פסקי דין בית המשפט העליון

כל כרטיס מציג בקצרה את עיקרי פסק הדין. הנה דוגמה מהפסיקה הראשונה בעמוד — ריחוף/לחיצה על תווית הסבר מדגיש את האזור המתאים בכרטיס.

ע"א 6442/14

ג'ומאנה מנסור נ. שירותי בריאות כללית

תביעה בגין רשלנות רפואית עקב איחור באבחון מחלה זיהומית שהובילה לנכות.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?
תאריך פרסום 21/07/2016 — תאריך פרסום פסק הדין על ידי בית המשפט.
סוג התיק ע"א — ערעור אזרחי.
מספר התיק 6442/14 — פורמט ישן: מספר סידורי / שנה.
נושא/קטגוריה רשלנות רפואית — לחיצה על התווית מציגה את כל פסקי הדין באותה קטגוריה.
שם התיק (הצדדים) שם התיק כולל את שמות הצדדים. הקיצור "נ׳" שביניהם = "נגד".
תמצית הטענה / עתירה / ערעור תביעה בגין רשלנות רפואית עקב איחור באבחון מחלה זיהומית שהובילה לנכות.
החלטת בית המשפט נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) — בית המשפט דחה את ההליך לטובת הצד שכנגד (הנתבע/המשיב).

הסבר זה לא ייפתח אוטומטית בביקורים הבאים. תמיד אפשר לפתוח אותו שוב מהפס בראש הרשימה.

ע"א 6442/14

ג'ומאנה מנסור נ. שירותי בריאות כללית

תביעה בגין רשלנות רפואית עקב איחור באבחון מחלה זיהומית שהובילה לנכות.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?

סיכום פסק הדין

המערערת הגישה תביעת רשלנות רפואית נגד שירותי בריאות כללית בטענה כי רופא מטעמם לא אבחן בזמן מחלה זיהומית שגרמה לה לנכות. בית המשפט המחוזי דחה את התביעה לאחר שהעדיף את חוות דעת המומחה מטעם הנתבעת וקבע כי לא הוכחה התרשלות. בערעור לבית המשפט העליון, נקבע כי אין עילה להתערב בממצאים העובדתיים של הערכאה הראשונה. בית המשפט הדגיש כי לא כל איחור באבחון מהווה רשלנות, וכי המערערת לא הוכיחה שהרופא היה צריך להורות על אשפוז במועד מוקדם יותר. כמו כן, נקבע כי גם אם היה נזק ראייתי בשל רישום חסר, הנתבעת עמדה בנטל ההוכחה הנדרש.

סוג הליך ערעור אזרחי (ע"א)
הרכב השופטים נ' הנדל, צ' זילברטל, א' שהם
בדעת רוב 3/3

ניתוח פסק הדין

תובעים

  • ג'ומאנה מנסור

נתבעים

  • שירותי בריאות כללית

טענות הצדדים

טיעוני התביעה
  • היה איחור באבחון מצבה הרפואי של המערערת
  • האיחור באבחון מנע הפניה מוקדמת לבית חולים
  • יש להעביר את נטל השכנוע לנתבעת מכוח דוקטרינת הנזק הראייתי
טיעוני ההגנה
  • הרופא המטפל פעל בהתאם לסטנדרט הזהירות המקובל
  • לא הוכח קשר סיבתי בין הטיפול שניתן לבין הנזק שנגרם
  • הסימנים הקליניים במועד הבדיקה לא הצדיקו אשפוז בבית חולים
מחלוקות עובדתיות
  • האם התקיימה התרשלות בבדיקת המערערת
  • האם הוכח קשר סיבתי בין הפעולות הרפואיות לנזק
  • האם הרישום הרפואי החסר מהווה נזק ראייתי המצדיק העברת נטל

ראיות משפטיות

ראיות מרכזיות שהתקבלו
  • עדות המומחה מטעם המשיבה
  • הרישום הרפואי החלקי בצירוף ראיות נוספות
ראיות מרכזיות שנדחו
  • עדות המומחה מטעם המערערת

הפניות לתיקים אחרים

פרטי התיק המקורי
מספר התיק בערכאה הקודמת
ת"א 048823-05-10
בית המשפט שנתן את ההחלטה המקורית
בית המשפט המחוזי ירושלים

תגיות נושא

  • רשלנות רפואית
  • נזק ראייתי
  • קשר סיבתי
  • אבחון רפואי

שלב ההליך

ערעור

סכום הוצאות משפט

0

סכום הפיצוי

0
שאל עם ChatGPT

פסק הדין המלא

פסק-דין בתיק ע"א 6442/14 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים ע"א 6442/14 לפני: כבוד השופט נ' הנדל כבוד השופט צ' זילברטל כבוד השופט א' שהם המערערת: ג'ומאנה מנסור נ ג ד המשיבה: שירותי בריאות כללית ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי ירושלים מיום 14.07.2014 בת"א 048823-05-10 תאריך הישיבה: י"ג בתמוז התשע"ו (19.07.2016) בשם המערערת: עו"ד עאוני מנסור בשם המשיבה: עו"ד ענת קימלמן פסק-דין השופט נ' הנדל: מונח בפנינו ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים (ת"א 48823-05-10, מפי כב' השופטת נ' בן-אור), לפיו נדחתה תביעתה של המערערת נגד המשיבה בעילת רשלנות רפואית. ברקע – תקופה של שלושה ימים שבתחילתה סבלה המערערת מחום. היא נבדקה על ידי רופא ביומיים הראשונים ואושפזה ביום השלישי בבית חולים, אז התברר שהותקפה על ידי חיידק מסוג STAPH AUREUS וכתוצאה מכך נגרמו לה מחלה ונכות צמיתה. טענתה העיקרית של המערערת היא כי היה איחור באבחון, שהביא לכך שלא הופנתה בשלב מוקדם יותר לבית חולים. בית המשפט המחוזי נימק היטב את מסקנתו לפיה הרופא שבדק את המערערת לא התרשל, ושאף קיים קושי בהוכחת הקשר הסיבתי בין ההתרשלות הנטענת לבין הנזק. פסק דינו של בית המשפט המחוזי מנומק וברור, לרבות העדפת המומחה מטעם המשיבה על פני המומחה מטעם המערערת. לא מצאנו הצדקה להתערב בקביעות העובדתיות שנקבעו על ידו והדין שחל עליהן. כך ניתן לדחות את הערעור לפי תקנה 460ב לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984. נוסיף, תוך התייחסות למושכלות ראשונים בדיני נזיקין, את הנקודות הבאות: לא די בהוכחת נזק, ואף אם ניתן היה לבצע פעולה שאילו ננקטה התוצאה הייתה אחרת – אין די בכך. בענייננו, המערערת לא הוכיחה שהיה בסיס לדרוש מהרופא כי ימליץ על אשפוזה ביום הראשון למחלתה. אין לקבוע סטנדרט זהירות לפיו בכל מצב יש לשלוח חולה לאשפוז בבית חולים. על פי הראיות, הסימנים לא הצביעו על כך. יוער בהקשר זה כי הרופא, שהכיר את המשפחה, אף ביקר את המערערת בביתה ובדק אותה ביום השני למחלתה בשעות הצהריים. כמו כן, ספק אם הוכחה כנדרש סוגיית הקשר הסיבתי. כלל ידוע הוא כי העדפת מומחה אחד על פני רעהו מסווגת כקביעת ממצא עובדתי, וכאמור אין זו דרכה של ערכאת הערעור להתערב בו. באשר לטענה לפיה יש להעביר את נטל השכנוע מכוח הנזק הראייתי – יש לזכור כי גם בהנחה שכך הוא, העברת הנטל מהתובע לנתבע אינה מביאה, בהכרח, לקבלת התביעה. המשיבה הצליחה לעמוד בנטל, גם בהנחה שהועבר אליה. עוד יצוין, בעניין הנזק הראייתי, כי הגם שלא היה רישום מלא של הדברים, הרישום החלקי – בתוספת הראיות שהוגשו – מספיקים לדחיית התביעה. התוצאה היא כי לא נפלה כל טעות בפסק דינו של בית המשפט המחוזי. עם כל ההבנה למצבה של המערערת, עוולת הרשלנות לא הוכחה. דין הערעור להידחות, ובנסיבות העניין – ללא צו להוצאות. ניתן היום, ט"ו בתמוז התשע"ו (21.7.2016). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 14064420_Z04.doc סה מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il