פסקי דין בית המשפט העליון

כל כרטיס מציג בקצרה את עיקרי פסק הדין. הנה דוגמה מהפסיקה הראשונה בעמוד — ריחוף/לחיצה על תווית הסבר מדגיש את האזור המתאים בכרטיס.

בג"ץ 6358/16

פלוני נ. בית הדין הרבני הגדול

עתירה נגד החלטות בתי הדין הרבניים בנושאי חלוקת רכוש, פירוק שיתוף במקרקעין וטענות לפגמים דיוניים.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?
תאריך פרסום 29/09/2016 — תאריך פרסום פסק הדין על ידי בית המשפט.
סוג התיק בג"ץ — עתירה לבית משפט גבוה לצדק.
מספר התיק 6358/16 — פורמט ישן: מספר סידורי / שנה.
נושא/קטגוריה דיני משפחה וסמכויות בתי דין רבניים — לחיצה על התווית מציגה את כל פסקי הדין באותה קטגוריה.
שם התיק (הצדדים) שם התיק כולל את שמות הצדדים. הקיצור "נ׳" שביניהם = "נגד".
תמצית הטענה / עתירה / ערעור עתירה נגד החלטות בתי הדין הרבניים בנושאי חלוקת רכוש, פירוק שיתוף במקרקעין וטענות לפגמים דיוניים.
החלטת בית המשפט נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) — בית המשפט דחה את ההליך לטובת הצד שכנגד (הנתבע/המשיב).

הסבר זה לא ייפתח אוטומטית בביקורים הבאים. תמיד אפשר לפתוח אותו שוב מהפס בראש הרשימה.

בג"ץ 6358/16

פלוני נ. בית הדין הרבני הגדול

עתירה נגד החלטות בתי הדין הרבניים בנושאי חלוקת רכוש, פירוק שיתוף במקרקעין וטענות לפגמים דיוניים.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?

סיכום פסק הדין

העותר הגיש עתירה לבג"ץ נגד החלטות בתי הדין הרבניים בנוגע לחלוקת רכוש משותף (עסק) ופירוק שיתוף במגרש. העותר טען לפגמים דיוניים, חוסר סבירות ומשוא פנים מצד בתי הדין. בית המשפט העליון דחה את העתירה על הסף. נקבע כי בנוגע לעסק המשותף, ההליכים בבית הדין הרבני טרם מוצו, ולכן העתירה מוקדמת. בנוגע למכירת המגרש, נקבע כי טענות העותר נבחנו כראוי על ידי בתי הדין, לא נמצאה עילה להתערבות בג"ץ בהחלטותיהם, וההתמחרות התבססה על הסכמת הצדדים. בג"ץ הדגיש כי התערבותו בהחלטות בתי הדין הרבניים מוגבלת למקרים קיצוניים של חריגה מסמכות או פגיעה בעקרונות הצדק הטבעי, מה שלא התקיים במקרה זה.

סוג הליך עתירה לבית משפט גבוה לצדק (בג"ץ)
הרכב השופטים נ' הנדל, נ' סולברג, א' שהם
בדעת רוב 3/3

ניתוח פסק הדין

תובעים

  • פלוני

נתבעים

  • בית הדין הרבני הגדול
  • בית הדין הרבני האזורי בנתניה
  • עו"ד יורם אבירם
  • עו"ד אהרון טירר
  • פלונית
  • רשות המיסים בישראל

טענות הצדדים

טיעוני התביעה
  • נמנעו מהעותר זכויות דיוניות בבית הדין האזורי
  • ערעורו בבית הדין הגדול נדחה ללא נימוק
  • נפלו פגמים בהליך ההתמחרות של המגרש
  • בית הדין גילה משוא פנים
  • נמנעה ממנו זכות הטיעון
טיעוני ההגנה
  • יש לדחות את העתירה על הסף בשל אופייה הערעורי
  • טרם מוצו ההליכים בבית הדין הרבני בנוגע לעסק המשותף
  • טענות העותר בדבר משוא פנים והעדר זכות טיעון נבחנו ונדחו על ידי בתי הדין
  • ההתמחרות התבססה על הסכמת הצדדים
מחלוקות עובדתיות
  • האם מוצו ההליכים בבית הדין הרבני
  • האם נפלו פגמים בהליך ההתמחרות
  • האם נמנעה זכות הטיעון מהעותר

ראיות משפטיות

ראיות מרכזיות שהתקבלו
  • קביעת בית הדין כי עיין במסמכים שהגיש העותר
  • תנאי ההתמחרות המעידים על הסכמת הצדדים

הפניות לתיקים אחרים

שלב ההליך

עתירה

סכום הוצאות משפט

0

טענות מנהליות

עילת הסבירות
הטענה הועלתה ונדחתה
חריגה מסמכות
הטענה הועלתה ונדחתה
פגמים בהליך
הטענה הועלתה ונדחתה
ניגוד עניינים
הטענה הועלתה ונדחתה
שאל עם ChatGPT

פסק הדין המלא

פסק-דין בתיק בג"ץ 6358/16 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 6358/16 לפני: כבוד השופט נ' הנדל כבוד השופט נ' סולברג כבוד השופט א' שהם העותר: פלוני נ ג ד המשיבים: 1. בית הדין הרבני הגדול 2. בית הדין הרבני האזורי בנתניה 3. עו"ד יורם אבירם 4. עו"ד אהרון טירר 5. פלונית 6. רשות המיסים בישראל עתירה למתן צו על תנאי וצו ביניים בשם העותר: בעצמו בשם המשיבים 2-1: עו"ד שמעון יעקבי בשם משיבים 4-3: עו"ד יורם אבירם; עו"ד אהרון טירר בשם משיבה 5: עו"ד אורית מור סיניבר בשם היועץ המשפטי לשיפוט הרבני: עו"ד רפי רכס פסק-דין השופט נ' הנדל: 1. העותר ומשיבה 5 (להלן: המשיבה) התגרשו בשנת 2012. העתירה הנוכחית מופנית נגד החלטות בית הדין הרבני הגדול ובית הדין הרבני האזורי נתניה – משיבים 1 ו-2 בהתאמה – אשר דנו בענייני רכוש שונים השנויים במחלוקת בין העותר והמשיבה. העותר מלין על הכרעות בית הדין הגדול בשתי סוגיות. האחת – חלוקתו והעברתו של עסק משותף שניהל בעבר עם המשיבה. בבית הדין האזורי נקבע, בין היתר, כי המשיבה רכשה את חלקו של העותר בעסק, וכן נקבעו קביעות שונות על סמך חוות דעתו של רואה חשבון, שמונה לשם בדיקת הפרטים החשבונאיים הרלוונטיים. העותר טוען כי נמנעו ממנו זכויות דיוניות שונות בבית הדין האזורי, וכי למרות זאת – ערעורו בבית הדין הגדול נדחה ללא כל נימוק. עוד ביקש העותר סעד דחוף בדמות המצאת מסמכים שונים הנוגעים לניהול העסק בעבר, לשם הגשת דוחות לרשות המסים. השנייה – הליך מכירתו של מגרש במסגרת פירוק שיתוף בין העותר למשיבה, שבוצע על ידי משיבים 3 ו-4 – כונסי הנכסים שמינה בית הדין האזורי. לטענת העותר, בהליך ההתמחרות שבוצע נפלו פגמים שונים המצדיקים את ביטולו. עוד נטען לפגמים בהליכים המשפטיים שניהל העותר בהתייחס לסוגיה זו בבית הדין האזורי. בין השאר, נטען כי בית הדין גילה משוא פנים נגדו, כי נמנעה ממנו זכות הטיעון במלואה, כמו גם לפגמים משפטיים בהליך ההתמחרות עצמו. מנגד טענו המשיבים כולם כי יש לדחות על הסף את העתירה הנוגעת לסוגיית מכירת המגרש, לנוכח אופיין הערעורי של טענות העותר. עוד הוסיפו וחלקו על טענותיו לגופן. לעניין סוגיית העסק המשותף טען נציג בתי הדין הרבניים כי יש לדחותה על הסף שכן טרם מוצו ההליכים בעניינה בבית הדין הרבני. 2. דין העתירה להידחות על הסף. אשר לסוגיית העסק המשותף, נציג בתי הדין הרבניים ציין כי תיק הערעור שנפתח בעניין זה נסגר עקב שגגה, ומבלי שניתן כלל פסק דין ביחס לסוגיה זו. על כן, למעשה, טרם ניתנה הכרעה בערעור שהגיש העותר. עולה אפוא כי הערעור עודנו תלוי ועומד בבית הדין הרבני הגדול. לאמור, טרם מוצו ההליכים בעניין זה. לכן, ממילא יש לדחות בקשה נוספת שהגיש העותר, לקבלת מסמכי הנהלת החשבונות הדרושים להגשת דוחות המס עבור השנים 2012-2011. כמובן, המקום להגשת בקשה זו הוא בבית הדין הרבני הגדול, מאחר שבמקום זה עודנו מתנהל ההליך הנוגע לעסק שניהלו יחד העותר והמשיבה. זאת, מבלי להביע כל עמדה, אם תוגש בקשה כזו. אשר לסוגיית מכירת המגרש – טענות העותר מתמקדות באופן התגלגלות העניינים בהליך ההתמחרות ובהליך המשפטי. טענותיו בדבר משוא פנים והעדר זכות טיעון זכו להתייחסות בתי הדין הרבניים, ולא נמצא טעם להתערב בקביעותיהם. מן החומר שהוגש עולה כי טענות העותר נשמעו בבית הדין, ואפילו מספר פעמים. אף לא הונחה תשתית לטענתו כי בית הדין לא עיין במסמכים שונים שהגיש, חרף קביעתו המפורשת של בית הדין כי עיין במסמכים אלה. כן יש לדחות את הטענה שיש פסול בהחזרת התיק מבית הדין הגדול לבית הדין האזורי לשם בירור נוסף – סמכות הקבועה בפירוש בתקנה קנג לתקנות הדיון בבתי-הדין הרבניים בישראל, התשנ"ג. לבסוף, טענותיו שעניינן הכללים המשפטיים החלים על ההתמחרות תחומות לנסיבות המקרה. בהקשר זה יצוין כי בתי הדין הרבניים ביססו את מתן זכות הקדימה למשיבה, בעת רכישת חלקו של העותר במגרש, בראש ובראשונה על הקביעה העובדתית שניתנה הסכמת הצדדים לכך, שבאה לידי ביטוי בתנאי ההתמחרות. הפנייה גם לדין הכללי ולהלכה בדין העברי בהקשר זה היו מעבר לנדרש, לנוכח ההסכמה המפורשת של הצדדים למתן זכות קדימה זה לזה. אין אפוא צורך לדון בטענות העותר לעניין הדין הכללי בהקשר זה, וזאת מבלי להביע דעה לגוף טענותיו. אם כן, לא עולה כי עסקינן במקרה קיצוני של חריגה מסמכות, פגיעה בעקרונות הצדק הטבעי, סטייה מהוראות חוק המופנות כלפי בית הדין הרבני, או שנדרש סעד מן הצדק והעניין אינו בסמכותו של בית משפט או בית דין אחר. אלה, כידוע, המקרים הקיצוניים שאליהם מוגבלת התערבות בית הדין הגבוה לצדק בהחלטות ופסקי דין של בית הדין הרבני (בג"ץ 58/13 פלונית נ' בית הדין הרבני האזורי בירושלים, פסקה 17 (10.5.2013), וההפניות שם). בנסיבות אלה אין מקום להיעתר לבקשות העותר לעדכון בדבר שינוי נסיבות ולמתן פרטים נוספים. 3. העתירה נדחית. בנסיבות העניין איננו עושים צו להוצאות. ניתן היום, ‏כ"ו באלול התשע"ו (‏29.9.2016). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 16063580_Z02.doc מא מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il