עיריית צפת נ. צבי קבלה

פסק-דין בתיק רע"א 641/14 בבית המשפט העליון רע"א 641/14 לפני: כבוד השופט ע' פוגלמן המבקש: עיריית צפת נ ג ד המשיב: צבי קבלה בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בנצרת (כב' השופט ס' דבור) מיום 19.1.2014 בע"א 015298-12-13 בשם המבקשת: עו"ד צבי בן חיים בשם המשיב: עו"ד אייל לוטטי פסק-דין 1. המשיב הגיש תביעה כספית לבית משפט השלום בנצרת, נגד המבקשת, עיריית צפת, ונתבעים נוספים. בתביעתו, טען המבקש כי ביצע עבודות מסגרות שונות, בין השנים 2006-2008, על פי הזמנת המבקשת ואחרים, מבלי שקיבל על כך תשלום. המבקשת טענה כי היא פטורה מתשלום בגין העבודות הנטענות, לאור היעדר התחייבות חוזית ואי-עמידה בדרישות הקבועות בסעיף 203 לפקודת העיריות [נוסח משולב]. בית משפט השלום בנצרת (כב' סגן הנשיא י' סוהיל) קיבל את עמדת המבקשת כי ההזמנות לביצוע העבודות לא עמדו בתנאי סעיף 203 לפקודת העיריות, ולכן מדובר בחוזה פסול. אף על פי כן, ראה בית המשפט לחייב את המבקשת לשלם למשיב את מלוא התמורה בגין עבודתו. זאת, מחמת שיקולי הצדק ועיקרון תום הלב; נוכח הסתמכות המשיב על שיטת עבודה נוהגת בין הצדדים בעבר, ושינוי מצבו לרעה עת ביצע את חלקו בהסכם מבלי שקיבל על כך כל תמורה; וכן, בעילה של עשיית עושר שלא במשפט. לפיכך, חויבה המבקשת לשלם למשיב סך של כ-240 אלף ש"ח, וכן שכר טרחת עו"ד והוצאות משפט. 2. המבקשת ערערה על פסק הדין לבית המשפט המחוזי בנצרת, וביקשה לעכב את ביצוע התשלום עד להכרעה בערעור. בית המשפט המחוזי בנצרת (כב' השופט ס' דבור) דחה את הבקשה לעיכוב ביצוע. בית המשפט המחוזי בחן את פסק הדין של הערכאה הדיונית, וקבע כי גם אם יונח לטובת המבקש כי כפות המאזניים (בדבר סיכויי הערעור) הינן מעוינות, אזי די בשיקולי מאזן הנוחות כדי להביא לדחיית הבקשה. צוין כי מדובר בחיוב כספי, שברגיל אין מעכבים אותו, וכן כי לכאורה "אין מדובר בטעות גלויה וברורה בפסק הדין ו/או במצב כלכלי כה רעוע [של המשיב – ע' פ'] שיש בכוחם כדי להצדיק את עיכוב הביצוע" 3. מכאן הבקשה שלפניי. המבקשת טוענת כי דחיית הבקשה לעיכוב ביצוע לא תאפשר לה לגבות חזרה את החיוב שישולם, ככל שיתקבל הערעור בסופו של יום. לעניין סיכויי הערעור, נטען כי בית משפט השלום התעלם מההלכה שנפסקה בע"א 5210/08 רוזנבלום נ' המועצה המקומית חבל מודיעין (20.12.2010) (להלן: עניין רוזנבלום), שבה נקבע כלל מצמצם ביחס לאפשרות לחייב רשות מקומית במלוא התמורה החוזית בגין חוזה שנכרת שלא כדין. עוד נטען כי העבודות בוצעו לכאורה עבור המשיבה 4, שאינה קשורה לעירייה, ולא ברור על-ידי מי הוזמנו. המבקשת פורשת את טענותיה לגבי כל אחת מהקבלות שצירף המשיב לתביעתו, וטוענת כי עבודות אלה לא הוזמנו, וממילא לא אושרו על-ידי הגורמים המוסמכים. לעניין מאזן הנוחות, נטען כי מצבו הכלכלי של המשיב אינו טוב. זאת, בהסתמך על דברים שאמר במסגרת עדותו בבית המשפט, וכן בהסתמך על דו"ח חקירה, שממנו עולה לטענתה כי למשיב אין פעילות עסקית של ממש, אין לו נכסים משמעותיים ונראה כי הוא חי בדוחק. לחלופין, מבוקש כי המבקשת תוכל להפקיד את סכום החיוב בקופת בית המשפט עד להכרעה בערעור. 4. המשיב מתנגד לבקשה. לטענתו, סיכויי הערעור אינם גבוהים, והוא סומך את ידיו על פסק הדין של בית משפט השלום. אשר למאזן הנוחות, נטען כי מדובר בחיוב כספי שאין לעכבו, וכי המבקשת לא הצליחה להוכיח כי מצבו הכלכלי רעוע. יתר על כן, נטען כי דו"ח החקירה שצירפה המבקשת לבקשתה אינו מלמד כי מצבו הכלכלי גרוע, וכי גם הדברים שאמר במהלך עדותו ביחס למצבו הדחוק, התייחסו למועדים הרלוונטיים לנושא התביעה (בין השנים 2005 ל-2008). 5. לאחר בחינת הבקשה והתשובה, החלטתי לדון בבקשה כאילו ניתנה רשות והוגש ערעור על פי הרשות שניתנה. דין הערעור להתקבל בחלקו. 6. כידוע, הכלל הוא ביצוע מיידי של פסק הדין והחריג הוא עיכוב ביצועו עד להכרעה בערעור, ובמיוחד כאשר בפסק דין כספי עסקינן. בבחינת בקשה לעיכוב ביצוע בערעור, על בית המשפט לבחון שני שיקולים: מאזן הנוחות וסיכויי הערעור (ראו: ע"א 1423/09 גוזין נ' כונס הנכסים הרשמי (31.3.2009)). אשר לסיכויי הערעור – מוכן אני להניח, מבלי לקבוע מסמרות, כי חיוב המבקשת בתשלום מלוא התמורה החוזית מעורר שאלות, בשים לב להלכה שנפסקה בעניין רוזנבלום. אשר לשיקולי מאזן הנוחות – נטיית בית המשפט היא שלא לעכב פסק דין של חיוב כספי, שכן אין מדובר בדרך כלל ב"נזק בלתי הפיך", למעט במקרים חריגים שבהם המבקש הוכיח כי מימוש פסק הדין יגרום לו נזק בלתי הפיך או שלא יוכל להיפרע מן הזוכה אם יזכה בערעור. במקרה דנן, המבקשת הציגה מסמכים בתמיכה לטענתה כי מצבו הכלכלי של המשיב מעורר חשש שהיא לא תוכל להיפרע ממנו ככל שיתקבל ערעורה. אמנם, אין במסמכים הללו כדי לצייר תמונה חד-משמעית כנטען על-ידי המבקשת, אבל מנגד, המשיב לא הפיג את החשש האמור בתשובתו. 7. באיזון בין סיכויי הערעור לבין שיקולי מאזן הנוחות, הגעתי לכלל מסקנה כי יש להיעתר לבקשה באופן חלקי, כך שהמבקשת תשלם למשיב מחצית מן החוב הפסוק, ואילו המחצית השנייה תופקד בקופת בית המשפט המחוזי בנצרת עד להכרעה בערעור. הערעור יתקבל אפוא באופן חלקי כמפורט לעיל. אין צו להוצאות. ניתן היום, ‏י"ג באדר א' התשע"ד (‏13.2.2014). תוקן היום, ‏י"ז באדר א התשע"ד (‏17.2.2014). ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 14006410_M02.doc יב מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il