אין מקום לדעתי להתערבות בהחלטתו של עוזר הרשמת. בהקשר זה יוזכר כי התערבות בית משפט זה בשבתו כבג"ץ, בהחלטות רשם האגודות השיתופיות בעניין בוררות, תיעשה במקרים חריגים ויוצאי דופן, כאשר ההחלטה לוקה בטעות משפטית מהותית או כאשר מתקיימות נסיבות יוצאות דופן אחרות, בהן שיקולי הצדק מחייבים את תיקון ההחלטה (ראו: בג"ץ 7144/20 אבי נ' רשם האגודות השיתופית, פסקה 4 (11.5.2021); בג"ץ 633/11 אברהם נ' רשם האגודות השיתופיות (12.5.2011); בג"ץ 861/07 קמחי נ' רשם האגודות השיתופיות, פסקה 46 (8.12.2010)). לאור האמור מתייתר הצורך להכריע בטענות הסף האחרות שהעלו המשיבים בתגובותיהם. סיכומו של דבר: העתירה נדחית, ועמה ממילא נדחית גם הבקשה למתן צו ביניים. העותרים יישאו בהוצאות המשיבים בסך 5,000 ש"ח כל אחד (10,000 ש"ח בסך הכל). ניתן היום, ‏י"ב בטבת התשפ"ד (‏24.12.2023). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט ת _________________________ 23064440_L05.docx מג מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il 1