פלוני נ. מדינת ישראל

פסק-דין בתיק ע"פ 6381/11 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 6381/11 בפני: כבוד השופטת א' חיות כבוד השופט ע' פוגלמן כבוד השופט י' עמית המערער: פלוני נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל ערעור על גזר-דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים בשבתו כבית משפט לנוער בת"פ 43009-05-10 שניתן ביום 21.7.2011 על-ידי כב' השופט א' כהן תאריך הישיבה: י"ב בתשרי התשע"ב (10.10.2011) בשם המערער: עו"ד נטע פת; עו"ד שאול עזרא בשם המשיבה: עו"ד סיוון רוסו בשם שירות המבחן לנוער: גב' שלומית מרדר פסק-דין השופטת א' חיות: לפנינו ערעור על גזר דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים בשבתו כבית משפט לנוער שניתן ביום 21.7.2011 על-ידי כב' השופט א' כהן, בו נגזרו על המערער שמונה-עשר חודשי מאסר בפועל וכן שישה חודשי מאסר על תנאי. 1. המערער, קטין יליד 1995, הורשע בבית משפט קמא, על-פי הודאתו, בעבירה של חבלה חמורה בנסיבות מחמירות. בכתב האישום המתוקן נטען כי ביום 19.5.2010, בעקבות עימות שהתפתח בין המערער ונערים עימם בילה לבין המתלונן וחבריו, השליכו חבריו של המערער אבנים לעבר המתלונן ואחד מחבריו. המערער התקרב אל המתלונן מאחור, יידה בגבו אבן גדולה שהביא עימו וחתך אותו בפניו באמצעות סכין מטבח שהייתה ברשותו. המתלונן וחברו החלו להימלט מן המקום בעוד המערער וחבריו רודפים אחריהם וממשיכים להשליך לעברם אבנים. בשלב מסוים נפל המתלונן אל הקרקע ואז שב המערער ודקר אותו באמצעות סכין המטבח שהחזיק ובעודו שוכב על הקרקע מדמם וחבול בכל גופו, עזבו המערער וחבריו את המקום. כתוצאה ממעשיהם של המערער וחבריו נגרמו למתלונן חתכים, קרע בכליה והמטומות. הוא אושפז בבית חולים למשך חמישה ימים ונזקק לטיפול רפואי נרחב לרבות ניתוח לעצירת הדימום בכליה ותפירה של החתך בפנים. 2. מתסקירי שירות המבחן שהוגשו בבית משפט קמא עולה כי המערער הוא בן למשפחה חרדית בת אחת-עשרה נפשות. אחיו הבכור שסבל משיתוק מוחין ומפיגור קשה נפטר זמן קצר לפני האירוע שבגינו הורשע המערער, והדבר היווה נקודת משבר במשפחה. בנוסף לכך למערער אח נוסף הלוקה אף הוא בשיתוק מוחין ובפיגור קשה, אחות הסובלת מאסטמה כרונית קשה ואחות אחרת הסובלת מקשיים תפקודיים בעקבות עיכוב התפתחותי. אביו של המערער לוקה אף הוא בבריאותו והמצב הכלכלי בבית קשה ביותר. למערער עצמו שפה שסועה והוא סובל מקשיים בדיבור ומבעיות שפה. לאורך השנים היו למערער בעיות חברתיות ומשמעתיות שונות עד שלבסוף הוכר כקטין נזקק והושם בפנימייה. גם שם סבל המערער מקשיים ומבעיות התנהגות והאירוע שבגינו הורשע התרחש בעת שהיה בחופשה מן הפנימייה. לאחר קרות האירוע נעצר המערער אך ביום 23.6.2010 נקלט בהמלצת שירות המבחן ביחידה הפתוחה שבמעון "מצפה ים", לאחר שהביע נכונות להשתלב שם ובהעדר מסגרת סגורה זמינה להשמתו. 3. בעת שהותו במעון היו למערער בעיות התנהגות שונות, הוא ברח מן המעון וחזר אליו ולבסוף סירב להישאר במקום ואף הועמד לדין בשל התנהגותו זו. על רקע כל הדברים הללו הוחזר המערער בחודש ספטמבר 2010 למעצר ובית המשפט הורה לאתר עבורו חלופת מעצר אחרת. ביום 29.11.2010 נקלט המערער בקהילת הנוער "מלכישוע", אך לאחר כחודש הורחק מן המקום בשל התנהגות בעייתית. באותו שלב שוחרר המערער למעצר בית מלא ובחודש ינואר 2011 הודיעו הצדדים לבית המשפט כי הגיעו להסדר טיעון לפיו המערער יודה במיוחס לו בכתב האישום המתוקן ובכפוף לעמדה חיובית מצד שירות המבחן, הוא ירצה את עונשו במעון נעול במשך תקופה שלא תפחת משנה וחצי. עוד סוכם כי בהעדר המלצה חיובית מטעם שירות המבחן, יטענו הצדדים כהבנתם לעניין העונש. ביום 20.1.2011 קבע בית המשפט כי המערער ביצע את העבירה שיוחסה לו בכתב האישום המתוקן, ומבלי להביע עמדה לגבי הסדר הטיעון הורה לשירות המבחן לנוער להגיש תסקיר בעניינו. מן התסקיר שהוגש בחודש פברואר 2011 עולה כי המערער ביקש לחזור למעון "מצפה ים" והתחייב לתפקד שם כנדרש. על רקע זה נבחנה האפשרות לשלבו באגף הנעול של המעון. שירות המבחן ציין כי המערער נמצא ברשימת ההמתנה לאגף הנעול אשר פתיחתו לקליטת נערים נדחתה לחודש מאי 2011, ועוד צוין בתסקיר כי נבדקה אפשרות לשלבו במעון "גיל עם", אך התפוסה שם מלאה וההמתנה ארוכה ביותר. שירות המבחן הוסיף וציין כי המערער הביע רצון כן לבצע שינוי משמעותי בחייו, אף שניכר כי כוחותיו לעשות כן דלים והתייחסותו לעבירות מדאיגה. על רקע זה הומלץ לדחות בחודשיים נוספים את הדיון בסוגיית העונש, בתקווה שעד אז ניתן יהיה לנקוב במועד לקליטתו של המערער באגף הנעול של מעון "מצפה ים". 4. הדיון בגזירת עונשו של המערער נדחה, אפוא, מעת לעת ובמהלך כל אותה התקופה שהה המערער במעצר בית מלא ושב וביקש להשתבץ במעון נעול על רקע המצב המורכב של משפחתו. ביום 12.5.2011 הושם המערער במעצר לאחר שהפר את תנאי מעצר הבית וכחודשיים לאחר מכן, ביום 20.7.2011, הוגש תסקיר נוסף מטעם שירות המבחן ממנו עולה כי פתיחת האגף הנעול במעון "מצפה ים" נדחתה לחודש ספטמבר ועל כן טרם התקבל מועד לקליטת המערער. עוד צוין בתסקיר כי בינתיים השתלב המערער בפעילויות שבכלא ובנסיבות שנוצרו ביקש שלא להמתין עוד לאפשרות להשתלב במעון נעול משום שהוא מתקשה להיות במצב של אי-ודאות ובהמתנה ממושכת למעון הנעול. על כן עתר המבקש לסיים את ההליך על דרך של גזירת עונש מאסר ושירות המבחן הותיר לשיקול דעתו של בית המשפט האם לדחות את הדיון פעם נוספת או שמא לגזור על המערער מאסר בפועל, כפי שביקש באותו שלב. 5. בדיון שהתקיים בעניינו ביום 21.7.2011 אמר המערער: "אני יושב הרבה זמן בכלא, אני בהתחלה רציתי ואני רואה שסתם כל הזמן דוחים ודוחים. אני רוצה לסיים עם זה ולא לחכות למעון נעול, ואני רוצה לסיים את תקופת המעצר שבית המשפט יקבע ולא לחכות למעון סגור". בגזר הדין שניתן בתום אותו הדיון החליט בית המשפט להרשיע את המערער כקטין בעבירה שבה הודה וציין כי בנסיבות שנוצרו, בהן לא ניתן לקלוט את המערער במעון נעול ואף לא ניתן לדעת בוודאות אם ומתי יתפנה מקום במעון כזה, יש מקום להטיל על המערער מאסר במקום להמתין עוד לשילובו במעון נעול. בית המשפט הוסיף וציין כי על-פי התרשמותו, ועל-פי התרשמות שירות המבחן והמדריך לקידום נוער, המערער אכן אינו מעוניין עוד להשתלב במעון נעול והוא מעדיף כי ייגזר עליו מאסר בפועל. אשר למשך המאסר ציין בית המשפט כי העבירה בה הורשע המערער היא חמורה, כי למתלונן נגרמו נזקים גופניים קשים וכי נגד המערער תלויים ועומדים תיקים נוספים בבית המשפט לנוער. עוד צוין כי התנהגותו של המערער לא הייתה נאותה, בלשון המעטה, במשך התקופה בה שהה במוסד "מלכישוע" וגם כאשר שהה במעצר בית הוא הפר את תנאיו. לצד הקולא התחשב בית המשפט בגילו הצעיר של המערער (יליד 1995), בהודאתו בעבירה ובנסיבותיו האישיות הקשות. בשקלו כל אלה הטיל בית המשפט על המערער עונש מאסר בפועל בן שמונה-עשר חודשים, כאמור, והורה כי מתקופה זו ינוכו הימים בהם היה המערער עצור (23.6.2010-19.5.2010 וכן 29.11.2010-24.9.2010). עוד נקבע כי המאסר יחל מיום מעצרו האחרון של המערער, 12.5.2011. כמו כן הטיל בית המשפט על המערער שישה חודשי מאסר על-תנאי למשך שנתיים. 6. מכאן הערעור שלפנינו, בו טוען המערער כי תקופת המאסר הממושכת שנגזרה עליו אינה עולה בקנה אחד עם הסדר הטיעון שנערך עימו ואשר לא יצא אל הפועל בשל ההמתנה הארוכה שנדרשה לשם השמתו במעון נעול, לאחר שניסיונות השמתו במסגרות חלופיות לא צלחו. לטענת המערער, המצוקה הרבה הקיימת בכל הנוגע להשמה במעונות נעולים בישראל היא שהביאה אותו, קטין בסיכון, למצב בו העדיף בסופו של דבר לרצות מאסר ראשון מאחורי סורג ובריח ולסיים בכך את ההליך. לטענת המערער, חרף העובדה שהסדר הטיעון לא התממש מסיבות שאינן תלויות בו ועל אף גילו הצעיר בעת ביצוע העבירה, נגזרה עליו תקופת מאסר ממושכת ביותר ולמעשה "העניש" אותו בית המשפט על כך שלא ניתן היה לממש את ההסדר, אף שבכך נגזלה ממנו אפשרות השיקום. המערער סבור כי מקום שבו לא ניתן לממש הסדר טיעון מטעמים שאינם תלויים בנאשם יש לגזור עליו עונש שאינו עולה על תקופת המינימום עליה הוסכם בהסדר, ולטענתו שהות בת שנה וחצי במעון אינה שקולה לתקופה זהה במאסר מאחורי סורג ובריח שהינה קשה הרבה יותר מבחינת תנאי ההחזקה, פוטנציאל השיקום וההדרה החברתית. המערער מוסיף ומדגיש כי המחוקק עצמו יצר מדרג ענישה בחוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), התשל"א-1971, המבחין בבירור בין מאסר בפועל לבין שהות במעון נעול, ולבסוף הוא טוען כי עונשו חורג מרף הענישה המקובל במקרים דומים, במיוחד בהתחשב בגילו הצעיר בעת ביצוע העבירה, בנסיבות חייו המורכבות ובהשתלשלות ההליך בעניינו. 7. המשיבה, מצידה, טוענת כי אף שהעונש אשר נגזר על המערער אינו קל מן הראוי להותירו על כנו, בהדגישה את החשש כי התערבות בגזר הדין עלולה לעודד את המערער לשוב לדפוס התנהגות עברייני, תעביר מסר שגוי ותפגע באינטרס ההגנה על שלום הציבור. בהקשר זה מציינת המשיבה כי המערער הוא זה שביקש לבסוף להישלח למאסר, כי הוא הפר את תנאי חלופת המעצר וכי הוא עומד לדין בגין עבירות נוספות שביצע. המשיבה מוסיפה וטוענת כי מתסקיר שירות המבחן לא עולה שחל שינוי בדפוס התנהגותו של המערער, אשר למעשה לא קיבל כל טיפול, ולטענתה החזרתו לקהילה ללא כל הליך טיפולי אינה פתרון רצוי, במיוחד נוכח העובדה שהוא הוצא בעבר מבית הוריו וכן נוכח עמדת שירות המבחן לפיה המסגרת המתאימה למערער היא מסגרת חוץ נעולה. למען שלמות התמונה יצוין כי המשיבה הודיעה במהלך הדיון כי על-פי בירורים שקיימה עתה ניתן להכניס את המערער לאגף הנעול במעון "מצפה ים" בתחילת חודש נובמבר ש.ז.. 8. מן התסקיר שהוגש לקראת הדיון בערעור עולה כי לדברי המערער הוא מתקשה במאסר אך עושה מאמצים לתפקד כנדרש ותפקודו במאסר תקין וללא בעיות משמעת. המערער מביע מוטיבציה כנה לעשות שינוי בחייו לאחר השחרור ולשקם את עצמו, אף שלא ברור עד כמה יש לו כוחות לכך. עוד צוין בתסקיר כי בכוונת המערער לפנות לוועדת השחרורים בבקשה לשחררו על-תנאי מן המאסר, ובמידה שהוועדה תיעתר לבקשה צפויה הרשות להגנת האסיר לבנות עבורו תוכנית שיקום בקהילה במסגרת ביתית למשך תקופת השחרור על-תנאי. התרשמותה של נציגת הרשות לשיקום האסיר שנפגשה עם המערער היא כי קיימים מספר גורמים התומכים באפשרות של בניית תוכנית שיקום ביתית כזו ובהם תפקודו החיובי במאסר; נכונותו לשתף פעולה עם תוכנית טיפולית; העובדה כי משפחתו מלווה אותו; והצפי כי הוא ימשיך להיות מלווה על-ידי עובד קידום נוער. שירות המבחן אף מביע חשש כי ריצוי תקופת המאסר במלואה יחזק אצל המערער דפוסים עברייניים, ומציין כי במידה שהמאסר יקוצר יוכל המערער להתחיל בתוכנית השיקום בקהילה בתוך תקופה של כחודש וחצי. על רקע זה ממליץ שירות המבחן לקצר את תקופת המאסר ולהעמיד את המערער בפיקוח קצין מבחן למשך חצי שנה לאחר השחרור. דיון 9. לאחר שעיינו בטענות הצדדים הגענו למסקנה כי בנסיבות המיוחדות של המקרה דנן מן הראוי להפחית במידת מה מעונש המאסר שנגזר על המערער ולהעמידו על חמישה-עשר חודשי מאסר במקום שמונה-עשר חודשי מאסר. העבירה בה הורשע המערער היא חמורה. המערער הכה את המתלונן באבן גדולה ואף חתך ודקר אותו באמצעות סכין. כתוצאה מכך נגרם למתלונן נזק גופני ממשי והוא נזקק לטיפול רפואי נרחב. בית משפט זה עמד לא אחת על הצורך לבער את נגע האלימות ולשרשו ועל הענישה המחמירה המתחייבת לגבי עבירות מסוג זה, בציינו כי "... שעה שנגע האלימות והפרת החוק פושה בחברתנו מן הראוי שידע כל איש ותדע כל אישה כי אם יבחרו בדרך האלימות ייטו בתי המשפט להשית עליהם עונשי מאסר מאחורי סורג ובריח" (ע"פ 3863/09 מדינת ישראל נ' חסן, פיסקה 21 (טרם פורסם, 10.11.2009); וראו גם ע"פ 6999/09 שריתח נ' מדינת ישראל, פיסקה 8 (טרם פורסם, 4.5.2010)). יחד עם זאת, מלאכת גזירת עונשו של נאשם מחייבת בחינה של מכלול השיקולים והנסיבות כולם ועריכת איזון ראוי ביניהם. כך בכלל וכך במיוחד מקום שבו בקטין עסקינן. בכל הנוגע לענישת קטינים מושם דגש רב על השיקולים האינדיבידואלים ובית המשפט מחויב לשקול את נסיבותיו האישיות של הקטין לרבות גילו, סיכויי שיקומו והאינטרס הקיים במתן הזדמנות של תיקון לקטין על-מנת שיוכל להעלות את חייו על מסלול נורמטיבי ולקדמם (ראו ע"פ 8638/10 פלוני נ' מדינת ישראל, פיסקה 16 (טרם פורסם, 23.3.2011)). 10. במקרה שלפנינו חוברות יחדיו מספר נסיבות המצדיקות להקל במידת מה מן העונש שגזר בית משפט קמא על המערער. הטעם המרכזי עניינו בכך שבמידה רבה העדר האפשרות לשלב את המערער במעון נעול היא זו שהביאה לכך שנגזר עליו עונש של מאסר בפועל. עמדתו המקצועית העקרונית של שירות המבחן בפני בית משפט קמא הייתה כי מן הראוי שהמערער ירצה את עונשו במעון נעול, וכך הסכימו הצדדים במסגרת הסדר הטיעון שהושג, אך המערער המתין חודשים ארוכים להשמתו במעון והדבר לא הסתייע בשל מצוקת מקום. אכן, מצוקת המקום במעונות הנעולים בישראל היא בעיה כאובה ומוכרת ויש להצטער מאוד על כך שפתרונה מתמהמה, אף כי בית משפט זה עמד ושב ועמד בעבר על הפער הקיים בין מספר המקומות הפנויים במעונות אלה לבין צרכי ההשמה בפועל ועל כך שמצב דברים זה חוטא לעקרונות יסוד שהתווה המחוקק בעניין ענישת קטינים (לעניין זה ראו: ע"פ 7113/08 פלוני נ' מדינת ישראל, פיסקה 8 (טרם פורסם, 15.12.2008); ע"פ 8277/10 פלוני נ' מדינת ישראל, פיסקה 6 לפסק-דינו של כב' השופט א' גרוניס (טרם פורסם, 28.2.2011); כן ראו והשוו בש"פ 7352/97 פלוני נ' מדינת ישראל, פיסקה 6 (לא פורסם, 25.12.1997)). אין להשלים עם מציאות עגומה זו ויש לעשות לתיקונה ללא דיחוי, אולם כל עוד זהו מצב הדברים נראה כי מן הראוי שהמדינה תוודא טרם כריתת הסדר טיעון שעניינו השמת נאשם במעון נעול, כי הדבר אכן ניתן לביצוע בתוך פרק זמן סביר. במקרה שלפנינו לא ניתן היה לשלב את המערער במעון נעול כמוסכם גם בחלוף תשעה חודשים מיום שבו הוצג הסדר הטיעון בבית משפט קמא ונקבע מתוקף הודאת המערער כי הוא עבר את העבירה שיוחסה לו. פרק זמן כזה להמתנה בחייו של נער כבן חמש-עשרה אינו זמן המתנה סביר בכל קנה מידה. על כן, משלא ניתן היה לשלב את המערער במעון נעול מסיבות שאינן תלויות בו ולאחר שהוא המתין לכך חודשים ארוכים והסתמך על כך, מן הראוי היה ליתן לעובדה זו משקל בגזירת העונש. טעם נוסף שבגינו ראינו להקל מעט בעונשו של המערער עניינו בכך שתפקודו בכלא חיובי והוא מביע מוטיבציה כנה לבצע שינוי בחייו. מוטיבציה זו ניתן לדעת שירות המבחן והרשות לשיקום האסיר לתרגם לתוכנית שיקום מתאימה ממנה יוכל המערער להפיק תועלת. אכן, המערער מעד לא מעט ואף תלויים ועומדים נגדו הליכים פליליים נוספים, אך כיום הוא מביע רצון לשקם את חייו ולעלות על דרך הישר. בהינתן גילו הצעיר מאוד ונסיבותיו האישיות הקשות ביותר נראה כי אין לשלול ממנו הזדמנות זו ויש לעודד אותו לצעוד במסלול חיובי של שינוי. הפחתה מסוימת בעונש בשל כל הטעמים שפרטנו, תאפשר לו להשתלב בתוכנית השיקום בתוך תקופה קצרה יחסית ואנו מקווים כי הוא אכן ישכיל להפיק ממנה תועלת לטובתו ולטובת החברה והקהילה אליה הוא משתייך. 11. אשר על כן, הערעור מתקבל באופן חלקי באופן שתחת שמונה-עשר חודשי מאסר בפועל ירצה המערער חמישה-עשר חודשי מאסר בפועל. יתר רכיבי גזר הדין יעמדו בעינם. כמו כן, יעמוד המערער בפיקוח קצין מבחן במשך חצי שנה לאחר שחרורו מן המאסר. ניתן היום, כ"ה בתשרי התשע"ב (23.10.2011). ש ו פ ט ת ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 11063810_V02.doc אא מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il