שמעון כהן נ. מגדל חברה לביטוח בע"מ

פסק-דין בתיק רע"א 6403/06 בבית המשפט העליון רע"א 6403/06 בפני: כבוד המשנה לנשיאה א' ריבלין כבוד השופט א' גרוניס כבוד השופט י' אלון המבקש: שמעון כהן נ ג ד המשיבות: 1. מגדל חברה לביטוח בע"מ 2. אבנר חברה לביטוח בע"מ בקשת רשות ערעור על פסק-דין של בית-המשפט המחוזי בחיפה מיום 22.6.06 בע"א 1759/05 שניתן על-ידי כבוד השופטים ש' ברלינר, י' עמית ור' סוקול תאריך הישיבה: י"ז בטבת התשס"ח (26.12.07) בשם המבקש: עו"ד ישראל יונגר בשם המשיבות: עו"ד אברהם פיינגנבוים; עו"ד אסנת רביד פסק-דין המשנה לנשיאה א' ריבלין: 1. המבקש נפגע בתאונת דרכים. תביעתו לפיצויים נדחתה משנמצא כי הפיצויים נבלעים בתגמולי המל"ל. בפנינו הוא עותר לקיים דיון ב"גלגול שלישי" בשתי שאלות: האחת, זכאותו של "עובד עצמאי" שנפגע בתאונת דרכים לפיצויים בשיעור של 25% לפי סעיף 330 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995 (להלן: חוק הביטוח הלאומי); השנייה, הגבלת ניכוי התגמולים לפי התקרה של שילוש השכר הממוצע במשק. דין בקשת רשות הערעור, על שני ראשיה, להידחות. 2. נפתח בשאלה הראשונה: המבקש – כך נקבע – נפגע בעת עבודתו כעצמאי. ברע"א 686/97 מנורה נ' עזבון תמר ז"ל, פ"ד נג(5) 145 התעוררה השאלה אם עובד עצמאי הינו גם "מעביד" כמשמעות מונח זה בסעיף 82(ב) לפקודת הנזיקין; זאת, לצורך הכרעה בשאלה אם קמה זכאות לנפגע ל- 25% מהפיצויים (לפי סעיף 330 לחוק הביטוח הלאומי), ואם עומדת למוסד לביטוח לאומי זכות לשיפוי מחברות הביטוח. דעת הרוב סברה כי העובד העצמאי הוא אכן - "מעביד" (של עצמו). טעם עיקרי לכך הוא, שהלה חייב בתשלום דמי הביטוח למוסד לביטוח לאומי, עבור עצמו. בית המשפט קבע לפיכך כי הנפגע במקרה כזה אינו זכאי ל- 25% מהפיצויים וכי המוסד אינו רשאי לחזור על העובד העצמאי – הוא "המעביד" – וגם אינו רשאי לחזור על חברת הביטוח שביטחה אותו (בהתאם לע"א 545/85 אליהו חברה לביטוח בע"מ נ' אלגריסי, פ"ד מד(2) 8). המבקש חולק על הלכות אלה וטוען כי הן "ישנות, אקראיות ובלתי מבוססות". הוא מדגיש את הטעמים שהובאו בדעת המיעוט בפרשת עזבון תמר ובמקומות נוספים שבהם הובעה תמיכה בדעה זו. ואולם, ההלכה כפי שנקבעה בדעת הרוב בעינה עומדת (בקשה לדיון נוסף בה נדחתה בשעתו), ולאורה דין טענותיו של המבקש בהקשר זה להידחות. המבקש העלה טענת משנה נוספת והיא כי בשל עבודתו הנוספת כשכיר בחברת אגד, יש למצער לפסוק לו פיצויים בגובה 25% מן החלק היחסי של גמלאות המל"ל המשולמות לו בשל עבודתו-זו. טענה זו נדחתה על-ידי בית המשפט המחוזי, ובדין; כלשונו: "הזכות של הניזוק לקבל 25% מגובה הפיצויים, קמה רק כאשר יש צד שלישי-מזיק, שהמוסד לביטוח לאומי זכאי לחזור עליו. במקרה שלפנינו, אגד אינה צד שלישי בתביעה. לתאונה שאירעה למערער בעת עבודתו כעצמאי אין כל קשר לאגד, וממילא אין למל"ל זכות לחזור על אגד בתביעת שיבוב". 3. מכאן לטענה בדבר קביעת תקרה לניכוי. המבקש סבור כי בקביעת הפיצויים עבור ראש הנזק של הפסד השתכרות חלה לגביו התקרה הסטטוטורית של שילוש השכר הממוצע במשק. לאור זאת, טוען הוא כי בעת שבאים לחשב את תגמולי המל"ל המנוכים מן הפיצוי, יש להחיל תקרה דומה. בית המשפט המחוזי דחה טענה זו בציינו, כנימוק ראשון, כי בית המשפט השלום כלל-וכלל לא חישב את הפיצוי לאור המגבלה של שילוש השכר. "לא הוכח" – כתב בית המשפט המחוזי – "שהתובע השתכר כשכיר וכעצמאי מעבר לשילוש השכר הממוצע במשק, והפסד ההשתכרות חושב לפי השתכרותו של התובע כעצמאי, הנמוכה בהרבה משילוש השכר הממוצע במשק". מעבר לכך ציין בית המשפט המחוזי כי אין סימטריה הכרחית בין חישוב הפיצויים לבין חישוב הניכויים, וכי "ניכוי תגמולי המל"ל מהפיצויים נעשה לפי התגמולים המשולמים בפועל בעקבות התאונה". בית המשפט הבהיר כי "גם במצב בו נפסקים לזכות הניזוק פיצויים על בסיס שילוש השכר במשק, בעוד הגמלאות שהוא זכאי לקבלם עולים על שילוש השכר הממוצע במשק, אין בניכוי הגמלאות כדי לקפח את הניזוק, שאינו זכאי לקבל יותר ממלוא נזקו". דברים נכוחים, שאין צורך להוסיף עליהם ובוודאי אין להתערב במסקנה המתחייבת מהם, לאמור: דחייתה של טענה זו גם כן. התוצאה היא שבקשת רשות הערעור נדחית. המבקש יישא בשכר טרחת עורך הדין של המשיבות בסכום של 10,000 ש"ח. המשנה-לנשיאה השופט א' גרוניס: אני מסכים. ש ו פ ט השופט י' אלון: אני מסכים. ש ו פ ט הוחלט כאמור בפסק-דינו של המשנה-לנשיאה א' ריבלין. ניתן היום, כ"ו באדר ב התשס"ח (2.4.2008). המשנה-לנשיאה ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 06064030_P05.doc גח מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il