גדי ורקשטל נ. בנק לאומי לישראל בע"מ

פסק-דין בתיק ע"א 6380/05 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים ע"א 6380/05 בפני: כבוד השופט א' גרוניס כבוד השופטת מ' נאור כבוד השופטת א' חיות המערער: גדי ורקשטל נ ג ד המשיב: בנק לאומי לישראל בע"מ ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו בע"א 3789/04 מיום 2.6.05 שניתן ע"י כב' השופטת ש' דותן תאריך הישיבה: כ"ב בחשון התשס"ז (13.11.06) בשם המערער: עו"ד דניאל מקליס בשם המשיב: עו"ד יעל פינקלמן פסק-דין השופט א' גרוניס: 1. המשיב הגיש לבית המשפט המחוזי תביעה בסדר דין מקוצר נגד המערער ואמו בגין יתרת חוב בחשבון שניהל המערער. התביעה הייתה בסכום של כ- 1.4 מיליון ש"ח. המערער ואמו הגישו בקשות רשות להתגונן. המשיב הסכים כי לאם תינתן רשות להתגונן. בקשתו של המערער נדונה בפני רשם בית המשפט המחוזי (כבוד השופט ע' אזר ז"ל). כבוד הרשם החליט כי תינתן רשות להתגונן לגבי טענה אחת בלבד. המשיב הגיש ערעור על ההחלטה ואילו המערער הגיש ערעור שכנגד. בית המשפט המחוזי (כבוד השופטת ש' דותן) החליט לדחות את הערעור שכנגד ולקבל את הערעור. בעקבות זאת ניתן פסק דין נגד המערער על מלוא סכום התביעה. המערער השיג על פסק הדין בבית משפט זה. כבוד הרשם של בית משפט זה קבע כי ההליך הנכון הינו ערעור בזכות. זה הערעור שבפנינו. 2. בדיון שנערך בפני כבוד הרשם המנוח אזר הסכימו בעלי הדין כי הם יסכמו לגבי סעיפים מסויימים בתצהירו של המערער שתמך בבקשת הרשות להתגונן (סעיפים 29-22) וכי יתר הסעיפים ייחשבו כמחוקים. המשיב ויתר על חקירתו של המערער על תצהירו. בסעיפים שנותרו על כנם בתצהיר טען המערער כי המשיב הסכים להעמיד לו מסגרת אשראי בגובה יתרת החוב עד לסיום הליכים פליליים שהתנהלו נגדו וכי החשבון יחוייב בריבית בשיעור הנמוך ביותר על פי סמכותו של אחד מאנשי המשיב, שהמערער נקב בשמו. לטענת המערער, חרף הסיכום בעניין מסגרת האשראי, נקבעה מסגרת אשראי בסכום נמוך יותר וכן התברר למערער שהריבית שנגבתה בגין יתרת החובה הייתה דווקא הריבית הגבוהה ביותר שהבנק גבה. כבוד הרשם של בית המשפט המחוזי מצא כי הטענה בעניין מסגרת האשראי אינה מפורטת דיה. לפיכך הוא קבע שאין ליתן רשות להתגונן על יסוד טענה זו. אשר לטענה הנוספת בעניין גובה הריבית, לגביה נקבע כי אכן מדובר בטענה שראוי לשומעה וזאת מן הטעם שהמשיב לא המציא את כל העתקי המסמכים הנדרשים לבדיקתה של הטענה. 3. המשיב הגיש ערעור לפני בית המשפט המחוזי בטענה שלא היה מקום למתן רשות להתגונן אפילו לא בעניין הריבית. המערער מצידו הוא הגיש ערעור שכנגד בו טען כי לא היה יסוד להגבלתה של הרשות להתגונן לטענה בעניין הריבית. המערער הגיש לפני בית המשפט המחוזי, בגדר הערעור שכנגד, בקשה לראיות נוספות. לבקשה צורפו הראיות הנוספות עצמן. בית המשפט דחה את הבקשה לצירופן של הראיות תוך שציין שיש להתייחס בחומרה למבקש המצרף את הראיות הנוספות טרם שניתנה החלטה המתירה את הגשתן. לגופם של דברים נקבע, כי אין להיעתר לבקשה משום שניתן היה לבקש להגיש את הראיות הנוספות טרם שנסתיים הדיון בבקשת הרשות להתגונן בפני כבוד הרשם. בפסק דינו של בית המשפט המחוזי שדחה את הערעור שכנגד וקיבל את ערעורו של המשיב נקבע כי טענותיו השונות של המערער בסעיפים הרלוונטיים של בקשתו לרשות להתגונן לא פורטו במידה הראויה. עוד ציין בית המשפט כי בעת ההליך בפני כבוד הרשם הגיעו הצדדים להסכמה דיונית לפיה המשיב ימציא את המסמכים למערער וכי הלה יגיש בקשה מתוקנת לרשות להתגונן אלא שבקשה כאמור לא הוגשה. 4. המערער חוזר למעשה על הטענות שהעלה בערעורו שכנגד בפני בית המשפט המחוזי ואילו המשיב חוזר וטוען כי צדק בית המשפט דלמטה משהחליט לקבל את הערעור על החלטתו של כבוד הרשם. דעתנו היא שהמקרה הינו מקרה גבולי וכי על כן יש אמנם מקום למתן רשות להתגונן אלא שיש להתנות את הרשות בתנאי של הפקדה. הגענו למסקנתנו זו לאחר שעיינו בכל החומר, במיוחד בתצהירו של המערער עליו נסמכה בקשתו לרשות להתגונן. הבקשה, שהוגשה על ידי פרקליט אחר ולא זה המייצג את המערער עתה, אכן לוקה בחוסר פירוט מסוים. עם זאת, לא ניתן להתעלם מכך שבבקשה ובתצהיר התומך בה נוקב המערער במפורש בשמו של איש הבנק איתו נפגש ועימו נעשה הסיכום בעניין מסגרת האשראי והריבית. אפשר שאלמלא צוין שמו של פקיד המשיב עימו נעשה ההסדר, היה צידוק לדחות את הבקשה לרשות להתגונן מכל וכל. בנסיבות העניין, במצב בו חוסר הפירוט הינו חלקי, יימצא האיזון במתן רשות להתגונן בתנאי שהמערער יפקיד בקופת בית המשפט סך של 250,000 ש"ח במזומן או על דרך ערבות בנקאית אוטונומית וזאת תוך 60 ימים מעת שיומצא לו פסק דין זה. 5. אי לכך הערעור מתקבל, פסקי הדין של בית המשפט המחוזי (זה המקבל את הערעור על החלטת הרשם וזה המקבל את התביעה) והחלטתו של כבוד הרשם מבוטלים. תצהירו של המערער, והכוונה לסעיפים 29-22 שבו, ישמש ככתב הגנה. איננו רואים צורך להידרש לשאלה כיצד יתייחס בית המשפט לבקשה שתוגש, אם תוגש, לתיקון כתב ההגנה. בנסיבות העניין לא ייעשה צו להוצאות. ניתן היום, כ"ב בחשון התשס"ז (13.11.06). ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש ו פ ט ת _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 05063800_S10.doc גק מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il