פסקי דין בית המשפט העליון

כל כרטיס מציג בקצרה את עיקרי פסק הדין. הנה דוגמה מהפסיקה הראשונה בעמוד — ריחוף/לחיצה על תווית הסבר מדגיש את האזור המתאים בכרטיס.

בג"ץ 6377/02

יאסין עבד אל חאק נ. מדינת ישראל

ערעור על הרשעה ברצח בכוונה תחילה, תוך התמקדות בטענת המערער כי ניסה להחיות את המנוחה לאחר המעשה.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?
תאריך פרסום 05/01/2004 — תאריך פרסום פסק הדין על ידי בית המשפט.
סוג התיק בג"ץ — עתירה לבית משפט גבוה לצדק.
מספר התיק 6377/02 — פורמט ישן: מספר סידורי / שנה.
נושא/קטגוריה רצח בכוונה תחילה — לחיצה על התווית מציגה את כל פסקי הדין באותה קטגוריה.
שם התיק (הצדדים) שם התיק כולל את שמות הצדדים. הקיצור "נ׳" שביניהם = "נגד".
תמצית הטענה / עתירה / ערעור ערעור על הרשעה ברצח בכוונה תחילה, תוך התמקדות בטענת המערער כי ניסה להחיות את המנוחה לאחר המעשה.
החלטת בית המשפט נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) — בית המשפט דחה את ההליך לטובת הצד שכנגד (הנתבע/המשיב).

הסבר זה לא ייפתח אוטומטית בביקורים הבאים. תמיד אפשר לפתוח אותו שוב מהפס בראש הרשימה.

בג"ץ 6377/02

יאסין עבד אל חאק נ. מדינת ישראל

ערעור על הרשעה ברצח בכוונה תחילה, תוך התמקדות בטענת המערער כי ניסה להחיות את המנוחה לאחר המעשה.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?

סיכום פסק הדין

המערער הורשע בבית המשפט המחוזי ברצח בכוונה תחילה. בערעורו לבית המשפט העליון, טען המערער כי ניסה להנשים את המנוחה לאחר המעשה, דבר המעיד על היעדר כוונה להמיתה. בית המשפט העליון החזיר את התיק לבית המשפט המחוזי כדי שיכריע בשאלה עובדתית זו. בית המשפט המחוזי קבע בהחלטתו המשלימה כי אינו מאמין לגרסת המערער, וכי התנהגותו לאחר המעשה (בריחה ומניעת עזרה מהילדים) מחזקת את המסקנה בדבר קיומה של כוונה תחילה. בית המשפט העליון דחה את הערעור וקבע כי מדובר בממצאים עובדתיים מובהקים שאין עילה להתערב בהם.

סוג הליך עתירה לבית משפט גבוה לצדק (בג"ץ)
הרכב השופטים א' מצא, י' טירקל, א' א' לוי
בדעת רוב 3/3

ניתוח פסק הדין

תובעים

  • יאסין עבד אל חאק

נתבעים

  • מדינת ישראל

טענות הצדדים

טיעוני התביעה
  • התנהגות המערער לאחר המעשה (הסתלקות מהדירה ומניעת עזרה מהילדים) מעידה על כוונה תחילה.
טיעוני ההגנה
  • המערער ניסה להנשים את המנוחה לאחר שנוכח כי היא מתה או קרובה למות, דבר השולל כוונה תחילה.
  • ממצאי פסק הדין המשלים אינם מתיישבים עם פסק הדין המקורי.
מחלוקות עובדתיות
  • האם המערער ניסה להנשים את המנוחה לאחר המעשה?

ראיות משפטיות

ראיות מרכזיות שהתקבלו
  • התנהגות המערער לאחר מעשה ההמתה כפי שנקבעה על ידי בית המשפט המחוזי.
ראיות מרכזיות שנדחו
  • גרסת המערער כי ניסה להנשים את המנוחה.

הדגשים פרוצדורליים

  • החזרת התיק לבית המשפט המחוזי להשלמת פסק דין בשאלות עובדתיות ספציפיות.

הפניות לתיקים אחרים

פרטי התיק המקורי
מספר התיק בערכאה הקודמת
תפ"ח 1118/00
בית המשפט שנתן את ההחלטה המקורית
בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו

תגיות נושא

  • רצח
  • כוונה תחילה
  • ערעור פלילי

שלב ההליך

ערעור

סכום הוצאות משפט

0
שאל עם ChatGPT

פסק הדין המלא

פסק-דין בתיק ע"פ 6377/02 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 6377/02 בפני: כבוד השופט א' מצא כבוד השופט י' טירקל כבוד השופט א' א' לוי המערער: יאסין עבד אל חאק נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל ערעור על הכרעת-דינו של בית-המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו מיום 10.6.02 בתפ"ח 1118/00 שניתן על-ידי כבוד השופטים ש' סירוטה, א' טל ונ' אחיטוב תאריך הישיבה: י"א בטבת תשס"ד (5.1.04) בשם המערער: עו"ד י' ויסבוך בשם המשיבה: עו"ד ד' זכריה פסק-דין בהחלטתנו מיום 27.4.03 דחינו את רובן ככולן של השגות המערער על צדקת הרשעתו בעבירת רצח בכוונה תחילה. עם זאת מצאנו טעם בהחזרת ההליך לבית-המשפט המחוזי להשלמה ביחס לטענת המערער, כי לאחר שנוכח כי המנוחה מתה או קרובה למות, הנשים את המנוחה וניסה להחיותה; דבר, שלטענת המערער, שולל את צדקת קביעתו של בית-המשפט המחוזי כי ביצע את מעשה ההמתה לאחר שהחליט להמית את המנוחה. בהחלטתנו האמורה ביקשנו מבית-המשפט המחוזי להשלים את פסק-דינו ביחס לשתי השאלות הבאות: "כלום קיבל את גרסת המערער (או הניח לטובתו) כי ניסה להנשים את המנוחה? ואם התשובה לשאלה הראשונה היא בחיוב, מה ההשלכה שיש לכך לעניין צדקת המסקנה שאליה הגיע בהכרעת-דינו, כי בהטביעו את המנוחה החליט המערער להמיתה?" בפסק-דינו המשלים קבע בית-המשפט המחוזי כי לא האמין לטענת המערער כי ניסה להנשים את המנוחה. אף שבכך התייתר מלפניו הצורך לדון בשאלה השנייה שהצגנו לו, טרח בית-המשפט והסביר, כי החלטתו של המערער להמית את המנוחה נלמדת גם מהתנהגותו לאחר מעשה ההמתה "כשהסתלק מהדירה מבלי להזעיק עזרה וכשמנע מילדי המנוחה לחזור לדירתם ובכך מנע מהם להזעיק עזרה". בטיעונה המשלים לפנינו ניסתה הסניגורית לשכנענו, כי ממצאי פסק-דינו המשלים של בית-המשפט המחוזי אינם מתיישבים עם ממצאי פסק-דינו המקורי וכי גם הכרעתו החוזרת, להרשיע את המערער ברצח בכוונה תחילה, איננה יכולה לעמוד. טענות אלו אין בידינו לקבל. בפסק-דינו המשלים השיב בית-המשפט המחוזי בלשון חד משמעית על השאלה הראשונה שהצגנו לו, ומעבר לצורך הכריע גם בשאלה השנייה. הכרעתו המשלימה היא הכרעה עובדתית מובהקת, וחרף טיעונה הסדור של באת-כוח המערער - שטענה לזכות המערער כל מה שניתן היה לטעון לזכותו - לא מצאנו עילה מוצדקת להתערב בממצאיו ובמסקנתו של בית-המשפט המחוזי, כי במעשהו של המערער התקיימו כל רכיבי הכוונה תחילה. נמצא כי בדין הורשע המערער בביצוע הפשע שיוחס לו. הערעור נדחה. ניתן היום, י"א בטבת תשס"ד (5.1.04). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 02063770_F11.doc מרכז מידע, טל' 02-6750444 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il /עכ.