פלוני נ. מדינת ישראל

פסק-דין בתיק ע"פ 6387/11 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 6387/11 לפני: כבוד השופט ס' ג'ובראן כבוד השופט י' דנציגר כבוד השופט נ' סולברג המערער: פלוני נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל ערעור על גזר הדין של בית המשפט המחוזי בחיפה מיום 10.07.2011 בתפ"ח 10838-01-11 שניתן על-ידי כב' השופטים י' אלרון, מ' גלעד, וא' אליקים תאריך הישיבה: י"א באדר התשע"ב (05/03/2012) בשם המערער: עו"ד סאמי מלחם בשם המשיבה: עו"ד דותן רוסו בשם שירות המבחן: הגב' ברכה וייס פסק-דין השופט נ' סולברג: 1. ערעור על גזר הדין של בית המשפט המחוזי בחיפה (י' אלרון, אב"ד והשופטים מ' גלעד וא' אליקים) בתפ"ח 10838-01-1 מיום 10.7.11, בגִדרו נגזרו על המערער 30 חודשי מאסר, 12 חודשי מאסר-על-תנאי על עבירות אלימות מסוג פשע, ו-6 חודשי מאסר-על-תנאי על עבירת איומים. 2. המערער הורשע על-פי הודייתו בהסדר טיעון בשתי עבירות של תקיפה חבלנית בנסיבות מחמירות, במספר עבירות של תקיפה בנסיבות מחמירות, ובאיומים. את העבירות ביצע נגד אשתו, אֵם בנו התינוק. במועד אחד טען לעומתה כי בשעה שהגישה קפה לוֹ ולחברוֹ ראו את פרק-ידה, ולכן היכה אותה באגרופים בפניה ובראשה, צבט אותה בפניה עד שנגרמה לה חבלה של ממש. למחרת, בחוזרו מלשכת הרווחה, קילל המערער את אשתו, ירק בפניה והיכה בראשה עם אגרופיו. לאחר מכן היכה אותה עם מקל הליכה בידה השמאלית, וגרם לה לחבלה של ממש. לאחר שנרדם, הזמינה אשתו את המשטרה. כשהגיעו השוטרים סירב המערער לפתוח את הדלת. אשתו צעקה, ואז שׂם המערער יד אחת על פיה ואת ידו השנייה הרים כשהיא מאוגרפת ואיים על אשתו שאם לא תפסיק לצעוק "יגמור אותה". במועד אחר, כשאשתו הייתה בחודש השביעי להריונה, היכה אותה המערער על ראשה באגרופים. במועד אחר התרגז המערער בעקבות הפסקת חשמל בבית והאשים את אשתו שהיא מביאה לו "מזל רע". המערער היכה אותה עם ידיו על ראשה, ולאחר מכן הביא סכין מהמטבח ואִיים לדקרה. במועד אחר הרים המערער את חולצתה של אשתו והחל לנשק את שדיה. כשביקשה ממנו להפסיק, היכה אותה בראשה עם אגרופיו. 3. בית משפט קמא ציין כי מדובר בדפוס התנהגות קבוע של המערער כלפי אשתו, אשר נהג בה כבחפץ. לחובתו עבר פלילי בעבירות אלימות והוא אף ריצה עונשי מאסר בפועל. מנגד, שקל בית המשפט לקולא את הודייתו של המערער, ובעיקר את מחלת הנפש שבה הוא לוקה. 4. בערעורו טוען המערער כי בית משפט קמא החמיר עִמו יתר על המידה, וכי מן הראוי היה לשלחו לענישה טיפולית ושיקומית. היה מקום להתחשב בביטול התלונה מצדה של אשתו. מדובר באדם פשוט, חולה נפש, בבית הסוהר הוא סובל ומאויים, עברוֹ הפלילי אינו מכביד ואת העבירות ביצע בנסיבות מאד מיוחדות. 5. בשל מחלת הנפש אשר ממנה סובל המערער הוא אכן ראוי למידה של רחמים והתחשבות, אך ההגנה על שלמות גופה ונפשה של אשתו, היא מחוייבת המציאות. זאת, גם בשים לב לרצון שהביעה שהמערער יחזור אליה. המערער עדיין אינו מוּדע לחומרת מעשיו. לפי עברוֹ הוא איש אלים ומסוכן. ריבוי עבירות האלימות של המערער כלפי אשתו - התעללות ממש - לאורך זמן, וחומרתן, מחייב את הרחקתו אל מאחורי סורג ובריח לתקופה ממושכת, ומתוך תקווה שהעונש ביחד עם הטיפול בבית הסוהר יועילו להחזיר את המערער למוּטב. אנו סבורים כי העונש שנגזר על המערער משקף נכון את איזון השיקולים, ולא ראינו הצדקה להתערב ולשנוֹתוֹ. 6. הערעור נדחה. ניתן היום, יב' באדר התשע"ב (06.03.2012). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 11063870_O01.doc עבה מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il