פלוני נ. משרד פנים- רשות האוכלוסים, ההגירה ומעברי הגבול

2 1 בבית המשפט העליון בר"ם 6382/20 לפני: כבוד השופט ע' פוגלמן כבוד השופטת ד' ברק-ארז כבוד השופט א' שטיין המבקש: פלוני נ ג ד המשיבה: משרד הפנים – רשות האוכלוסין, ההגירה ומעברי הגבול בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בירושלים בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים מיום 19.7.2020 בעמ"ן 65593-12-18 שניתנה על-די כבוד השופט א' דראל בשם המבקש: עו"ד מירב בן זאב בשם המשיבה: עו"ד הדס ערן פסק-דין השופטת ד' ברק-ארז: 1. זוהי בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בירושלים מיום 19.7.2020 (עמ"ן 65593-12-18, השופט א' דראל). בית המשפט המחוזי הורה על הפסקתו של הליך הערעור שהוגש על החלטתו של בית הדין לעררים בירושלים הפועל לפי חוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952 (להלן: בית הדין לעררים) מיום 26.11.2018, אך הותיר על כנה החלטה בעניין עיכוב ביצוע על-ידו במסגרת ההליך. רקע והליכים קודמים 2. עניינו של המבקש נמנה עם תיקים דומים רבים שהתנהלו בבית הדין לעררים ובהם הוא הורה למשיבה ליתן למבקשי מקלט שהם יוצאי חבל דרפור רישיונות ישיבה מסוג א/5 עד להכרעה בבקשותיהם. המשיבה הגישה ערעורים על עשרות החלטות מסוג זה לבית המשפט המחוזי – ובהם גם הערעור שביסוד ההליך דנן. חלק מהערעורים כבר נדונו והתקבלו על ידי בית המשפט המחוזי, כך שבקשות רשות ערעור על פסקי הדין שניתנו על-ידו תלויות ועומדות בבית משפט זה. כמו כן, הוגשו לבית משפט זה מספר בקשות רשות ערעור הנוגעות להחלטות בעניין עיכוב ביצוע של החלטותיו של בית הדין לעררים, שניתנו במסגרת ערעורי המשיבה בבית המשפט המחוזי אשר טרם הוכרעו. בפסק דין מיום 28.7.2019, שניתן באחת מבקשות רשות ערעור אלה (בר"ם 4331/19), נקבעו הקווים המנחים לטיפול בבקשות עיכוב הביצוע שהוגשו מטעם המשיבה לבית המשפט המחוזי. בהחלטה נקבע כי ככלל, המצב ששרר בעת הגשת הערעור לבית המשפט המחוזי יוותר על כנו, כך שמבקשי המקלט ימשיכו להחזיק ברישיון מסוג א/5 עד להכרעה בערעורי המשיבה. 3. להשלמת התמונה יוזכר כי בבית משפט זה, בשבתו כבג"ץ, אף תלויות ועומדות עתירות שעוסקות בטיפול בבקשות המקלט של יוצאי חבל דרפור, חבל הנובה והנילוס הכחול. ביום 19.3.2019 הוצא צו על-תנאי בעתירות אלה שהורה למשיבים בהן, בין היתר, "לבוא וליתן טעם מדוע לא יוענק רישיון לישיבת ארעי מסוג א/5 לעותרים ולמבקשי מקלט יוצאי דרפור כמותם, וזאת עד להכרעה בבקשות המקלט הפרטניות שהגישו" (בג"ץ 4630/17, הנשיאה א' חיות, המשנה לנשיאה ח' מלצר והשופט מ' מזוז). מאז הוגש תצהיר תשובה בעתירות, התקיים דיון בהתנגדות לעשיית הצו-על-תנאי למוחלט, והמשיבים התבקשו להשלים עמדתם בסוגיות מסוימות במסגרת הודעה מעדכנת. 4. החלטתו של בית הדין לעררים בעניינו של המבקש ניתנה ביום 26.11.2018, ובה הורה בית הדין לעררים על מתן רישיון ישיבה מסוג א/5 למבקש, עד להכרעה בבקשת המקלט שהגיש בשנת 2013. 5. המשיבה הגישה ערעור על החלטתו של בית הדין לעררים, ובצדו בקשה לעיכוב ביצוע ההחלטה עד להכרעה בערעור. ביום 13.1.2019 נעתר בית המשפט המחוזי לבקשת עיכוב הביצוע. 6. לנוכח ההליכים המקבילים שהתנהלו בבית משפט זה, הגישו הצדדים בקשה מוסכמת לבית המשפט המחוזי "להקפיא" את הדיון הליך הערעור, והוא נעתר לה ביום 23.1.2019. בהמשך לכך הגישה המשיבה, מעת לעת, הודעות עדכון לבית המשפט המחוזי בכל הנוגע להליכים המתנהלים בבית משפט זה. ביום 2.7.2020 הגישה המשיבה עוד הודעת עדכון שבה ציינה כי ההליכים האמורים עודם תלויים ועומדים, וכן הוסיפה פרטים בעניין זה. המשיבה ביקשה לשוב ולעדכן את בית המשפט המחוזי בתוך ששה חודשים או כאשר תתקבל החלטה בבית משפט זה שיש לה השלכה על הערעור, לפי המוקדם. בו ביום קבע בית המשפט המחוזי דיון בערעור ליום 20.7.2020. 7. ביום 19.7.2020, ערב הדיון שנקבע, הגישה המשיבה בקשה לבית המשפט המחוזי. בבקשה נכתב כי בתיקים אחרים שעניינם דומה הורה בית המשפט המחוזי על הפסקת הערעור או על עיכוב ההליכים בו עד להכרעה בבג"ץ 4630/17, תוך שמירת זכותה של המשיבה לחדש את ההליך בתוך 30 ימים לאחר מתן פסק הדין בתיק הנ"ל. המשיבה ביקשה כי מתווה זה יופעל גם בתיק דנן, בכפוף לקביעה שיוותר על כנו עיכוב הביצוע של ההחלטה שנתן בית הדין לעררים. בעמדת המבקש, שצורפה לבקשה האמורה, צוין כי הוא מסכים להפסקת ההליך כפי שהוצע על-ידי בית המשפט המחוזי בהליך דומה אחר, וכי בהתאם לתקנות 154 ו-370 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: תקנות סדר הדין האזרחי הישנות) – הפסקת ההליך מחייבת ממילא גם את פקיעתו של הסעד הזמני שניתן. 8. כאמור בפתח הדברים, בו ביום הורה בית המשפט המחוזי על הפסקתו של הליך הערעור, אך הותיר את עיכוב הביצוע על כנו. בית המשפט המחוזי קבע כי המשיבה תהא רשאית לבקש לחדש את הדיון בהליך מהנקודה שבה הופסק בתוך 30 יום ממתן פסק הדין בבג"ץ 4630/17, וככל שלא יתבקש חידוש ההליך יוכל המבקש לעתור להוצאות משפט בתוך 7 ימים. בכל הנוגע לעיכוב הביצוע שניתן בהליך הערעור נימק בית המשפט המחוזי את החלטתו כך: "אין הכוונה להקנות לצד יתרון שהוא אינו זכאי לו, ולכן צו הביניים יעמוד בעינו עד לחלוף המועדים שצוינו לעיל (30 יום לאחר מתן פסק הדין). אציין כי ככל שנדרש לכך מקור סמכות, הרי שמדובר בתנאי להפסקה, שבית המשפט מוסמך להתנות מכוחה של תקנה 154". בקשת רשות הערעור והתשובה לה 9. בקשת רשות הערעור דנן נסבה על ההחלטה האמורה של בית המשפט המחוזי. בבקשה נטען כי להחלטה להפסיק את הליך הערעור תוך הותרת עיכוב הביצוע על כנו אין אחיזה בדין וכי היא נוגדת מושכלות יסוד בכל הנוגע למתן סעדים זמניים. המבקש טוען כי החלטה זו משולה למעשה לקבלת הערעור ללא הנמקה, מבלי לקיים בו דיון ואף ללא הגשת כתבי טענות. המבקש מוסיף וטוען כי מדובר במתווה נעדר כל היגיון דיוני. כך, מציין המבקש כי בשל הפסקת הליך הערעור התיק נסגר במערכת "נט המשפט", באופן שימנע ממנו להגיש בקשות לעיון מחדש בהחלטה על עיכוב הביצוע, גם במקרה של שינוי נסיבות המצדיק זאת. בנוסף לכך, המבקש העלה טענות שעניינן פרשנות ההסדרים בתקנות סדר הדין האזרחי הישנות המלמדות לשיטתו על כך שבית המשפט המחוזי לא היה מוסמך לקבל את ההחלטה האמורה. 10. המבקש הוסיף וציין כי להחלטה השלכות ממשיות על ערעורים נוספים התלויים ועומדים בבית המשפט המחוזי, אשר בהם ניתן יהיה לכאורה להפעיל אותו מתווה. 11. לבסוף, המבקש נדרש להשלכותיו של עיכוב הביצוע שעליו הורה בית המשפט המחוזי בכל הנוגע לנסיבותיו האישיות. המבקש מציין כי עיכוב הביצוע שולל ממנו את הסעד שעליו הורה בית הדין לעררים תוך פגיעה משמעותית בו בהתחשב בכך שזה כשבע שנים המשיבה אינה מכריעה בבקשת המקלט שהגיש. המבקש מציין כי עקב עיכוב הביצוע הוא אינו זכאי לזכויות סוציאליות, ומדגיש את הקושי הכרוך בכך בתקופת המשבר הנוכחית. 12. תגובת המשיבה לבקשה הוגשה, בהתאם להחלטה שניתנה בעניין זה, ביום 4.1.2021, לאחר מספר ארכות שהתבקשו. 13. עמדת המשיבה היא כי הבקשה אינה מגלה עילה למתן רשות ערעור ב"גלגול שלישי", מאחר שאינה מעלה שאלה עקרונית החורגת מעניינו הפרטני של המבקש, ועל כן דינה להידחות. לטענת המשיבה, המתווה שנקבע בהחלטתו של בית המשפט המחוזי, לפיו המשך בירור ההליך ייעשה 30 ימים לאחר ההכרעה בבג"ץ 4630/17, ועד למועד זה לא יחול שינוי במצב הקיים בכל הנוגע לרישיון הישיבה בו מחזיק המבקש, דומה במהותו למתווה המשפטי שנקבע בהליכים רבים שעניינם בבקשות מקלט של יוצאי חבל דרפור, וכן למתווה שקבע בית משפט זה בבר"ם 4331/19 הנזכר לעיל. המשיבה מדגישה בהקשר זה כי המבקש לא קיבל רישיון ישיבה מסוג א/5 מכוח החלטתו של בית הדין לעררים, בהתחשב בכך שההחלטה עוכבה על-ידי בית המשפט המחוזי למשך שנתיים, ואף בעבר לא החזיק ברישיון מסוג זה. לפיכך, מתן רישיון מסוג א/5 למבקש בשלב זה משנה למעשה את המצב הקיים, מבלי שהושלם בירור עניינו של המבקש. 14. לגופו של עניין, טוענת המשיבה כי בית המשפט המחוזי מוסמך להוסיף ולעכב את ביצוע החלטתו של בית הדין לעררים בד בבד עם הפסקת הליך הערעור, בין על-פי סדרי הדין הנוהגים ובין מכוח סמכותו הטבועה. דיון והכרעה 15. לאחר ששקלתי את הדברים אני סבורה שיש מקום לדון בבקשה כאילו ניתנה רשות ערעור והוגש ערעור לפי הרשות שניתנה. בהמשך לכך מצאתי כי יש מקום לקבל את הערעור במובן זה שעיכוב הביצוע שניתן בבית המשפט המחוזי יבוטל. 16. כמפורט לעיל, הצדדים חלוקים על שאלת סמכותו של בית המשפט המחוזי להותיר על כנה החלטה בעניין עיכוב ביצוע תוך שהוא מורה על הפסקתו של הליך הערעור. כפי שיוסבר בהמשך, אינני סבורה ששאלה זו טעונה הכרעה בענייננו. לא למותר לציין כי טענות הצדדים בעניין זה התמקדו בתקנות סדר הדין האזרחי הישנות, שהחשיבות הנודעת לפרשנותן דועכת עם כניסתן לתוקף של תקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018. הטעם לקבלת הבקשה, ובהמשך לכך של הערעור, נוגע במקרה זה לשיקולים החולשים על דיני הסעדים הזמניים. 17. אכן, עשויים להיות מקרים שבהם שיקולים שונים יצדיקו להותיר על כנה החלטה בעניין סעד זמני או עיכוב ביצוע, גם לאחר מתן פסק דין בהליך מסוים. כך למשל במקרה שבו קיים צורך להבטיח את ביצועו של פסק הדין (ראו: אורי גורן סוגיות בסדר דין אזרחי כרך א 724 (מהדורה שלוש-עשרה, 2020) (להלן: גורן)), או כאשר בית המשפט מוצא ליתן לצד המפסיד "זמן התארגנות" לפנים משורת הדין או משיקולי הגינות. המקרה שבפנינו הוא מורכב יותר. בית המשפט המחוזי לא נתן פסק דין סופי בערעור – אלא הורה על הפסקתו, כשהוא משאיר פתח לחידושו בהמשך. למעשה, ההליך בבית המשפט המחוזי נותר כעת כשהוא "תלוי" בתוצאת הליכים אחרים התלויים ועומדים בבית משפט זה (וראו גם בר"ם 9154/18 והליכים דומים נוספים). משמעות הדברים היא שאין לדעת מתי יחודש ההליך, אם בכלל, ומתי יסתיים באופן מוחלט – לצדדים אין כל שליטה על כך, כמו גם לבית המשפט המחוזי עצמו. 18. התוצאה של ההחלטה שקיבל בית המשפט המחוזי היא אפוא זו: המבקש, שבית הדין לעררים קיבל החלטה לטובתו אינו זוכה לממש את זכייתו במשך תקופה של כשנתיים, בעקבות ערעורה של המשיבה על החלטה זו ובקשה לעיכוב ביצוע שהוגשה והתקבלה על-ידי בית המשפט המחוזי. כעת, הליך הערעור הופסק – שלא מיוזמתו של המבקש, אלא לבקשת המשיבה – לתקופה בלתי ידועה, ובמקביל נשללת ממנו הזכות לממש את זכייתו בבית הדין לעררים, מבלי שהתבררו טענות הצדדים לגופן. זוהי תוצאה המנוגדת בראש ובראשונה לכלל היסוד לפיו בעל דין שזכה רשאי לממש את זכייתו לאלתר, המעוגן בתקנה 42 לתקנות בתי משפט לעניינים מנהליים (הקובעת כי "הגשת עתירה, ערעור מינהלי או תובענה מינהלית, וכן ערעור או בקשת רשות לערער לבית המשפט העליון לפי החוק או תקנות אלה, אין בה, כשלעצמה, כדי לעכב את ביצוע ההחלטה נושא ההליך". ראו גם: בר"ם 5957/06 חמודה נ' שחאדה, פסקה 9 (28.9.2006)). אכן, לכלל זה ישנם חריגים, אולם אין מקום להפוך לחלוטין את נקודת המוצא. 19. מעבר לכך, במקרה דנן מדובר במתווה שחורג לכאורה מן הכלל שהחלטה בעניין סעדים זמניים היא זמנית מטבעה. בהתאם לכך, ניתן לשנותה או להתאימה לשינויי נסיבות מעת לעת (ראו למשל: ע"א 2136/18 בן דוד נ' בן יאיר (26.2.2019); גורן, בעמ' 728). דא עקא, בהתאם למתווה שנקבע בהחלטתו של בית המשפט המחוזי – "נחסמה" דרכו של המבקש לעשות כן. 20. אף אינני מקבלת את טענות המשיבה שנסבו על השוואת העניין דנן לבר"ם 4331/19 שבו המצב הדיוני היה שונה. על כך אפשר להוסיף, וזה העיקר: ביטול עיכוב הביצוע במקרה זה מוביל לאותה תוצאה מהותית – מתן אפשרות למי שאוחז בהחלטה לטובתו מבית הדין לעררים לממש את הסעד שניתן לו בנסיבות שבהן לא צפוי דיון בערעור על החלטתו של בית הדין לעררים בעתיד הנראה לעין. 21. לנוכח כל האמור לעיל, הערעור מתקבל. החלטתו של בית המשפט המחוזי בעניין הפסקת הליך הערעור תיוותר על כנה, ואילו ההחלטה להותיר את הסעד הזמני המעכב את ביצוע פסק דינו של בית הדין לעררים – תבוטל. המשיבה תישא בהוצאות המבקש בסך של 4,000 שקלים. ניתן היום, ‏כ"ו בטבת התשפ"א (‏10.01.2021). ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש ו פ ט _________________________ 20063820_A09.docx עכ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, http://supreme.court.gov.il 1