פלוני נ. פלוני

החלטה בתיק ע"א 64/18 בבית המשפט העליון ע"א 64/18 לפני: כבוד הנשיאה א' חיות המערערת: פלונית נ ג ד המשיבה: פלונית ערעור על פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה בבאר שבע מיום 25.12.2017 בת"ע 2012-11-17 אשר ניתן על ידי כבוד סגן הנשיאה השופט א' גביזון בשם המערערת: עו"ד אורי צפת; עו"ד תאה חיימוביץ פסק-דין ערעור על החלטת בית המשפט לענייני משפחה בבאר שבע (סגן הנשיאה א' גביזון), מיום 25.12.2017 בת"ע 2012-11-17 שלא לפסול עצמו מלדון בעניינה של המערערת. 1. עניינו של ההליך בבית משפט קמא הוא בבקשת המערערת לקיום צוואת אחיה המנוח (להלן: המנוח) מיום 17.6.2013. כעולה מהחלטות קודמות, המשיבה היא הידועה בציבור של המנוח. ביום 30.7.2017 הורה בית המשפט לענייני משפחה בבאר שבע (סגן הנשיאה א' גביזון) על קיום צוואת המנוח מיום 4.11.2001 ועל קבלת התנגדות המשיבה לקיום צוואתו מיום 26.2.2015. על פסק דין זה הגישה המערערת ערעור, וביום 22.11.2017 נתן בית המשפט המחוזי בבאר שבע (השופטים ש' דברת, א' ואגו וג' לוין) תוקף של פסק דין להסכמת הצדדים לפיה התיק יוחזר לדיון מחדש בבית המשפט לענייני משפחה, שידון בצוואת המנוח משנת 2001 ויבחן מחדש אם ניתן לקיימה. עוד נקבע כי בית המשפט יבחן תחילה את טענות הצדדים באשר לצוואות מאוחרות שערך המנוח – מן השנים 2013 ו-2014 – בטרם ידון בצוואת המנוח משנת 2001. 2. משהוחזר הדיון לבית המשפט לענייני משפחה הגישה המערערת בקשה לפסול את המותב מלשבת בדין. את בקשתה ביססה על התנהלות המותב וקביעותיו בגלגול הראשון של ההליך. ביום 25.12.2017 דחה בית המשפט לענייני משפחה בבאר שבע (סגן הנשיאה א' גביזון) את הבקשה. תחילה צוין, כי על אף שהבקשה למתן צו קיום צוואה הועברה לבית המשפט כבר ביום 1.11.2017, בקשת הפסלות הוגשה בחלוף כחודש וחצי (ביום 14.12.2017). לכך הוסף כי טענות המערערת מתייחסות כולן להליכים קודמים שהוכרעו על ידי המותב, אשר במסגרתם לא הוגשה כל בקשת פסלות על ידי המערערת; וכי ככל שהיו למערערת טענות לעניין התנהלות המותב בהליכים הקודמים היה עליה לטעון זאת מיד ובסמוך למועד שבו לטענתה התגבשה עילת הפסלות. הוטעם כי המערערת הייתה מיוצגת בהליכים הקודמים; כי טענת פסלות אינה תלויה בתוצאת ההליך המשפטי, והטוען לה אינו יכול לעכבה עד שייוודעו תוצאות ההליך. כמו כן צוין כי אף בדיון שהתקיים בערעור בפני בית המשפט המחוזי לא העלתה המערערת בקשה כי התיק ינוהל בפני מותב אחר. עוד נקבע כי העובדה שבד בבד עם הגשת בקשת הפסלות הגישה המערערת בקשה למינוי מנהל עיזבון זמני אף היא אינה מתיישבת עם טענותיה לעניין פסילת המותב. 3. לגופן של טענות המערערת נקבע כי במקרה דנן אין מתקיימות נסיבות אובייקטיביות שיש בהן כדי ליצור חשש ממשי למשוא פנים בניהול ההליך; וכי אף המערערת מציינת בבקשתה כי זו מבוססת על תחושותיה הסובייקטיביות. בית המשפט הוסיף כי פעמים רבות מתנהלים הליכים שונים בבית משפט לענייני משפחה בפני אותו מותב; וכי אין בכך כדי להקים עילת פסלות. נפסק כי הקביעות בעניין מהימנות עד זה או אחר ביחס לצוואה מסוימת שנפסקו בגלגול הקודם של ההליך אינן מקימות עילה לפסילת המותב; וכי "חזקה על בית המשפט כי, ככל שתישמע עדותו של עד פעם נוספת ביחס לנסיבות אחרות, תיבחן עדותו באובייקטיביות וללא משוא פנים". עוד דחה בית המשפט טענות נוספות של המערערת באשר למינוי מומחה רפואי ובאשר "למעורבות יתר" בהליך. לבסוף, קבע בית המשפט כי גם אם יועבר התיק למותב אחר לא יהיה בכך כדי לשנות את קביעות בית המשפט בנוגע לצוואת המנוח מיום 26.2.2015, שכן אלו נותרו בעינן גם לאחר הערעור שהוגש. ביום 15.1.2018 הוסיף בית המשפט לענייני משפחה בבאר שבע והורה (סגן הנשיאה א' גביזון) כי ההכרעה בבקשת המערערת למינוי מנהל עיזבון תעוכב עד להכרעה בערעור דנן. 4. מכאן הערעור שלפניי. לדברי המערערת בית המשפט גיבש עמדה ברורה בפסק הדין בגלגול הראשון של ההליך, תוך שקבע קביעות עובדתיות נחרצות הנוגעות לצוואות שערך המנוח ולמהימנות העדים בהליך. לכן, לדעתה, נתגבשה אצל המותב דעה ברורה באשר לטענות הצדדים. בפרט מתייחסת המערערת לקביעות שנקבעו ביחס לעדות הנוטריון שערך – לטענת המערערת – אחדות מצוואות המנוח. המערערת מוסיפה כי ביקשה להגיש את בקשת הפסלות במספר תיקים המתנהלים בין הצדדים שנושאם הוא צוואות המנוח, ואולם – כעולה מטענותיה – התאפשר לה להגיש את הבקשה רק בתיק מושא הערעור דנן וזו הוגשה בהזדמנות הראשונה שהייתה לה. המערערת טוענת כי בניגוד להחלטת בית המשפט, היא אכן ביקשה במהלך הדיון בערעור כי הדיון המחודש בהליך ייערך בפני מותב אחר. לתמיכה בטענה זו מפנה המערערת לבקשה שהגישה לתיקון פרוטוקול הדיון בבית המשפט המחוזי. עוד נטען כי הבקשה למינוי מנהל עיזבון זמני הוגשה בד בבד עם בקשת הפסלות בשל צורך חיוני שנוצר עקב פלישת המשיבה לדירת המנוח; וכי המשיבה אינה ידועה בציבור של המנוח החל משנת 2010 ולכן אין מדובר בסכסוך בתוך המשפחה שיש לנהלו בפני אותו המותב. לבסוף, שבה המערערת על טענותיה בבקשת הפסלות בעניין התנהלות המותב וקביעותיו בגלגול הראשון של ההליך. בפרט מתייחסת המערערת לקביעות הנוגעות למהימנותה; למינוי המומחה הרפואי; ולמעורבות "יוצאת דופן" של המותב בניהול ההליך שבאה לידי ביטוי, לדבריה, באופן חקירת העדים, בשאלת שאלות מכווינות – לדברי המערערת – ובהחלטות הנוגעות לשמיעת העדים. 5. לאחר שעיינתי בערעור על נספחיו, באתי לידי מסקנה כי דינו להידחות משלא מצאתי כי יש בהתנהלות המותב כדי להקים חשש ממשי למשוא פנים (ע"א 9400/17 פלונית נ' פלוני, פסקה 4 (13.12.2017)). עצם העובדה שבית המשפט דן והכריע בהליך מסוים אין בה כדי לפסול אותו מלשוב ולדון באותו עניין, אם הובא בשנית לפניו בעקבות התערבות ערכאת הערעור. כידוע, על הטוען לפסילת המותב להצביע על קיומו של חשש ממשי למשוא פנים במובן שדעתו של בית המשפט "ננעלה" (ע"א 9348/07 עזבונה של לימון ג'מילה ז"ל נ' מדינת ישראל – משרד הבריאות, פסקה 5 (17.4.2008)). איני סבורה כי עלה בידי המערערת להצביע על חשש כאמור. ההליך הוחזר לבירור לפני בית המשפט לענייני משפחה, בהתאם לפסק הדין של בית המשפט המחוזי שנתן תוקף להסכמת הצדדים. אמנם, כעולה מהחלטת בית המשפט המחוזי בבאר שבע (השופטת ש' דברת) בבקשת המערערת לתיקון הפרוטוקול מיום 9.1.2018, המערערת אכן העלתה טענה בדבר החזרת ההליך לדיון בפני אותו המותב, ואולם בית המשפט הבהיר כי "אין מקום לכך". לדברים אלה יש להוסיף כי בית המשפט קמא דן בטענות המערערת בבקשת הפסלות והבהיר כי אין כל מניעה מבחינתו להכרעה בשאלות שהוחזרו לפתחו באובייקטיביות וללא משוא פנים – עניין הנושא עמו משקל בהחלטה על דחיית הערעור (ע"א 10007/17 דדון נ' אלמקייס, פסקה 6 (11.1.2018)). עוד אציין כי עיון בטענות המערערת מעלה כי אלו מופנות בעיקרן כלפי אופן התנהלות המותב בגלגול הראשון של ההליך, וכלפי החלטות דיוניות שונות שהתקבלו במסגרתו. כידוע, הדרך להשיג על החלטות מעין אלו היא בהליכי ערעור "רגילים" על פי סדרי הדין ולא באמצעות הגשת בקשה לפסילת המותב (ע"א 7810/17 פלונית נ' פלוני, פסקה 4 (1.11.2017)). אף לא מצאתי כי יש בהתנהלות המותב משום חריגה מהסמכויות המוקנות לו לשם ניהול ההליך (ע"א 4328/17 פלוני נ' פלונית, פסקה 6 (7.6.2017)). ולבסוף, העובדה שהמערערת הגישה את בקשת הפסלות בשיהוי מצדיקה אף היא את דחיית ערעורה (ע"א 9585/17 פלוני נ' פלוני, פסקה 4 (11.1.2018)). הערעור נדחה. משלא הוגשה תשובה אין צו להוצאות. ניתן היום, ‏ט' בשבט התשע"ח (‏25.1.2018). ה נ ש י א ה _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 18000640_V01.doc גק מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il