יואב יצחק נ. היועץ המשפטי לממשלה,מר מני מזוז

פסק-דין בתיק בג"ץ 6401/09 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 6401/09 בפני: כבוד המשנה לנשיאה א' ריבלין כבוד השופטת א' פרוקצ'יה כבוד השופט ע' פוגלמן העותר: יואב יצחק נ ג ד המשיבים: 1. היועץ המשפטי לממשלה, מר מני מזוז 2. פרקליט המדינה, מר משה לדור 3. אהוד אולמרט 4. גיל מסטיי 5. אורי שטרית 6. אוסנת פוסט 7. מיכה בן נון 8. רות ביקסון 9. יהושע פולק עתירה למתן צו על-תנאי תאריך הישיבה: ב' בתמוז התש"ע (14.6.10) בשם העותר: עו"ד שולמית אשבול בשם המשיבים 2-1: עו"ד אורי קידר בשם המשיב 3: עו"ד רועי בלכר בשם המשיב 5: עו"ד מאור ברדיצ'בסקי; עו"ד ניר שמרי בשם המשיבה 8: עו"ד מאיר צייגר פסק-דין המשנה לנשיאה א' ריבלין: 1. העותר, עיתונאי המקיים תחקירים מקיפים בדבר התנהלות פסולה של אישי ציבור, מבקש ליתן צו המופנה אל המשיבים 2-1, היועץ המשפטי לממשלה ופרקליט המדינה, והמורה להם ליתן טעם מדוע לא יוגש כתב אישום נגד מר אהוד אולמרט בפרשת רכישת הבית ברח' כרמיה בירושלים. המשיבים 9-1 לעתירה (להלן: המשיבים האחרים), הם מי שעשויים, לדעת העותר, להיפגע מן ההחלטה להגיש כתב-אישום. המשיבים 2-1, היועץ המשפטי לממשלה ופרקליט המדינה, מציינים, בתגובתם הכתובה, כי עניינו של מר אולמרט הופרד מעניינם של המשיבים האחרים נוכח האינטרס הציבורי בהכרעה מהירה בעניינו של מר אולמרט. עניינם של המשיבים האחרים טרם הוכרע. עוד מציינים המשיבים 2-1 כי ממצאי החקירה בעניינו של מר אולמרט לא העלו ראיות מספיקות ברמה הנדרשת במשפט הפלילי לביסוס החשדות שנחקרו נגדו, ולא נמצאו, על-פי הצהרת המשיבים 2-1, ראיות ישירות לקשר שוחד או להשפעתו של מר אולמרט על מוסדות העירייה – "למרות שהחקירה לא הסירה תמיהות וסימני שאלה באשר לעסקה ולהתנהלות המעורבים בפרשה". 2. חומר החקירה, כך מציינים המשיבים 2-1, כולל ממצאים, לרבות עדויות שונות של פקידי עירייה, מהם עולה כי טיפול גורמי העירייה בכל הנוגע לפרויקט היה חריג ולא שגרתי, וכי העובדה שהיה ידוע כי מדובר בפרויקט שנרכשה בו דירה על-ידי אולמרט, ראש העירייה לשעבר, השפיעה על התנהלותם של גורמים שונים בעירייה. עם זאת, כך טוענים המשיבים, לא נמצאו ראיות מספיקות לכך שפעילות זו נבעה מהתערבותו של אולמרט. המשיבים 2-1 מציינים גם כי קיימות עדויות לפיהן מהנדס העיר באותה תקופה, שהיה בקשרי ידידות עם אולמרט, הפעיל השפעתו על גורמים שונים לקידום הטיפול בבקשות הקשורות לפרויקט כרמיה (המהנדס עצמו הכחיש זאת). עמדת המשיבים 2-1 היא כי אין בית המשפט הגבוה לצדק מתערב בשיקול דעת רשויות אכיפת החוק – במיוחד כך עת מדובר בהערכת ראיות ודיותן. אכן, כך הדבר על-פי ההלכה הפסוקה, אלא שיש ליישם הלכה זו על-פי מהותה ועניינה. אין היא חלה מקום בו דיות הראיות היא פועל יוצא של ברירתן, למשל, על-ידי התביעה, או מקום בו דרך בדיקת הראיות וההגיון העומד מאחורי צורת החקירה בכללה, אינם סבירים. 3. בענייננו, ניתן ללמוד הן מדברי העתירה והן מדברי התשובה כי בפרשת הבית ברחוב כרמיה מעורבים אחרים, הנחקרים בעניין אחר, וכי הפרשה בה הם נחקרים היא פרשה הנוגעת לבניין שהוא גם נושא לחקירתו של מר אולמרט. יתכן ולא היה מקום להפריד בין שתי החקירות – ואין אנו קובעים עמדה נחרצת בעניין זה – אולם בנסיבות שנוצרו, ראוי שנמתין עד שתיפול הכרעה גם בעניינם של המשיבים האחרים – שמא יהא בהשלכת החקירה כדי להטיל אור ברור יותר על הפרשה כולה. 4. התוצאה היא שכיום אכן אין באפשרותנו להתערב בהחלטת המשיבים 2-1 שיסודה על הראיות שבפניהם, אולם משתסתיים החקירה, עשוי להתעורר צורך לעיין מחדש גם בפרשה בה נחקר מר אולמרט ואשר כבר הוכרעה כאמור ויתכן אף כי המשיבים 2-1 ישקלו את הדברים בראיה כוללת. מבחינה זו העתירה היא מוקדמת. העותר מצידו יהא רשאי, כמובן, בבוא העת, לשקול את צעדיו – זאת אם לא תשתנה החלטתם של המשיבים 2-1. בשל כל אלה, נמחקת העתירה ובשל כל אלה אין אנו עושים צו להוצאות. ניתן היום, כ"ט בתמוז התש"ע (11.7.2010). המשנה-לנשיאה ש ו פ ט ת ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 09064010_P08.doc גח מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il