פסקי דין בית המשפט העליון

כל כרטיס מציג בקצרה את עיקרי פסק הדין. הנה דוגמה מהפסיקה הראשונה בעמוד — ריחוף/לחיצה על תווית הסבר מדגיש את האזור המתאים בכרטיס.

בג"ץ 6443/09

צדוק קוקה נ. בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב יפו

העותר ביקש להכיר בו כעובד של עיתון 'ידיעות אחרונות' ולזכות בזכויות סוציאליות בהתאם.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?
תאריך פרסום 01/09/2009 — תאריך פרסום פסק הדין על ידי בית המשפט.
סוג התיק בג"ץ — עתירה לבית משפט גבוה לצדק.
מספר התיק 6443/09 — פורמט ישן: מספר סידורי / שנה.
נושא/קטגוריה יחסי עובד-מעביד — לחיצה על התווית מציגה את כל פסקי הדין באותה קטגוריה.
שם התיק (הצדדים) שם התיק כולל את שמות הצדדים. הקיצור "נ׳" שביניהם = "נגד".
תמצית הטענה / עתירה / ערעור העותר ביקש להכיר בו כעובד של עיתון 'ידיעות אחרונות' ולזכות בזכויות סוציאליות בהתאם.
החלטת בית המשפט נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) — בית המשפט דחה את ההליך לטובת הצד שכנגד (הנתבע/המשיב).

הסבר זה לא ייפתח אוטומטית בביקורים הבאים. תמיד אפשר לפתוח אותו שוב מהפס בראש הרשימה.

בג"ץ 6443/09

צדוק קוקה נ. בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב יפו

העותר ביקש להכיר בו כעובד של עיתון 'ידיעות אחרונות' ולזכות בזכויות סוציאליות בהתאם.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?

סיכום פסק הדין

העותר הגיש תביעה להכרה בו כעובד של עיתון 'ידיעות אחרונות' לאחר סיום התקשרותם. בית הדין האזורי לעבודה דחה את התביעה בקובעו כי העותר פעל כעצמאי ולא התקיימו יחסי עובד-מעביד, קביעה שאושרה ברובה על ידי בית הדין הארצי לעבודה. העותר עתר לבג"ץ בטענה כי בתי הדין לעבודה טעו ביישום ההלכות המשפטיות. בג"ץ דחה את העתירה על הסף, תוך שהוא מדגיש כי אינו יושב כערכאת ערעור על בתי הדין לעבודה, במיוחד בנושאים המצויים בליבת מומחיותם המקצועית, וכי לא נמצאה טעות משפטית מהותית בפסקי הדין הקודמים.

סוג הליך עתירה לבית משפט גבוה לצדק (בג"ץ)
הרכב השופטים א' גרוניס, ע' ארבל, א' רובינשטיין
בדעת רוב 3/3

ניתוח פסק הדין

תובעים

  • צדוק קוקה

נתבעים

  • בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב יפו
  • בית הדין הארצי לעבודה
  • ידיעות אחרונות בע"מ

טענות הצדדים

טיעוני התביעה
  • בית הדין הארצי התעלם מטענות כבדות משקל ולא יישם את הלכות בית המשפט העליון.
  • התקיים הפן השלילי של מבחן ההשתלבות.
  • העותר עבד בהיקף משרה שהוגדר על ידי העיתון ולא הייתה לו שליטה על הכנסותיו.
  • העותר עבד בחצרי העיתון והשתמש בציודו.
  • לעותר לא היה עסק עצמאי או מערך ארגוני משלו.
טיעוני ההגנה
  • לא התקיימו יחסי עובד-מעביד.
  • ההתקשרות הייתה מבוססת על מתן שירותים כעצמאי.
  • העותר לא היווה חלק אינטגרלי מהעיתון.
  • העותר ביצע עבודות עבור לקוח נוסף.
מחלוקות עובדתיות
  • האם התקיים הפן החיובי של מבחן ההשתלבות.
  • האם התקיים הפן השלילי של מבחן ההשתלבות.
  • האם העותר פעל כעסק עצמאי.

ראיות משפטיות

ראיות מרכזיות שהתקבלו
  • ביצוע עבודות באמצעות רכב פרטי.
  • תשלום לילדים ולאחיין תמורת סיוע בעבודה.
  • קיומה של התקשרות עסקית ללקוח נוסף.

הפניות לתיקים אחרים

פרטי התיק המקורי
מספר התיק בערכאה הקודמת
ע"ע 6443/09 (הליך בבית הדין הארצי)
בית המשפט שנתן את ההחלטה המקורית
בית הדין הארצי לעבודה

תגיות נושא

  • יחסי עובד-מעביד
  • דיני עבודה
  • מבחן ההשתלבות

שלב ההליך

עתירה

סכום הוצאות משפט

0
שאל עם ChatGPT

פסק הדין המלא

פסק-דין בתיק בג"ץ 6443/09 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 6443/09 בפני: כבוד השופט א' גרוניס כבוד השופטת ע' ארבל כבוד השופט א' רובינשטיין העותר: צדוק קוקה נ ג ד המשיבים: 1. בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב יפו 2. בית הדין הארצי לעבודה 3. ידיעות אחרונות בע"מ עתירה למתן צו על תנאי בשם העותר: עו"ד א' ספינרד פסק-דין השופטת ע' ארבל: 1. העותר הגיש תביעה לבית הדין האזורי לעבודה בתל-אביב-יפו להכיר בו כעובד של העיתון "ידיעות אחרונות", המשיב 3 (להלן: המשיב או העיתון), ותביעה לזכויות כספיות הנובעות ממעמד זה ומסיום יחסי העבודה. העותר התחיל את התקשרותו עם המשיב ביום 1.9.98 כמקדם מכירות וגובה עבור העיתון. ההתקשרות בין הצדדים הופסקה בסוף שנת 2002 ביוזמת המשיב. בין הצדדים לא נחתם כל הסכם עם תחילת ההתקשרות ביניהם. 2. בית הדין האזורי (כב' השופטת ע' פוגל) קבע כי לא התקיימו בין הצדדים יחסי עבודה הלכה למעשה, וכי ההתקשרות ביניהם התבססה על מתן וקבלת שירותים מהעותר כעצמאי בהתאם להסכמה הראשונית ביניהם. בית המשפט יישם לצורך קביעתו את המבחן המעורב הכולל את מבחן ההשתלבות, על הפן החיובי והשלילי שבו, וכן מבחני משנה נוספים. בית הדין קיבל את גרסת המשיב וקבע כי הפעולות שביצע העותר במסגרת השירותים שנתן למשיב אינן חלק מפעילותו ה"רגילה" של העיתון, אלא מהוות פעולות מתוך המעגל החיצוני של העיתון. העותר אף לא היווה, לפי קביעת בית הדין, חלק אינטגראלי מהעיתון גם מהפן הארגוני והתפעולי אלא סיפק לו שירותים כגורם חיצוני. לא היה פיקוח על עבודתו של העותר והשירות שניתן על ידו בוצע מחוץ למשרדי המשיב. לפיכך נקבע כי לא התקיים הפן החיובי של מבחן ההשתלבות. אף באשר לפן השלילי נקבע כי הוא לא התקיים בעותר, שכן התקיימה בין הצדדים התקשרות עסקית לכל דבר, וכי העותר ביצע עבודות עבור לקוח נוסף. בית הדין נעזר אף באינדיקציות כגון ביצוע העבודות על-ידי העותר באמצעות רכבו הפרטי, תשלום לילדיו ולאחיינו תמורת סיועם בעבודה המוטלת עליו, ועוד. 3. העותר הגיש ערעור לבית הדין הארצי לעבודה, אך ערעורו נדחה. בית הדין הארצי (מפי כב' השופטת ורדה וירט-ליבנה) קבע כי דינו של הערעור להידחות בעיקר מטעמיו של בית הדין האזורי, וכי אין להתערב בקביעותיה העובדתיות של הערכאה קמא. בית הדין הוסיף וקבע כי הוא סבור דווקא שהפן החיובי של מבחן ההשתלבות מתקיים בעותר וכי עבודתו היוותה חלק מפעילותו של העיתון. העותר ביצע פעולות של שיווק והפצת העיתונים וגבה כספים עבור העיתון. פעולות אלו הן בוודאי חלק מפעילותו של המשיב. עם זאת, קבע בית הדין כי לא התקיים הפן השלילי של מבחן ההשתלבות. מקביעותיו העובדתיות של בית הדין האזורי עולה כי בעת ההתקשרות היתה כוונתו של המשיב להתקשר עם העותר כבעל עסק עצמאי, וכי אינדיקציות נוספות מלמדות שאכן כך היה. העותר פעל וכלכל את עסקו כעסק עצמאי לכל דבר. 4. מכאן העתירה שבפנינו. העותר טוען כי בית הדין הארצי לעבודה התעלם לחלוטין מטענות כבדות משקל, ולא יישם את הלכותיו של בית משפט זה. פסק הדין, לטענתו, נוגד את ההלכה הפסוקה באופן שיוצר חוסר וודאות כללית ועוול לעותר. לטענת העותר התקיים בו גם הפן השלילי של מבחן ההשתלבות. כך לטענתו, עבד הוא בהיקף משרה שהוגדר על-ידי העיתון, לא היתה לו כל שליטה על גובה הכנסותיו ותפקידיו במערכת, הוא עבד בחצרי העיתון והשתמש בציוד העיתון. הובלות נוספות עשה רק עבור לקוח אחד נוסף ומחוץ לשעות העבודה. לטענתו, לא היה לו עסק עצמאי, לא היו לו לקוחות אחרים ולא היה לו מערך ארגוני משלו. 5. דין העתירה להידחות על הסף. הלכה ידועה היא שבית משפט זה אינו יושב כערכאת ערעור על החלטותיהם של בתי הדין לעבודה. התערבות בית המשפט הגבוה לצדק בהחלטות אלו תיעשה במקרים חריגים בהם נפלה טעות משפטית מהותית בהחלטה אשר הצדק מחייב את תיקונה (בג"ץ 525/84 חטיב נ' בית הדין הארצי לעבודה, פ"ד מ(1) 673 (1986) (להלן: עניין חטיב)). כמו כן, "כשהמדובר בנושא המצוי בליבם של דיני העבודה, ואשר לא רק מסור לסמכותו הייחודית של בית-הדין אלא גם משתייך לתחום מומחיותו המיוחדת", יש לייחס להלכה זו, אשר נקבעה בעניין חטיב, משנה תוקף (בג"ץ 840/03 ארגון הכבאים המקצועיים בישראל – ועד כבאים נ' בית הדין הארצי לעבודה בירושלים, פ"ד נז(6) 810 (2003)). 6. פסקי דינם של בתי הדין לעבודה מיישמים הלכות ברורות וידועות בעניין הגדרת יחסי עובד-מעביד. קביעותיהם מבוססות על ממצאים עובדתיים שנקבעו בעקבות שמיעת עדויות, קביעת מהימנות עדים ובחינת ראיות. לא מצאתי כי פסקי הדין מגלים טעות משפטית כלשהי, וודאי שלא טעות מהותית, וכן אף לא ניתן לומר כי נגרם אי צדק לעותר. הסוגיה נשוא העתירה, קביעת התקיימותם של יחסי עובד-מעביד, היא בוודאי סוגיה אשר מסורה לסמכותו הייחודית של בית הדין לעבודה ומצויה בתחום מומחיותו המובהק. טעם זה אף הוא מצדיק להימנע מהתערבות בשיקול דעתו של בית הדין בדונו בסוגיה. מטעמים אלו העתירה נדחית. משלא התבקשה תגובה אין צו להוצאות. ניתנה היום, י"ב באלול תשס"ט (1.9.09). ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 09064430_B01.doc עכ מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il