ועד ראשי המככללות האקדמיות הציבוריות נ. בית הדין לשמשמעת של

פסק-דין בתיק בג"ץ 6396/18 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 6396/18 לפני: כבוד השופט נ' סולברג כבוד השופט ד' מינץ כבוד השופט א' שטיין העותר: ועד ראשי המכללות האקדמיות הציבוריות נ ג ד המשיבים: 1. בית הדין למשמעת של עובדי המדינה 2. נציבת שירות המדינה 3. משרד האוצר 4. משרד המשפטים 5. המועצה להשכלה גבוהה 6. הוועדה לתכנון ותקצוב שליד המועצה להשכלה גבוהה 7. ועד ראשי האוניברסיטאות 8. עליזה שנהר 9. גדעון פישמן 10. גד גולן 11. יולי תמיר 12. דרור קווה 13. מירי אורן עתירה למתן צו על תנאי בשם העותר: עו"ד אורי קידר; עו"ד שיר אנג'ל-כץ בשם משיבים 4-2: עו"ד יעל ברלב בשם משיבות 6-5: עו"ד יאיר עשהאל; עו"ד דן ליברמן בשם משיב 7: עו"ד רחל בן ארי; עו"ד אסף ברנזון בשם משיב 10: עו"ד אמיר בשה; עו"ד מורן סבוראי; עו"ד גלעד זבידה בשם משיבים 13-11: עו"ד חיים ברנזון; עו"ד אסף ברנזון פסק-דין השופט ד' מינץ: עניינה של עתירה זו בסמכותו של בית הדין המשמעתי של עובדי המדינה לדון בתובענות משמעתיות המוגשות על ידי נציבות שירות המדינה נגד עובדי "גוף נתמך" (כהגדרתו של מושג זה בסעיף 32 לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985 (להלן: החוק)) ובכלל זה עובדי מוסדות אקדמאיים ציבוריים. 1. העותר טען בעתירתו כי הליכי משמעת שנפתחו במשיב 1, בית הדין המשמעתי של עובדי המדינה, על ידי משיבה 2, נציבות שירות המדינה, נגד עובדי "גופים נתמכים" מתנהלים בחוסר סמכות. זאת נוכח הוראת סעיף 29(א) לחוק שעל פיה שיפוט משמעתי לעובדי אותם גופים ייעשה בכפוף להתקנת תקנות שיקבע שר המשפטים בהן יבוצעו התאמות ושינויים הנדרשים מהוראות חוק שירות המדינה (משמעת), התשכ"ג-1963 והתקנות על פיו, כאשר תקנות מעין אלו במועד הגשת העתירה, לא הותקנו. על כן, לטענת העותר דינם של אותם הליכים להתבטל. בנוסף, על נציבות שירות המדינה ובית הדין המשמעתי של עובדי המדינה להימנע מפתיחת הליכים משמעתיים חדשים נגד עובדי "גופים נתמכים" בכלל, ונגד עובדי מוסדות אקדמיים ציבוריים בפרט, עד שיקבע שר המשפטים את התקנות הנדרשות. 2. אלא שכפי שעולה מהודעת משיבים 4-2 (להלן: המשיבים) מיום 7.11.2018, אחרי שהוגשה העתירה, נחתמו על ידי שרת המשפטים ביום 1.11.2018 תקנות יסודות התקציב (שיפוט משמעתי) (תיקון), התשע"ח-2018 (להלן: התקנות) לעניין החלת שיפוט משמעתי על עובדי גופים נתמכים. בסעיף 19 לתקנות גם נקבעו הוראות לעניין גורלם של הליכי משמעת שנפתחו נגד עובדים ב"גוף נתמך" ונגד עובדי מוסד להשכלה גבוהה, טרם התקנת התקנות. 3. מכאן נראה אפוא כי העתירה מיצתה את עצמה. אומנם, בתגובתו להודעת המשיבים מיום 27.11.2018 עמד העותר על כך שאין בכוחן של התקנות כדי לרפא את הפגם היסודי שקדם להתקנתן, הבא לידי ביטוי בעצם פתיחת וניהול ההליכים המשמעתיים בהיעדר תקנות מתאימות. עם זאת, נוכח שינוי המצב העובדתי והמשפטי, והסוגיות החדשות שמתעוררות (עליהן גם נתן העותר את דעתו בפנייתו למשיבים מיום 26.11.2018 אשר מטבע הדברים טרם נענתה), נראה כי עתירה זו במתכונתה הנוכחית מיצתה את עצמה, ודינה להימחק. ברי כי אין בכך כדי למנוע מהעותר להעלות במסגרת הליך עתידי טענות הנוגעות לתקנות, ככל שיש בידו עילה לכך. בנסיבות העניין, אין צו להוצאות. ניתן היום, ‏כ"א בכסלו התשע"ט (‏29.11.2018). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ 18063960_N07.doc רח מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, supreme.court.gov.il