ראובן בלקר נ. מדינת ישראל

החלטה בתיק ע"פ 6360/05 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 6360/05 - ב' בפני: כבוד הנשיא א' ברק המערער: ראובן בלקר נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל ערעור על החלטת בית משפט השלום ברמלה מיום 26.6.2005 בת"פ 2360/05, שניתנה ע"י כב' השופטת נ' קפלינסקי בשם המערער: עו"ד ח' קאזיס בשם המשיבה: עו"ד א' גליקסברג פסק-דין ערעור על החלטת בית משפט השלום ברמלה (השופטת נ' קפלינסקי) מיום 26.6.2005 שלא לפסול עצמו מלדון בת"פ 2360/05. 1. כנגד המערער הוגש בבית משפט השלום ברמלה כתב אישום. ביום 8.5.2005 הגיש המערער בקשה לפסול את בית המשפט (להלן – הבקשה המקורית). זאת, מכיוון שהשופטת בתיק דנה גם בתיקים פליליים קודמים של המערער, בהם אף נגזר עליו עונש מאסר. להוכחת דבריו, צירף המערער את ההרשעה מספר 16 בגיליון הרשעותיו. הבקשה נשלחה לתגובת המשיבה. עוד לפני שהגיעה תגובת המשיבה, ביקש המערער לבטל את הבקשה המקורית, וזו נמחקה (ביום 18.5.2005). ביום 19.5.2005, לאחר שנמחקה הבקשה המקורית, התקבלה תגובת המשיבה לאותה בקשה. בתגובה נאמר, בין היתר, כי "[המערער] נוקט בכל דרך אפשרית על מנת לדחות את הדיונים". עוד נאמר, כי "זו לא הפעם הראשונה בה מבקש [המערער] לפסול שופט מסיבות כאלו ואחרות והרי ניתן לצפות כי [מערער] בעל 'קופת שרצים' כזו שנושא עמו [מערער] זה יהיה 'מוכר' לשופטים נוספים". לאחר שתגובה זו הובאה לידיעת המערער, ביקש זה לפסול את בית המשפט בשנית. לטענתו, הדברים האמורים בתגובת המשיבה, ובמיוחד הטענה כי למערער "קופת שרצים", מחייבת את פסילת בית המשפט. המשיבה התנגדה לבקשת הפסילה. לטענתה, העלאת עברו הפלילי של הנאשם נעשתה רק לאחר שהמערער עצמו עשה כן. 2. בית המשפט דחה את בקשת הפסילה (ביום 26.6.2005). נקבע, כי לאור העובדה "[שהמערער] עצמו הוא זה שהעלה את היכרותו עם בית המשפט והמציא לתיק בית המשפט ראיה מהרישום הפלילי בקשר לאותה היכרות, ולאור ההלכה כי היחשפותו של בית המשפט לגיליון הרשעותיו הקודמות של [המערער], כשלעצמה, אינה מהווה עילה לפסילה, ובמיוחד כאשר בית המשפט לא נחשף לגיליון הרשעותיו הקודמות של [המערער], אלא רק לקטע [שהמערער] עצמו צרף, אין... אותה מסה כבדה של ראיות בלתי קבילות 'המהווה איום של ממש על מקצועיותו' של בית המשפט". מכאן, הערעור שבפניי. 3. לטענת המערער, תגובת המשיבה יוצרת חשש ממשי למשוא פנים, משום שתגובה זו מעידה על עברו הפלילי של המערער ("קופת שרצים") ומרמזת על אופן התנהגותו ("נוקט בכל דרך אפשרית לדחות את הדיונים"). לחילופין, מבקש המערער להעביר את התיק לשופט אחר מתוך שיקול של מראית פני הצדק; המשיבה מתנגדת לבקשת הפסילה. לטענתה, בצירוף ההרשעה ה-16 העיד המערער בעצמו על עברו הפלילי. כמו-כן, גורסת המשיבה שקיימת הנחת יסוד כי השופט הוא מקצועי. ככזה, ביכולתו להפריד בין ראיות קבילות ללא-קבילות ולדון בעניינם של נאשמים שבאו בעבר בפני בית המשפט. 4. לאחר שעיינתי בחומר המונח בפניי, נחה דעתי שדין הערעור להידחות. הלכה פסוקה היא, שחשיפת שופט לעברו של מערער אינה מהווה, כשהיא לעצמה, עילה לפסילת השופט (ראו והשוו: ע"פ 8854/00 אלמקייס נ מדינת ישראל (לא פורסם) והמקורות המוזכרים שם). זאת, משום שחזקה על שופט מקצועי שיידע לנפות את המידע הלא-רלוואנטי אליו נחשף (השוו: ע"א 3279/05 אלמליח נ' אגודת הספורט מכבי קרית-גת (לא פורסם)). הלכה זו נכונה בענייננו אף ביתר, כיוון שהמערער היה הראשון שהביא את עברו הפלילי לידיעת בית המשפט. מתגובת המשיבה וחשיפת עברו של המערער, לא קם חשש ממשי אובייקטיבי לכך שדעתו של בית המשפט נעולה בפני המערער (השוו: רע"א 287/88 מנוף סיגנל נ' עבדל ראזק, פ"ד מד(3) 758). לפיכך, דין טענה זו להידחות. הוא הדין באשר לטענה בדבר מראית פני הצדק. טעם זה, כשהוא לעצמו, ובנסיבות המקרה, איננו מקים עילת פסלות (ראו והשוו: ע"פ 28/98 אסרף נ' בן דורי (לא פורסם); ע"א 763/00 מגדל כפר שיתופי להתיישבות חקלאית בע"מ נ' מזרחי ואח' (לא פורסם)). אשר על כן, הערעור נדחה. ניתן היום, ו' בתמוז התשס"ה (13.7.2005). ה נ שי א _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 05063600_A02.doc/נ.ב. מרכז מידע, טל' 02-6750444 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il