פלוני נ. מדינת ישראל נציבות שירות המדינה

4 1 בבית המשפט העליון ע"א 637/22 לפני: כבוד הנשיאה א' חיות המערערת: פלונית נ ג ד המשיבים: 1. מדינת ישראל - נציבות שירות המדינה 2. מדינת ישראל -משרד המשפטים ערעור על החלטתו של בית משפט השלום בתל אביב-יפו מיום 4.1.2022 בת"א 54542-11-16 שניתנה על ידי השופטת הבכירה ח' קלוגמן בשם המערערת: בעצמה פסק-דין ערעור על החלטת בית משפט השלום בתל אביב-יפו (השופטת הבכירה ח' קלוגמן) מיום 4.1.2022 בת"א 54542-11-16 שלא לפסול עצמו מלדון בעניינה של המערערת. ההליך נושא הערעור דנן עניינו תביעת המערערת לפיצוי בגין רשלנותם הנטענת של המשיבים בעת הטיפול בטענתה כי נפלה קורבן לעבירות מין בעת שעבדה ברשות ממלכתית. המערערת הגישה את תביעתה ביום 23.11.2016 ובהמשך, ביום 16.11.2017, הגישה כתב תביעה מתוקן. ההליך מתנהל בדלתיים סגורות, ומאז שהועבר לטיפולו של המותב ביום 6.12.2017, התקיימו בו מספר דיונים, האחרון שבהם ביום 12.9.2021. ביום 9.9.2021, מספר ימים לפני הדיון שנקבע, דחה המותב בקשה שהגישה המערערת לקיום הדיון בדלתיים פתוחות (להלן: החלטת פתיחת הדלתיים) בציינו, בין היתר, כי המערערת היא שביקשה שההליך יתנהל בדלתיים סגורות מלכתחילה, וכי בשלב זה אין מקום לשנות ממתכונת זו. עם זאת, בית המשפט ציין כי יתיר לצדדים לטעון בנושא במסגרת סיכומיהם וכי החלטה סופית תינתן במסגרת פסק הדין. בהמשך יום 9.9.2021 דחה המותב בקשה נוספת שהגישה המערערת בעניין זימון עדים מסוימים לדיון (להלן: החלטת זימון העדים). בהחלטתו הסביר המותב כי עוד ביום 12.11.2020 הורה למערערת לבחור חמישה מבין 30 העדים שביקשה לזמן, אך המערערת הגישה בקשה מעודכנת רק מספר חודשים לאחר המועד שנקבע באותה החלטה, וזאת ללא הסבר להשתהותה וללא תצהיר. על רקע זה קבע המותב כי למערערת ניתנו די והותר הזדמנויות להגיש בקשה מסודרת בנושא, וכי בנסיבות אלו דין הבקשה להידחות. בפתח הדיון ביום 12.9.2021 ציין בא-כוח המערערת "[...] קיבלתי את ההחלטה של בית המשפט לעניין זימון העדים ואת ההחלטה לג[ב]י דלתיים סגורות. נזעקתי בתוכי, יש לי כבוד רב לבית המשפט הנכבד, אני מעריך את בית המשפט, נהנה להיות בחברתה, יש פה בסיס לטעון טענת פסלות [...] סעיף 77 א [א] אומר שאם השופט שיושב בדין מצא, וזה נראה לא טוב" (כך במקור). בית המשפט הבהיר לבא-כוח המערערת שביכולתו להגיש בקשת פסלות וכי תינתן לו שהות להגישה, ולכך השיב בא-כוח המערערת "אני צריך 5 ימים. הבקשה מרוכזת. אני יודע בדיוק מה אני רוצה לטעון". על רקע זה נתן בית המשפט החלטה בה התיר לבא-כוח המערערת להגיש בקשת פסלות תוך 15 ימים. חלף הגשת בקשת פסלות, הגיש בא-כוח המערערת ביום 5.10.2021 בקשה לשחרור מייצוג. בבקשה צוין, בין היתר, כי "ההודעה שנמסרה בבית המשפט הנכבד ביום 12.9.21, בדבר הבקשה לפסילה, נתקבלה בהחלטה משותפת עם [המערערת]" אך המערערת לא התייצבה לפגישה עם בא-כוחה לצורך הכנת בקשת הפסלות. עוד ציין בא-כוח המערערת כי לדעתו יש מקום לבקשת פסילה, ופירט בהקשר זה מספר נימוקים העוסקים בהחלטת זימון העדים ובהחלטת פתיחת הדלתיים. עם זאת, בא-כוח המערערת הוסיף "הגם שמצאתי לנכון לפרטם [נימוקים אלה] מפאת כבודה, אין כאן בקשת פסילה". ביום 28.10.2021 הורה המותב למערערת ולבא-כוחה לנסות ולהגיע להבנות שיאפשרו את המשך הייצוג. ביום 26.12.2021 הגישה המערערת, באמצעות בא-כוחה, בקשה לפסילת המותב, שבה הוסבר כי מאז הדיון מיום 12.9.2021 היא סבלה מבעיות רפואיות שמנעו ממנה לבוא בדברים עם בא-כוחה בכל הנוגע להכנת בקשת הפסלות. לגופו של עניין העלתה המערערת השגות על החלטת פתיחת הדלתיים, והסבירה כי ביקשה בעבר לנהל את ההליך בדלתיים סגורות מכיוון שבאותו שלב טרם ניתנו הכרעות בהליכים משפטיים שהתנהלו במקביל, בבתי הדין לעבודה ובבית המשפט המחוזי בירושלים, ואשר עסקו אף הם באירועים שבמוקד תביעתה (להלן: ההליכים הנוספים). עתה, לאחר שניתנו הכרעות באותם הליכים, טענה המערערת כי חל שינוי נסיבות המצדיק את ניהול ההליך בדלתיים פתוחות. המערערת טענה כי העובדה שהמותב הורה לצדדים להתייחס לנושא בסיכומיהם "היא הכשלת שמיעת התיק בדלתיים פתוחות מלכתחילה" – ולגישתה, החלטתו של המותב נובעת מחוסר רצון שאחד הגורמים המעורבים בהליך, בכיר בפרקליטות המדינה (להלן: הבכיר), יעיד בדלתיים פתוחות. עוד ציינה המערערת כי הפרקליטות החליטה שלא להגיש תצהיר מטעמו של אותו בכיר, וכי המותב ציין ש"ידון בנושא העדר התצהיר" אך נמנע מלעשות כן. לגישת המערערת, "השכחת פרשת תצהיר [הבכיר] ופרשת הדלתיים הסגורות משתלבות זו בזו, ויוצרות חשש ממשי כי נוכחות [הבכיר] ו/או השמעת עדויות אחרות העוסקות בהתנהגותו היו נר לרגליו של בית המשפט הנכבד, המעורר חשש ממשי למשוא פנים". המשיבים התנגדו לבקשת הפסלות, והמותב דחה את הבקשה לפסילתו ביום 4.1.2022. בהחלטתו ציין המותב כי הבקשה הוגשה לאחר המועד שנקבע ביום 12.9.2021 ומבלי שצורף לה תצהיר. עם זאת, המותב מצא שלא לדחות את הבקשה עקב הפגמים הפרוצדורליים הללו, והוא הוסיף ונדרש לטענות שבגוף הבקשה. בית המשפט קבע כי בקשת הפסלות נובעת, על פניה, מחוסר שביעות רצונה של המערערת מהחלטת פתיחת הדלתיים ומהחלטת זימון העדים, שעליהן ניתן היה להגיש בקשת רשות ערעור. עוד ציין בית המשפט "דברי ב"כ [המערערת] מעידים דווקא על יחס מבין ורגיש שניתן [למערערת] במהלך ניהול ההליך הנדון, אך רק טבעי הדבר שככל וההליכים מתקדמים ומתמקדים, להחלטות שניתנות על ידי בית המשפט יש נפקות משפטית מהותית לגבי ניהול ההליך". מכאן הערעור שלפניי, אותו הגישה המערערת שלא באמצעות בא-כוחה. המערערת סבורה כי התנהלותו של המותב מובילה לפגיעה במראית פני הצדק ויוצרת חשש ממשי למשוא פנים לטובת המשיבים, "לנוכח הגורמים המעורבים בסכסוך זה" ובהם הבכיר – "שהוא השחקן הראשי בתיק זה". המערערת מוסיפה וטוענת כי הדיון מיום 12.9.2021 התקיים כשנתיים לאחר הדיון הקודם, וכי המותב עיכב את הדיונים בהליך עד לסיום ההליכים הנוספים "והעמיד את המערערת במשך שנתיים ללא מועד לדיון", וזאת אף שההליכים הנוספים כלל אינם קשורים להליך הנוכחי. כמו כן חוזרת המערערת על השגותיה בעניין החלטת פתיחת הדלתיים, ובעניין הימנעותו של המותב מליתן החלטה בנוגע לאי-הגשת תצהיר מטעם הבכיר. לצד זאת מלינה המערערת על מספר החלטות נוספות שניתנו בהליך, ובהן החלטה "להוציא את כל מה שקשור להטרדות המ[י]ניות מכתב התביעה ה[מ]תוקן". החלטות אלו, כך המערערת, מעידות על "הכוונה לטייח את התיק ולניהול במשוא פנים" (כך במקור). 6. הערעור הוגש ביום 19.1.2022, והתקבל לרישום לאחר שהרשמת ש' עבדיאן נעתרה ביום 25.1.2022 לבקשת המערערת להארכת מועד להגשת הערעור (בש"א 483/22). בגוף הערעור ציינה המערערת כי היא מבקשת "מראש לתקן את הבקשה לפסילת שופט שנכתבה באופן חפוז כדי להגישה בזמן", אך עד כה טרם הוגשה בקשה לתיקון הערעור. 7. דין הערעור להידחות. המבחן לפסילת שופט מעוגן בסעיף 77א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, ולפיו יש לבחון אם מתקיימות נסיבות שיש בהן כדי ליצור חשש ממשי למשוא פנים מצד המותב. לא מצאתי כי נסיבות מעין אלו מתקיימות בענייננו. החלטת פתיחת הדלתיים והחלטת זימון העדים, שעליהן הלינו המערערת ובא-כוחה במהלך הדיון מיום 12.9.2021 ובבקשת הפסלות, הן החלטות דיוניות שהאפיק המתאים להשגה עליהן אינו בקשת פסלות אלא הליכי ערעור מתאימים (ע"א 8564/20 פלוני נ' פלונית, פסקה 9 (21.2.2021)); והוא הדין בנוגע לטענה כי המותב נמנע מלהידרש לאי-הגשת תצהיר מטעמו של הבכיר (השוו: ע"א 6491/21 פלונית נ' פלונית, פסקה 8 (8.11.2021)). לא שוכנעתי כי טענות אלו מקימות חשש ממשי למשוא פנים מצד המותב, והטענה כי החלטותיו ניתנו על רקע המעורבות הנטענת של הבכיר בהליך – היא משוללת בסיס ומוטב היה לה אלמלא נטענה. טענותיה הנוספות של המערערת – השגותיה על החלטות אחרות שנתן המותב, והטענה שהמותב השהה שלא בצדק את הטיפול בתביעה – לא הועלו בבקשת הפסלות שהוגשה לבית המשפט קמא, ומשכך אין מקום להידרש להן לראשונה בשלב הערעור (ע"א 782/21 פלוני נ' פלונית, פסקה 11 (20.4.2021); ע"א 2619/21 פלוני נ' פלונית, פסקה 6 (18.5.2021)). למעלה מן הצורך אציין כי לא שוכנעתי שיש בטענות אלו כדי להקים עילה לפסילת המותב, מה גם שהטענות הללו (ולמצער חלקן) לוקות בשיהוי בלתי-מבוטל אשר תומך אף הוא בדחייתן (השוו: ע"א 4914/19 עזבון המנוח נאסר ז"ל נ' משטרת ישראל תחנה אזורית לב הגליל צפון, פסקה 5 (11.11.2019)). 8. מכל הטעמים שפורטו לעיל, הערעור נדחה. משלא נתבקשה תשובה, לא ייעשה צו להוצאות. ניתן היום, ‏י"ב באדר א התשפ"ב (‏13.2.2022). ה נ ש י א ה _________________________ 22006370_V01.docx רי מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il 1