פסקי דין בית המשפט העליון

כל כרטיס מציג בקצרה את עיקרי פסק הדין. הנה דוגמה מהפסיקה הראשונה בעמוד — ריחוף/לחיצה על תווית הסבר מדגיש את האזור המתאים בכרטיס.

בג"ץ 6339/07

עבד אל מועטי גברין מוחמד גזאווי ואח' נ. אלוף פיקוד דרום

העותרים ביקשו לבטל החלטה של אלוף פיקוד דרום המסרבת להתיר את כניסתם לרצועת עזה לצורך השתתפות בחתונה משפחתית.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?
תאריך פרסום 29/07/2007 — תאריך פרסום פסק הדין על ידי בית המשפט.
סוג התיק בג"ץ — עתירה לבית משפט גבוה לצדק.
מספר התיק 6339/07 — פורמט ישן: מספר סידורי / שנה.
נושא/קטגוריה חופש תנועה — לחיצה על התווית מציגה את כל פסקי הדין באותה קטגוריה.
שם התיק (הצדדים) שם התיק כולל את שמות הצדדים. הקיצור "נ׳" שביניהם = "נגד".
תמצית הטענה / עתירה / ערעור העותרים ביקשו לבטל החלטה של אלוף פיקוד דרום המסרבת להתיר את כניסתם לרצועת עזה לצורך השתתפות בחתונה משפחתית.
החלטת בית המשפט נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) — בית המשפט דחה את ההליך לטובת הצד שכנגד (הנתבע/המשיב).

הסבר זה לא ייפתח אוטומטית בביקורים הבאים. תמיד אפשר לפתוח אותו שוב מהפס בראש הרשימה.

בג"ץ 6339/07

עבד אל מועטי גברין מוחמד גזאווי ואח' נ. אלוף פיקוד דרום

העותרים ביקשו לבטל החלטה של אלוף פיקוד דרום המסרבת להתיר את כניסתם לרצועת עזה לצורך השתתפות בחתונה משפחתית.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?

סיכום פסק הדין

העותרים, תושבי מזרח ירושלים, עתרו נגד החלטת אלוף פיקוד הדרום לסרב לבקשתם להיכנס לרצועת עזה לצורך השתתפות בחתונה משפחתית. העותרים טענו כי הסירוב אינו מנומק ופוגע בזכויותיהם לחופש תנועה וחיי משפחה. המשיבים טענו כי הכניסה לרצועה מותנית בהיתר מטעמי ביטחון, וכי המדיניות הנוכחית, בשל השתלטות החמאס על הרצועה, מגבילה את הכניסה למקרים הומניטריים חריגים בלבד של קרובי משפחה מדרגה ראשונה. בית המשפט העליון דחה את העתירה על הסף, בקובעו כי החלטת אלוף הפיקוד סבירה ונובעת משיקולים ביטחוניים כבדי משקל, וכי אין עילה להתערבות שיפוטית בהחלטה בנסיבות העניין.

סוג הליך עתירה לבית משפט גבוה לצדק (בג"ץ)
הרכב השופטים א' גרוניס, א' חיות, ע' פוגלמן
בדעת רוב 3/3

ניתוח פסק הדין

תובעים

  • עבד אל מועטי גברין מוחמד גזאווי ואח'

נתבעים

  • אלוף פיקוד דרום
  • שר הביטחון
  • מדינת ישראל

טענות הצדדים

טיעוני התביעה
  • החלטת הסירוב אינה מנומקת כראוי.
  • הסיכונים הביטחוניים אינם רלוונטיים לעותרים.
  • מעבר ארז פתוח לגורמים אחרים, ולכן אין מניעה עקרונית לכניסתם.
  • השימוש בסעיף 24 לחוק יישום תכנית ההתנתקות בעניינם הוא שימוש לרעה בסמכות.
  • החלטת הסירוב פוגעת בזכות לחופש תנועה ובזכות לחיי משפחה באופן בלתי מידתי.
טיעוני ההגנה
  • אין לישראלים זכות קנויה להיכנס לרצועת עזה.
  • כניסת ישראלים מותנית בהיתר מאלוף פיקוד הדרום מטעמי ביטחון.
  • המדיניות היא להתיר כניסה רק במקרים הומניטריים חריגים של קרובי משפחה מדרגה ראשונה.
  • תפיסת השלטון על ידי החמאס הגבירה את הסיכון הביטחוני ואת החשש לחטיפות.
  • פתיחת מעבר ארז מוגבלת למקרים רפואיים דחופים וצרכים חיוניים בלבד.
מחלוקות עובדתיות
  • האם העותרים עומדים בקריטריונים לכניסה לרצועת עזה.
  • האם החלטת הסירוב סבירה ומידתית בנסיבות המצב הביטחוני.

ראיות משפטיות

ראיות מרכזיות שהתקבלו
  • סעיף 24 לחוק יישום תכנית ההתנתקות, התשס"ה-2005
  • צו יישום תכנית ההתנתקות (חבל עזה), התשס"ה-2005

הדגשים פרוצדורליים

  • העותרים השתהו בהגשת העתירה לאחר קבלת החלטת הסירוב.

תגיות נושא

  • חופש תנועה
  • רצועת עזה
  • חוק יישום תכנית ההתנתקות
  • ביטחון המדינה

שלב ההליך

עתירה

סכום הוצאות משפט

0

טענות מנהליות

עילת הסבירות
הטענה הועלתה ונדחתה
מידתיות
הטענה הועלתה ונדחתה
חריגה מסמכות
הטענה הועלתה ונדחתה
פגמים בהליך
הטענה הועלתה ונדחתה
שאל עם ChatGPT

פסק הדין המלא

החלטה בתיק בג"ץ 6339/07 בבית המשפט העליון בג"ץ 6339/07 בפני: כבוד השופט א' גרוניס כבוד השופטת א' חיות כבוד השופט ע' פוגלמן העותר: עבד אל מועטי גברין מוחמד גזאווי ואח' נ ג ד המשיבים: 1. אלוף פיקוד דרום 2. שר הביטחון 3. מדינת ישראל עתירה למתן צו על תנאי בשם העותרים: עו"ד עידו בלום בשם המשיבים: עו"ד ענר הלמן פסק-דין השופט ע' פוגלמן: 1. העותרים 1 – 14 (להלן: העותרים) הם תושבי ישראל המתגוררים במזרח ירושלים. העותרים מבקשים להיכנס לרצועת עזה כדי להשתתף בחתונה משפחתית העתידה להיערך ביום 3.8.07. העותרים פנו ביום 19.6.07 למשיב 1 (אלוף פיקוד הדרום) בבקשה שיתיר את כניסתם לרצועת עזה, בהתאם לסמכותו לפי סעיף 24 לחוק יישום תכנית ההתנתקות, התשס"ה – 2005 (להלן: חוק היישום). הבקשה נדחתה בהחלטה מיום 27.6.07 (אשר התקבלה אצל העותרים ביום 2.7.07) מן הנימוק כי "לא עומדים בקריטריונים ועקב המצב הביטחוני" (להלן: החלטת הסירוב). מכאן העתירה. 2. העותרים טוענים כי ההחלטה שנשלחה אליהם אינה מנומקת, אך טעמים שהוצגו בעבר לסירוב כניסתם של ישראלים לרצועת עזה אינם רלוונטיים לגביהם. כך בהתייחס לסכנה הנשקפת לחיי ישראלים שיבקרו ברצועת עזה, וכך גם בהתייחס לחשש משיתוף פעולה עם גורמים עוינים (בין אם חשש כללי, בין אם כזה המבוסס על מידע קונקרטי). העותרים מוסיפים כי יש לדחות הטענה כי עקב המצב הבטחוני לא ניתן להיכנס לרצועת עזה דרך מחסום ארז, שכן המעבר נפתח וניתנים לגורמים שונים היתרים לעבור בו. העותרים מוסיפים וטוענים כי סעיף 24 לחוק היישום נועד למנוע את חזרתם של מתיישבים ישראלים לשטחים שפונו במסגרת תכנית ההתנתקות, והשימוש בסמכות מכוח הוראת סעיף זה בעניינם, הוא שימוש לרעה. עוד נטען, כי החלטת הסירוב פוגעת בזכות לחופש תנועה ובזכות לחיי משפחה באופן בלתי מידתי. נוכח כל אלה, מבקשים העותרים את ביטול החלטת הסירוב. עמדת המשיבים כי אין לישראלים זכות קנויה להיכנס לרצועת עזה, וכי בהתאם למצב המשפטי הקיים, מאז יום 15.8.05 מותנית כניסת ישראלים לרצועת עזה בקבלת היתר מאלוף פיקוד הדרום (סעיף 24 לחוק היישום; צו יישום תכנית ההתנתקות (חבל עזה), התשס"ה-2005 – להלן: צו היישום). המשיבים מדגישים כי בשל טעמי ביטחון מובהקים לא הותרה, ככלל, כניסת ישראלים לרצועת עזה בשנים האחרונות (ועוד לפני יישום תכנית ההתנתקות). כניסת ישראלים לרצועת עזה הותרה רק לצרכי ביקור של קרובים מדרגה ראשונה בשל צורך הומניטרי חריג (חתונה, אירוסין, מחלה קשה, הלוויה וכדומה) או לצורך ביקורים של ישראלים הנשואים לתושבי הרצועה (כל זאת בכפוף להעדר מניעה בטחונית פרטנית). מדיניות זו לא השתנתה גם לאחר יישום תכנית ההתנתקות. עם זאת, בעת האחרונה, נוכח תפיסת השלטון ברצועת עזה על ידי החמא"ס, גבר עד מאוד משקלו של החשש הבטחוני הנלווה לכניסתם של ישראלים לרצועת עזה: התגבר החשש לחטיפת ישראלים לשם מיקוח, והסיכון הבטחוני באזור מעבר ארז גבר משמעותית, כך שכל פתיחה של המעבר מסכנת בצורה חמורה את שלומם של החיילים והאזרחים המוצבים בו. נוכח אלה, פתיחתו של מעבר ארז כיום מוגבלת, בעיקרה, למקרים רפואיים דחופים, מצילי חיים, לעובדי ארגונים בינלאומיים, לישראלים שבני זוגם מתגוררים ברצועת עזה, למספר מצומצם של עיתונאיים זרים, ולסוחרים בכירים שכלכלת הרצועה תלויה בהם. כתוצאה מכך, כיום עוברים במעבר ארז מדי כיום כחמישים בני אדם בלבד, לעומת אלפי אנשים שעברו בו בתקופות קודמות. נוכח כל אלה, עמדת המשיבים כי החלטת הסירוב סבירה ומידתית, ואין עילה להתערב בה. דיון והכרעה 3. העותרים פנו בבקשה לקבלת ההיתר ביום 19.6.07. תשובת המשיבים (מיום 27.6.07) התקבלה אצל העותרים ביום 2.7.07. למרות שהעותרים מבקשים להיכנס לרצועת עזה כבר ביום 3.8.07, הוגשה העתירה רק ביום 19.7.07. לא ברור מדוע המתינו העותרים מעל לשבועיים ימים בהגשת העתירה, באופן שמותיר – בנסיבות העניין – פרק זמן קצר לבירורה. מכל מקום, הואיל ולעצם העניין מצאנו כי העתירה אינה מגלה עילה, החלטנו לדחותה. 4. סעיף 24 לחוק היישום קובע כך: "איסור הכניסה והשהיה בשטח החל ביום הפינוי "(א) החל ביום הפינוי של שטח מפונה, לא ייכנס ישראלי לאותו שטח, ולא ישהה בו, אלא בהיתר שייתן לו המפקד ובהתאם לתנאי ההיתר. (ב) הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו על מי שמשרת בכוחות הביטחון שכניסתו לשטח או שהייתו בו היא לצורך מילוי תפקידו". נוכח הוראת סעיף 24 לחוק היישום, בשילוב עם הוראות צו היישום, מותנית כניסת ישראלים לשטחי רצועת עזה בקבלת היתר מאלוף פיקוד הדרום. בית משפט זה עמד על השיקולים המדריכים את אלוף פיקוד הדרום בהפעלת הסמכות האמורה, בזו הלשון: "הגורם המוסמך לאשר כניסת ישראלים לחבל עזה הוא אלוף פיקוד הדרום, ובידו שיקול הדעת בענין התרת כניסתם של ישראלים לאיזור זה. בין שיקוליו עומד, מצד אחד, החשש כי כניסת ישראלים לעזה תיצור סיכונים בטחוניים משמעותיים בשל נסיונות צפויים של ארגוני הטרור לשלבם בפעילותם, לקידום מטרותיהם; מצד שני, נשקלים בהקשר זה היבטים הומניטריים הקשורים בצרכיהם הטבעיים של אזרחים ישראליים לבקר את קרובי משפחתם ברצועה, במיוחד במהלך החגים" (בג"צ 10336/06 אבו חוצה נ' אלוף פיקוד הדרום (לא פורסם, 27.12.06)). 5. בענייננו, סורבה הבקשה להיתר נוכח הטעמים הבטחוניים עליהם עמדו המשיבים בתגובתם. עיינו בעתירה ובתגובה, ולא מצאנו כי הנימוקים לאי מתן ההיתר מקימים עילה להתערבותנו. ראשית, כפי שמציינים המשיבים, גם בתקופות שקדמו לתפיסת השלטון ברצועת עזה על ידי החמא"ס, ניתנו היתרים רק לצרכי ביקור של קרובים מדרגה ראשונה, בשל צורך הומניטרי חריג. בענייננו, העותרים אינם קרובים מדרגה ראשונה של בני הזוג המתחתנים (אלא של הוריהם) ומשכך, גם בהתאם למדיניות הקודמת ספק אם היתה הבקשה נענית. אולם אין לנו צורך להכריע בכך שכן הסירוב להתיר את כניסתם של העותרים לרצועת עזה הינו פועל יוצא של המצב השורר ברצועה בעת זו, ובסיכונים לחיי אדם הכרוכים בפתיחתו של מעבר ארז (וראו בהקשר זה: בג"צ 5429/07 רופאים לזכויות אדם נ' שר הביטחון (לא פורסם, 28.6.07, פסקה 5(ב)). נוכח אלה, לא מצאנו כי קמה – בנקודת הזמן הנוכחית – עילה להתערבותו של בית משפט זה בהחלטת אלוף פיקוד הדרום, בנסיבותיו הקונקרטיות של המקרה שלפנינו. יש לקוות, כי עם חלוף העיתים תשתנה תמונת המצב הבטחונית, באופן בו ניתן יהיה לשנות את המדיניות ביחס למעבר ישראלים לרצועת עזה. סוף דבר – דין העתירה להידחות על הסף, וכך אנו מורים. ניתן היום, י"ד באב התשס"ז (29.7.07). ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 07063390_M02.doc נב מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il