פסקי דין בית המשפט העליון

כל כרטיס מציג בקצרה את עיקרי פסק הדין. הנה דוגמה מהפסיקה הראשונה בעמוד — ריחוף/לחיצה על תווית הסבר מדגיש את האזור המתאים בכרטיס.

ע"פ 6400/09

פלוני נ. מדינת ישראל

ערעור על חומרת העונש (12 חודשי מאסר בפועל) בגין עבירת חבלה חמורה בנסיבות מחמירות, לאחר שהמערער הסתבך בעבירה נוספת בטרם גזירת דינו.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?
תאריך פרסום 04/11/2009 — תאריך פרסום פסק הדין על ידי בית המשפט.
סוג התיק ע"פ — ערעור פלילי.
מספר התיק 6400/09 — פורמט ישן: מספר סידורי / שנה.
נושא/קטגוריה ערעור פלילי על גזר דין — לחיצה על התווית מציגה את כל פסקי הדין באותה קטגוריה.
שם התיק (הצדדים) שם התיק כולל את שמות הצדדים. הקיצור "נ׳" שביניהם = "נגד".
תמצית הטענה / עתירה / ערעור ערעור על חומרת העונש (12 חודשי מאסר בפועל) בגין עבירת חבלה חמורה בנסיבות מחמירות, לאחר שהמערער הסתבך בעבירה נוספת בטרם גזירת דינו.
החלטת בית המשפט נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) — בית המשפט דחה את ההליך לטובת הצד שכנגד (הנתבע/המשיב).

הסבר זה לא ייפתח אוטומטית בביקורים הבאים. תמיד אפשר לפתוח אותו שוב מהפס בראש הרשימה.

ע"פ 6400/09

פלוני נ. מדינת ישראל

ערעור על חומרת העונש (12 חודשי מאסר בפועל) בגין עבירת חבלה חמורה בנסיבות מחמירות, לאחר שהמערער הסתבך בעבירה נוספת בטרם גזירת דינו.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?

סיכום פסק הדין

המערער, קטין בעת ביצוע העבירה, הורשע בחבלה חמורה בנסיבות מחמירות לאחר שפצע אדם באמצעות שבר זכוכית. בתחילה המליץ שירות המבחן על ענישה שיקומית, אך המלצה זו שונתה לאחר שהמערער הסתבך בעבירה נוספת בטרם גזירת דינו. בית המשפט המחוזי גזר עליו 12 חודשי מאסר בפועל. בערעורו טען המערער כי העבירה הנוספת הייתה מינורית וכי יש להקל בעונשו. בית המשפט העליון דחה את הערעור, בקובעו כי חומרת המעשה המקורי (דקירה בשבר זכוכית) וההסתבכות הנוספת מצדיקים את עונש המאסר. עם זאת, בית המשפט המליץ לשירות בתי הסוהר לבחון את תנאי כליאתו של המערער בשל גילו הצעיר.

סוג הליך ערעור פלילי (ע"פ)
הרכב השופטים א' רובינשטיין, ח' מלצר, נ' הנדל
בדעת רוב 3/3

ניתוח פסק הדין

תובעים

  • פלוני

נתבעים

  • מדינת ישראל

טענות הצדדים

טיעוני התביעה
  • שימוש בשבר זכוכית שקול לשימוש בסכין ומהווה סכנה ממשית.
  • הצלקת שנותרה על צוואר המתלונן מעידה על מסוכנות הדקירה.
  • אין הפנמה מלאה של המערער למעשיו.
  • ההסתבכות הנוספת הצדיקה את שינוי עמדת שירות המבחן והחמרת הענישה.
טיעוני ההגנה
  • העבירה הנוספת מינורית וקשורה לסיוע לאחיו.
  • אילולא העבירה הנוספת, העונש היה שונה ושיקומי.
  • יש לחזור להמלצה המקורית של שירות המבחן או להסתפק בעבודות שירות.
מחלוקות עובדתיות
  • השפעת העבירה הנוספת על גזר הדין בתיק המקורי.

ראיות משפטיות

ראיות מרכזיות שהתקבלו
  • תסקיר שירות המבחן לנוער
  • כתב אישום מתוקן
  • תמונת הצלקת של המתלונן

הפניות לתיקים אחרים

פרטי התיק המקורי
מספר התיק בערכאה הקודמת
ת"פ 50024/07
בית המשפט שנתן את ההחלטה המקורית
בית המשפט המחוזי בתל אביב

תגיות נושא

  • חבלה חמורה
  • קטינים
  • ענישה
  • שיקום
  • ערעור פלילי

שלב ההליך

ערעור

גזר הדין

חודשי מאסר בפועל
12
חודשי מאסר על תנאי
12
חודשי שירות עבודה
0
שעות שירות לתועלת הציבור
0
גובה הקנס למדינה
2000
סכום הפיצוי שנפסק שהתובע ישלם לנפגע
10000
שאל עם ChatGPT

פסק הדין המלא

פסק-דין בתיק ע"פ 6400/09 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 6400/09 בפני: כבוד השופט א' רובינשטיין כבוד השופט ח' מלצר כבוד השופט נ' הנדל המערער: פלוני נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל ערעור על גזר הדין של בית המשפט המחוזי בתל אביב בתיק פ 50024/07 שניתן ביום 25.6.09 על-ידי השופט ג'ורג' קרא תאריך הישיבה: י"א בחשון תש"ע (29.10.09) בשם המערער: עו"ד ניר דוד בשם המשיבה: בשם קצינת מבחן לנוער: עו"ד ג'ויה שפירא גב' שלומית מרדר פסק-דין השופט א' רובינשטיין: א. ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב (השופט קרא) בת"פ 50024/07 מיום 25.6.09, בו נגזרו על המערער - יליד 30.3.91, קטין בעת ביצוע העבירה - 12 חודשי מאסר בפועל, 12 חודשי מאסר על תנאי, פיצויים למתלונן בסך 10,000 ₪ וקנס בסך 2,000 ₪. זאת, בעקבות הרשעתו לפי הודאתו בכתב אישום מתוקן, בעבירה של חבלה חמורה בנסיבות מחמירות. הערעור מוסב על רכיב המאסר בפועל בלבד. המערער מרצה את עונשו. ב. פרשת העבירה, על פי כתב האישום המתוקן, עניינה קטטת חבורות ב- 2.12.07 במועדון בילוי ובסמוך לו. המערער נפצע בקטטה באפו, ומשסבר בטעות כי המתלונן שייך לחבורה האחרת בקטטה, פצעהו בצווארו באמצעות שבר זכוכית שהרים מן הרצפה, וגרם לו חתך ברוחב 12 ס"מ, שהצריך תפירה ואשפוז. ג. לאחר הודיית המערער נתבקש תסקיר שירות המבחן לנוער, כמתחייב על פי דין. בתסקיר הראשון (מיום 20.1.09) תוארו רקע נורמטיבי חיובי ושיתוף פעולה עם שירות המבחן, וכן לקיחת אחריות והפקת תובנות; נתבקש לדחות את הדיון בארבעה חודשים תוך השגחת שירות המבחן. תסקיר משלים הוגש ביום 16.4.09, ואף הוא עמד בסימן חיוב, ונוכח שיתוף הפעולה הובעה אמונה ביכולת המערער להתגייס, והומלץ על מאסר על תנאי, פיקוח שירות המבחן, עבודות לתועלת הקהילה ופיצוי כספי. ד. ואולם, ב- 4.5.09 - יום בטרם עמד להיגזר דינו בבית המשפט המחוזי - הסתבך המערער בעבירה נוספת ("העבירה החדשה"), שהיתה קשורה בקטטה בה היה מעורב אחיו. המערער נעצר והואשם (בכתב אישום שלימים תוקן) בעבירה של תגרה בגדרי קטטה לשניות ספורות. כעבור זמן (23.9.09), לאחר פסק הדין בתיק נשוא ענייננו בבית המשפט המחוזי, הורשע המערער לפי הודאתו בכתב האישום המתוקן, ונדון לשלושה חודשי מאסר בפועל בחופף למאסרו בתיק נשוא ענייננו, ולמאסר על תנאי. ה. פסק הדין בבית המשפט המחוזי ניתן ביום 25.6.09. לפני בית המשפט הונח תסקיר משלים מיום 21.6.09, שלפיו - נוכח מעצר המערער עד תום ההליכים בעבירה החדשה - חזר בו השירות מהמלצתו הקודמת, משנתעוררו שאלות מהותיות באשר לתועלת שהפיק המערער מהליכי הפיקוח. ו. בית המשפט ציין כי עד להסתבכות בעבירה החדשה נראה היה - על פי התרשמות שירות המבחן - כי המערער מצוי על דרך השיקום, אך העבירה החדשה "טרפה את הקלפים". בהיעדר המלצה טיפולית סבר בית המשפט כי על האינטרס השיקומי להיסוג מפני האינטרס הציבורי, לרבות נוכח הפגיעה בקרבן, קטין אף הוא. על כן נגזרו העונשים המנויים מעלה. נוכו ימי המעצר הנוגעים לתיק דנא בלבד. ז. בערעור - שהוגש ב- 9.8.09, בטרם סיומו של תיק "העבירה החדשה", נטען, כי עבירה זו היא שהשפיעה באורח מכריע על גזר דינו של המערער בתיק דנא, אך נטען לעת ההיא כי המערער כופר בעבירה החדשה, ולכן מה יהא עליו אם תוכח חפותו שם; והרי אילו התיצב למועד גזר דינו היה עונשו שונה בתכלית; כנטען, אין מקום כי בעצם הגשתו של כתב אישום חדש יוחמר דינו של אדם בתיק אחר; על כן נתבקש לחזור להמלצת שירות המבחן מתחילה, או לגזור מאסר בעבודות שירות. ח. לקראת הדיון הוגש לנו תסקיר עדכני (מיום 21.10.09), בו ציין שירות המבחן לנוער את הקושי שחש המערער במאסר, וכן כי הוא זוכה לתמיכה משפחתית, עובר תהליך "חשבון נפש", אך חש כי נענש בחומרה יתרה. המערער אינו משולב בפעילות חינוכית, והוא משתתף אך בתפילות בבית הכנסת בבית הסוהר. שירות המבחן ציין כי נוכח האמור ניתן לשיטתו לשקול בחיוב את קיצור העונש כדי לאפשר חזרה למסלול נורמטיבי. על כך חזרה נציגת השירות גם בפנינו. ט. בדיון טען בא כוח המערער, כי העבירה החדשה בסופו של יום מינורית, ואילולא היא היה נגזר דינו אחרת; העבירה החדשה היתה בת שניות ספורות וקשורה לסיוע לאחיו של המערער. י. באת כוח המדינה ציינה, כי גם משיקולים כלליים של גמול והרתעה, שימוש בשבר זכוכית שקול לשימוש בסכין, ועל כן אין מקום להתערבות בגזר הדין. בית המשפט קמא, כך נטען, לא ראה את כתב האישום בעבירה החדשה ולא התייחס לטיב המעשים שבה, ועל כן לא חומרתה הספציפית היא שהשפיעה עליו. ועוד נאמר, כי אין הפנמה מלאה מבחינת המערער באשר למעשהו, וכי הצלקת שנותרה על צוואר המתלונן בתיק נשוא ענייננו מעידה על מסוכנות הדקירה, בסמוך לכלי דם מרכזי. י"א. לאחר העיון אין בידינו להיעתר לערעור. דקירת הזולת בקרב בני נוער היתה כאש בשדה קוצים, ושבר זכוכית מבחינה זו פגיעתו רעה לא פחות משל להב הסכין. בתיק בית המשפט המחוזי נמצאת תמונת הצלקת שהותיר המערער במתלונן, וברי כי סבלה עמה. אכן, המערער היה קטין ואנו מצווים בדין על תשומת לב מיוחדת לשיקומם של קטינים; בדרך זו הילך שירות המבחן, וכפסע היה בין המערער לבין ענישה שיקומית, עד אשר, כלשון בית המשפט קמא, טרפה העבירה החדשה את הקלפים. אמנם, בסופו של יום, לאחר גזר הדין קמא, צומצם במידה ניכרת פן חלקו של המערער בעבירה החדשה. אך ככל העולה מפרוטוקול בית המשפט קמא ומגזר הדין, לא הובא בפני בית המשפט טיב העבירה החדשה, ועל כן אין לומר כי החמיר עם המערער בשל חומרתה של זו, אלא גזר את דינו כפי שגזר מקום שאל העבירה נשוא התיק נצטרף עצם ההסתבכות הנוספת (אשר גררה מעצר מאחורי סורג ובריח). בנסיבות, ניתן לומר כי לא היה מנוס מן המאסר. י"ב. במכלול הנסיבות הללו, ומשהסתבך המערער בשנית, איננו רואים מקום להקלה בעונש. עם זאת נבקש להעיר, כי נמסר לנו בתסקיר שהמערער מרצה עונשו בבית הסוהר איילון, וכי הוא מצוי במאסר בתנאים קשים עם אסירים בוגרים ממנו בהרבה המרצים תקופות מאסר ארוכות. אמנם לא בעתירת אסיר עסקינן, אך נבקש כי תובא לידיעת שירות בתי הסוהר משאלתנו, שייבדק נושא זה. כשהמדובר באסיר לראשונה, שעבירתו האחת נעברה בגיל פחות משבע עשרה והאחרת סמוך לאחר גיל שמונה עשרה, אינטרס חברתי ואישי ברור הוא למנוע את דרדורו במדרון העברייני. על כן יתבקש שב"ס לבדוק אפשרות לשיבוץ הולם יותר, מבלי שניטע מסמרות. ולבסוף, אנו מבינים מן התסקיר כי המערער אינו משולב בפעילות חינוכית, אך הגיש בקשה לכך; אנו מקוים שתיענה. בסופו של יום, בהנחה שהתנהגות המערער בבית הסוהר תהא כדבעי גם בהמשך, היא תעמוד לו מן הסתם לעת דיון בשחרור על תנאי, בלא שניטע מסמרות. אנו מקוים ומאחלים כי חשבון הנפש של המערער יביא להימנעות מעבירות מכאן ואילך. י"ג. סוף דבר, בנתון לאמור בעניין המאסר, איננו נעתרים לערעור. ניתן היום י"ז בחשון תש"ע (4.11.09). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 09064000_T01.doc מפ מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il