דוד שונברג - עו"ד נ. רשם החברות

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 6394/97 בפני: כבוד השופט מ' חשין כבוד השופטת ט' שטרסברג-כהן כבוד השופטת ד' ביניש העותר: עו"ד דוד שונברג נגד המשיבים: 1. רשם החברות 2. משרד המשפטים תאריך הישיבה: ט' בסיוון התשנ"ט (24.5.99) בשם העותר: בעצמו ועו"ד פרנקפורטר בשם המשיבים: עו"ד מלכיאל בלס עתירה למתן צו על-תנאי פסק-דין השופט מ' חשין: פסק-דין זה יכול שייקרא בהמשך לפסק-הדין שניתן בבג"ץ 2303/90 פיליפוביץ נ' רשם החברות, פד"י מו(1)410. בפרשת פיליפוביץ, כזכור, החליט בית-המשפט כי משרד המשפטים רשאי להיעזר בחברות פרטיות לשם מסירת מידע מרשם החברות לציבור הרחב. אותן חברות פרטיות, למותר לומר, מבקשות תשלום עבור טיפולן במסירת מידע מרשם החברות, והמתבקש מכאן הוא שכל הנדרש לשרותיהן של אותן החברות נדרש לשלם הן אגרות לרשם החברות והן תשלום דמי טיפול לאותן החברות. עד כאן הכל אתי-שפיר; והוא, כל עוד ניתן היה לזכות גם בשרות-מישרין מרשם החברות - במשרדו - בלא להיעזר באותן חברות. דא-עקא, לפני מספר שנים הופסקה עבודתו של הפקיד שהיה אחראי למסירת תדפיסים לציבור במשרדי רשם החברות בירושלים, וכל מי שביקש לקבל תדפיסים יכול היה לקבלם רק באמצעות החברות הפרטיות עימהם התקשר המשרד. נמצא לנו, שבעוד אשר בפרשת פיליפוביץ הותר למשרד המשפטים להיעזר בחברות פרטיות למסירת מידע לציבור, הנה עתה לא יכול היה הציבור לקבל שירות מידע מידע אלא באמצעות אותן חברות פרטיות. על נוהג חדש זה באה קובלנתו של העותר, ועיקרה, כי יינתן לציבור שירות של תדפיסי מידע על חברות - ובתשלום האגרה הקבועה בדין - בלא לחייבו להידרש לאותן חברות פרטיות דווקא. ביני לביני, נענו המשיבים לבקשת העותר, ומאז יום 1.12.97 יכול כל מבקש לקבל במשרדי רשם החברות תדפיסים מתוך מידע האצור במרשם רשם החברות תמורת תשלום אגרה הקבועה בתקנות. כסבורים היינו לתומנו כי העותר בא על סיפוקו וכי דינה של העתירה להימחק. אלא שהעותר אינו אומר די וממשיך הוא וטוען כנגד המשיבים. טענתו עתה היא, כי השירות אותו נותן רשם החברות ניתן אך בירושלים בלבד וכי שירות מצומצם זה מחייב את הציבור ברחבי הארץ, הלכה למעשה, להידרש לשירותיהן של אותן חברות. ואם בכך אין די, מוסיף העותר ודורש כי משרד המשפטים יחזיר לציבור כספי-יתר ששולמו, לטענתו, לחברות הפרטיות. טענות אלו לא נקבל. אשר לנושא הראשון, עניינו שונה מעניינה של העתירה המונח לפנינו, ואם ברצון העותר להוסיף ולשכלל את מנגנון רשם החברות, שומה עליו לפנות אל המשיבים ולטעון את אשר יש בפיו לטעון. רק בקבלו תשובה שלילית ומנומקת כי-אז יוכל לפנות לבית-המשפט. אשר לנושא השני, נספק עצמנו באומרנו כי המדובר הוא בתביעה כספית, ותביעה מעין זו חייבת שתבוא לפני בית-המשפט המוסמך ולא בפנינו. למותר לומר כי איננו מביעים דעה לגופם של דברים בנושא זה. כללם של דברים: העותר בא על סיפוקו ככל שהמדובר בבית-משפט זה, ודינה של העתירה להימחק. מעיקרה היתה עתירתו של העותר במקומה, והרי אף המשיבים מודים כי רק בעקבות העתירה החלו שוב נותנים שירותים במשרדי רשם החברות. העותר זכאי איפוא לשכר-טירחת עורך-דין, ואנו מעמידים את שכר הטירחה על סך של 5,000 ש"ח. היום, ט' בסיוון התשנ"ט (24.5.99) ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש ו פ ט ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97063940.G05