אסיף דיין נ. היועץ המשפטי לממשלה

פסק-דין בתיק בג"ץ 6397/17 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 6397/17 לפני: כבוד השופט מ' מזוז כבוד השופט ד' מינץ כבוד השופט י' אלרון העותר: אסיף דיין נ ג ד המשיבים: 1. היועץ המשפטי לממשלה 2. פרקליטות מדינה 3. בנק דיסקונט לישראל בע"מ 4. הבנק הבינלאומי הראשון בע"מ 5. ויזה כ.א.ל. בע"מ עתירה למתן צו על תנאי ולמתן צו ביניים תאריך הישיבה: ט"ו בתמוז התשע"ח (28.06.2018) בשם העותר: עו"ד דוד ששון בשם משיבים 2-1: עו"ד יצחק ברט בשם משיבה 3: עו"ד דוד לשם; עו"ד אלעד פלד בשם משיבה 4: עו"ד גיל אוריון; עו"ד מיכל מינסקי בשם משיבה 5: עו"ד ברק טל; עו"ד רועי ששון פסק-דין השופט ד' מינץ: לפנינו עתירה על פיה נתבקש להורות למשיבים 2-1 (להלן: המשיבים) לבוא ליתן טעם מדוע לא יפעלו להגשת כתב אישום ויעמידו לדין את כל מי ש"נמצא כי הוא מעורב בפרשה הידועה כפרשת סליקה של עסקאות אשראי בלתי חוקיות באמצעות כרטיסי אשראי המונפקים על-ידי משיבה 4" (להלן: הפרשה). כן נתבקש הסבר מדוע לא יימנעו מכל ניסיון להגיע להסדר עם מי מהמעורבים בפרשה האמורה; מדוע לא יימנעו מכל יחס מפלה ו/או מיטיב עם מי מהמעורבים בפרשה; מדוע לא יימנעו מלהכתיב את שיקול הדעת שלהם בכל הקשור לקביעת העונש הראוי לכל אחד מן המעורבים בפרשה. 1. העותר מעיד על עצמו כי אין לו עניין ישיר בפרשה, אלא הוא רואה עצמו כ"עותר ציבורי ... החרד לשלטון החוק במדינה ומתקומם נגד הפליה של בעלי הון בכל הקשור בהעמדתם לדין". כמו כן, העותר מודה כי הוא למד על העובדות העומדות בבסיס עתירתו רק מתוך פרסומים בכלי התקשורת, בעיקר משתי כתבות שפורסמו בעיתון גלובס. העותר הוסיף כי הוא "מגשש במידה רבה באפלה". לטענתו, על פי הפרסומים, משיבה 5, שהיא חברת בת של משיבות 3 ו-4, סלקה במסחר אלקטרוני החל משנת 2007 עסקאות עבור ארגוני פשע, העוסקות בפעילות בלתי חוקית הכוללת יצירת קידוד כוזב לבתי עסק שעסקו בפועל בפורנוגרפיה, הימורים ומכירת תרופות ללא מרשם. בדרך זו משיבה 5 "הלבינה פעילות וכספים עבור המאפיה וגורמים עבריינים". לטענת העותר, משטרת ישראל המליצה להעמיד לדין שורה של גורמים המעורבים בפרשה ואף חולטו נכסים של משיבה 5. לטענתו, הוסכם להשית קנס בשיעור של 85 מיליון ש"ח על משיבה 5 חלף העמדתה לדין. לטענת העותר, משיבים 2-1 "טומנים ראשם בחול". למרות שבידיהם ראיות חזקות שיש בהן כדי לגבש תשתית להגשת כתבי אישום נגד משיבה 3 ובעלי תפקידים בכירים במשיבות 5-3 שכיהנו בדירקטוריון ובהנהלה של חברות אלו ונטלו חלק ממשי בביצוע עבירות פליליות חמורות, הן נמנעים מלעשות כן. 2. מנגד, לטענת משיבים 1 ו-2 דין העתירה להידחות על הסף בהיעדר עילה להתערבות שיפוטית במלאכת רשויות אכיפת החוק. כן נטען כי יש לדחות את העתירה על הסף גם בשל אי-צירוף משיבים רלוונטיים לעתירה, ובהם החשודים שטרם הוכרע עניינם בפרשה. במקום זאת העותר צירף לעתירתו את משיבות 3 ו-4 אשר אינן רלוונטיות לעתירה. סיבה נוספת לדחייה העתירה על הסף נעוצה בכך שהעתירה מבוססת רובה ככולה על פרסומים בכלי התקשורת ולא על עובדות בדוקות. למעלה מן הצורך נטען כי דין העתירה להידחות אף לגופה. משיבים 1 ו-2 הסבירו כי עוד טרם הוגשה העתירה הואשמו שלושה נאשמים בפרשה, וכי נחתם הסדר מותנה עם משיבה 5 לפיו תיק החקירה ייסגר נגדה בכפוף לעמידתה בתנאים שנקבעו. כמו כן, בפרשה שלושה חשודים נוספים שאינם משיבים לעתירה ואין בדעת המשיבים להגיע להסדרים מותנים בעניינם. ככל שיגיעו הצדדים להסכמות בדבר הסדרי טיעון עם חשודים אלה, הללו יוצגו לערכאה שיפוטית במסגרת הליך פלילי, אשר תהא מוסמכת להפעיל את שיקול דעתה ולהכריע בעניינם. 3. גם לדעת משיבות 5-3 דין העתירה להידחות על הסף מאותם טעמים שהועלו על ידי המשיבים. גם לשיטתן העתירה נעדרת תשתית עובדתית מינימאלית. על אלו הן הוסיפו כי העותר נגוע בחוסר ניקיון כפיים. 4. לאחר עיון בעתירה, בתגובות המשיבים וקיום דיון לפנינו, וזאת מבלי שנדרשנו לקבלת תשובה בעל פה מטעם משיבות 5-3, הגענו לכלל מסקנה כי דין העתירה להידחות. 5. צודקים המשיבים כולם, כי סיבות לא מעטות קיימות לדחיית העתירה. בראש ובראשונה, העובדה שהעתירה אינה מבוססת על תשתית עובדתית מינימאלית ולו לכאורית, כי אם על שתי כתבות בעיתון "גלובס". מבלי לומר דבר על אודות מקור הפרסומים ונכונותם, פשיטא כי לא ניתן לעתור לבית משפט זה רק על בסיס כתבות עיתון. בא-כוח העותר אמנם טען לפנינו כי המשיבים לא נענו לבקשותיו לקבלת חומר רלוונטי לעניין, אך התרופה לקושי זה אינה מצויה בהגשת עתירה על בסיס תשתית עובדתית בלתי בדוקה, רעועה ושלא ממקורות עצמאיים ובדוקים. 6. שנית, לפני העותר משוכות לא מעטות שהוא לא צלח אותן. הלכה נושנה היא לפנינו, כי אין בית משפט זה משים את שיקול דעתו חלף זה של רשויות החקירה והתביעה, אלא במקרים חריגים ביותר (ראו למשל: בג"ץ 6271/96 בארי נ' היועץ המשפטי לממשלה, פ"ד נ(4) 425 (1996); בג"ץ 6087/17 אייבי נ' היועץ המשפטי לממשלה (24.9.2017)). על פניו, אין מקרה זה נכנס לגדרם של אותם מקרים, ולו בשל האמור לעיל שהתשתית העובדתית שביסוד העתירה אינה ניתנת לבדיקה ולו המינימלית ביותר. 7. שלישית, העותר לא צירף כמשיבים לעתירתו, גורמים רלוונטיים החשודים בביצוע עבירות ששמותיהם אף פורטו באותן כתבות עליהן הסתמך העותר בעתירתו. גם בעניין זה הלכה היא לפנינו, כי על עותר לצרף לעתירתו את כל הגורמים העלולים להיות מושפעים מההכרעה בה, וזאת על מנת שלא לפגוע בצד העלול להיפגע מההחלטה בעתירה. במקרים שכאלה יש לדחות עתירה על הסף ולו בשל אי-צירוף אותם גורמים העלולים להיפגע מתוצאת ההתדיינות כאמור (ראו למשל: בג"ץ 2329/17 האגודה לזכות הציבור לדעת נ' שר התקשורת (2.11.2017)). 8. רביעית, בכל הנוגע למשיבה 5, הרי שמדובר ב"מעשה עשוי" והגשת העתירה נגדה הייתה נגועה בשיהוי ניכר. כאמור, קיים הסדר מותנה בעניינה מיום 3.11.2016 ודבר ההסדר המותנה פורסם ברבים עוד באותו היום. הגשת העתירה בחלוף כשנתיים ימים לאחר פרסום ההסדר המותנה מהווה שיהוי משמעותי, שעה שמשיבה 5 שילמה זה מכבר את הסכום שהושת עליה ושינתה את מצבה לרעה. גם עניין זה מהווה עילה לדחיית העתירה על הסף (ראו למשל: בג"ץ 2559/17 בן ארי נ' היועץ המשפטי לממשלה (26.3.2017)). 9. ולמעלה מכל האמור יצוין כי גם לגופם של דברים דין העתירה להידחות. כאמור, בפרשה נותרו שלושה חשודים שעניינם תלוי ועומד. העתירה מכוונת בין היתר כדי למנוע מן המשיבים להגיע להסדרים עם חשודים אלו. ברם, המשיבים הודיעו שאין בכוונתם להגיע להסדרים בעניינם של החשודים עובר להגשת כתב אישום נגדם. כל הסדר אשר ייכרת עם החשודים הנוספים ייעשה רק לאחר הגשת כתב האישום במסגרת ההליך המשפטי הפלילי. סופו של יום אפוא, דין העתירה להידחות. העותר יישא בהוצאות משיבים 1 ו-2 יחדיו בסך של 10,000 ש"ח, ובהוצאות כל אחת ממשיבות 5-3 גם כן בסך של 10,000 ש"ח. ניתן היום, ‏י"ח בתמוז התשע"ח (‏1.7.2018). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ 17063970_N13.doc רח מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, supreme.court.gov.il