פלוני נ. פלוני

2 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים ע"א 63785-10-24 ע"א 51953-01-25 לפני: כבוד הנשיא יצחק עמית כבוד השופטת דפנה ברק-ארז כבוד השופט דוד מינץ המערערת בע"א 63785-10-24 והמשיבה בע"א 51953-01-25: פלונית נגד המשיב בע"א 63785-10-24 והמערער בע"א 51953-01-25: פלוני ערעורים על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב- יפו בת"א 47887-11-20 מיום 21.8.2024 שניתן על ידי כב' השופטת אירית קלמן ברום תאריך ישיבה: י"ט חשוון התשפ"ו (10.11.2025) בשם המערערת בע"א 63785-10-24 והמשיבה בע"א 51953-01-25: עו"ד רוני אלוני סדובניק בשם המשיב בע"א 63785-10-24 והמערער בע"א 51953-01-25: עו"ד נעמי לנדאו; עו"ד אלינה קיזין; עו"ד אסף מסדה; עו"ד ארז גרייבסקי פסק-דין 1. המערערת בע"א 63785-10-24 (להלן: המערערת) הגישה לבית המשפט המחוזי תובענה לפיצויים כנגד המערער בע"א 51953-01-25 (להלן ולצורך הנוחות: המשיב) בגין אונס והטרדות מיניות במקום עבודתה ברשות שדות התעופה. בית משפט קמא עמד בפסק דינו על הראיות שהובאו בפניו וקבע ממצאי עובדה ומהימנות ביחס לעדים הרבים שהופיעו בפניו. בשורה התחתונה, נקבע כי התקיימו יחסי מרות בין הצדדים, אך לא עלה בידי המערערת להוכיח מעשי אונס ואלימות ו"כל זאת מבלי לפגוע במסקנה הקובעת כי הנתבע ניצל את יחסי המרות שלו לטובת קיום יחסים אינטימיים עם התובעת". במישור הנזק, העמיד בית משפט קמא את שיעור הפיצויים על הסך של 1,387,398 ש"ח. מסכום זה נוכו תגמולי המוסד לביטוח לאומי והסכום ששולם למערערת על ידי מקום עבודתה בסך כולל של 1,282,000 ש"ח, כך שהמשיב חוייב לשלם למערערת הסך של 105,398 ש"ח בצרוף שכר טרחת עו"ד בשיעור 23.4% בתוספת הוצאות משפט בסך 5,000 ש"ח. 2. על פסק דינו של בית משפט קמא הוגשו שני הערעורים המאוחדים שנשמעו בפנינו. בתמצית שבתמצית, המערערת הלינה על מיעוט הפיצוי שנפסק לזכותה בהינתן המעשים שלהם הייתה נתונה מצד המשיב. מנגד, הלין המשיב על הסכום שנפסק לחובתו, בין השאר בכל הנוגע לחישוב הפסד ההשתכרות של המערערת. 3. לאחר שעיינו בחומר הרב שהניחו הצדדים לפנינו ושמענו טיעוני הצדדים, מצאנו כי פסק דינו של בית משפט קמא מעוגן בראיות ובמסמכים. אנו מאמצים אפוא את פסק הדין על קרבו ועל כרעיו מכוח סמכותנו לפי תקנה 148(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018. 4. למעלה מן הצורך נוסיף ונעיר כי ביסוד פסק דינו של בית משפט קמא עמדה גם התרשמותו מקשיים בעדות המתלוננת בחלק מהיבטיה. עוד נוסיף כי בית משפט קמא הלך לקראת המערערת בפסיקת הפיצוי, והדבר בא לידי ביטוי במיוחד בכך שחישוב הפסדי ההשתכרות נעשה על בסיס השכר הממוצע במשק. לכן, איננו רואים מקום להתערבות בגובה הפיצוי כפי שנתבקש על ידי המערערת, ומנגד, איננו רואים לקבל את ערעור המשיב באשר הסכום הכולל של הפיצוי הוא סביר מ"מעוף הציפור". 5. סוף דבר ששני הערעורים נדחים, ומשכך, כל צד ישא בהוצאותיו. ניתן היום, י"ט חשוון תשפ"ו (10 נובמבר 2025). יצחק עמית נשיא דפנה ברק-ארז שופטת דוד מינץ שופט