עבד אל באסט סלאמה נ. נשיא בית המשפט השלום במחוז מרכז- השופט

2 1 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 6366/23 לפני: כבוד השופט י' עמית כבוד השופטת י' וילנר כבוד השופט א' שטיין העותרים: 1. עבד אל באסט סלאמה 2. ד"ר עפיף חמודה 3. פיראס זמירו 4. ראמי סלמה 5. שירין נסראללה 6. מוחמד סלאמה נ ג ד המשיבים: 1. נשיא בית המשפט השלום במחוז המרכז – השופט מנחם מזרחי 2. מדינת ישראל עתירה למתן צו על-תנאי בשם העותרים: עו"ד ניסן שריפי פסק-דין השופט א' שטיין: במסגרתה של העתירה שלפנינו, מלינים העותרים על החלטת המשיב 1, נשיא בתי משפט השלום במחוז מרכז, לשנות את המותב אשר דן בעניינם. במוקד העתירה הליך משפטי המתנהל נגד העותרים 6-2 בבית משפט השלום בנתניה ועניינו בקשות למתן צווי הריסה ללא הרשעה לפי סעיף 239 לחוק התכנון והבנייה, התשכ"ה-1965 (להלן: חוק התכנון והבנייה), למבנים המצויים סמוך לעיר קלאנסווה, וזאת לצורך הגשמת תוכנית תמ"א 10/ג/2 (להלן: התוכנית). ביום 28.12.2021 דחה בית משפט השלום נתניה (השופטת ט' אוסטפלד נאוי, ס"נ) את הבקשות לצווי הריסה. ערעור שהוגש על פסק דין זה לבית משפט המחוזי מרכז-לוד התקבל ביום 3.7.2022, שכן נמצא כי בית משפט השלום לא דן באופן מפורש וברור בתוקפה של התוכנית. בהתאם, נקבע כי הדיון יוחזר לבית משפט השלום לצורך הכרעה בעניין זה. ביום 29.12.2022 קבע בית משפט השלום (השופטת אוסטפלד נאוי) כי הוא מקבל את טענת המדינה לפיה התוכנית אושרה בישיבת ממשלה ופורסמה בילקוט הפרסומים. יחד עם זאת, הותיר בית המשפט את החלטתו בדבר דחיית הבקשות לצווי הריסה על כנה. בערעור שהוגש על החלטה זו לבית המשפט המחוזי מרכז-לוד נטען בשנית כי בית משפט השלום לא קבע מפורשות האם התוכנית תקפה. לאחר שמיעת טענות הצדדים, ניתן תוקף של פסק דין להסכמת הצדדים להחזרת הדיון לבית משפט השלום כדי שיכריע בתוקפה של התוכנית. ביום 20.7.2023 הוגשה בקשה מטעם העותרים במסגרתה ביקשו כי הדיון ימשיך להישמע בפני השופטת אוסטפלד נאוי על אף שמונתה לכהן כשופטת בכירה בבית משפט השלום ראשון לציון. ביום 26.7.2023 הורה המשיב 1, נשיא בתי משפט השלום במחוז מרכז, השופט מ' מזרחי, כי הדיון ימשיך להתקיים בבית משפט השלום נתניה שכן שם מצויות רוב הזיקות לפרשה – המקרקעין והעדים. כן צוין כי עיון בתיק מלמד כי לא מדובר בתיק סבוך ומורכב אשר מחייב את המשך הדיון דווקא בפני השופטת אוסטפלד נאוי. על החלטה זו הוגשה העתירה שלפנינו, במסגרתה נטען כי החלפת המותב שדן בעניינם של העותרים בשלב מתקדם של ההליך אינה ראויה ופוגעת במראית פני הצדק. בהתאם נטען כי יש לקבל את העתירה ולהותיר את הטיפול בתיקים אצל השופטת אוסטפלד נאוי. דין העתירה להידחות על הסף בהעדר עילה מבוררת להתערבותנו. בית משפט זה בשבתו כבית משפט גבוה לצדק אינו משמש ערכאת ערעור על החלטות הערכאות השיפוטיות המוסמכות, בכפוף למקרי קצה, חריגים שבחריגים (ראו, מיני רבים: בג"ץ 2025/23 פלוני נ' היועץ המשפטי לממשלה, פסקה 2 (26.3.2023); בג"ץ 1430/22 קולדוול נ' גולן, פסקה 2 (1.3.2022)). בענייננו-שלנו, כלל זה חל ביתר שאת, שכן ההחלטה שניתנה על ידי המשיב 1 היא החלטה דיונית שניתנה מתוקף סמכותו לפי סעיף 48 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, והיא מצויה בדל"ת אמות מומחיותו של המשיב 1 כנשיא בתי משפט השלום במחוז (ראו: בג"ץ 8703/19 שמעוני נ' נשיא בית המשפט המחוזי תל אביב-יפו, פסקה 9 (12.5.2020)). זאת ועוד: זהות המותב הדן בעניין מסוים אינה בגדר "תוכנית כבקשתך" (ראו והשוו: בג"ץ 2634/16 פלונית נ' פרקליטות המדינה (9.4.2017)); ובהעדר נסיבות חריגות, אין שום הצדקה להתערב בהחלטה ניהולית במהותה שעניינה הקצאת תיקים למותב זה או אחר. אשר על כן, העתירה נדחית בזאת על הסף. העותרים יישאו בהוצאות לאוצר המדינה בסך של 3,000 ש"ח. ניתן היום, ‏ו' באלול התשפ"ג (‏23.8.2023). ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש ו פ ט _________________________ 23063660_F01.docx עב מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il 1