פלוני נ. היועץ המשפטי לממשלה המחלקה לשירותים חברתיים

פסק-דין בתיק רע"א 6347/16 בבית המשפט העליון רע"א 6347/16 לפני: כבוד המשנה לנשיאה א' רובינשטיין כבוד השופט ע' פוגלמן כבוד השופטת ד' ברק-ארז המבקשת: פלונית נ ג ד המשיבים: 1. היועץ המשפטי לממשלה – המחלקה לשירותים חברתיים 2. פלונית בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו מיום 20.07.2016 בענ"א 64507-03-16 שניתן על ידי כב' השופט ש' שוחט תאריך הישיבה: ג' בתשרי התשע"ז (5.10.2016) בשם המבקשת: עו"ד יוסי נקר בשם המשיב 1: עו"ד האני טרודי, עו"ד דנית חשין בשם המשיבה 2: עו"ד ענבל כרמל רוזנברג החלטה השופטת ד' ברק-ארז: 1. בקשת רשות הערעור שבפנינו עוסקת בעניינה של המשיבה 2, בתה הקטינה של המבקשת (להלן: הקטינה) שהוכרזה כקטינה נזקקת והוצאה מביתה. הבקשה נסבה על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מיום 20.7.2016 (ענ"א 64507-03-16, השופט ש' שוחט). בית המשפט המחוזי דחה את ערעורה של המבקשת על החלטתו של בית המשפט לנוער בתל אביב-יפו מיום 16.2.2016 (תנ"ז 15443-10-13, הנשיאה ג' ויגוצקי מור). 2. בהתחשב בהיבטים האנושיים המורכבים של הנושא קיימנו דיון בעל-פה בבקשה היום, 5.10.2016, במעמד כל הצדדים הרלוונטיים, ובכלל זאת המבקשת וגורמי הרווחה שטיפלו בעניינם של הקטינה ומשפחתה. 3. לצורך החלטתנו זו אין צורך שנחזור ונפרוס את פרטי הנסיבות המורכבות והקשות של המקרה, אשר תוארו בהרחבה בהחלטותיהן של הערכאות הקודמות. די בכך שנציין כי המבקשת היא אם חד הורית המגדלת את שני ילדיה – הקטינה, ילידת 2005, ואחיה הבוגר א', קטין יליד 2001, שהוא ילד בעל צרכים מיוחדים המאובחן על הרצף האוטיסטי. המשפחה מוכרת לשירותי הרווחה מאז שנת 2011, אז החלה המבקשת להיעזר בשירותים אלה בתחומים שונים, כאשר בין היתר שולבו שני הקטינים בפנימייה לתקופה מסוימת, עד לחודש מרץ 2013. 4. בחודש אוקטובר 2013 הוגשה לראשונה בקשה להוצאת הקטינה מביתה מכוח חוק הנוער (טיפול והשגחה), התש"ך-1960 (להלן: חוק הנוער) – על בסיס מידע שהתקבל לגבי מצב משברי של הקטינה, וכן באשר למצוקה של האם המתקשה בגידול הקטינה. מבלי להרחיב יצוין כי מידע זה התבסס, בין השאר, על דיווחים שהתקבלו מגורמי חינוך בבית הספר שבו למדה אז הקטינה וכן על בדיקה וראיון קליני שנערכו לקטינה בבית החולים "שלוותה". ביום 9.12.2013 הורה בית המשפט לנוער על הוצאתה של הקטינה מביתה והשמתה במשמורת רשות הסעד, על מנת שזו תקבע את מקום חסותה במסגרת משפחת אומנה. 5. בהמשך להחלטה זו התקיימו מספר הליכים נוספים, שאין צורך להידרש אליהם בשלב זה. החשובה לענייננו היא ההחלטה העדכנית של בית המשפט לנוער מחודש פברואר 2016 שבה ניתן תוקף לצו המורה על הוצאתה של הקטינה בביתה והשמתה בביתה של משפחת אומנה, לשנה נוספת, וזאת בכפוף להסדרי ראייה שיקבעו על פי שיקול דעתה של עובדת סוציאלית לחוק הנוער. בית המשפט לנוער קבע כי החלטתו זו מבוססת על עמדתם של כל הגורמים המקצועיים שהקיפו את הקטינה, וסברו כי היא מצויה במצוקה רגשית המסכנת את התפתחותה, למעט עדותו של איש מקצוע מטעם המשפחה שנפגש עם המבקשת והקטינה יחד פעמיים בלבד, ואף לא קיים כל שיחה נפרדת עם הקטינה. 6. המבקשת הגישה ערעור על החלטתו של בית המשפט לנוער, וזה נדחה על-ידי בית המשפט המחוזי. בעיקרו של דבר, בית המשפט המחוזי אימץ את ניתוח הראיות והעדויות שערך בית המשפט לנוער בהחלטתו ואת המסקנות שגזר מהן. בהמשך לכך, בית המשפט המחוזי קבע כי מצבה הנפשי של הקטינה חייב את התערבותם של שירותי הרווחה ואת המהלכים שננקטו על ידם. 7. הבקשה דנן מכוונת נגד פסק דינו של בית המשפט המחוזי, והמבקשת מעלה בה טענות רבות – הן במישור הדיוני של ההליך שהתנהל בערכאות הקודמות והן במישור המהותי. עיקרם של דברים הוא שלטענת המבקשת היא אם טובה, מסורה ומתפקדת, ועל כן לא היה מקום לנקוט באמצעי הדרסטי של הוצאת הקטינה מביתה. אכן, כך נטען, המשפחה התמודדה עם מצב משברי, אולם לא במידה המצדיקה את האמצעי שננקט. בא-כוחה של המבקשת אף הטעים כי בניגוד לנטען על-ידי המדינה, המבקשת השתתפה לאורך כל התקופה בהדרכה הורית. 8. בשלב זה, ועוד קודם לשמיעת באי-כוח המדינה, ביקשנו את התייחסותה של האפוטרופא לדין של הקטינה. האפוטרופא לדין מסרה כי היא סומכת ידיה על עמדת המדינה לפיה בעת הזו אין מקום להתערבות בהחלטות שהתקבלו. האפוטרופא לדין הדגישה כי נפגשה עם הקטינה לקראת הדיון, והתרשמה כי היא נמצאת במצב של "כפל נאמנויות", כאשר היא מצהירה על רצונה לחזור לחזקת המבקשת, ובמקביל מביעה שביעות רצון מן המסגרות שבהן השתלבה בבית האומנה. האפוטרופא לדין הוסיפה כי היא מלווה את כל ההחלטות שהתקבלו בעניינה של הקטינה מתחילת ההליך. 9. להשלמת התמונה, האפוטרופא לדין הוסיפה ועדכנה בנוגע להחלטה שנתקבלה ביום 4.9.2016 על ידי "ועדת תכנון טיפול והערכה לילדים ונוער" באגף הרווחה של עיריית תל אביב-יפו, העוקבת אחר הטיפול בקטינה. החלטה זו כללה המלצה להרחיב את המפגשים בין הקטינה למבקשת, גם מחוץ למרכז הקשר, וזאת על בסיס שבועי, וכן לעבור בהדרגה למתכונת של ביקורים של הקטינה אצל המבקשת במהלך סופי השבוע, כולל לינה. לדבריה, יש לפעול לאורו של מתווה זה. 10. בטיעון בעל-פה מטעמה המדינה גרסה כי אין עילה להתערב בהחלטותיהן של הערכאות הקודמות, המבוססות בחומר הראיות ובחוות הדעת של הגורמים המקצועיים. לצד זאת, שמענו בדיון הבהרות מטעם גורמי הרווחה, לרבות העובדת הסוציאלית לפי חוק הנוער. מדברים אלה למדנו כי קיים משבר אמון של ממש בין המבקשת לבין גורמי הרווחה. כן הובהר לנו כי המבקשת השתתפה במפגשים של הדרכת הורים לאורך מרבית התקופה הרלוונטית, אלא שמפגשים אלה לא הולידו התקדמות טיפולית להערכת גורמי הרווחה, על רקע אותו משבר אמון והתמקדותה של המבקשת, כך נטען, במצוקתה האישית שלה נוכח הוצאת הקטינה מחזקתה. 11. לאחר ששמענו את טענות הצדדים ושקלנו את הדברים, הגענו לכלל דעה כי אין הצדקה בעת הזו להתערב בהחלטות שהתקבלו. התמונה שנפרסה בפנינו היא תמונה קשה. מן הדברים עולה כי הקטינה חוותה מצוקות של ממש בעת ששהתה בביתה. מנגד, אין לנו ספק כי המבקשת כואבת וסובלת כמי ששואפת לגדל את בתה. המבקשת היא אם המטפלת בצורה ראויה, ועל כך אין עוררין בקרב גורמי הרווחה, בבנה האחר, שהוא בעל צרכים מיוחדים. יחד עם זאת, בתה הגיעה למצב שחייב את ההתערבות שננקטה, כפי שמפורט בהחלטותיהן של הערכאות הקודמות. 12. אנו סבורים שבעת הזו יש להתמקד בהתרחשויות האחרונות המשרטטות לכאורה את כיוון ההתפתחות הראוי של הדברים. החלטתו של בית המשפט לנוער היא מחודש פברואר 2016 ותוקפה הוא לשנה. כאמור, אך לאחרונה, בראשית חודש ספטמבר 2016, התקבלה בקרב גורמי הרווחה החלטה עדכנית התומכת בהרחבת המפגשים שבין המבקשת לביתה מחוץ למרכז הקשר, אף בהשתתפות בני משפחה נוספים (למשל, האח א'), וזאת לרבות שהות של הקטינה בביתה של המבקשת בסופי שבוע אחת לשבועיים, כולל לינה. דומה שעל כל הצדדים להקדיש כעת את כל מעייניהם לכך שהמפגשים יעלו יפה, וכן לכך שיעלה יפה שיתוף הפעולה בין המבקשת לגורמי הרווחה, וזאת בכדי לסייע למשפחה לקראת הדיון שצפוי להתקיים בעניינה של הקטינה בעוד חודשים ספורים, אז ניתן יהיה לבחון את פני הדברים לקראת המשך הדרך. אנו פונים בכך לשני הצדדים גם יחד. למבקשת – לנסות ולשתף פעולה עם גורמי הרווחה, על מנת לקדם את הליך הטיפול ולהפיק ממנו את המיטב, ולגורמי הרווחה – לנסות ולהשאיר את משקעי העבר מאחור, ככל האפשר. גם אם מבחינתה שלה מאמינה המבקשת כי מעיקרא לא היה מקום להכרזת הנזקקות, נושא שאין בדעתנו להתערב בהחלטות שהתקבלו בו על ידי שני בתי משפט, אנו מפצירים בה להביט קדימה, אל בניית מערכת היחסים עם הקטינה, על מנת שזו תלך ותתחזק. נבקש כי בא כוחה יסביר לה כי זו דרך המלך כיום, וכי עליה להשליך את יהבה על דרך זו לטובת המשפחה כולה. אנו מוצאים לנכון לציין, בהקשר זה, כי לא היה מקום להתייחס למבקשת כמי שאינה מקבלת הדרכה הורית, בנסיבות שבהן היא הגיעה למפגשים הרלוונטיים לאורך כל התקופה (או מרביתה), אף אם היא לא הפיקה מהם תועלת רבה בשל עמדתה הרגשית לגורמי הטיפול. אנו סבורים כי מאמץ משותף יכול לסייע להתקדמות התהליך, והכול לטובתה של הקטינה. 13. סוף דבר: הבקשה נדחית. בנסיבות העניין, אין צו להוצאות. ניתנה היום, ‏ג' בתשרי התשע"ז (‏5.10.2016). המשנה לנשיאה ש ו פ ט ש ו פ ט ת _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 16063470_A05.doc שט מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il