המרכז לחקר תקשורת (מכון "מבט לתקשורת פלסטינית) נ. פרקליט אי

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 6352/18 לפני: כבוד השופט מ' מזוז כבוד השופט ד' מינץ כבוד השופט י' אלרון העותרים: 1. המרכז לחקר תקשורת (מכון "מבט לתקשורת פלסטינית") 2. איתמר מרכוס 3. דורון מזרחי 4. נתן מאיר 5. אברהם ויסמן נ ג ד המשיבים: 1. פרקליט איו"ש 2. הפרקליט הצבאי הראשי 3. משטרת ישראל עתירה למתן צו על-תנאי בשם העותרים: עו"ד מוריס הירש בשם המשיבים: עו"ד ליאורה וייס-בנסקי פסק-דין השופט ד' מינץ: לפנינו עתירה להורות למשיבים לפתוח בחקירה נגד ג'יבריל רג'וב, מזכיר הוועד המרכזי של פת"ח (להלן: רג'וב), בגין הסתה לרצח. ביום 8.3.2018 פנו העותרים למפכ"ל המשטרה וביום 11.3.2018 הגישו תלונה במשטרה (פל"א 114318/2018) בדרישה לפתוח בחקירה פלילית נגד רג'וב. בפנייתם התייחסו העותרים לשורת התבטאויות של רג'וב בין השנים 2017-2011. בחלוף כחצי שנה ולאחר שלא התקבלה הכרעה בבקשה לפתיחה בחקירה, הגישו העותרים ביום 4.9.2018 את העתירה דנא. ביום 28.5.2019 התקבלה החלטת פרקליט איו"ש בפרקליטות הצבאית, על דעת הפרקליט הצבאי הראשי, פרקליט המדינה והיועץ המשפטי לממשלה, שלא לפתוח בחקירה. למחרת, ביום 29.5.2019, התקבלה תגובת המשיבים לעתירה. במסגרת התגובה טענו כי במכלול נסיבות העניין ההחלטה שלא לפתוח בחקירה היא החלטה סבירה ואינה מצדיקה את התערבותו של בית המשפט. לאחר עיון בעתירה ובתגובה המקדמית הגענו לכלל מסקנה כי דינה להידחות על הסף, בהיעדר עילה להתערבות בשיקול דעתם של המשיבים בכל הנוגע לקבלת החלטות בנוגע לאי-פתיחת חקירה בהליך פלילי. כידוע, לרשויות התביעה מסור שיקול דעת רחב ביותר בכל הנוגע לחקירות שבטיפולן, והתערבות בית משפט זה בהחלטות המצויות בליבת שיקול דעתן של רשויות האכיפה והתביעה – ובכלל זה החלטה על פתיחת חקירה – הינה מצומצמת ביותר ושמורה למקרים חריגים והחלטות בלתי סבירות באופן קיצוני (ראו, למשל: בג"ץ 1081/19 התנועה למען איכות השלטון בישראל נ' פרקליט המדינה, פסקה 6 (20.3.2019); בג"ץ 4849/18 פלוני נ' מדינת ישראל, פסקה 5 (27.11.2018). מתגובתם של המשיבים עולה כי נערכה בחינה מקיפה של מכלול החומרים ונשקלה התועלת שתצמח על ידי העמדה לדין אל מול הנזק שייגרם על ידי העמדה לדין והתועלת שתצמח באי-העמדה לדין. בהליך בחינה זה היו מעורבים הדרגים הבכירים ביותר בפרקליטות המדינה ובפרקליטות הצבאית הראשית, ובמסגרתו נבחנו גם שיקולים לבר-משפטיים, כגון היבטים ביטחוניים ומדיניים הנוגעים לדבר, והוכרע לבסוף כי הפגיעה העלולה להיגרם כתוצאה מפתיחה בחקירה תעלה על התועלת שתצמח מחקירה זו. בנסיבות אלה, כאמור, אין כל עילה להתערבות בהחלטתם של המשיבים שלא לפתוח בחקירה (וראו: בג"ץ 2644/94 פרצ'יק נ' היועץ המשפטי לממשלה, פ"ד מח(4) 341 (1994); בג"ץ 10154/03 ארד נ' אליקים רובינשטיין היועץ המשפטי לממשלה (2.12.2003)). ויודגש לפני סיום, אין בהחלטתנו זו משום כל נקיטת עמדה באשר לטיב המעשים אשר לדעת העותרים מצדיקים העמדה לדין. העתירה נדחית. ניתן היום, ‏כ"ה באייר התשע"ט (‏30.5.2019). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ 18063520_N09.docx רח מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, http://supreme.court.gov.il