בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים
ע"א
6426/98
בפני: כבוד
הנשיא א' ברק
כבוד
השופטת ט' שטרסברג-כהן
כבוד
השופט י' אנגלרד
המערער: קייקוב
יונה
נ
ג ד
המשיבים: 1.
טל שותא
2.
טל מאיה
ערעור
על פסק-דינו של בית המשפט
המחוזי
בתל-אביב-יפו מיום 23.7.98
בת"א
1526/97 שניתן על ידי כבוד
השופט
י' זפט
תאריך
הישיבה: ט' באייר תש"ס (2.5.01).
בשם
המערער: עו"ד מוטי פלד
בשם
המשיבים: עו"ד עודד ישראלי
פסק-דין
השופטת ט' שטרסברג-כהן:
מעשה בעורך דין של קונה דירה שקיבל תשלום
מהקונה על מנת שיעבירנו למוכר והפקיד את הכסף אצל עורך דין שייצג את המוכר באופן
חלקי בעסקת המכר. עורך הדין, אצלו הופקד הכסף, ברח מן הארץ ויחד עמו נעלם גם הכסף
שהופקד בידיו. הוא הותיר את המוכר והקונה וידיהם על ראשם. בצר לו פנה הקונה לבית
המשפט המחוזי על מנת שיאכוף את חוזה המכר. בית המשפט דחה את התביעה, בקובעו
שהתשלום המדובר לא שולם לידי המוכר כמתחייב מהסכם המכר. מכאן הערעור שלפנינו.
פסק דינו של בית המשפט המחוזי ותמצית העובדות העולות
ממנו
1. המוכר (הוא המשיב לפנינו) הוא בעליה של דירה
(להלן: הדירה), עליה היתה רשומה משכנתא לטובת בנק ירושלים לפיתוח ומשכנתאות
בע"מ (להלן: הבנק). המוכר לא עמד בתנאי המשכנתא והבנק פתח בהליכים למימושה,
במסגרתם מונה מטעם הבנק עו"ד גרצברג ככונס נכסים לשם גביית החוב. ביוני 97'
נכרת, במסגרת הכינוס, חוזה למכירת הדירה (להלן: חוזה המכר). הקונה (הוא המערער
לפנינו) יוצג בעסקה זו על-ידי עו"ד רוטברט והמוכר על-ידי ב"כ הבנק וכונס
הנכסים מטעמו, עו"ד גרצברג. במסגרת חוזה המכר התחייב הקונה להעביר את התמורה
בארבעה תשלומים, הכפופים, כל אחד מהם, לתנאים שונים. התשלום השנוי במחלוקת
בענייננו, הוא התשלום השלישי, שהיה אמור להשתלם למוכר לאחר שישולמו החובות הרובצים
על הדירה, ויוסר השעבוד. התשלום שולם על-ידי עו"ד רוטברט לידי עו"ד
גרצברג ולא לידי המוכר, בטרם התמלאו התנאים הנ"ל. התשלום לא הגיע לידיו של
המוכר באשר עו"ד גרצברג עזב את הארץ והותיר אחריו, בלשונו הציורית של בית
המשפט המחוזי, שובל ארוך של לקוחות מרומים ועשוקים.
2. בית המשפט קבע כי המוכר לא קיבל לידיו את הכסף
מידי עו"ד גרצברג. עוד נקבע, כי המוכר לא ידע על כוונתו של עו"ד רוטברט
להעביר את התשלום השלישי לידי עו"ד גרצברג ובוודאי שלא הסכים לכך. עוד קבע
בית המשפט, כי ייפוי הכוח הבלתי חוזר עליו חתם המוכר לטובת עו"ד גרצברג ו/או
לטובת עו"ד רוטברט (להלן: ייפוי הכוח), הסמיך את עו"ד גרצברג לפעול
על-פיו אך ורק למטרות ספציפיות המפורטות בחוזה המכר בו נקבע למה ישמש ייפוי הכוח,
לאמור - קבלת שני התשלומים הראשונים, אשר יועדו להשתלם לבנק לסילוק המשכנתא וביצוע
העברת זכויות הבעלות בדירה על שם הקונה לאחר שהתמורה תשולם במלואה. בית המשפט קבע
כי עו"ד גרצברג לא הוסמך על-ידי הקונה לקבל מן המוכר את התשלום השלישי, וכי
בהעברת הכסף מעו"ד רוטברט לעו"ד גרצברג לא היה משום ביצוע התשלום השלישי,
כמתחייב מהחוזה. בית המשפט הוסיף וקבע כי המניע האמיתי מאחורי העברת התשלום היה
רצונו של עו"ד רוטברט לצאת לחו"ל מבלי לעכב את ביצוע העסקה, אם וכאשר
יתמלאו התנאים לביצועה. בית המשפט הסיק מכל אלה כי עו"ד גרצברג לא תיפקד
בהקשר לקבלת התשלום השלישי כבא כוחו של המוכר אלא כנאמן על התשלום השלישי עבור
עו"ד רוטברט. בחוזה נקבע מנגנון לביצוע התשלום השלישי גם בטרם נתמלאו התנאים
לכך, שהורה על הפקדתו של התשלום בחשבון נאמנות שייפתח על-ידי עו"ד גרצברג על
שם המוכר. אולם, התשלום בוצע שלא לפי אותו מנגנון והסכום שולם לידיו של עו"ד
גרצברג ולא לחשבון נאמנות כאמור. לפיכך נקבע כי התשלום השלישי לא הועבר למוכר. בכל
העובדות שנקבעו כאמור אין מקום להתערבותנו.
תקציר טענות באי כוח הצדדים
3. לא היתה מחלוקת בין הצדדים, כי משנודע למוכר
שעו"ד רוטברט העביר את התשלום השלישי לעו"ד גרצברג, פנה הוא לעו"ד
גרצברג וקיבל ממנו צ'ק על הסכום המגיע. אלא שלטענת המוכר הצ'ק חולל. טוען הקונה,
כי המוכר קיבל את סכום הצ'ק בפועל ולא הוכיח כי הצ'ק חולל. לחלופין טוען הוא, כי
עצם קבלת הצ'ק, גם אם חולל, מהווה פירעון התשלום השלישי, וכי עצם קבלת הצ'ק מידי
עו"ד גרצברג מפריכה את קביעת בית המשפט המחוזי לפיה שימש עו"ד גרצברג
כנאמן מטעם עו"ד רוטברט ומחזקת את הטענה כי עו"ד גרצברג שימש שלוחו של
המוכר. הקונה מבקש להסתמך לעניין טענת השליחות האמורה, על ייפוי הכוח בו מייפה
המוכר את כוחו של עו"ד גרצברג לביצוע העסקה האמורה ועל המצג שיצר המוכר בהתנהגותו,
שהצביעה על כך שעו"ד גרצברג היה שלוחו. לחלופין טוען הקונה כי עו"ד
גרצברג היה נאמן של המוכר ולכן עליו לשאת בתוצאות הפרת הנאמנות ולחלופין טוען הוא
כי גם אם עו"ד גרצברג היה נאמנם של המוכר והקונה גם יחד, נעשתה הפרת הנאמנות
כלפי המוכר ולא כלפי הקונה, ועל הראשון לשאת בתוצאותיה.
המוכר סומך את ידיו על פסק הדין של בית המשפט
המחוזי. עיקר טענתו היא, כי עולה בברור מהחוזה ומייפוי הכוח שעו"ד גרצברג לא
הוסמך לקבל את התשלום השלישי עבור המוכר וכי תשלום זה אמור היה להשתלם באופן ישיר
לידיו של המוכר. אשר לייפוי הכוח נטען כי הוא ניתן למטרה ספציפית - העברת הבעלות
בדירה - ואין בו כדי להסמיך את עו"ד גרצברג מעבר למה שנקבע בחוזה. העברת
התשלום השלישי לידי עו"ד גרצברג מהווה סטייה ברורה מהאמור בחוזה, והיא נעשתה
אך ורק מטעמי נוחות של עו"ד רוטברט מבלי שהיה מוסמך לעשות כן. המוכר מדגיש
כי אף שמעולם לא הסכים להעברת התשלום השלישי ליד עו"ד גרצברג, הרי משנודע לו
דבר ההעברה, פנה אליו לשם קבלת הכסף וזאת כדי לצמצם את נזקיו ואין בכך כדי להפוך
את עו"ד גרצברג לשלוחו או לנאמן עבורו.
דיון
4. בפתח הדברים אומר כי אין ממש בטענת הקונה
הנוגעת לקבלה בפועל של התשלום השלישי על-ידי המוכר. טענה זו נדחתה על-ידי בית משפט
קמא ונקבע כי למוכר אכן נמסר צ'ק על-ידי עו"ד גרצברג אך הצ'ק חולל (הצ'ק
שניתן ולא נפרע הוצג בבית המשפט המחוזי, גם אם בשלב מאוחר). אין מקום להתערב
בקביעה זו. למסקנות המתבקשות מעצם נכונותו של המוכר לקבל צ'ק זה מידי עו"ד
גרצברג, נשוב בהמשך.
השאלה המרכזית הדורשת הכרעה בערעור זה היא, מה
היה מעמדו של עו"ד גרצברג לעניין התשלום השלישי ומי צריך לשאת בתוצאות העלמות
הכסף. את מעמדו של עו"ד גרצברג יש לבחון מהיבט של שליחות ומהיבט של נאמנות.
שליחות
5. סעיף 3(א) לחוק השליחות, התשכ"ה1965-
(להלן: חוק השליחות) קובע לאמור:
3(א)
השליחות מוקנית בהרשאה, שבכתב או שבעל-פה, מאת השולח לשלוח, או בהודעה עליה מאת
השולח לצד השלישי, או על ידי התנהגות השולח כלפי אחד מהם.
בענייננו, אפשרית הקניית השליחות מכוחם של
שלושה מקורות שונים: חוזה המכר, ייפוי הכוח והתנהגותו של המוכר.
אין חולק, וכך קבע בית המשפט המחוזי, כי לבד
מהיותו של עו"ד גרצברג כונס נכסים מטעם הבנק ובא כוחו, ייצג הוא את המוכר
לעניין כריתת חוזה המכר ולעניין ביצוע העברת הדירה על שם הקונה. עם זאת, אין להסיק
מכך שעו"ד גרצברג הוסמך על-ידי המוכר לבצע כל פעולה הנוגעת לחוזה והנובעת
ממנו. השאלה אם הוסמך עו"ד גרצברג להיות שלוחו של המוכר לעניין ביצוע התשלום
השלישי תוכרע לאור פרשנותו של החוזה, מלאכה המחייבת בחינה של לשון החוזה ושל
תכליתו (סעיף 25(א) לחוק החוזים התשל"ג1973-; ע"א 4628/93 מדינת
ישראל נ' אפרופים שיכון ויזום, פ"ד מט(2) 265). אתחיל בבדיקת לשון החוזה.
החוזה קובע הסדרים שונים לביצוע תשלומים
שונים, הן באשר לאופן ולתנאים בהם יבוצעו והן באשר לזהות מקבלם. יש תשלומים לגביהם
נקבע כי יבוצעו לידי המוכר (למשל סעיף 4(ג) ו-(ד)). לגבי תשלומים אחרים
נקבע כי יבוצעו לידי בא כוח המוכר (למשל סעיף 4(א)(1) ו-(ב)). לגבי תשלומים
אחרים נקבע כי יבוצעו לידי אחד מעורכי הדין כנאמן (למשל סעיף 4(א)(2)). ניתן לטעון
כי הבדלים כאלה, או לפחות חלקם, הם מקריים ובלתי משמעותיים ואין בהם כדי להצביע על
כוונה לערוך הבחנה - לעניין זהות מקבל התשלום - בעלת משמעות היורדת לשורש קיומו של
ההסכם. טענה זו אינה יפה לענייננו באשר ההבחנה בין תשלום לידי בא כוח המוכר ובין
תשלום לידי המוכר עצמו הינה חד משמעית והיא פועל יוצא מתכליתו של החוזה.
התשלום השלישי, השנוי במחלוקת בענייננו, אמור
היה להשתלם לידי המוכר ב20.8.97- ובלבד שעד אותו תאריך יתקיימו התנאים
הקבועים בסעיף 4(ג). לאמור, "הזכויות בדירה יהיו נקיות מכל חוב ושיעבוד,
והמוכר הציג אישור מס שבח הנדרש לרישום הזכויות בדירה על שם הקונה במרשם
המקרקעין". ביום 20.8.97 לא נתקיימו התנאים הדרושים לביצוע התשלום ולפיכך לא
התחייב ביצועו של התשלום השלישי. בחוזה נקבע כי משלא נתקיימו התנאים יבוצע התשלום
לאחר חודש ימים, אלא שאז יופקד הוא בחשבון נאמנות על שם המוכר שייפתח על-ידי
עו"ד גרצברג. דבר זה לא נעשה. תחת זאת העביר עו"ד רוטברט לעו"ד
גרצברג ב20.8.97- את התשלום השלישי מבלי שנפתח חשבון נאמנות על שם המוכר. כנגד
הפקדת הסכום קיבל עו"ד רוטברט מכתב מעו"ד גרצברג בו נאמר כדלקמן:
"כמוסכם, אהיה רשאי להעביר הסך הנ"ל לה"ה שוטא [המוכר] כנגד מחיקת
צו הכינוס והמשכנתא לבנק ירושלים בלשכת המקרקעין (ייעשה תוך מספר ימים)"
(להלן: המכתב). החוזה התיר לקונה להקדים ביצוע תשלום, ובלבד שתימסר הודעה למוכר 48
שעות טרם התשלום. גם זה לא נעשה. התשלום השלישי שולם איפוא בניגוד לתנאים שנקבעו
בחוזה לתשלומו.
6. הדברים האמורים עולים לא רק מלשון החוזה אלא
גם מתכליתו, שהיתה להחזיר את החוב לבנק מתוך תמורה שתתקבל ממכירתה ואת היתרה לשלם
למוכר. הבנק לא היה צד לחוזה המכר, אך עו"ד גרצברג, שייצג את הבנק והיה כונס
הנכסים מטעמו, ייצג גם את המוכר בביצוע עסקת המכר על-פי תנאי החוזה. מעמד זה של
עו"ד גרצברג ממחיש ומבהיר את ההפרדה שנעשתה בחוזה בין התשלומים לבנק ובין
התשלומים המיועדים למוכר. שני התשלומים הראשונים יועדו לכסות את החוב לבנק, ומשכך
נקבע כי ישולמו ישירות לידי הכונס, עו"ד גרצברג. לעומת זאת, משנפרע החוב
לבנק, אמורה יתרת התמורה להשתלם ישירות למוכר. כל אלה מצביעים על כך כי ההבחנה בין
זהות מקבל התשלומים אינה מקרית, אלא הבחנה מכוונת באופן המתבקש מתכליתו של החוזה.
הקונה מבקש ללמוד מהאמור בייפוי הכוח על הרשאה
שנתן המוכר לבא כוחו לקבל את התשלום השלישי עבורו. ייפוי כוח הוא כלי לביצוע הסכם
ואין בו כדי להסמיך את מיופה הכוח כדי לפעול מחוץ למסגרת ההסכם ולא על-פי תנאיו
(ע"א 283/67 הנאמנים לנכסי א' רפיח ו-ד' בורקין, פושטי-רגל נ' מדינת ישראל
ואח', פ"ד כב(1) 124, 137; ע"א 3/78 וינברנד ואח' נ' מירטל רוקמן
הדסה ו3- אח', פ"ד לג(2) 359, 362; דנ"א 1522/94 נייגר נ'
מיטלברג, פ"ד מט(5) 314, 325). כך הדבר בדרך כלל וכך הדבר בענייננו.
ייפוי הכוח ניתן לעו"ד גרצברג ולעו"ד רוטברט יחד. על מיופי הכוח היה
לפעול מכוחו אך ורק לשם מילוי וקיום הוראותיו של ההסכם שבין הצדדים. ביצוע התשלום
השלישי על-ידי עו"ד רוטברט לעו"ד גרצברג לא נעשה על-פי תנאי החוזה
ולפיכך נעשה הוא בחריגה מהסמכות הנתונה בייפוי הכוח. הסעיף בחוזה שמכוחו ניתן
ייפוי הכוח קובע לאמור:
3.
"תמורת התחייבותו של הקונה בסעיף 4 מחוזה זה מתחייב המוכר:..
א.
...
ב.
להעביר ולרשום על שם הקונה במשרדי רישום המקרקעין את הדירה והרכוש המשותף הצמוד לה
כשהם חופשיים מכל חוב, שעבוד, עקול, צו הריסה, או זכות צד שלישי וזה לא יאוחר מיום
המסירה בפועל.
ג.
1) המוכר יצא חובת השלמת הרישום במועד כמפורט בסעיף 3(ב) לעיל, במידה וימסור בידי
הקונה יפיי [צריך להיות ייפוי] כח בלתי חוזר המייפה את כוחם של ב"כ הצדדים
להשלים רישום הזכויות בדירה ע"ש הקונה, לרבות מסירתם של אישור תשלום ו/או
פטור מס שבח, כפוף לקבוע בסעיף משנה 2,3 להלן ואישור עיריה הנדרשים לרישום הזכויות
בדירה ע"ש הקונה בלשכת רישום המקרקעין.
..."
מסעיף זה עולה כי ייפוי הכוח ניתן כדי לבצע את רישום הדירה
על שם הקונה לאחר ביצוע ההתחייבויות החלות עליו על-פיו. ייפוי הכוח לא נועד להחליף
את מנגנון התשלומים הקבוע בחוזה. אין לקרוא לתוכו הרשאה לעו"ד גרצברג לקבל את
התשלום השלישי כטענת הקונה.
7. חיזוק לכך שלא ניתן היה לבצע את התשלום השלישי
לידי עו"ד גרצברג מצא השופט קמא בהמחאת סכום 5,000$ מתוך סכום התשלום השלישי
לעו"ד גרצברג על-ידי המוכר. מכאן הסיק בית המשפט כי התשלום השלישי עצמו -
למעט 5,000$ מתוכו שכבר הועברו למוכר - אמור היה להיות משולם ישירות למוכר, שאם לא
תאמר כן אין טעם בהמחאה זו. בית המשפט קבע כי מהתשלום השלישי שעל הקונה לשלם למוכר
יש לנכות את 5,000 הדולר ששולמו למוכר ועל כך אין מחלוקת.
ממשיך הקונה וטוען כי מהחוזה, מייפוי הכוח
ומהתנהגותו של המוכר עולה הרשאה מכללא לקבלת התשלום השלישי על-ידי עו"ד
גרצברג. דינה של טענה זו להידחות אף היא. אין בנמצא הרשאה מפורשת לעו"ד
גרצברג לקבלת התשלום השלישי ותחת זאת קיימת הוראה מפורשת להעברת התשלום למוכר
עצמו. בית המשפט המחוזי דחה טענה לפיה נוצרה במקרה זה שליחות משתמעת על-ידי
התנהגותו של המוכר. קביעה זו מקובלת עלי. היא מושתתת על קביעות עובדתיות של בית
המשפט המחוזי ועל אמונו בעדות המוכר ואין מקום להתערב בכך.
נסכם ונאמר כי משלא ניתנה לעו"ד גרצברג
על-ידי המוכר הרשאה מפורשת או במשתמע, לא נותר אלא להסיק כי מלשון החוזה, תכליתו
והתנהגות הצדדים, עולה כי עו"ד גרצברג לא הוסמך מראש כשלוחו של המוכר לקבלת
התשלום השלישי. עדיין נותרה האפשרות לפיה המוכר הסכים לכך בדיעבד.
8. טוען הקונה כי בקבלת הצ'ק על-ידי עו"ד
גרצברג אישרר המוכר בדיעבד את שליחותו של עורך הדין במשתמע. האמנם כך?
סעיף 6(א) לחוק השליחות מאפשר לשולח לאשר
בדיעבד את פעולותיו של שלוח שחרג מההרשאה. אישור זה אפשר שיתבצע במפורש ואפשר
שיתבצע מכללא. עמד על כך פרופ' ברק בספרו:
האישור
בדיעבד, בדומה להרשאה מלכתחילה, יכול להעשות במפורש או מכללא, במעשה או
במחדל, בכתב או בעל פה, על פי אמירה, הודעה או כל התנהגות אחרת..." (ברק דיני
שליחות, (כרך א', תשנ"ו) עמ' 783; הדברים צוטטו בע"א 286/88 מושקוביץ
נ' הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ, (לא פורסם) פסקה 6; ראו עוד:
ע"א 225/78 שלמה תשובה נ' דוד פריג', פ"ד לג(1) 218).
מתן צ'ק הינו פירעון מותנה של העילה החוזית,
אלא אם ישנה כוונה מפורשת אחרת של הצדדים (ע"א 44/81 ולירו נ' הועדה
המקומית לתכנון ולבניה ירושלים, פ"ד לז(1) 732, 739-738; ש' לרנר דיני
שטרות (תשנ"ט) 104). מסירת הצ'ק מהחייב לבעל החוב היא פירעון מותנה. היא
אינה מביאה לסילוק החוב אלא לאחר שהצ'ק נפרע, וזאת, בכפוף לכוונה אחרת של הצדדים.
בענייננו לא הצביע הקונה על כוונה אחרת, מפורשת או משתמעת מן הנסיבות. מכאן,
שבמסגרת יחסיו של המוכר עם גרצברג לעניין התשלום השלישי אין בקבלת הצ'ק כדי להצביע
על כך שקבלתו כמוה כקבלת התשלום השלישי והנסיבות אינן מצביעות על כוונה אחרת.
משחולל הצ'ק הרי שהחוב לא נפרע. שאלה אחרת היא האם קבלת הצ'ק כאמור מהווה אישור
להיותו של גרצברג שלוחו של המוכר. בנסיבות העניין, תשובתי לשאלה זו היא שלילית.
העובדה שהמוכר בא למשרדו של עו"ד גרצברג על מנת לקבל את התשלום השלישי, אינה
מצביעה בהכרח על כך כי המוכר ראה בגרצברג שלוח שלו לעניין התשלום. למוכר נודע כי
התשלום השלישי הועבר על-ידי עו"ד רוטברט לעו"ד גרצברג ורק טבעי הוא
שהבין מכך כי הכל סודר והכסף עומד לרשותו. ניסיונו של המוכר לקבל לידיו את התשלום
מידי עו"ד גרצברג נעשה ברוח החוזה, תוך ניסיון לפעול למען האינטרס המשותף של
הצדדים לו, ובתום לב בקיום החיוב הנובע מהחוזה (סעיף 39 לחוק החוזים התל"ג1973-
(חלק כללי); בג"ץ 59/80 שירותי תחבורה ציבוריים באר-שבע נ' בית הדין הארצי
לעבודה, פ"ד לה(1) 828, 834). משנודע למוכר כי התשלום השלישי הועבר
לעו"ד גרצברג עמדו בפניו שתי אפשרויות: לעמוד באופן דווקני על זכותו לקבל את
הכסף ישירות מידי הקונה, למרות שנודע לו כי הכסף הועבר כאמור, או לנסות לשים ידו
על הכסף שהועבר. המוכר בחר בדרך השניה. ספק אם ניתן היה לייחס לו תום לב אילו פעל
בדרך הראשונה.
סיכומו של דבר, ניתן לקבוע, כפי שקבע בית
המשפט המחוזי, כי עו"ד גרצברג לא היה שלוחו של המוכר לקבלת התשלום השלישי,
ובהעברת התשלום אליו לא מילא הקונה את חיובו על-פי החוזה. משלא אושרה פעולה זו
על-ידי המוכר, הרי שהסיכון שהתממש עקב היעלמותו של עו"ד גרצברג נופל על הקונה
(ראו: ע"א 1286/90 בנק הפועלים נ' ורד הלבשה, פ"ד מח(5) 799,
810). אכן, לא הקונה הוא שהעביר את התשלום השלישי לעו"ד גרצברג אלא עשה זאת
עו"ד רוטברט שלוחו של הקונה. מעשיו כשלוח מחייבים את הקונה כלפי המוכר. מעשיו
של השלוח נזקפים, בענייננו, לחובתו של השולח. אין בכך כדי להשליך על מערכת היחסים
הפנימית שבין הקונה לבין בא כוחו - עו"ד רוטברט.
נאמנות
9. האם הועבר התשלום השלישי לעו"ד גרצברג
כנאמן של מי מהצדדים או של שניהם יחד?
שני עורכי הדין היו מודעים לכך כי על-ידי
ביצוע התשלום השלישי לידו של עו"ד גרצברג אין הם פועלים על-פי הוראות החוזה
אלא יוצרים מנגנון חדש לשם ביצוע תשלום זה מטעמים של כל אחד מהם. עו"ד רוטברט
עמד לנסוע לחו"ל ורצה להעביר את הכסף לעו"ד גרצברג כדי לאפשר סיום ביצוע
העסקה עם התקיים התנאים לכך. בית המשפט המחוזי קבע כי עשה כן עקב האמון שרחש לו.
ואילו עו"ד גרצברג, שעזב את הארץ ימים ספורים לאחר מכן, ייתכן ורצה כבר אז
לשים ידו על כסף זה.
הצדדים העלו תלי תלים של טענות בשאלת קיומו של
הסדר נאמנות בין עו"ד גרצברג לבין מי מהצדדים. אין לדעתי להידרש לטענותיהם
הרבות שאינן דרושות לענייננו. אכן, בהסדר שיצרו עו"ד גרצברג ועו"ד
רוטברט הופקדו בידי עו"ד גרצברג כספי התשלום השלישי בנאמנות. הכספים לא היו
של עו"ד רוטברט וגם לא של עו"ד גרצברג שהיה אמור להחזיק בהם עבור הקונה
כל עוד לא התקיימו התנאים להעברתם למוכר, ולהעבירם לו עם התקיימותם. ההסדר שנעשה
על-ידי עו"ד רוטברט ועו"ד גרצברג נעשה מבלי שהמוכר ידע עליו, מבלי שנתן
את הסכמתו לו ושלא בהתאם לתנאי החוזה. משכך אין הסדר זה מחייב את המוכר ואין הוא
משחרר את הקונה מהחובה להעביר את התשלום השלישי למוכר לאחר התקיימות התנאים
(וכמובן שגם את התשלום הרביעי שאינו נשוא דיוננו).
10. סוף דבר, המוכר והקונה נקלעו למצב קשה שלא
באשמתם ותוצאתו של פסק-דין זה קשה היא למערער. אלא שאנו נדרשים להחליט מי מהם ישא
בנטל הנזק שנגרם. טוב היה אילו הגיעו הצדדים להבנה ביניהם בעניין חלוקת הנזק.
נסיונות בכיוון זה נעשו על ידי בית משפט קמא שציין אף הוא את התוצאה הקשה והביע
צערו על שלא עלה בידו להביא את הצדדים לפשרה. משכך, הוכרעה המחלוקת על פי שורת
הדין והתוצאה היא שהנזק רובץ לפתחו של הקונה.
11. לאור כל האמור, מציעה אני לדחות את הערעור
ובנסיבות העניין לא ליתן צו להוצאות.
ש
ו פ ט ת
הנשיא א' ברק:
אני מסכים.
ה
נ ש י א
השופט י' אנגלרד:
אני מסכים.
ש
ו פ ט
ניתנה היום, ח' בניסן תשס"ב (21.3.02).
ה נ ש י א ש
ו פ ט ת ש ו פ ט
_________________
העתק
מתאים למקור 98064260.J05
נוסח
זה כפוף לשינויי עריכה וניסוח.
רשם
בבית
המשפט העליון פועל מרכז מידע, טל' 02-6750444
בית
המשפט פתוח להערות והצעות:
[email protected]
לבתי
המשפט אתר באינטרנט: www.court.gov.il